סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

דוד פיינשטיין

מַדָד דוד פיינשטיין

הרב דוד פיינשטיין (ה'תרפ"ט, 1929 – י"ט בחשוון ה'תשפ"א, 6 בנובמבר 2020) היה ראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית ופוסק. [1]

31 יחסים: משלוח מנות, משה פיינשטיין, מתיבתא תפארת ירושלים, מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק, מגילת אסתר, מגילת רות, מועצת גדולי התורה, אנגלית, ארצות הברית, איסור אכילת שרצים, ניו יורק, עברית, פוסק, רוסיה, שאלות ותשובות, שעטנז, לוח שנה, ליובאן, ברכת המזון, בלארוס, ה'תרפ"ט, ה'תרצ"ז, ה'תשמ"ו, ה'תשפ"א, הגדה של פסח, י"ט בחשוון, י"ג באדר ב', 1929, 1986, 2020, 6 בנובמבר.

משלוח מנות

משלוחי מנות ילדים נושאים משלוח מנות ילד מחופש בדרכו למסור משלוח מנות מִשְׁלֹחַ מָנוֹת היא אחת מן המצוות הנוהגות בחג פורים, בין מצוות מקרא מגילה, משתה ושמחה ומתנות לאביונים.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ומשלוח מנות · ראה עוד »

משה פיינשטיין

הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ומשה פיינשטיין · ראה עוד »

מתיבתא תפארת ירושלים

מתיבתא תפארת ירושלים היא אחת מהוותיקות בישיבות בניו יורק והתפרסמה בהנהגתו של הרב משה פינשטיין.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ומתיבתא תפארת ירושלים · ראה עוד »

מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק

#הפניה מתיבתא תפארת ירושלים.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ומתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת רות

מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ומגילת רות · ראה עוד »

מועצת גדולי התורה

כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ואנגלית · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין וארצות הברית · ראה עוד »

איסור אכילת שרצים

איסורי אכילת שרצים הם מצוות לא תעשה מהתורה.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ואיסור אכילת שרצים · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין וניו יורק · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ועברית · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ופוסק · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ורוסיה · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שעטנז

ביהדות, איסור שַׁעַטְנֵז הוא מצוות לא תעשה מהתורה, שלא ללבוש בגד שבו ארוגים, קשורים או תפורים צמר ופשתן יחדיו.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ושעטנז · ראה עוד »

לוח שנה

לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906 לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ולוח שנה · ראה עוד »

ליובאן

העיירה ליובאן (בבלארוסית: Любань, ברוסית: Лю́бань) שוכנת בפלך מינסק, בלארוס.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין וליובאן · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין וברכת המזון · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ובלארוס · ראה עוד »

ה'תרפ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין וה'תרפ"ט · ראה עוד »

ה'תרצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין וה'תרצ"ז · ראה עוד »

ה'תשמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין וה'תשמ"ו · ראה עוד »

ה'תשפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין וה'תשפ"א · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין והגדה של פסח · ראה עוד »

י"ט בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ט חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין וי"ט בחשוון · ראה עוד »

י"ג באדר ב'

#הפניה י"ג באדר.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין וי"ג באדר ב' · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ו1929 · ראה עוד »

1986

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ו1986 · ראה עוד »

2020

הרכבת הקלה בירושלים ריק לחלוטין בצהרי אחד מימי הסגר של מרץ-אפריל שהוחל עקב התפשטות מגפת הקורונה בישראל. ניתן להבחין שכמחצית מהמושבים נאסרו לישיבה על מנת לשמור על ריחוק חברתי אנשים ברחובות גואנגג'ואו עם מסכות פנים, בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, 2 בפברואר 2020 טקס חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות הערביות בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ו2020 · ראה עוד »

6 בנובמבר

6 בנובמבר הוא היום ה-310 בשנה (311 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: דוד פיינשטיין ו6 בנובמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_פיינשטיין

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »