גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
33 יחסים: מערכת הפועל בעברית, מפיק (לשון), משקל (בלשנות), אלפבית פונטי בינלאומי, אורך מוקד, אות, איטלקית, נקודתיים, ניקוד, ניקוד טברני, סידור, ערבית, עברית, עברית מקראית, עדשה, עיצורים סותמים, פונטיקה, שדה (תשכיל), שורש (שפות שמיות), לשון חז"ל, טבריה, חומשים, ב, בניין (שפה), גופן, דחיק, דגש קל, המאה ה-8, הברה, הברה פתוחה, הכפלת עיצור, הידמות מלאה, ش.
מערכת הפועל בעברית
הפועל בשפה העברית הוא סוג מילה המבטאת פעולה מסוימת או הימצאות במצב מסוים.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ומערכת הפועל בעברית · ראה עוד »
מפיק (לשון)
מַפִּיק (בארמית: מוציא) הוא סימן דיאקריטי במערכת הכתב העברי.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ומפיק (לשון) · ראה עוד »
משקל (בלשנות)
המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ומשקל (בלשנות) · ראה עוד »
אלפבית פונטי בינלאומי
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ואלפבית פונטי בינלאומי · ראה עוד »
אורך מוקד
#הפניה מוקד (אופטיקה).
חָדָשׁ!!: דגש חזק ואורך מוקד · ראה עוד »
אות
האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).
חָדָשׁ!!: דגש חזק ואות · ראה עוד »
איטלקית
איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ואיטלקית · ראה עוד »
נקודתיים
נקודתיים או ":" (בלשון הדיבור גם "נקודוֹתיים") הוא סימן פיסוק, המורכב משתי נקודות זו מעל זו.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ונקודתיים · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: דגש חזק וניקוד · ראה עוד »
ניקוד טברני
שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: דגש חזק וניקוד טברני · ראה עוד »
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: דגש חזק וסידור · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: דגש חזק וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ועברית מקראית · ראה עוד »
עדשה
טקסט.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ועדשה · ראה עוד »
עיצורים סותמים
עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ועיצורים סותמים · ראה עוד »
פונטיקה
פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ופונטיקה · ראה עוד »
שדה (תשכיל)
סימן השדה שַדַّה (בערבית: الشَّدَّة, בתעתיק מדויק: אלשַּדַّה) היא אחת מסימני התשכיל.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ושדה (תשכיל) · ראה עוד »
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ולשון חז"ל · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: דגש חזק וטבריה · ראה עוד »
חומשים
#הפניה חומש (יהדות).
חָדָשׁ!!: דגש חזק וחומשים · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דגש חזק וב · ראה עוד »
בניין (שפה)
הבניין הדקדוקי הוא תבנית דקדוקית במערכת הפועל של השפה העברית ושאר השפות השמיות.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ובניין (שפה) · ראה עוד »
גופן
גּוֹפָן, או פוֹנְט בלועזית, הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו, פיזי כמו דפוס, דיגיטלי כמו תוכנת מחשב או באמצעות פלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.
חָדָשׁ!!: דגש חזק וגופן · ראה עוד »
דחיק
דחיק דְּחִיק או בכינויו הנוסף אָתֵי מֵרַחִיק הוא סימן דיאקריטי במערכת הניקוד הטברני של המקרא, המסומן כנקודה בתוך האות בדומה לדגש ולמפיק.
חָדָשׁ!!: דגש חזק ודחיק · ראה עוד »
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
חָדָשׁ!!: דגש חזק ודגש קל · ראה עוד »
המאה ה-8
המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.
חָדָשׁ!!: דגש חזק והמאה ה-8 · ראה עוד »
הברה
הברה היא יחידה פונולוגית, המאגדת הגאים, לפי מידת הסונוריות שלהם.
חָדָשׁ!!: דגש חזק והברה · ראה עוד »
הברה פתוחה
#הפניההברה#הברה פתוחה.
חָדָשׁ!!: דגש חזק והברה פתוחה · ראה עוד »
הכפלת עיצור
הכפלת עיצור (נקראת גם מִכְפָּל או הארכת עיצור) היא תופעה פונטית, לעיתים פונולוגית, שבה עיצור נהגה למשך זמן ארוך יותר מן הרגיל.
חָדָשׁ!!: דגש חזק והכפלת עיצור · ראה עוד »
הידמות מלאה
#הפניה הידמות.
חָדָשׁ!!: דגש חזק והידמות מלאה · ראה עוד »
ش
האות שין (בערבית: شين) היא האות ה-13 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: דגש חזק וش · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
שאדה.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דגש_חזק
