גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין גנייס ומינרל
גנייס ומינרל יש להם 30 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מאובן, מוסקוביט, מינרלים סיליקטיים, מיקרוקלין, אלביט (מינרל), נתרן, סלע משקע, סלע מותמר, סלע יסוד, סחיפה, פצלת השדה, פרקמבריון, פלסי, צפחה, צורן, קשיות, קבוצת הנציצים, קוורץ, שיש, חמצן, ברזל, בזלת, גארנט, גרניט, גרפיט, גביש, דיוריט, התמרה, הורנבלנדה, יסוד (כימיה).
מאובן
ממצאי מאובנים שונים אמוניט מאובן מאובן של עלה מאובן הוא שריד צמח או אורגניזם (יצור חי) אחר, שתבנית גופו או צורתו השתמרו בשלמותם או באופן חלקי.
מוסקוביט
מוסקוביט (Muscovite) – מינרל נפוץ מאוד מקבוצת הנציצים (Mica).
גנייס ומוסקוביט · מוסקוביט ומינרל ·
מינרלים סיליקטיים
מינרלים סיליקטיים – קבוצת מינרלים המבוססת על סיליקטים (תרכובת של אניון שבמרכזו אטום צורן אחד או יותר המוקף בליגנדים של אטומי חמצן שמטענם החשמלי שלילי).
גנייס ומינרלים סיליקטיים · מינרל ומינרלים סיליקטיים ·
מיקרוקלין
מיקרוקלין (מיוונית: "שיפוע קטן", בשל הזווית בין מישורי הפצילות) הוא מינרל מקבוצת הפלדספטים (פצלות השדה).
גנייס ומיקרוקלין · מינרל ומיקרוקלין ·
אלביט (מינרל)
אַלְבִּיט (מלטינית: אלבוס - לבן) הוא מינרל סיליקטי.
אלביט (מינרל) וגנייס · אלביט (מינרל) ומינרל ·
נתרן
שמן, בעל מראה מתכתי כסוף ומבריק נתרן (בלטינית: Natrium; באנגלית: Sodium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות, שסמלו הכימי Na ומספרו האטומי 11.
סלע משקע
החתך של רמת קולורדו המורכב מסלעי משקע רבים (בעיקר אבני חול) סלעי הקירטון בראש הנקרה סלע משקע הוא סלע שנוצר על פני כדור הארץ מחומר שמקורו בסלע קודם אחר בתנאים רגילים של טמפרטורה ולחץ.
גנייס וסלע משקע · מינרל וסלע משקע ·
סלע מותמר
קוורציט סלע מותמר הוא סלע שעבר תהליך שינוי כימי או מינרלוגי עקב תנאים סביבתיים קיצוניים – תהליך של התמרה, שינוי.
גנייס וסלע מותמר · מינרל וסלע מותמר ·
סלע יסוד
פארק הלאומי יוסמיטי הר הגעש הכבוי בכרם מהר"ל סלע יסוד הוא סלע מאגמטי שנוצר מהתגבשות של סלע מותך – מאגמה או לבה – כתוצאה מהתקררותו.
גנייס וסלע יסוד · מינרל וסלע יסוד ·
סחיפה
שכבות צבעוניות של אבן חול נחשפות כתוצאה מסחיפה בגאומורפולוגיה, סחיפה (או אֵרוֹזְיָה) היא אוסף של תהליכים המסירים חומרים רופפים מפני השטח של כדור הארץ ומובילים אותם למקומות אחרים.
פצלת השדה
פַּצֶּלֶת הַשָּׂדֶה (מגרמנית פֶלְדְשְׁפָּט (Feldspat) feld - שדה, spat - סלע שאינו מכיל מחצב) היא משפחה של מינרלים, אחת מקבוצות המינרלים החשובות ביותר שמהם בנויים סלעי היסוד. הקבוצה קרויה בעברית גם קבוצת הפלדספּרים (שמה באנגלית) או גם פלדספטים. עד כ-60% מקרום כדור הארץ בנוי מפצלות השדה. פצלות השדה מתגבשות ממאגמה הן בסלעי תהום (סלעים פלוטוניים) והן בסלעי פרץ (סלעים וולקניים). פצלות השדה מצויות גם בסוגים רבים של סלעים מותמרים וסלעי משקע. ההרכב הכללי של הקבוצה הוא Ba,Ca,Na,K,NH4)(Al,B,Si)4O8). כאשר מופיע יסוד אחד מכל קבוצה בסוגריים באותו יחס לקבוצות האחרות. פלדספר מתגבש במערכת הגבישית המונוקלינית או הטריקלינית ומשתייך לקבוצת המינרלים הטקטוסיליקטיים. הוא בעל קשיות של 6 עד 6.5 בסולם מוס ומופיע במגוון רחב של צבעים החל מחסר צבע, דרך לבן, ורוד, ירוק, כחול ועד חום. צבע השרטוט שלו הוא לבן. קבוצת פצלות השדה מכילה מינרלים סיליקטיים במבנה תלת־ממדי הקרוי טקטוסיליקט, סיליקטים במבנה מרחבי. כמו הקוורץ, בנויים מינרלים אלה מארבעה טטרהדרונים, אלא שבעוד שבקוורץ כל הטטרהדרונים בנויים מ-SiO4, בפצלת השדה מחליף אטום אלומיניום את אטום הצורן באחד או שניים מבין הטטרהדרונים. משום שהצורן הוא ארבע־ערכי בעוד שהאלומיניום הוא שלוש־ערכי נדרש פיצוי חשמלי בדמות קטיון כדוגמת אשלגן, נתרן וסידן.
גנייס ופצלת השדה · מינרל ופצלת השדה ·
פרקמבריון
עידן העל פרקמבריון (Precambrian, לפני קמבריון) הוא עידן על המציין את הפרק הקדום ביותר בלוח הזמנים הגאולוגי של כדור הארץ.
גנייס ופרקמבריון · מינרל ופרקמבריון ·
פלסי
גרניט מפארק יוסמיטי, דוגמה לפלסי פלסי (Felsic) הוא כינוי בגאולוגיה למינרלים סיליקטיים, מגמה, סלעי תהום וסלעי פרץ שבהם יש ריכוזים גבוהים של יסודות קלים כדוגמת צורן, חמצן, אלומיניום, נתרן ואשלגן.
צפחה
שכבות מתחלפות של שני סוגי צפחה, איטליה צפחה היא סלע מותמר בעל קשיות בינונית הנוצר בהתמרה בדרגה גבוהה, בתנאי טמפרטורה ולחץ גבוהים כתוצאה מקבורה בעומק רב או לחצים טקטוניים.
צורן
צוֹרָן (באנגלית: Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.
קשיות
בודק קשיות בשיטת ויקרס קַשְׁיוּת היא מאפיין של חומר מוצק המשקף את מידת ההתנגדות של החומר לשינוי של קבע בצורתו.
קבוצת הנציצים
נציץ (הידוע גם כמיקה, Mica, בלעז) היא קבוצה של מינרלים השייכים לקבוצת המינרלים הפילוסיליקטיים (סיליקטים במבנה בצורת לוחיות), המכילים כמויות משתנות של אלומיניום, ברזל, מגנזיום, ליתיום, נתרן סידן ואשלגן.
גנייס וקבוצת הנציצים · מינרל וקבוצת הנציצים ·
קוורץ
קוורץ הוא מינרל סילקטי.
שיש
שיש גושי שיש בקרארה סרקופג שיש באתונה Library of Celsus באפסוס מסגד הגדול של קירואן גושי שיש בתערוכה שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ.
גנייס ושיש · מינרל ושיש ·
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
ברזל
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
בזלת
בזלת היא סלע יסוד בסיסי ממוצא מגמטי הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.
גארנט
גארנט – קבוצת מינרלים נזוסיליקטים - (סיליקטים במבנה בצורת איים), בעלי הנוסחה הכללית: A3B2(SiO4)3, שבה A הוא קטיון דו־ערכי (Ca, Fe2+, Mg) ו-B הוא קטיון תלת־ערכי (Al, Fe3+, Cr).
גרניט
גְּרָנִיט (בעברית שַׁחַם) הוא סלע יסוד פלוטוני, פלסי, גס־גביש הנוצר במעמקים.
גרפיט
הגרפיט בנוי שכבות-שכבות. שכבה בודדת היא למעשה גרפן מבט ב"היטל על" של שכבות גרפן בגרפיט. כל אטום פחמן מצוי מול מרכז משושה במישור מקביל. גרפיט שנוצר כתוצאה מפירוק גלוקוז גרפיט (באנגלית: Graphite) הוא אחת מתצורות המוצק של פחמן.
גביש
גבישים מסוגים שונים גבישים שקופים גביש (בלועזית: קריסטל) הוא תצורת חומר במצב צבירה מוצק.
דיוריט
דיוריט הוא סלע יסוד פלוטוני גס גביש אפור המורכב מפלגיוקלז (אנדסין), ביוטיט, הורנבלנדה או פירוקסן וכמויות קטנות של קוורץ ומיקרוקלין.
גנייס ודיוריט · דיוריט ומינרל ·
התמרה
סלעים מותמרים; 9 - המסה התמרה (מלשון תמורה, שינוי, מטמורפוזה) היא תהליך של שינויים כימיים ומינרלוגיים בסלע קיים (סלע מקור, פרוטוליט - protolith) ובמינרלים כתוצאה מתנאים קיצוניים אליהם נחשפו לאחר היווצרותם.
הורנבלנדה
הורנבלנדה הוא סדרת מינרלים אינוסיליקטים, משמע, סיליקטים במבנה דמוי שרשרות.
גנייס והורנבלנדה · הורנבלנדה ומינרל ·
יסוד (כימיה)
#הפניה יסוד כימי.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה גנייס ומינרל
- מה יש להם במשותף גנייס ומינרל
- דמיון בין גנייס ומינרל
השוואה בין גנייס ומינרל
יש גנייס 73 יחסים. יש גנייס 343. כפי שיש להם במשותף 30, מדד הדמיון הוא = 30 / (73 + 343).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין גנייס ומינרל. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
