תוכן עניינים
261 יחסים: BepiColombo, ExoMars, InSight, JPL, LCROSS, MAVEN, MRO, NEAR Shoemaker, SpaceIL, STS-34, STS-41, מארס 2020, מארס 3, מארס אקספרס, מארס סיינס לברטורי, מארס פאת'פיינדר, מארינר 10, מארינר 2, מארינר 4, מאדים, מנוע רקטי, מנוע יונים, מסנג'ר (גשושית), מסלול הוהמן, מעצמה, מערכת השמש, מעבורת החלל אטלנטיס, מעבורת החלל דיסקברי, מצנח, מקפת, מקלעת כבידתית, משימת תקווה מאדים, מגנטוספירה, מגלן (גשושית), מהירות מילוט, מיקרוגל, אסטרואיד, ארצות הברית, ארוס (אסטרואיד), אטמוספירה, אטלס (טיל), אבק, אוסיריס-רקס, אופורטוניטי, אורנוס, אוגוסט, איחוד האמירויות הערביות, נאס"א, נפטון, נראיד, ... להרחיב מדד (211 יותר) »
BepiColombo
BepiColombo הן צמד גשושיות ששוגרו על ידי סוכנות החלל האירופית, בשיתוף עם הסוכנות היפנית לחקר החלל, במטרה להגיע למסלול סביב כוכב חמה ולבצע חקר של אפקט יחסותי ותיאוריות כבידה ומדידות נוספות של כוכב הלכת.
לִרְאוֹת גשושית וBepiColombo
ExoMars
#הפניה אקסו מארס.
לִרְאוֹת גשושית וExoMars
InSight
אנימציה של מסלול הטיסה של InSight מהמראתה ב־5 במאי עד נחיתתה ב־26 בנובמבר 2018 (כחול: כדור הארץ, סגול: InSight, ירוק: מאדים) InSight (אינסייט, "תובנה"; ראשי תיבות בדיעבד של Interior Exploration using Seismic Investigations, Geodesy and Heat Transport, "חקר פנים באמצעות מחקרים סייסמולוגיים, גאודזיה ומעבר חום") היא נחתת של נאס"א לחקר כוכב הלכת מאדים.
לִרְאוֹת גשושית וInSight
JPL
#הפניה המעבדה להנעה סילונית.
לִרְאוֹת גשושית וJPL
LCROSS
LCROSS (ראשי תיבות של: Lunar CRater Observation and Sensing Satellite - לוויין תצפית וחישה של מכתשי הירח) היא גשושית רובוטית לחקר הירח ששוגרה על ידי נאס"א ב-18 ביוני 2009 במטרה לאתר קיומם של מים השמורים בצורת קרח במכתשים מוצלי עד, מכיוון שבאתרים אחרים על הירח, המים המגיעים אל הקרקע מרסיסי שביטים המתנגשים בו, ממריאים ברגע שהשמש זורחת על אתר הפגיעה.
לִרְאוֹת גשושית וLCROSS
MAVEN
MAVEN (ראשי תיבות של: Mars Atmosphere and Volatile EvolutioN) היא גשושית לחקר מאדים ששוגרה על ידי נאס"א ב-18 בנובמבר 2013 כחלק מתוכנית מארס סקאוט.
לִרְאוֹת גשושית וMAVEN
MRO
שיגור הגשושית MRO בטיל אטלס 5, 12 באוגוסט 2005 MRO (קיצור של Mars Reconnaissance Orbiter – "מקפת לסקר מאדים") היא גשושית רב־משימתית למחקר כוכב הלכת מאדים, היא שוגרה על ידי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ב־12 באוגוסט 2005.
לִרְאוֹת גשושית וMRO
NEAR Shoemaker
NEAR Shoemaker (קיצור של Near Earth Asteroid Rendezvous - Shoemaker) היא גשושית אמריקאית ששוגרה על ידי נאס"א ב-17 בפברואר 1996 כחלק מתוכנית דיסקברי.
לִרְאוֹת גשושית וNEAR Shoemaker
SpaceIL
בראשית כפי שהוצב בכנס החלל בירושלים באוקטובר 2015 SpaceIL היא עמותה ללא כוונת רווח שהוקמה בשנת 2011 ושמה לה למטרה להנחית את הגשושית הישראלית הראשונה על הירח.
לִרְאוֹת גשושית וSpaceIL
STS-34
STS-34, היא המשימה ה-31 בתוכנית המעבורות של נאס"א והחמישית של מעבורת החלל אטלנטיס.
לִרְאוֹת גשושית וSTS-34
STS-41
STS-41 הייתה המשימה ה-36 בתוכנית המעבורות של נאס"א, והמשימה ה-11 של מעבורת החלל דיסקברי.
לִרְאוֹת גשושית וSTS-41
מארס 2020
מארס 2020 (באנגלית: Mars 2020 – "מאדים 2020") היא משימה לחקר מאדים של נאס"א שנועדה לחקור את מאדים באמצעות הרובר התמדה (Perseverance).
לִרְאוֹת גשושית ומארס 2020
מארס 3
מארס 3 הייתה גשושית לא מאוישת, שהייתה חלק מתוכנית מארס הסובייטית, תוכנית שנמשכה בין השנים 1960 עד 1973 ומטרתה הייתה לחקור את כוכב הלכת מאדים.
לִרְאוֹת גשושית ומארס 3
מארס אקספרס
מארס אקספרס היא גשושית של סוכנות החלל האירופית וסוכנות החלל האיטלקית.
לִרְאוֹת גשושית ומארס אקספרס
מארס סיינס לברטורי
#הפניה המעבדה לחקר המאדים.
לִרְאוֹת גשושית ומארס סיינס לברטורי
מארס פאת'פיינדר
הרובר של פאת'פיינדר (הקטן ביותר) לעומת הרוברים של מארס רובר (הבינוני, שוגר ב-2003) ודגם של המארס סיינס לברטורי ששוגר בהצלחה ב-26 בנובמבר 2011 הרובר סוג'ורנר מארס פאת'פיינדר (באנגלית: Mars Pathfinder) הייתה גשושית אמריקאית שהנחיתה תחנת מחקר ורובר על מאדים ב-1997.
לִרְאוֹת גשושית ומארס פאת'פיינדר
מארינר 10
מארינר 10 (באנגלית: Mariner 10) הייתה גשושית אמריקאית שנבנתה כחלק מתוכנית מארינר של נאס"א.
לִרְאוֹת גשושית ומארינר 10
מארינר 2
מארינר 2 היא גשושית אמריקאית שנבנתה כחלק מתוכנית '''מארינר־נוגה 1962''' של נאס"א.
לִרְאוֹת גשושית ומארינר 2
מארינר 4
מארינר 4 הייתה הגשושית הרביעית במסגרת תוכנית מארינר ותפקידה היה לבצע יעף על פני מאדים.
לִרְאוֹת גשושית ומארינר 4
מאדים
הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.
לִרְאוֹת גשושית ומאדים
מנוע רקטי
המנוע הרקטי RS-68 מנוע רקטי הוא מנוע שכל החומרים הנחוצים לפעולתו נמצאים בתוכו, בניגוד, למשל, למנוע סילון הצורך חמצן מהאטמוספירה בעת פעולתו.
לִרְאוֹת גשושית ומנוע רקטי
מנוע יונים
מנוע יונים בניסוי של נאס"א מנוע יונים הוא מנוע־דחף חשמלי המשמש בעיקר להנעת גשושיות או לתיקוני מסלול של לוויינים.
לִרְאוֹת גשושית ומנוע יונים
מסנג'ר (גשושית)
הרכבת ה־MESSENGER בחדר נקי שיגור ה־MESSENGER אחת התמונות ששידרה ה־MESSENGER לכדור הארץ בעת היעף הראשון התמונה חשפה פני שטח שמעולם לא נראו לפני כן MESSENGER (MErcury Surface, Space ENvironment, GEochemistry and Ranging) הייתה גשושית ששוגרה על ידי נאס"א לחקר כוכב הלכת חמה ב־3 באוגוסט 2004.
לִרְאוֹת גשושית ומסנג'ר (גשושית)
מסלול הוהמן
מסלול הוהמן (מסומן בצהוב) מסלול הוֹהְמן (באנגלית: Hohmann transfer orbit) הוא תמרון אסטרונאוטי שנועד להעביר לוויין למסלול גבוה יותר, בטיסה בין כוכבי לכת או בין כל שני מסלולים מעגליים המקיפים מרכז משותף.
לִרְאוֹת גשושית ומסלול הוהמן
מעצמה
מעצמה היא מדינה בעלת כוח כלכלי או צבאי, הנותן לה השפעת יתר על היחסים הבינלאומיים.
לִרְאוֹת גשושית ומעצמה
מערכת השמש
צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.
לִרְאוֹת גשושית ומערכת השמש
מעבורת החלל אטלנטיס
קנדי מעבורת החלל אטלנטיס (כינוי מקצועי: OV-104), היא מעבורת החלל האחרונה מצי מעבורות החלל של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א.
לִרְאוֹת גשושית ומעבורת החלל אטלנטיס
מעבורת החלל דיסקברי
המעבורת מועברת על גב מטוס למוזיאון האוויר והחלל הלאומי מעבורת החלל דְּיסְקָבְרִי (סימון: OV-103), הייתה אחת ממעבורות החלל של נאס"א, בין השנים 1984 ל־2011.
לִרְאוֹת גשושית ומעבורת החלל דיסקברי
מצנח
צנחן אמריקאי המשתמש במצנח מסדרת MC-1 מצנח המשמש לבלימת מטוס מַצְנֵחַ הוא מתקן העשוי חופה מחומר דק, חזק וקל, אשר מחוברת לעצם כבד במטרה להאט את נפילתו באטמוספירה.
לִרְאוֹת גשושית ומצנח
מקפת
מקפת היא גשושית אשר מקיפה כוכב לכת או גרם שמים אחר.
לִרְאוֹת גשושית ומקפת
מקלעת כבידתית
האצה על ידי מקלעת כבידתית, הגרף מתאר את מהירות הגשושית האטה על ידי מקלעת כבידתית, הגרף מתאר את מהירות הגשושית מקלעת כבידתית היא שיטה לתמרון גשושיות על ידי שימוש בהשפעת כוח הכבידה של כוכב לכת בחליפה קרובה.
לִרְאוֹת גשושית ומקלעת כבידתית
משימת תקווה מאדים
משימת תקווה מאדים (בערבית: مسبار الأمل, באנגלית: Mars Hope Mission) המכונה גם בשם משימת מאדים של האמירויות, היא משימת גשושית חלל למאדים שנבנתה על ידי איחוד האמירויות הערביות ושוגרה ב-19 ביולי 2020 בשעה 21:58:14 UTC.
לִרְאוֹת גשושית ומשימת תקווה מאדים
מגנטוספירה
תרשים סכמטי של המגנטוספירה של כדור הארץ. רוח השמש נושבת משמאל לכיוון ימין.שהצד שפונה אל השמש ("יום") צר באופן יחסי, ואילו הצד הנגדי ("לילה") מכיל שובל ארוך מאד שכבות המגנטוספירה.
לִרְאוֹת גשושית ומגנטוספירה
מגלן (גשושית)
מגלן (באנגלית: Magellan, מבוטא "מג'לן") הייתה גשושית לחקר כוכב הלכת נוגה, ששוגרה על ידי נאס"א ב־4 במאי 1989 על גבי מעבורת החלל אטלנטיס במשימת STS-30 – ובכך הפכה לגשושית הראשונה לחקר מערכת השמש ששוגרה ממעבורת חלל, והראשונה להשתמש במערכת ה־IUS ששיגרה אותה מן המעבורת.
לִרְאוֹת גשושית ומגלן (גשושית)
מהירות מילוט
לונה 1, גשושית רוסית ששוגרה ב-1959. לראשונה גוף מעשה ידי אדם הגיע למהירות המילוט מכדור הארץ מהירות מילוט היא המהירות המינימלית הדרושה לגוף חופשי ולא מונע כדי להשתחרר משדה כבידה של גרם שמיימי.
לִרְאוֹת גשושית ומהירות מילוט
מיקרוגל
הספקטרום האלקטרומגנטי. גלי קרינת מיקרו הם בעלי אורך גל הנע בין 1 מילימטר עד 1 מטר, ותדירות של 300 מגה-הרץ עד 300 גיגה-הרץ. תנור מיקרוגל שימושו בקרינת המיקרו גלי מיקרו הקרויים גם מיקרוגלים, הם גלים אלקטרומגנטיים בעלי אורך גל הנע בין 1 מילימטר עד 1 מטר, ותדירות של 300 מגה-הרץ עד 300 גיגה-הרץ.
לִרְאוֹת גשושית ומיקרוגל
אסטרואיד
האסטרואיד גספרהאסטרואיד (מיוונית: αστεροιεδης) הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש.
לִרְאוֹת גשושית ואסטרואיד
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
לִרְאוֹת גשושית וארצות הברית
ארוס (אסטרואיד)
מכתש בקוטר כ-5 ק"מ על פני ארוס ארוס (שם מלא: 433 ארוס; באנגלית: Eros 433) הוא אסטרואיד, השייך לקבוצת אסטרואידי אמור.
לִרְאוֹת גשושית וארוס (אסטרואיד)
אטמוספירה
האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.
לִרְאוֹת גשושית ואטמוספירה
אטלס (טיל)
#הפניה אטלס (סדרת טילים).
לִרְאוֹת גשושית ואטלס (טיל)
אבק
צלעות קירור מאובקות של מחשב נייד אבק הוא שם כללי לחלקיקים מוצקים קטנטנים, בקוטר של פחות מ-500 מיקרומטר (לחלקיקים גדולים יותר, ראו חול וגרגרים), ובאופן כללי יותר, לחומר מפורר עד דק.
לִרְאוֹת גשושית ואבק
אוסיריס-רקס
אוסיריס־רקס (באנגלית: OSIRIS-REx) היא גשושית של נאס"א לחקר האסטרואיד קרוב הארץ 101955 בֶּנוּ, איסוף דגימה ממנו והחזרתה לכדור הארץ.
לִרְאוֹת גשושית ואוסיריס-רקס
אופורטוניטי
אופורטוניטי (באנגלית: Opportunity, "הזדמנות"; בעברית נקרא גם אופורטיוניטי, ידוע גם כ-MER-B, Mars Exploration Rover) הוא רובר רובוטי שחקר את מאדים במסגרת תוכנית מארס רובר של נאס"א בין השנים 2004 ל-2019.
לִרְאוֹת גשושית ואופורטוניטי
אורנוס
אוּרָנוּס (בלועזית: Uranus; השם העברי: אוֹרוֹן) הוא כוכב הלכת השביעי במרחקו מן השמש, והוא מצוי במרחק ממוצע של 19.1914 יחידות אסטרונומיות ממנה.
לִרְאוֹת גשושית ואורנוס
אוגוסט
אוגוסט (מלטינית: Augustus) הוא החודש השמיני בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ואוגוסט
איחוד האמירויות הערביות
דובאי באמירות דובאי חלוקת האמירויות לפי שטח (לחצו להגדלה) מבצר דַ֗איַה באמירות ראס אל-ח'ימה בו לחמו בבריטים דובאי שייח' זאיד בן סולטאן אאל נהיאן היה הנשיא הראשון של איחוד האמירויות הערביות, ומזוהה כאבי האומה שארג'ה באמירות שארג'ה איחוד האמירויות הערביות (בערבית: الإمارات العربية المتحدة, בתעתיק: אל-אִמַארַ֫את אל-עַרַבִּ֫יַּה אל-מֻתַּ֫חִדַה; ובקיצור: איחוד האמירויות, ולעיתים רק האמירויות الْإِمَارَات – ידועה גם בראשי התיבות UAE או ae) היא פדרציה ומדינת מדבר מוסלמית-ערבית עשירה בנפט, הנמצאת בצפון-מזרח חצי האי ערב (דרום מערב אסיה) שבמפרץ הפרסי.
לִרְאוֹת גשושית ואיחוד האמירויות הערביות
נאס"א
מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA - נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.
לִרְאוֹת גשושית ונאס"א
נפטון
נפטון (בלועזית: Neptune; השם העברי: רַהַב) הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.
לִרְאוֹת גשושית ונפטון
נראיד
נראיד, הידוע גם כ-נפטון II, הוא ירח של נפטון, כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.
לִרְאוֹת גשושית ונראיד
נחתת (חללית)
#הפניה נחתת (גשושית).
לִרְאוֹת גשושית ונחתת (חללית)
נוגה
נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.
לִרְאוֹת גשושית ונוגה
ניו הוריזונס
#הפניה ניו הורייזונס.
לִרְאוֹת גשושית וניו הוריזונס
ספטמבר
ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית וספטמבר
ספיריט
הרובר ספיריט (באנגלית: Spirit - רוח) שנקרא גם MER-A הוא רובר רובוטי שחקר את מאדים במסגרת תוכנית מארס רובר של נאס"א מ-2004 עד 2010.
לִרְאוֹת גשושית וספיריט
סטארדאסט
סטארדאסט היא גשושית אמריקנית, ששוגרה ב־7 בפברואר 1999 בידי נאס"א ואשר תא שהכיל אבק מהשביט וילד 2 שוחרר ממנה ונחת חזרה על כדור־הארץ ב־15 בינואר 2006.
לִרְאוֹת גשושית וסטארדאסט
סוכנות חלל
מדינות ללא אף מן היכולות המתוארות מלמעלה סוכנות חלל היא גוף ממשלתי מטעם המדינה האחראי על מחקר החלל וניצולו.
לִרְאוֹת גשושית וסוכנות חלל
סוכנות החלל האירופית
סוכנות החלל האירופית (באנגלית: The European Space Agency; בראשי תיבות: ESA או איס"א) היא ארגון בין־ממשלתי לחקר החלל בו חברות 22 מדינות (נכון ליולי 2023).
לִרְאוֹת גשושית וסוכנות החלל האירופית
סוכנות החלל היפנית
#הפניה הסוכנות היפנית לחקר החלל.
לִרְאוֹת גשושית וסוכנות החלל היפנית
ענק גזים
צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון ומאחוריהם השמש ביחס גדלים אמיתי. צדק כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס כוכב הלכת שבתאי כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס ענק גזים הוא כוכב לכת שמורכב בעיקר מגזים.
לִרְאוֹת גשושית וענק גזים
פרוטאוס (ירח)
פרוטאוס, הידוע גם כ-נפטון VIII, הוא הירח השני בגודלו של נפטון, כוכב הלכת השמיני במערכת השמש, והירח הגדול מבין הירחים הפנימיים שלו.
לִרְאוֹת גשושית ופרוטאוס (ירח)
פרויקט פיוניר-ונוס
פרויקט פיוניר־ונוס הייתה תוכנית חלל של נאס"א לחקר כוכב הלכת נוגה שכללה שני שיגורים ב־1978.
לִרְאוֹת גשושית ופרויקט פיוניר-ונוס
פלורידה
פלורידה (באנגלית: Florida) היא מדינה בדרום-מזרח ארצות הברית.
לִרְאוֹת גשושית ופלורידה
פלוטו
פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto; סמלים: ⯓ או ♇) הוא גוף טרנס־נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס.
לִרְאוֹת גשושית ופלוטו
פגיעה עמוקה (גשושית)
רגע הפגיעה בשביט טמפל 1 פגיעה עמוקה (באנגלית: Deep Impact) הייתה גשושית של נאס"א שתוכננה ללמוד את ההרכב הפנימי של השביט טמפל 1.
לִרְאוֹת גשושית ופגיעה עמוקה (גשושית)
פובוס (ירח)
מונטז' של שלוש תמונות שצולמו בנפרד על ידי ויקינג 1 ב־19 באוקטובר 1978. המכתש הגדול (שרובו בחשיכה) שנמצא בצד שמאל למעלה בתמונה הוא סטיקני פוֹבּוֹס (באנגלית: Phobos) הוא הגדול מבין שני ירחיו של מאדים והוא קרוי על שמו של פובוס, בנו של ארס מהמיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת גשושית ופובוס (ירח)
פיניקס (גשושית)
תצלום של סימני הקרח שצולם על ידי פיניקס הגשושית פיניקס במהלך בדיקה שנערכה בספטמבר 2006 אחת התמונות הראשונות שהגשושית פיניקס שידרה לכדור הארץ מראה את אחת הרגליים שלה אחת התמונות הראשונות שהגשושית פיניקס שידרה לכדור הארץ ובה נראה קו האופק ב"עמק הירוק" נחתת המאדים פיניקס הייתה גשושית רובוטית ששימשה לחקר כוכב הלכת מאדים.
לִרְאוֹת גשושית ופיניקס (גשושית)
פיליי
גרסת אומן של הנחתת פיליי רוזטה פַילֵיי (באנגלית: Philae) היא נחתת שפיתחה וייצרה סוכנות החלל האירופית אשר נישאה על ידי הגשושית רוזטה עד לניתוק ממנה ונחתה על השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו לאחר יותר מעשר שנות טיסה מאז ההמראה מכדור הארץ.
לִרְאוֹת גשושית ופיליי
פיוניר 10
תרשים של הגשושית פיוניר 10 הדיסקית שעל פיוניר 10 פיוניר 10 בשלבי הבניה האחרונים מיקום משימות תוכנית וויאג'ר ותוכנית פיוניר ביחס למערכת השמש, נכון לינואר 2015 פיוניר 10 (באנגלית: Pioneer 10), הידועה גם כפיוניר F, היא גשושית רובוטית ששוגרה על ידי נאס"א על מנת לחקור את כוכב הלכת צדק.
לִרְאוֹת גשושית ופיוניר 10
פיוניר 11
פיוניר 11 (באנגלית: Pioneer 11), הידועה גם כפיוניר G היא גשושית המחקר השנייה של NASA שנשלחה לחקור את צדק ואת מערכת השמש החיצונית, והראשונה לחקור את שבתאי ואת טבעותיו הראשיות.
לִרְאוֹת גשושית ופיוניר 11
צ'אנג-אה 1
צ'אנג-אה 1 (בסינית: 嫦娥一号, באנגלית: Chang'e 1. מבוטא בערך chang-uh) הייתה גשושית בלתי מאוישת ששוגרה על ידי סוכנות החלל הסינית על מנת לחקור את הירח ממסלול סביבו, כחלק מהשלב הראשון בתוכנית הסינית לחקר הירח.
לִרְאוֹת גשושית וצ'אנג-אה 1
צ'אנג-אה 2
צ'אנג-אה 2 (בסינית: 嫦娥二号, באנגלית: Chang'e 2, מבוטא בערך chang-uh) היא גשושית סינית בלתי מאוישת לחקר הירח ששוגרה ב-1 באוקטובר 2010.
לִרְאוֹת גשושית וצ'אנג-אה 2
צ'אנג-אה 3
אתר הנחיתה של צ'אנג-אה 3 והרובר יוטו כפי שצולמו על ידי הלוויין האמריקאי LRO צ'אנג-אה 3 (במנדרינית: 嫦娥三号 בפין-יין: Cháng'é Sānhào) היא משימה לחקר הירח ששוגרה ב-1 בדצמבר 2013 על ידי מינהל החלל הסיני הכוללת נחתת רובוטית ורובר (רכב חלל).
לִרְאוֹת גשושית וצ'אנג-אה 3
צ'אנג-אה 4
הצד הרחוק של הירח, לפעמים נקרא "הצד האפל" של הירח, מאחר שרובו לא נראה לעין מכדור הארץ בשל נעילת גאות. צ'אנג-אה 4 (במנדרינית: 嫦娥四号) היא משימה סינית לחקר הירח שהשיגה את הנחיתה הראשונה על הצד הרחוק של הירח, ב-3 בינואר 2019.
לִרְאוֹת גשושית וצ'אנג-אה 4
צ'אנדריאן 1
צ'נדריאן 1 (בסנסקריט चंद्रयान-१; מילולית - רכב הירח 1) היא גשושית הודית לחקר הירח ששוגרה על ידי הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO) באוקטובר 2008 ופעלה עד לאוגוסט 2009.
לִרְאוֹת גשושית וצ'אנדריאן 1
קאסיני-הויגנס
קאסיני הייתה גשושית שנשלחה על ידי נאס"א וסוכנות החלל האירופית לחקור את כוכב הלכת שבתאי וירחיו.
לִרְאוֹת גשושית וקאסיני-הויגנס
קרס (כוכב לכת ננסי)
קֶרֶס (מלטינית: Cerēs; לעיתים נקרא צֶרֶס; שם מלא: 1 קרס; באנגלית:, נהגה סיריז; סמל) הוא כוכב לכת ננסי בחגורת האסטרואידים והעצם הגדול ביותר שבין מאדים לצדק.
לִרְאוֹת גשושית וקרס (כוכב לכת ננסי)
קרח
Joekullsarlon, איסלנד קרח הוא צורת המוצק של מים.
לִרְאוֹת גשושית וקרח
קרינה קוסמית
#הפניה קרן קוסמית.
לִרְאוֹת גשושית וקרינה קוסמית
קלמנטיין
קלמנטיין (באנגלית: Clementine) או בשמה הרשמי DSPSE (קיצור ל-Deep Space Program Science Experiment) הייתה גשושית שנבנתה ופעלה כפרויקט משותף לארגון ההגנה נגד טילים בליסטיים (BMDO) ולנאס"א.
לִרְאוֹת גשושית וקלמנטיין
קייפ קנוורל
#הפניה כף קנוורל.
לִרְאוֹת גשושית וקייפ קנוורל
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
לִרְאוֹת גשושית ורוסיה
רוזטה (גשושית)
תרשימי מסלולי רוזטה רוזטה הייתה גשושית מחקר ששוגרה ב־2 במרץ 2004 ממרכז החלל הגיאני שבגיאנה הצרפתית, כשמטרתה להנחית נחתת מחקר על השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו.
לִרְאוֹת גשושית ורוזטה (גשושית)
רוח השמש
איור המדגים את גבולות ההשפעה של רוח השמש התפרצות סולרית רוח השמש המכונה גם הרוח הסולרית היא זרימה של חלקיקים טעונים הנפלטים מן העטרה של השמש החוצה, עקב הטמפרטורה הגבוהה של העטרה שעומדת על כ-2 מיליון מעלות צלזיוס.
לִרְאוֹת גשושית ורוח השמש
רובר (חקר החלל)
הרובר קיוריוסיטי של נאס"א על גבי מכתש גייל במאדים, כפי שנראה בצילום "סלפי" משנת 2012, המורכב למעשה מ־55 תמונות שחוברו יחדיו. רוֹבֶר (באנגלית: Rover, משמעות מילולית: נודד) הוא כלי רכב או רובוט אשר מסוגל לנוע על פני השטח של כוכב לכת או גרם שמים אחר (כגון ירח או אסטרואיד) ואשר נועד לסייע במחקר של אותו גרם שמים.
לִרְאוֹת גשושית ורובר (חקר החלל)
ריוגו (אסטרואיד)
האסטרואיד ריוגו (שמאל) לעומת האסטרואיד איטוקאווה, אותו חקרה גשושית היאבוסה הראשונה רְיוּגוּ (שם מלא: ריוגו 162173; באנגלית: 162173 Ryugu השמעה) הוא אסטרואיד קרוב ארץ.
לִרְאוֹת גשושית וריוגו (אסטרואיד)
שנות ה-70 של המאה ה-20
סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.
לִרְאוֹת גשושית ושנות ה-70 של המאה ה-20
שעון ישראל
#הפניהאזור זמן#אזור הזמן של ישראל.
לִרְאוֹת גשושית ושעון ישראל
שחר (גשושית)
שיגור '''שחר''' על גבי דלתא 2 מ-"LC-17" מנמל החלל קייפ קנוורל מסלולה המתוכנן של הגשושית שחר (באנגלית: Dawn) היא גשושית שנשלחה על ידי נאס"א לחקור את שני הגופים הגדולים ביותר בחגורת האסטרואידים - וסטה וקרס.
לִרְאוֹת גשושית ושחר (גשושית)
שבתאי
שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.
לִרְאוֹת גשושית ושבתאי
שביט
שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.
לִרְאוֹת גשושית ושביט
שיטות הנעה של חללית
מעבורות החלל שיטות הנעה של חללית הן שיטות של האצת חלליות מכדור הארץ אל החלל והאצה בחלל עצמו.
לִרְאוֹת גשושית ושיטות הנעה של חללית
תאוצה
התאוצה הרגעית מתוארת בגרף זה על ידי המשיק (הירוק) לעקומת המהירות (הכחולה). העקומה הכחולה מראה את המהירות (בציר האנכי) כפונקציה של הזמן (בציר האופקי). בכל רגע נתון התאוצה, שהיא קצב השינוי של המהירות, היא השיפוע של העקומה באותו רגע.
לִרְאוֹת גשושית ותאוצה
תת-אדום
בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית תמונה של כלב קטן שצולמה בעזרת שימוש באור תת-אדום עם סולם טמפרטורה קרינה תת-אדומה או אינפרא-אדומה היא קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה, אך קצר משל קרינת מיקרוגל.
לִרְאוֹת גשושית ותת-אדום
תחנת מחקר
מחוז אוקינאווה שביפן אמריקאית "'''ריבן'''" שבגרינלנד תחנת החלל הבינלאומית תחנת מחקר היא מעבדת מחקר, או אתר המשמש לשם ביצוע מחקר מדעי או סקרים או איסוף נתונים עבור מחקרים מדעיים.
לִרְאוֹת גשושית ותחנת מחקר
תוכנית מארס
בול רוסי לכבוד מארס 1 תוכנית מארס הייתה סדרת משימות חלל לא מאוישות ששיגרה ברית המועצות בין 1960 ל־1973.
לִרְאוֹת גשושית ותוכנית מארס
תוכנית מארינר
שיגור מארינר 1 תוכנית מארינר (באנגלית: Mariner program) היא תוכנית שבמסגרתה שוגרו גשושיות לחלל במטרה לחקור את כוכבי הלכת נוגה, מאדים וכוכב חמה.
לִרְאוֹת גשושית ותוכנית מארינר
תוכנית דיסקברי
לוגו תוכנית דיסקברי תוכנית דיסקברי (באנגלית: Discovery Program) היא תוכנית לחקר החלל של נאס"א במסגרתה משוגרות משימות זולות וממוקדות לחקר מערכת השמש.
לִרְאוֹת גשושית ותוכנית דיסקברי
תוכנית הגבולות החדשים
לוגו תוכנית הגבולות החדשים תוכנית הגבולות החדשים (באנגלית: New Frontiers program) היא תוכנית של נאס"א לחקר לא-מאויש של מערכת השמש על ידי חלליות וגשושיות למשימות מחקר בעלות בינונית.
לִרְאוֹת גשושית ותוכנית הגבולות החדשים
תוכנית ונרה
תוכנית ונרה (ברוסית: Венера, תרגום ונוס שהוא שמו של כוכב הלכת נוגה) הייתה תוכנית סובייטית לחקר כוכב הלכת נוגה.
לִרְאוֹת גשושית ותוכנית ונרה
תוכנית וגה
איור המתאר את מהלך תוכנית וגה תוכנית וגה (ברוסית: Программа Вега, באנגלית: Vega program) הייתה תוכנית חלל סובייטית לחקר כוכב הלכת נוגה ואשר ניצלה את הופעת השביט האלי בשנת 1986.
לִרְאוֹת גשושית ותוכנית וגה
לונר אורביטר
לונר אורביטר 1 תוכנית לונר אורביטר (באנגלית: Lunar orbiter - מקפת ירחית) הייתה תוכנית של נאס"א לחקר הירח, במסגרתה שוגרו 5 מקפות אל הירח בין 1966 ל־1967.
לִרְאוֹת גשושית ולונר אורביטר
לונה 1
לונה 1 (ברוסית: Луна-1) הייתה הגשושית הסובייטית הראשונה בתוכנית לונה אשר נשלחה לעבר הירח (שמה המקורי של החללית היה מכתה).
לִרְאוֹת גשושית ולונה 1
לונה 16
לונה 16 הייתה גשושית לחקר הירח ששוגרה על ידי ברית המועצות כחלק מתוכנית לונה.
לִרְאוֹת גשושית ולונה 16
לונה 2
לונה 2 (ברוסית: Луна-2) הייתה הגשושית הסובייטית השנייה בתוכנית לונה אשר נשלחה לעבר הירח, והעצם הראשון מעשה ידי אדם אשר פגע בגרם שמימי אחר.
לִרְאוֹת גשושית ולונה 2
לונה 9
לונה 9 (זיהוי סידורי: E-6N מס' 13) הייתה גשושית לחקר הירח ששוגרה על ידי ברית המועצות כחלק מתוכנית לונה.
לִרְאוֹת גשושית ולונה 9
טמפרטורה
אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".
לִרְאוֹת גשושית וטמפרטורה
טמפל 1
טמפל 1 (באנגלית: Tempel 1) הוא שביט מחזורי שהתגלה ב-3 באפריל 1867 על ידי האסטרונום הגרמני וילהלם טמפל שעבד במרסיי שבצרפת.
לִרְאוֹת גשושית וטמפל 1
טריטון (ירח)
טריטון, הידוע גם כנפטון I, הוא הגדול בירחיו של נפטון, כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.
לִרְאוֹת גשושית וטריטון (ירח)
טיאנוון-1
טיאנוֶון-1 (בסינית: 天问一号) היא משימה של מינהל החלל הסיני לשלוח אל כוכב הלכת מאדים חללית המורכבת ממקפת, נחתת ורובר.
לִרְאוֹת גשושית וטיאנוון-1
טיטאן (ירח)
טיטאן הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי.
לִרְאוֹת גשושית וטיטאן (ירח)
חקר החלל
האסטרונאוט-גאולוג האריסון שמיט בוחן סלע גדול על פני הירח במהלך משימת אפולו 17. צולם ב-13 בדצמבר 1972חקר החלל הוא תחום שעוסק בגילוי וחקירה של גרמי שמיים ושל החלל החיצון באמצעות אסטרונומיה וטכנולוגיית חלל.
לִרְאוֹת גשושית וחקר החלל
חלקיק
בפיזיקה תאורטית חלקיק הוא מודל של גוף חומרי בלתי ניתן לחלוקה, בעל מיקום ותנע מוגדרים, שלא ניתן לעוות את צורתו.
לִרְאוֹת גשושית וחלקיק
חלל
הגבולות בין פני השטח של כדור הארץ וחלל החיצון בקו קרמן, 100 ק"מ ואקסוספירה ב־690 קילומטר. לא בקנה מידה. חלל (נקרא לעיתים 'החלל החיצון') הוא המרחב הקיים שבו נמצאים גופים שמימיים (כולל את כדור הארץ).
לִרְאוֹת גשושית וחלל
חללית לא-מאוישת
חללית לא־מאוישת (באנגלית: Unmanned spacecraft) היא חללית שאינה נושאת אנשים על סיפונה, ומשמשת לטיסות לא מאוישות.
לִרְאוֹת גשושית וחללית לא-מאוישת
חגורת האסטרואידים
מיקום חגורת האסטרואידים במערכת השמש מערכת השמש: השמש, כוכבי הלכת הפנימיים, חגורת האסטרואידים, וכוכבי הלכת החיצונים חגורת האסטרואידים (באנגלית: Asteroid Belt) היא אזור במערכת השמש הפנימית שאינה כוללת גופים טרנס-נפטוניים, שבו מצויים כ-95% מהאסטרואידים במערכת השמש, שהם עצמים קטנים ומוצקים הסובבים את השמש.
לִרְאוֹת גשושית וחגורת האסטרואידים
חגורות ואן אלן
הדמיה המציגה את מידת הצפיפות של הקרינה בחגורות ואן-אלן. חגורות ואן אלן חגורות ואן אלן הן סדרה של חגורות חלקיקים טעונים במטען חשמלי, המקיפות את כדור הארץ והמצויות באזור המגנטוספירה.
לִרְאוֹת גשושית וחגורות ואן אלן
חיים
בעל חיים תנין היאור (שמאל למטה). צמחים בהרי רכס רוונזורי, אוגנדה חיים על פי התיאוריה הביולוגית, הם מאפיין המבדיל ישויות חומריות המקיימות תהליכים ביולוגיים (ונקראות יצורים חיים או אורגניזמים) מישויות חומריות שאינן מקיימות תהליכים כאלו.
לִרְאוֹת גשושית וחיים
בנו (אסטרואיד)
בֶּנוּ (שם מלא: 101955 בנו; באנגלית: 101955 Bennu) הוא אסטרואיד קרוב ארץ הנמנה עם קבוצת אסטרואידי אפולו.
לִרְאוֹת גשושית ובנו (אסטרואיד)
בראשית (גשושית)
בראשית הייתה חללית מסוג נחתת, שפותחה על ידי עמותת SpaceIL ונבנתה על ידי התעשייה האווירית לישראל במטרה להיות הנחתת הישראלית הראשונה על הירח, והנחתת הקטנה ביותר שנחתה על הירח.
לִרְאוֹת גשושית ובראשית (גשושית)
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
לִרְאוֹת גשושית וברית המועצות
ג'ונו (גשושית)
ג'וּנוֹ (באנגלית: Juno) היא גשושית לחקר כוכב הלכת צדק, המהווה חלק מתוכנית הגבולות החדשים של נאס"א.
לִרְאוֹת גשושית וג'ונו (גשושית)
גאולוגיה
הגאולוג, ציור של קארל שפיצווג משנת 1860 גֵּאוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Geology) היא תחום מחקר השייך למדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.
לִרְאוֹת גשושית וגאולוגיה
גלילאו (גשושית)
גלילאו (באנגלית: Galileo) היא גשושית שנשלחה על ידי נאס"א לחקור את כוכב הלכת צדק ואת ירחיו.
לִרְאוֹת גשושית וגלילאו (גשושית)
גוף קרוב ארץ
#הפניה גופים קרובי ארץ.
לִרְאוֹת גשושית וגוף קרוב ארץ
גופים קרובי ארץ
מעברו של האסטרואיד FH 2004 ליד כדור הארץ. הגוף השני שחולף הוא מטאור גופים קרובי ארץ או עצמים קרובי ארץ (NEOs – Near Earth Objects) הם אסטרואידים ושביטים החולפים בחלל בסמיכות גבוהה יחסית לכדור הארץ.
לִרְאוֹת גשושית וגופים קרובי ארץ
גיאנה הצרפתית
גִיאָנָה הצרפתית (בצרפתית: Guyane française) היא מחוז מעבר לים של צרפת הממוקמת בחוף הקריבי של דרום אמריקה.
לִרְאוֹת גשושית וגיאנה הצרפתית
גייזר
הגייזר סטרוקור באיסלנד "אולד פיית'פול" הגייזר הגדול: גייזר מזרקה קלאסי גייזר כוורת הדבורים "הגייזר הגדול" "אולד פיית'פול" של קליפורניה גֵייזר הוא מעיין מים חמים המתפרץ תקופתית, ומעלה לאוויר עמוד של מים חמים וקיטור.
לִרְאוֹת גשושית וגייזר
דצמבר
דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ודצמבר
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
לִרְאוֹת גשושית והאקדמיה ללשון העברית
האוקיינוס האטלנטי
האוקיינוס האטלנטי הוא האוקיינוס השני בגודלו והוא מכסה כחמישית משטח כדור הארץ, כ-106.45 מיליון קמ"ר.
לִרְאוֹת גשושית והאוקיינוס האטלנטי
האיחוד האירופי
האיחוד האירופי הוא התאגדות של 27 מדינות באירופה, בעלת מאפיינים של מדינת-על אחת, כגון פרלמנט, חוקים, כלכלה משותפת, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (האירו) וסממני ריבונות נוספים.
לִרְאוֹת גשושית והאיחוד האירופי
הרפובליקה העממית של סין
הרפובליקה העממית של סין (בסינית מפושטת: 中华人民共和国, בפין-יין: Zhōnghuá Rénmín Gònghéguó, בתעתיק: דְּז'וֹנְגְּ-חוּאָה רֵנְמִין גוֹנְגְ-חֶה-גּוּוֹ; נקראת בקיצור סין העממית, סין הקומוניסטית או רק סין) היא מדינה במזרח אסיה.
לִרְאוֹת גשושית והרפובליקה העממית של סין
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
לִרְאוֹת גשושית והשמש
הודו
רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.
לִרְאוֹת גשושית והודו
הויגנס (גשושית)
הויגנס (Huygens) היא גשושית אירופית שנועדה לחקור את טיטאן, ירחו של כוכב הלכת שבתאי.
לִרְאוֹת גשושית והויגנס (גשושית)
הכתם האפל הגדול
'''הכתם האפל הגדול''' כפי שהוא נראה מהחללית וויאג'ר 2 הכתם האפל הגדול היה כתם שחור על כוכב הלכת נפטון, הדומה לכתם האדום הגדול של צדק.
לִרְאוֹת גשושית והכתם האפל הגדול
היאבוסה
היאבוסה (ביפנית: はやぶさ, "בז נודד"; כונתה גם MUSES-C) היא גשושית של סוכנות החלל היפנית ששוגרה ב-9 במאי 2003 על גבי משגר יפני מדגם M-V. הגשושית פעלה באמצעות מנוע יונים שהוא מנוע חשמלי הפועל בדחף נמוך תוך שחרור יוני קסנון.
לִרְאוֹת גשושית והיאבוסה
היאבוסה 2
היאבוסה 2 (ביפנית: はやぶさ2, משמעות מילולית: בז נודד) היא גשושית של סוכנות החלל היפנית למשימת מחקר של האסטרואיד קרוב הארץ רְיוּגוּ, איסוף דגימה ממנו והחזרתה לכדור הארץ לניתוח.
לִרְאוֹת גשושית והיאבוסה 2
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
לִרְאוֹת גשושית והירח
היטן
היטן (ביפנית: 飛天, שמיים באנגלית: Hiten, נודעה גם כ-MUSES-A) היא גשושית יפנית מסוג מקפת לחקר הירח, חלק מתוכנית MUSES של סוכנות החלל היפנית, ששוגרה ב-24 בינואר 1990.
לִרְאוֹת גשושית והיטן
ונרה 1
ונרה-1 (ברוסית: Венера-1; נקראה גם התחנה האוטומטית הבין-כוכבית ונוס-1) הייתה הגשושית הפלנטרית הראשונה, תוצרת ברית המועצות, ששוגרה ב-12 בפברואר 1961 לעבר כוכב הלכת נוגה, כחלק מתוכנית ונרה.
לִרְאוֹת גשושית וונרה 1
ונרה 7
ונרה 7 הייתה רכב חלל סובייטי, השביעית בתוכנית ונרה הסובייטית של גשושיות שנשלחו לכוכב נוגה.
לִרְאוֹת גשושית וונרה 7
ונרה 9
ונרה 9 (ברוסית: Венера-9) הייתה גשושית בתוכנית ונרה הסובייטית.
לִרְאוֹת גשושית וונרה 9
וסטה (אסטרואיד)
וסטה (שם מלא: 4 וסטה; באנגלית: ‎4 Vesta) הוא האסטרואיד הרביעי שהתגלה, מיד אחרי קרס, פאלאס ויונו.
לִרְאוֹת גשושית ווסטה (אסטרואיד)
וויאג'ר 1
המהירות והמרחק של וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 התקרבות וויאג'ר 1 לכוכב הלכת צדק הכתם האדום הגדול בצילום של וויאג'ר 1 מיקום משימות תוכנית וויאג'ר ותוכנית פיוניר ביחס למערכת השמש, נכון לינואר 2015 וויאג'ר 1 (באנגלית: Voyager 1) היא גשושית ששוגרה על ידי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ב-5 בספטמבר 1977 במסגרת תוכנית וויאג'ר, שכללה את וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2.
לִרְאוֹת גשושית ווויאג'ר 1
וויאג'ר 2
המהירות והמרחק של וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 תקליט הזהב וויאג'ר 2 (באנגלית: Voyager 2) היא גשושית מחקר שנשלחה ב־20 באוגוסט 1977 במסגרת תוכנית וויאג'ר.
לִרְאוֹת גשושית ווויאג'ר 2
ויאג'ר 1
#הפניה וויאג'ר 1.
לִרְאוֹת גשושית וויאג'ר 1
ויאג'ר 2
#הפניה וויאג'ר 2.
לִרְאוֹת גשושית וויאג'ר 2
ויקינג 1
ויקינג 1 (באנגלית: Viking 1) הייתה הראשונה מבין שתי גשושיות שנשלחו למאדים על ידי נאס"א במסגרת תוכנית ויקינג.
לִרְאוֹת גשושית וויקינג 1
ויקינג 2
ויקינג 2 (באנגלית: Viking 2) הייתה השנייה מבין שתי גשושיות שנשלחו למאדים על ידי נאס"א במסגרת תוכנית ויקינג.
לִרְאוֹת גשושית וויקינג 2
כשל טכני
כשל טכני הוא מצב עבודה אבנורמלי, חוסר תקינות פיזית או תצורתית של רכיב במערכת או תת-מערכת שמונעת מהמערכת לבצע את עבודתה.
לִרְאוֹת גשושית וכשל טכני
כבידה
תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.
לִרְאוֹת גשושית וכבידה
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
לִרְאוֹת גשושית וכדור הארץ
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
לִרְאוֹת גשושית וכוכב לכת
כוכב חמה
כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
לִרְאוֹת גשושית וכוכב חמה
יעף (תעופה)
בואינג B-17 ביעף הפצצה. יעף בתעופה הוא מונח המתאר מצב בו כלי הטיס (או החללית) נכנס למתאר טיסה מבצעי המתאים לשימוש במערכת לטובת ביצוע משימה בצמוד למטרה.
לִרְאוֹת גשושית ויעף (תעופה)
יפן
יפן (בקאנג'י: 日本; ברומאג'י: Nippon או Nihon, תלוי בהקשר) היא מדינת איים בצפון-מערב האוקיינוס השקט, הנמצאת ביבשת אסיה.
לִרְאוֹת גשושית ויפן
יפנית
יפנית (קאנג'י: 日本語; ביפן קרויה השפה:,"Nihongo" "נִיהוֹנְגּוֹ", Nihon: יפן, Go: שפה) היא השפה המדוברת בפי 130 מיליון איש ביפן, ובקהילות מהגרים יפניות.
לִרְאוֹת גשושית ויפנית
ירח
ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.
לִרְאוֹת גשושית וירח
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת גשושית וישראל
יחידה אסטרונומית
יחידה אסטרונומית (באנגלית: Astronomical unit, או בקיצור: AU, au, a.u) היא יחידת מידה לאורך השימושית במדעי החלל.
לִרְאוֹת גשושית ויחידה אסטרונומית
יוליסס (גשושית)
יוליסס היא גשושית לחקר השמש שנבנתה על ידי סוכנות החלל האירופית ושוגרה באמצעות מעבורת החלל דיסקברי (משימה STS-41) ב-6 באוקטובר 1990 בשעה 11:47:15.
לִרְאוֹת גשושית ויוליסס (גשושית)
1 במרץ
1 במרץ הוא היום ה-60 בשנה (61 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו1 במרץ
1 באוקטובר
1 באוקטובר הוא היום ה-274 בשנה בלוח הגריגוריאני (275 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו1 באוקטובר
10 באפריל
10 באפריל הוא היום ה-100 בשנה (101 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו10 באפריל
10 באוגוסט
10 באוגוסט הוא היום ה-222 בשנה (223 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו10 באוגוסט
10 ביוני
10 ביוני הוא היום ה־161 בשנה (162 בשנה מעוברת), בשבוע ה־24 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו10 ביוני
11 במרץ
11 במרץ הוא היום ה-70 בשנה (71 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו11 במרץ
11 באוקטובר
11 באוקטובר הוא היום ה-284 בשנה (285 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו11 באוקטובר
12 באוגוסט
12 באוגוסט הוא היום ה-224 בשנה בלוח הגרגוריאני (225 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו12 באוגוסט
12 בנובמבר
12 בנובמבר הוא היום ה־316 בשנה בלוח הגרגוריאני (317 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו12 בנובמבר
12 בספטמבר
12 בספטמבר הוא היום ה-255 בשנה בלוח הגרגוריאני (256 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו12 בספטמבר
12 בפברואר
12 בפברואר הוא היום ה-43 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו12 בפברואר
12 בינואר
12 בינואר הוא היום ה-12 בשנה בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו12 בינואר
13 בספטמבר
13 בספטמבר הוא היום ה-256 בשנה בלוח הגרגוריאני (257 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו13 בספטמבר
13 ביוני
13 ביוני הוא היום ה-164 בשנה (165 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו13 ביוני
14 בנובמבר
14 בנובמבר הוא היום ה־318 בשנה לפי לוח הגרגוריאני (319 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו14 בנובמבר
14 בספטמבר
14 בספטמבר הוא היום ה-257 בשנה בלוח הגרגוריאני (258 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו14 בספטמבר
14 בדצמבר
14 בדצמבר הוא היום ה-348 בשנה בלוח הגרגוריאני (349 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו14 בדצמבר
14 בינואר
14 בינואר הוא היום ה-14 בשנה בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו14 בינואר
14 ביולי
14 ביולי הוא היום ה-195 בשנה (196 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו14 ביולי
15 במאי
15 במאי הוא היום ה-135 בשנה (136 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו15 במאי
15 באוגוסט
15 באוגוסט הוא היום ה-227 בשנה (228 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו15 באוגוסט
16 ביולי
16 ביולי הוא היום ה-197 בשנה (198 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו16 ביולי
17 באוגוסט
17 באוגוסט הוא היום ה-229 בשנה בלוח הגרגוריאני (230 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו17 באוגוסט
18 במרץ
18 במרץ הוא היום ה-77 בשנה (78 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו18 במרץ
18 באוקטובר
18 באוקטובר הוא היום ה-291 בשנה (292 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו18 באוקטובר
18 ביוני
18 ביוני הוא היום ה-169 בשנה (170 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו18 ביוני
19 במאי
19 במאי הוא היום ה-139 בשנה (140 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו19 במאי
19 בינואר
19 בינואר הוא היום ה-19 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו19 בינואר
1978
17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.
לִרְאוֹת גשושית ו1978
1989
נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 היה אירוע מכונן במהלך המלחמה הקרה ומהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והיה האות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.
לִרְאוֹת גשושית ו1989
1991
1991 היא שנה פלינדרומית, האחרונה באלף השני.
לִרְאוֹת גשושית ו1991
1992
מוקם האיחוד האירופאי.
לִרְאוֹת גשושית ו1992
1993
עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.
לִרְאוֹת גשושית ו1993
1996
ינואר.
לִרְאוֹת גשושית ו1996
1999
חוסיין מלך ירדן ג'ון קנדי ג'וניור חנוך לוין וילט צ'מברלין חסן השני.
לִרְאוֹת גשושית ו1999
2 במרץ
2 במרץ הוא היום ה-61 בשנה (62 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו2 במרץ
2 בדצמבר
2 בדצמבר הוא היום ה-336 בשנה (337 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו2 בדצמבר
2 בינואר
2 בינואר הוא היום השני בשנה בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו2 בינואר
20 באוקטובר
20 באוקטובר הוא היום ה־293 בשנה (294 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו20 באוקטובר
20 באוגוסט
20 באוגוסט הוא היום ה-232 בשנה בלוח הגרגוריאני (233 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו20 באוגוסט
20 בספטמבר
20 בספטמבר הוא היום ה-263 בשנה בלוח הגרגוריאני (264 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו20 בספטמבר
20 ביולי
20 ביולי הוא היום ה-201 בשנה (202 בשנה מעוברת), בשבוע ה-29 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו20 ביולי
2003
ינואר.
לִרְאוֹת גשושית ו2003
2014
למרות קור עז בתחילת השנה, 2014 הייתה שנה חמה במיוחד ועל פי פרסום NOAA באוקטובר, היו עשרת החודשים הראשונים החמים ביותר שתועדו אי פעם.
לִרְאוֹת גשושית ו2014
2018
הנחתת InSight ששוגרה ב-5 במאי לעבר מאדים.
לִרְאוֹת גשושית ו2018
2019
עולה באש.
לִרְאוֹת גשושית ו2019
2020
הרכבת הקלה בירושלים ריק לחלוטין בצהרי אחד מימי הסגר של מרץ-אפריל שהוחל עקב התפשטות מגפת הקורונה בישראל. ניתן להבחין שכמחצית מהמושבים נאסרו לישיבה על מנת לשמור על ריחוק חברתי אנשים ברחובות גואנגג'ואו עם מסכות פנים, בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, 2 בפברואר 2020 טקס חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות הערביות בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020.
לִרְאוֹת גשושית ו2020
21 בפברואר
21 בפברואר הוא היום ה-52 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו21 בפברואר
22 באוקטובר
22 באוקטובר הוא היום ה-295 בשנה (296 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו22 באוקטובר
22 בפברואר
22 בפברואר הוא היום ה-53 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו22 בפברואר
22 ביולי
22 ביולי הוא היום ה-203 בשנה (204 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו22 ביולי
24 באוקטובר
24 באוקטובר הוא היום ה-297 בלוח הגרגוריאני (298 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו24 באוקטובר
24 בספטמבר
24 בספטמבר הוא היום ה-267 בשנה (268 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו24 בספטמבר
24 בפברואר
24 בפברואר הוא היום ה-55 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו24 בפברואר
24 בינואר
24 בינואר הוא היום ה-24 בשנה בלוח הגריגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו24 בינואר
25 במאי
25 במאי הוא היום ה-145 בשנה (146 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו25 במאי
25 באוגוסט
25 באוגוסט הוא היום ה-237 בשנה בלוח הגרגוריאני (238 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו25 באוגוסט
25 בדצמבר
25 בדצמבר הוא היום ה־359 בשנה (360 בשנה מעוברת) בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו25 בדצמבר
25 בינואר
25 בינואר הוא היום ה־25 בשנה בלוח הגריגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו25 בינואר
25143 איטוקוואה
#הפניה איטוקוואה.
לִרְאוֹת גשושית ו25143 איטוקוואה
26 באוגוסט
26 באוגוסט הוא היום ה-238 בשנה בלוח הגרגוריאני (239 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו26 באוגוסט
27 במרץ
27 במרץ הוא היום ה-86 בשנה (87 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו27 במרץ
27 באוגוסט
27 באוגוסט הוא היום ה-239 בשנה בלוח הגרגוריאני (240 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו27 באוגוסט
27 בנובמבר
27 בנובמבר הוא היום ה-331 בשנה בלוח הגרגוריאני (332 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו27 בנובמבר
27 בספטמבר
27 בספטמבר הוא היום ה־270 בשנה (271 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו27 בספטמבר
27 ביוני
27 ביוני הוא היום ה-178 בשנה (179 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו27 ביוני
28 במאי
28 במאי הוא היום ה-148 בשנה (149 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו28 במאי
28 בנובמבר
28 בנובמבר הוא היום ה-332 בשנה, בשבוע ה-49 בלוח הגריגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו28 בנובמבר
29 באוגוסט
29 באוגוסט הוא היום ה-241 בשנה בלוח הגרגוריאני (242 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו29 באוגוסט
3 במרץ
3 במרץ הוא היום ה-62 בשנה (63 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו3 במרץ
3 באוגוסט
3 באוגוסט הוא היום ה-215 בשנה (216 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו3 באוגוסט
3 בנובמבר
3 בנובמבר הוא היום ה-307 בשנה בלוח הגרגוריאני (308 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו3 בנובמבר
3 בפברואר
3 בפברואר הוא היום ה-34 בשנה, בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו3 בפברואר
3 בדצמבר
3 בדצמבר הוא היום ה-337 בשנה (338 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו3 בדצמבר
31 במרץ
הגירוש של יהודי ספרד 31 במרץ הוא היום ה־90 בשנה (91 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו31 במרץ
31 בינואר
31 בינואר הוא היום ה-31 בשנה, בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו31 בינואר
31 ביולי
31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו31 ביולי
4 במאי
4 במאי הוא היום ה-124 בשנה (125 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו4 במאי
4 באוקטובר
4 באוקטובר הוא היום ה-277 בשנה בלוח הגרגוריאני (278 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו4 באוקטובר
4 באוגוסט
4 באוגוסט הוא היום ה-216 בשנה (217 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו4 באוגוסט
4 בדצמבר
4 בדצמבר הוא היום ה-338 בשנה (339 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו4 בדצמבר
4 ביולי
4 ביולי הוא היום ה-185 בשנה (186 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו4 ביולי
5 במרץ
5 במרץ הוא היום ה־64 בשנה (65 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו5 במרץ
5 באוגוסט
5 באוגוסט הוא היום ה-217 בשנה (218 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו5 באוגוסט
5 בספטמבר
5 בספטמבר הוא היום ה-248 בשנה בלוח הגריגוריאני (249 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו5 בספטמבר
6 במרץ
6 במרץ הוא היום ה-65 בשנה (66 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו6 במרץ
6 באפריל
6 באפריל הוא היום ה-96 בשנה בלוח הגרגוריאני (97 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו6 באפריל
6 באוקטובר
6 באוקטובר הוא היום ה-279 בשנה (280 בשנה מעוברת), בשבוע ה-40 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו6 באוקטובר
67P/צ'וריומוב-גרסימנקו
#הפניה צ'וריומוב-גרסימנקו.
לִרְאוֹת גשושית ו67P/צ'וריומוב-גרסימנקו
7 בפברואר
7 בפברואר הוא היום ה-38 בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו7 בפברואר
7 בדצמבר
7 בדצמבר הוא היום ה-341 בשנה (342 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו7 בדצמבר
8 בנובמבר
8 בנובמבר הוא היום ה-312 בשנה בלוח הגרגוריאני (313 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו8 בנובמבר
8 בספטמבר
8 בספטמבר הוא היום ה-251 בשנה בלוח הגרגוריאני (252 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו8 בספטמבר
8 בפברואר
8 בפברואר הוא היום ה-39 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו8 בפברואר
8 ביוני
8 ביוני הוא היום ה-159 בשנה בלוח הגרגוריאני (160 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו8 ביוני
9 במאי
9 במאי הוא היום ה-129 בשנה, (130 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו9 במאי
9 בספטמבר
9 בספטמבר הוא היום ה-252 בשנה בלוח הגרגוריאני (253 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת גשושית ו9 בספטמבר
9 ביולי
9 ביולי הוא היום ה-190 בשנה (191 בשנה מעוברת), בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת גשושית ו9 ביולי