סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

גרמניה המזרחית וניקיטה חרושצ'וב

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין גרמניה המזרחית וניקיטה חרושצ'וב

גרמניה המזרחית vs. ניקיטה חרושצ'וב

גרמניה המזרחית (או הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, בגרמנית: Deutsche Demokratische Republik, ובקיצור: DDR) הייתה מדינה היסטורית שהתקיימה בין השנים 1949–1990. ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב (ברוסית: Ники́та Серге́евич Хрущёв;; 15 באפריל 1894 – 11 בספטמבר 1971) היה שליט ברית המועצות, המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מ-1953 ועד 1964 ויו"ר מועצת השרים (ראש הממשלה) של ברית המועצות מ-1958 ועד 1964.

דמיון בין גרמניה המזרחית וניקיטה חרושצ'וב

גרמניה המזרחית וניקיטה חרושצ'וב יש להם 10 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מלחמת סיני, מלחמת העולם השנייה, מזרח אירופה, קפיטליזם, חומת ברלין, ברית המועצות, ברית ורשה, גרמניה הנאצית, האומות המאוחדות, הצבא האדום.

מלחמת סיני

מלחמת סיני (ידועה בישראל גם בשם "מבצע קדש", בערבית ידועה בשם "התוקפנות המשולשת" - العُدْوَان الثُلَاثِيّ, בצרפתית: Crise du canal de Suez - "משבר תעלת סואץ" וכן המלחמה הערבית-הישראלית השנייה) הייתה מלחמה קצרה שהתנהלה בין ישראל, בריטניה וצרפת מחד לבין מצרים מאידך, בין 29 באוקטובר ל-5 בנובמבר 1956 (כ"ד בחשוון עד א' בכסלו תשי"ז).

גרמניה המזרחית ומלחמת סיני · מלחמת סיני וניקיטה חרושצ'וב · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

גרמניה המזרחית ומלחמת העולם השנייה · מלחמת העולם השנייה וניקיטה חרושצ'וב · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

גרמניה המזרחית ומזרח אירופה · מזרח אירופה וניקיטה חרושצ'וב · ראה עוד »

קפיטליזם

אדם סמית היה אחד הראשונים שניסח את תפיסות השוק החופשי קפיטליזם (בעברית נקראת גם הוֹנְתָנוּת או רכושנות) היא מערכת כלכלית בה כל או רוב אמצעי הייצור נמצאים ומופעלים בבעלות פרטית או בבעלות של חברות מסחריות.

גרמניה המזרחית וקפיטליזם · ניקיטה חרושצ'וב וקפיטליזם · ראה עוד »

חומת ברלין

חומת ברלין עם "רצועת המוות" (משמאל), שטח סטרילי שהיה סגור לאזרחים תוואי חומת ברלין חומת ברלין (בגרמנית: Berliner Mauer) הייתה חומה מבוצרת באורך כולל של כ-155 קילומטר, שהקיפה את מובלעת ברלין המערבית ששכנה בליבה של מזרח גרמניה, בין השנים 1961–1989.

גרמניה המזרחית וחומת ברלין · חומת ברלין וניקיטה חרושצ'וב · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

ברית המועצות וגרמניה המזרחית · ברית המועצות וניקיטה חרושצ'וב · ראה עוד »

ברית ורשה

ברית ורשה (ברוסית: Варшавский договор) הייתה ברית צבאית בראשות ברית המועצות.

ברית ורשה וגרמניה המזרחית · ברית ורשה וניקיטה חרושצ'וב · ראה עוד »

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.

גרמניה המזרחית וגרמניה הנאצית · גרמניה הנאצית וניקיטה חרושצ'וב · ראה עוד »

האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בין-לאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבין-לאומי, הביטחון הבין-לאומי, לקדם התפתחות כלכלית וחברתית, ולפעול למען זכויות אדם בעולם ולהשגת שלום עולמי.

גרמניה המזרחית והאומות המאוחדות · האומות המאוחדות וניקיטה חרושצ'וב · ראה עוד »

הצבא האדום

דגל הצבא האדום הצבא האדום של הפועלים והאיכרים (ברוסית: Рабоче-Крестьянская Красная Армия; רומניזציה: Raboche-Krest'yanskaya Krasnaya Armia; בראשי תיבות: PKKA) היה עד 1946 שמו של צבא הקבע של ברית המועצות, אחד מזרועות הכוחות המזוינים של ברית המועצות.

גרמניה המזרחית והצבא האדום · הצבא האדום וניקיטה חרושצ'וב · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין גרמניה המזרחית וניקיטה חרושצ'וב

יש גרמניה המזרחית 120 יחסים. יש גרמניה המזרחית 126. כפי שיש להם במשותף 10, מדד הדמיון הוא = 10 / (120 + 126).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין גרמניה המזרחית וניקיטה חרושצ'וב. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »