גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
133 יחסים: ממלכת גליציה ולודומריה, מאזנים (כתב עת), מנטור, מנחם מנדל מקאמיניץ, מלחמת העולם הראשונה, מוסד הרב קוק, מכתב, א.ח. אלחנני, ארץ ישראל, ארכיון, אלחנן ליב לוינסקי, אלול, אברהם משה לונץ, אברהם שפירא (זקן השומרים), אדמונד מנחם אייזלר, אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, אוניברסיטת אוקספורד, אוקספורד, אוקראינה, אוטופיה, איזה פרליס, נחום סוקולוב, ספרית פועלים, סופר, עלה לארץ ישראל, עלו לארץ ישראל, עברית, עיריית חולון, עיתון, עיתונות עברית, פרנץ אופנהיימר, פרס אוסישקין, פרס ביאליק, פרס היצירה לסופרים עבריים, פרדס, צמח צמריון (הלפרין), ציונות, קוסוב, רמת השרון, ראש חודש, רשפים (הוצאת ספרים), רומן, שמואל יוסף עגנון, שמות רחובות בישראל, תר"ץ, תרע"א, תרע"ו, תרפ"ב, תש"מ, תש"ו, ..., תשמ"ו, תשל"ח, תשט"ו, תשכ"א, תשכ"ב, תשכ"ד, תשי"ד, ל' באב, ט"ז בסיון, ט"ז בסיוון, זלמן שזר, זבלוטוב, חבצלת (כתב עת), חוקר, חולון, חכמת ישראל, חיים מיכל, חיים ליף, חיים יוסף דוד אזולאי, בוהמיה, ביקורת המקרא, בית מקרא, בית עלמין הדרום, ביבליוגרפיה, ביו-ביבליוגרפיה, גרשם שלום, גליציה, גליציה המזרחית, גדליה אלקושי, דב סדן, דבר (עיתון), דוד בן-גוריון, דוד גורדון, המנורה (הוצאת ספרים), האימפריה האוסטרו-הונגרית, הספרייה הלאומית, העת החדשה, העלייה החמישית, הפועל הצעיר (עיתון), הקרן הקיימת לישראל, הלבנון, הדאר, הוצאת מסדה, הוצאת אחיאסף, הוצאת ראובן מס, הוצאת יבנה, היסטוריה של העיתונות בארץ ישראל, היסטוריון, היישוב, וילנה, כפר גנים, י"ב בתשרי, יעקב בכר, יצחק פרנהוף, יצחק ליב ברוך, יצחק בן-צבי, יצחק גנוז, ישראל, ישראל מאיר הכהן, ישראל דב פרומקין, ישראלי, יחיאל ברי"ל, יד בן צבי, ידיעת הארץ, יואל משה סלומון, יום-טוב ליפמן צונץ, יוני, יוסף קארו, יוסף ברסלבי, יישובי חומה ומגדל, 12 ביוני, 1911, 1930, 1936, 1954, 1963, 1968, 1973, 1974, 1986, 1991, 30 בספטמבר, 4 בספטמבר. להרחיב מדד (83 יותר) »
ממלכת גליציה ולודומריה
ממלכת גליציה ולודומריה, ידועה גם בתור גליציה האוסטרית, הייתה ממלכה בתוך האימפריה האוסטרית וחלק מאזור ציסלייטניה של האימפריה האוסטרו-הונגרית, באזור חבל גליציה שבמרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וממלכת גליציה ולודומריה · ראה עוד »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מנטור
מנטור וטלמאכוס, איור מאת פאבלו פייביש, 1699 מנטור (מיוונית: Μέντωρ) או חוֹנֵךְ הוא אדם המשמש כיועץ או מדריך, לרוב בעל ניסיון עשיר בתחום התמחותו.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ומנטור · ראה עוד »
מנחם מנדל מקאמיניץ
מנחם מנדל (מנדלבוים) מקאמיניץ דליטא ("מנחם-מנדל ב"ר אהרן (בוים) קאמיניץ"; בריסק, 1800 - 10 במאי 1873, י"ג באייר תרל"ג) היה המלונאי הראשון בארץ-ישראל ובעליו של מלון קאמיניץ שפעל בירושלים בתקופה העות'מאנית בישראל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ומנחם מנדל מקאמיניץ · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מכתב
יאן ורמיר, נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח (1657) כתיבת מכתב בדיו על מגילת נייר. מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ומכתב · ראה עוד »
א.ח. אלחנני
#הפניה אברהם חיים אלחנני.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וא.ח. אלחנני · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכיון
מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וארכיון · ראה עוד »
אלחנן ליב לוינסקי
אלחנן ליב לוינסקי אלחנן ליב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי 21 במרץ 1857 – 27 באוקטובר 1910) היה סופר עברי ויידי, מראשוני אגודת חובבי ציון ברוסיה, מו"ל עברי, מסופרי אודסה ומנהל סניף 'כרמל ארץ ישראל' בעיר ("כרמל אודסה").
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ואלחנן ליב לוינסקי · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ואלול · ראה עוד »
אברהם משה לונץ
אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ואברהם משה לונץ · ראה עוד »
אברהם שפירא (זקן השומרים)
אברהם שפירא (ג' בתשרי תרל"א, 28 בספטמבר 1870 – ה' בטבת תשכ"ו, 28 בדצמבר 1965) היה ראש אגודת שומרים.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ואברהם שפירא (זקן השומרים) · ראה עוד »
אדמונד מנחם אייזלר
אדמונד מנחם אייזלר אדמונד מנחם אייזלר (בהונגרית: Edmund Menachem Eisler; 1942 – 1850) היה סוחר וסופר יהודי-הונגרי, הנמנה עם מחברי האוטופיות הציוניות הראשונות.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ואדמונד מנחם אייזלר · ראה עוד »
אדמונד ג'יימס דה רוטשילד
טקסט.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ואדמונד ג'יימס דה רוטשילד · ראה עוד »
אוניברסיטת אוקספורד
שלט ההרלדי של אוניברסיטת אוקספורד פמברוק קולג', אחד מ-39 הקולג'ים באוניברסיטת אוקספורד מפת אוקספורד משנת 1605 אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: The University of Oxford; מכונה גם Oxford University, ולעיתים פשוט Oxford) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת בעיר אוקספורד שבאנגליה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ואוניברסיטת אוקספורד · ראה עוד »
אוקספורד
שלט ההרלדי של אוקספורד, בו חקוק המוטו:ש '''Fortis est veritas''' (לטינית: חזקה היא האמת) מפת אוקספורד משנת 1605 אוקספורד (באנגלית: Oxford,; בלטינית: Oxonia, - iensis) היא עיר באוקספורדשייר שבאנגליה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ואוקספורד · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ואוקראינה · ראה עוד »
אוטופיה
הספר אוטופיה מאת תומאס מור גן עדן עלי אדמות מאת היירונימוס בוש תור הזהב מאת לוקס קרנאך השמים והארץ החדשים בביבליה פרוטסטנטית אוטופיאנית ניסיון שנעשה להקים יישוב אוטופיאני בניו-הרמוני, אינדיאנה, על פי רעיונותיו של רוברט אווןישוב אוטופיאני פיני בשם 'סואינטולה' בבריטיש קולומביה, קנדה. מכונות תעופה אוטופיאניות מתחילת המאה העשרים נווה הוטה נוסדה בשנות החמישים בקרקוב שבפולין. היא משמשת כדוגמה בלתי גמורה של עיר אידיאלית. אוּטוֹפְּיָה הוא מונח שנטבע על ידי תומאס מור ב־1516, ומתאר "חברה מושלמת".
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ואוטופיה · ראה עוד »
איזה פרליס
איזבֶּלה (איזָה) פֶּרְליס-קרֶסֶל (י"ב בטבת תרע"ט, דצמבר 1918 – כ' בניסן תשע"ג, 31 במרץ 2013) הייתה עיתונאית ומבקרת ספרות ישראלית.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ואיזה פרליס · ראה עוד »
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ונחום סוקולוב · ראה עוד »
ספרית פועלים
סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וספרית פועלים · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וסופר · ראה עוד »
עלה לארץ ישראל
#הפניהעלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ועלה לארץ ישראל · ראה עוד »
עלו לארץ ישראל
#הפניה עלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ועלו לארץ ישראל · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ועברית · ראה עוד »
עיריית חולון
עיריית חולון היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר חולון.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ועיריית חולון · ראה עוד »
עיתון
דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ועיתון · ראה עוד »
עיתונות עברית
דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ועיתונות עברית · ראה עוד »
פרנץ אופנהיימר
דיוקן שמן של אופנהיימר אשר נעשה בברלין בשנת 1935 בידי הציירת היהודייה-גרמניה ג'ולי וולפת'ורן, אשר נספתה בטרזיינשטט ב-26 בדצמבר 1944 פרופ' פרנץ אופנהיימר (Franz Oppenheimer; 30 במרץ 1864 ברלין - 30 בספטמבר 1943 בלוס אנג'לס), היה רופא, כלכלן וסוציולוג יהודי-גרמני.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ופרנץ אופנהיימר · ראה עוד »
פרס אוסישקין
פרס אוסישקין הוא פרס ספרותי שניתן בעבר על ידי הקרן הקיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ופרס אוסישקין · ראה עוד »
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ופרס ביאליק · ראה עוד »
פרס היצירה לסופרים עבריים
פרס היצירה לסופרים עבריים על-שם ראש הממשלה לוי אשכול (ידוע גם כפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, פרס היצירה לסופרים ומשוררים או פרס לוי אשכול) מוענק מדי שנה מאז 1969 לסופרים בשפה העברית.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ופרס היצירה לסופרים עבריים · ראה עוד »
פרדס
גליל פומלה באחד מפרדסי הצפון קטיף תפוזים בפרדס ברחובות בתחילת המאה ה-20 פרדס הוא מטע שבו גדלים עצי פירות הדר.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ופרדס · ראה עוד »
צמח צמריון (הלפרין)
#הפניה צמח צמריון.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וצמח צמריון (הלפרין) · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וציונות · ראה עוד »
קוסוב
(באוקראינית: Косів, "קוֹסיב"; ברוסית: Косов; בפולנית: Kosów) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וקוסוב · ראה עוד »
רמת השרון
מערות אפקה רָמַת הַשָּׁרוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, אשר הוקמה בשנת 1923.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ורמת השרון · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וראש חודש · ראה עוד »
רשפים (הוצאת ספרים)
רשפים הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית קטנה שפעלה במשך כארבעים שנה, מתחילת שנות ה-60 ועד סוף שנות ה-90.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ורשפים (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
רומן
רומן הוא סוגה ספרותית.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ורומן · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
תר"ץ
#הפניה ה'תר"ץ.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ותר"ץ · ראה עוד »
תרע"א
#הפניה ה'תרע"א.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ותרע"א · ראה עוד »
תרע"ו
#הפניה ה'תרע"ו.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ותרע"ו · ראה עוד »
תרפ"ב
#הפניה ה'תרפ"ב.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ותרפ"ב · ראה עוד »
תש"מ
#הפניה ה'תש"ם.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ותש"מ · ראה עוד »
תש"ו
#הפניה ה'תש"ו.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ותש"ו · ראה עוד »
תשמ"ו
#הפניה ה'תשמ"ו.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ותשמ"ו · ראה עוד »
תשל"ח
#הפניה ה'תשל"ח.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ותשל"ח · ראה עוד »
תשט"ו
#הפניה ה'תשט"ו.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ותשט"ו · ראה עוד »
תשכ"א
#הפניה ה'תשכ"א.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ותשכ"א · ראה עוד »
תשכ"ב
#הפניה ה'תשכ"ב.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ותשכ"ב · ראה עוד »
תשכ"ד
#הפניה ה'תשכ"ד.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ותשכ"ד · ראה עוד »
תשי"ד
#הפניה ה'תשי"ד.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ותשי"ד · ראה עוד »
ל' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' אב היא לרוב פרשת שופטים.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ול' באב · ראה עוד »
ט"ז בסיון
#הפניה ט"ז בסיוון.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וט"ז בסיון · ראה עוד »
ט"ז בסיוון
על פי מגילת תענית, ביום זה וביום שלפניו מציינים את יציאתם של הגוים מבית שאן ועמק יזרעאל בתקופת החשמונאים.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וט"ז בסיוון · ראה עוד »
זלמן שזר
שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וזלמן שזר · ראה עוד »
זבלוטוב
זבלוטוב (באוקראינית: Заболотів, זבולוטיב; בפולנית: Zabłotów; ביידיש: זאַבלאָטאָוו) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וזבלוטוב · ראה עוד »
חבצלת (כתב עת)
גיליון ראשון, 3 ביולי 1863, י"ד באב תרכ"ג חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון במרץ 1871 "חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וחבצלת (כתב עת) · ראה עוד »
חוקר
#הפניה מחקר.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וחוקר · ראה עוד »
חולון
מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וחולון · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וחכמת ישראל · ראה עוד »
חיים מיכל
חיים (היימן) יוסף מיכל (בלועזית: Heimann Joseph Michael; כ' בניסן תקנ"ב, 12 באפריל 1792, המבורג – ט"ז בסיון תר"ו, 10 ביוני 1846, שם) היה ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן של כתבי יד עבריים.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וחיים מיכל · ראה עוד »
חיים ליף
חיים לִיף (באנגלית: Hayim Leaf; 27 בספטמבר 1912 – 2 במאי 1993) היה פרופסור, מבקר ספרות, מסאי, עורך ומחנך יהודי אמריקאי, מעורכי כתבי העת העבריים "בצרון", "הרופא העברי" ו"ניב", מרצה לספרות עברית בישיבה יוניברסיטי.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וחיים ליף · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בוהמיה
העיר קרלובי וארי בבוהמיה בוהמיה (בצ'כית: Čechy; בגרמנית: Böhmen; בלטינית: Bohemia; בפי היהודים: ביהם או פֵּיהֶם) הוא חבל הארץ המרכזי והמערבי של הרפובליקה הצ'כית היום.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ובוהמיה · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וביקורת המקרא · ראה עוד »
בית מקרא
בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ובית מקרא · ראה עוד »
בית עלמין הדרום
#הפניה בית העלמין הדרום.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ובית עלמין הדרום · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וביבליוגרפיה · ראה עוד »
ביו-ביבליוגרפיה
ביו ביבליוגרפיה הוא ענף מתחום הביבליוגרפיה וענף מתחום הביוגרפיה, הבא לתאר את שני המרכיבים העיקריים של יוצרים בתחום הכתיבה: תולדות חייהם ופרסומיהם.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וביו-ביבליוגרפיה · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וגרשם שלום · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וגליציה · ראה עוד »
גליציה המזרחית
גליציה המזרחית והמערבית בסוף המאה ה-19 (מפה בשפה הגרמנית) גליציה המזרחית (באוקראינית: Східна Галичина, בפולנית: Galicja Wschodnia, בגרמנית: Ostgalizien) הוא אזור גאוגרפי במערב אוקראינה (המחוזות של היום לבוב, איוואנו-פרנקיבסק וטרנופול), שיש לו גם חשיבות היסטורית מהותית בפולין.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וגליציה המזרחית · ראה עוד »
גדליה אלקושי
גדליה אֶלקוֹשִי (1910, תר"ע – ה' בשבט תשמ"ח, 20 בינואר 1988) היה ביבליוגרף של הספרות העברית, עורך, פילולוג וחוקר הספרות העברית החדשה וספרות ההשכלה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וגדליה אלקושי · ראה עוד »
דב סדן
דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ודב סדן · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
דוד גורדון
דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; 28 במרץ 1831 – 21 במאי 1886) היה מתרגם, עיתונאי ועורך עברי איש ליטא, מראשוני תנועת "חיבת ציון".
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ודוד גורדון · ראה עוד »
המנורה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת "המנורה" מרדכי זונשיין המנורה (לעיתים: מנורה; ביידיש: פארלאג מנורה/המנורה) הייתה הוצאת ספרים פרטית מיסודו של מרדכי זונשיין, שפעלה בישראל מסוף שנות ה-50 ועד סוף שנות ה-70.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והמנורה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והעת החדשה · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והעלייה החמישית · ראה עוד »
הפועל הצעיר (עיתון)
עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »
הקרן הקיימת לישראל
#הפניה קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והקרן הקיימת לישראל · ראה עוד »
הלבנון
סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והלבנון · ראה עוד »
הדאר
שער ג' בתמוז תרפ"ד, 4 ביולי 1924 שער כ"ו באלול תשמ"א (1981) הדֹאר היה עיתון עברי שיצא לאור בארצות הברית בין השנים 1921 ל-2005 בחסות ההסתדרות העברית באמריקה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והדאר · ראה עוד »
הוצאת מסדה
#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והוצאת מסדה · ראה עוד »
הוצאת אחיאסף
#הפניה אחיאסף.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והוצאת אחיאסף · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
הוצאת יבנה
סמליל הוצאת יבנה הוצאת יבנה או בשמה המלא יהושע אורנשטיין, הוצאת ספרים יבנה בע"מ היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1932 בתל אביב על ידי יהושע אורנשטיין.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והוצאת יבנה · ראה עוד »
היסטוריה של העיתונות בארץ ישראל
#הפניה היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והיסטוריה של העיתונות בארץ ישראל · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והיסטוריון · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל והיישוב · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ווילנה · ראה עוד »
כפר גנים
כפר גנים היא שכונה בדרום–מערב פתח תקווה, הסמוכה לקריית אונו וגבעת שמואל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וכפר גנים · ראה עוד »
י"ב בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וי"ב בתשרי · ראה עוד »
יעקב בכר
יעקב (ז'אק) בכר (בצרפתית: Jacques Bahar; 25 בינואר 1858 – 26 בדצמבר 1923) היה עורך דין, עיתונאי, סופר, משורר והוגה דעות ציוני-סוציאליסטי.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ויעקב בכר · ראה עוד »
יצחק פרנהוף
יצחק פרנהוף (ביידיש איצי פערנהאָף ובגרמנית: Isaac Fernhof; 1866 – 23 בפברואר 1919) היה עיתונאי וסופר עברי ציוני, שכתב בעברית, ביידיש ובגרמנית.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ויצחק פרנהוף · ראה עוד »
יצחק ליב ברוך
יצחק ליב ברוך (במקור ברוכוביץ; ידוע בעיקר בשם העט י"ל ברוך; תשרי תרל"ה, 26 בספטמבר 1874, – 7 בנובמבר 1953) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ויצחק ליב ברוך · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
יצחק גנוז
יצחק גנוז (נולד ב-9 בינואר 1927) הוא חוקר פולקלור, סופר ומשורר.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ויצחק גנוז · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וישראל · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
ישראל דב פרומקין
#הפניה ישראל דוב פרומקין.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וישראל דב פרומקין · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וישראלי · ראה עוד »
יחיאל ברי"ל
עיתון הלבנון שיסד וערך ברי"ל יחיאל ברי"ל (ראשי תיבות על שם אביו: בן רבי יהודה לייב; י"ד באדר תקצ"ו, 1836, פודוליה (רוסיה) – י"ד בחשוון תרמ"ז, 1886, לונדון) היה עיתונאי ועסקן.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ויחיאל ברי"ל · ראה עוד »
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ויד בן צבי · ראה עוד »
ידיעת הארץ
#הפניה לימודי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל וידיעת הארץ · ראה עוד »
יואל משה סלומון
קבר יואל משה סלומון ורעייתו בהר הזיתים בול "הלבנון", משנת 1963 עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ", לציון העיתון שיואל משה סלומון היה בין מייסדיו יואל משה סלומון בתבליט המוצג בכיכר המייסדים בפתח תקווה יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון רוכב על אופנוע במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 8 במרץ 1838 – י"ב בחשוון תרע"ג, 22 באוקטובר 1912) היה שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ויואל משה סלומון · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן צונץ
הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »
יוני
יוני (מלטינית Iunius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השישי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ויוני · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסף ברסלבי
יוסף ברסלבי (בּרַסלַבסקי; א' באדר תרנ"ו, 1 באפריל 1896, רוֹמְנִי, פלך פולטאבה האימפריה הרוסית (אוקראינה) – ל' בניסן תשל"ב, 14 באפריל 1972) היה חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ויוסף ברסלבי · ראה עוד »
יישובי חומה ומגדל
#הפניה חומה ומגדל.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ויישובי חומה ומגדל · ראה עוד »
12 ביוני
12 ביוני הוא היום ה-163 בשנה (164 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ו12 ביוני · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ו1911 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ו1930 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ו1936 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ו1954 · ראה עוד »
1963
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ו1963 · ראה עוד »
1968
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ו1968 · ראה עוד »
1973
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ו1973 · ראה עוד »
1974
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ו1974 · ראה עוד »
1986
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ו1986 · ראה עוד »
1991
1991 היא שנה פלינדרומית, האחרונה באלף השני.
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ו1991 · ראה עוד »
30 בספטמבר
30 בספטמבר הוא היום ה-273 בשנה בלוח הגרגוריאני (274 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ו30 בספטמבר · ראה עוד »
4 בספטמבר
4 בספטמבר הוא היום ה-247 בשנה בלוח הגריגוריאני (248 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: גצל קרסל ו4 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/גצל_קרסל
