גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
136 יחסים: מאזנים (כתב עת), מסדה (הוצאת ספרים), מקס ברוד, מרכז סוזן דלל, משורר, מתרגם, מלחמת העולם הראשונה, מהפכת אוקטובר, מוסקבה, מושבה, מינסק, מיכאיל לרמונטוב, א"ז רבינוביץ', ארץ ישראל, אריה נבון, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אז"ר, אברהם פריימן, אגודת הסופרים, אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל, אהרון בן-אור, אוניברסיטת ברלין, אוניברסיטת היידלברג, אוניברסיטת וירצבורג, אוניברסיטה, אורי אליעז, אודסה, נומרוס קלאוזוס, נווה צדק, ניסן זלדס, סנקט פטרבורג, ספרות, ספרות עברית, ספרות יפה, סופר, עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי), עמינדב דיקמן, עם עובד, עולם קטן (כתב עת לילדים), פנחס שיפמן (בן-סירה), פרס אוסישקין, פרס טשרניחובסקי, פרס ביאליק, פרס ישראל, פתח תקווה, רחובות, שמואל יוסף עגנון, שמות רחובות בישראל, שפות שמיות, שלמה ויסבליט, ..., שלום שטרייט, שומר (מקצוע), שירה, תנ"ך, תעודת בגרות, תר"ץ, תרנ"א, תרס"ח, תרס"ב, תרס"ג, תרס"ד, תרפ"א, תרפ"ג, תרפ"ו, תשט"ז, תשי"ז, תשי"ד, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תחום המושב, לב טולסטוי, לוח אחיאסף, לימודים גבוהים, בן אביגדור, ברוך שוחטמן, ברית המועצות, בלארוס, בלשנות, בוברויסק, בית הקברות טרומפלדור, גבעתיים, גוברניית מינסק, דביר (הוצאת ספרים), דוד שמעוני, דוד טרטקובר, ה'תשי"ד, האקדמיה ללשון העברית, האומה, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרוסית, העלייה השנייה, הקיסרות הגרמנית, הרב קוק, השילוח (כתב עת), הזמן, הגימנסיה העברית הרצליה, הוצאת מסדה, הוצאת אמנות, הוצאת שטיבל, הוצאת דביר, היינריך היינה, היישוב, ו' בטבת, ועד הלשון העברית, כ"א באב, יעקב שטיינברג, יעקב חורגין, יצחק עגן, יצחק שלו, ישראל זמורה, ישראל כהן (סופר), יהודה סלוצקי, יוסף אריכא, יוסף קלוזנר, יוסף זלצמן, יוסף חיים ברנר, יידיש, 10 בדצמבר, 1891, 1908, 1909, 1910, 1911, 1912, 1914, 1920, 1925, 1926, 1936, 1945, 1948, 1949, 1954, 1956, 1957, 25 באוגוסט. להרחיב מדד (86 יותר) »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מקס ברוד
לוחית זיכרון על ביתו של מקס ברוד ברח' הירדן 16 בתל אביב מקס ברוד (ימין) עם במאי הבימה: ברוך צ'מרינסקי (מרכז) וצבי פרידלנד (שמאל), 2 באפריל 1942 שלט ארד המנציח את מקס ברוד בפראג מקס ברוד עם פאול בן-חיים ואשתו הלה מקס בְּרוֹד (נכתב גם: מכס ברוד; בגרמנית: Max Brod; 27 במאי 1884 – 20 בדצמבר 1968) היה סופר, פובליציסט ומלחין ישראלי יליד בוהמיה (חלק מצ'כיה), אז חלק מאוסטרו-הונגריה, בעל תואר דוקטור למשפטים מטעם אוניברסיטת קארל בפראג, שיצר בשפה הגרמנית.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומקס ברוד · ראה עוד »
מרכז סוזן דלל
מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון הוא מרכז תרבות ישראלי השוכן במתחם אשר נמצא בשכונת נווה צדק שבתל אביב.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומרכז סוזן דלל · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומשורר · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומתרגם · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מהפכת אוקטובר
"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, 1920 מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי).
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומהפכת אוקטובר · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומוסקבה · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומושבה · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומינסק · ראה עוד »
מיכאיל לרמונטוב
מיכאיל יורייביץ' לֶרְמוֹנְטוֹב (ברוסית: Михаил Юрьевич Лермонтов; 3 באוקטובר 1814 (כך על פי הלוח היוליאני, שנהג בתקופתו; על פי הלוח הגרגוריאני: 15 באוקטובר) – 15 ביולי (על פי הלוח הגרגוריאני: 27 ביולי) 1841) היה סופר ומשורר רומנטי רוסי, מכונה לעיתים "משורר הקווקז".
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומיכאיל לרמונטוב · ראה עוד »
א"ז רבינוביץ'
#הפניה אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וא"ז רבינוביץ' · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וארץ ישראל · ראה עוד »
אריה נבון
קריקטורה של אריה נבון משנת 1949: הילד המסמל את ישראל נושא את מספר אזרחי המדינה הצעירה אריה נבון (קליגְמן) (22 במאי 1909 – 29 בנובמבר 1996) היה צייר ורשם ישראלי, הקריקטוריסט הראשון ביישוב, מעצב תפאורות, אמן קומיקס ומאייר ספרים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואריה נבון · ראה עוד »
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 6 בספטמבר 1945, כ"ח באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' · ראה עוד »
אז"ר
#הפניה אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואז"ר · ראה עוד »
אברהם פריימן
#הפניה אברהם פרימן.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואברהם פריימן · ראה עוד »
אגודת הסופרים
#הפניה אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואגודת הסופרים · ראה עוד »
אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל
#הפניה אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל · ראה עוד »
אהרון בן-אור
אהרון בן-אור (אורינובסקי) (28 ביולי 1890 – 25 בדצמבר 1972) היה מורה, סופר עברי וחוקר תולדות הספרות העברית.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואהרון בן-אור · ראה עוד »
אוניברסיטת ברלין
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »
אוניברסיטת היידלברג
ממוזער אוניברסיטת רופרכט-קרל בהיידלברג (בגרמנית: Ruprecht-Karls-Universität Heidelberg) היא אוניברסיטה בעיר היידלברג שבגרמניה, אשר הוקמה על ידי רופרכט הראשון בשנת 1386, ובכך היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בגרמניה, והשלישית בארצות דוברות גרמנית (אחרי אוניברסיטת קארל בפראג ואוניברסיטת וינה).
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואוניברסיטת היידלברג · ראה עוד »
אוניברסיטת וירצבורג
אוניברסיטת יוליוס מקסימיליאן מווירצבורג (בגרמנית: Julius-Maximilians-Universität Würzburg) היא אוניברסיטה ציבורית העוסקת במחקר ושוכנת בעיר וירצבורג בצפון בוואריה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואוניברסיטת וירצבורג · ראה עוד »
אוניברסיטה
אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואוניברסיטה · ראה עוד »
אורי אליעז
אורי אליעז (14 ביוני 1931 – 17 בדצמבר 2020) היה צייר, פסל ויוצר תפאורות ישראלי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואורי אליעז · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואודסה · ראה עוד »
נומרוס קלאוזוס
נומרוס קלאוזוס (לטינית: Numerus Clausus, "מספר סגור") הוא שם כולל לשיטות להגבלת מספר הסטודנטים בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות בשל חוסר במקומות לימוד או בשל סיבות פוליטיות וחברתיות שונות.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ונומרוס קלאוזוס · ראה עוד »
נווה צדק
שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ונווה צדק · ראה עוד »
ניסן זלדס
ניסן זֶלדֶס (9 בספטמבר 1926 – 16 באפריל 2014) היה פיזיקאי ישראלי ופרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, תלמידו המובהק של יואל רקח.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וניסן זלדס · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וספרות · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וספרות עברית · ראה עוד »
ספרות יפה
ספר שירה של אמילי דיקינסון, דוגמה לספרות יפה ספרות יפה (בלועזית: בֵּלֶטְרִיסְטִיקָה) היא ספרות אמנותית הנחלקת לשלושה ענפים עיקריים, לפי דרך כתיבתה: שירה, פרוזה ומחזאות.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וספרות יפה · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וסופר · ראה עוד »
עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי)
עמנואל בִּן גָּרְיוֹן (כ"ג בסיוון תרס"ג, 18 ביוני 1903 – י"ג בסיוון תשמ"ז, 10 ביוני 1987) היה סופר ומבקר ספרות, בנו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ועמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי) · ראה עוד »
עמינדב דיקמן
עמינדב אלכסנדר דיקמן (21 בדצמבר 1958 – 2 ביוני 2022) היה מתרגם וחוקר ספרות ישראלי, פרופסור בחוגים לספרות עברית ולספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ועמינדב דיקמן · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ועם עובד · ראה עוד »
עולם קטן (כתב עת לילדים)
#הפניה עולם קטון.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ועולם קטן (כתב עת לילדים) · ראה עוד »
פנחס שיפמן (בן-סירה)
פנחס שיפמן(התמונה משנת 1900 לערך) פנחס שיפְמן (בן-סירה) (נכתב גם שיפמאן; י"ד בתשרי (ערב סוכות) תרל"ד, 1873 – 5 במאי 1945) היה מחנך עברי והוגה דעות ציוני ברוסיה ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ופנחס שיפמן (בן-סירה) · ראה עוד »
פרס אוסישקין
פרס אוסישקין הוא פרס ספרותי שניתן בעבר על ידי הקרן הקיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ופרס אוסישקין · ראה עוד »
פרס טשרניחובסקי
פרס טשרניחובסקי לתרגום מופת הוא פרס המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ופרס טשרניחובסקי · ראה עוד »
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ופרס ביאליק · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ופרס ישראל · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ופתח תקווה · ראה עוד »
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ורחובות · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ושפות שמיות · ראה עוד »
שלמה ויסבליט
שלמה ויסבליט (24 בנובמבר 1930 – 8 באוקטובר 2021) היה איש חינוך, חוקר, כותב ומרצה בתחומי התנ"ך, היהדות, השירה העברית ומחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ושלמה ויסבליט · ראה עוד »
שלום שטרייט
שלום שְטְרייט (כ"ו בסיוון תרמ"ח, 5 ביוני 1888 – כ"ד בסיוון תש"ו, 23 ביוני 1946) היה סופר, מבקר ספרות ומחנך ארץ-ישראלי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ושלום שטרייט · ראה עוד »
שומר (מקצוע)
שומר בפתח סופרמרקט בארצות הברית שוֹמר או מאבטח הוא אדם שעוסק באבטחה לרבות אבטחה אזרחית, ותפקידו למנוע גישתם של אנשים לא מורשים לשטח מסוים, כדי להבטיח את ביטחונם של אנשים ורכוש הנמצאים בשטח זה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ושומר (מקצוע) · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ושירה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותנ"ך · ראה עוד »
תעודת בגרות
גיליון ציונים הנשלח לנבחנים לפני תעודת הבגרות תעודת בגרות היא תעודה מטעם משרד החינוך של ישראל המעידה על הצלחה במילוי הדרישות הלימודיות בבחינות הבגרות הנערכות בדרך כלל בבתי ספר תיכוניים בישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותעודת בגרות · ראה עוד »
תר"ץ
#הפניה ה'תר"ץ.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותר"ץ · ראה עוד »
תרנ"א
#הפניה ה'תרנ"א.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותרנ"א · ראה עוד »
תרס"ח
#הפניה ה'תרס"ח.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותרס"ח · ראה עוד »
תרס"ב
#הפניה ה'תרס"ב.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותרס"ב · ראה עוד »
תרס"ג
#הפניה ה'תרס"ג.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותרס"ג · ראה עוד »
תרס"ד
#הפניה ה'תרס"ד.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותרס"ד · ראה עוד »
תרפ"א
#הפניה ה'תרפ"א.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותרפ"א · ראה עוד »
תרפ"ג
#הפניה ה'תרפ"ג.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותרפ"ג · ראה עוד »
תרפ"ו
#הפניה ה'תרפ"ו.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותרפ"ו · ראה עוד »
תשט"ז
#הפניה ה'תשט"ז.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותשט"ז · ראה עוד »
תשי"ז
#הפניה ה'תשי"ז.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותשי"ז · ראה עוד »
תשי"ד
#הפניה ה'תשי"ד.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותשי"ד · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותלמוד תורה · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ותחום המושב · ראה עוד »
לב טולסטוי
טולסטוי ורעייתו, שישה שבועות לפני מותו. לב ניקולייביץ' טולסטוי (ברוסית: Лев Никола́евич Толсто́й,; 9 בספטמבר 1828 – 20 בנובמבר 1910) היה סופר והוגה רוסי, שנודע בזכות שורה של יצירות מופת, שהמוכרות בהן הן "מלחמה ושלום" מ-1869 ו"אנה קארנינה" מ-1877, המהוות את שיאו של הרומן הריאליסטי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ולב טולסטוי · ראה עוד »
לוח אחיאסף
"אל הקוראים", לוח אחיאסף 1, תרנ"ד, עמ' VI. שער פנימי, תרנ"ד לוח אֲחיאסף היה אלמנך (חיבור היוצא לאור פעם בשנה) בעברית שראה אור בהוצאת אחיאסף בשנים 1893 עד 1904 בוורשה (ופעם נוספת ב-1923).
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ולוח אחיאסף · ראה עוד »
לימודים גבוהים
#הפניה מוסד להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ולימודים גבוהים · ראה עוד »
בן אביגדור
מרדכי קפלן ושלמה שרברק ולימינו יעקב לידסקי ובנימין שימין בן אביגדור הוא שם העט של אברהם ליב שַלקוביץ (ברוסית: Бен-Авигдор; 1866 – 23 בספטמבר 1921) היה סופר עברי, סופר ילדים, עורך וחלוץ המו"לות העברית המודרנית במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ובן אביגדור · ראה עוד »
ברוך שוחטמן
ברוך שוחטמן (ט' בשבט ה'תר"ן, 1890 – כ' בתשרי ה'תשי"ז, 1956) היה חוקר ספרות וביבליוגרף עברי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וברוך שוחטמן · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וברית המועצות · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ובלארוס · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ובלשנות · ראה עוד »
בוברויסק
בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באָברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" – בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ובוברויסק · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
גבעתיים
הכניסה לגבעתיים מדרך השלום. האותיות מסודרות בצורת שתי גבעות – גבעתיים. גן שיכון המורים בגבעתיים גִּבְעָתַיִים היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וגבעתיים · ראה עוד »
גוברניית מינסק
#הפניה פלך מינסק.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וגוברניית מינסק · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דוד שמעוני
דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ודוד שמעוני · ראה עוד »
דוד טרטקובר
דוד טרטקובר באולפן "פרלמנט שישי" עם רועי כ"ץ ברדיו תל אביב דוד טַרטָקוֹבֶר ("טרטה") (נולד ב-29 בינואר 1944) הוא מעצב גרפי, אמן, אוצר ואספן של פריטי נוסטלגיה משנותיה הראשונות של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ודוד טרטקובר · ראה עוד »
ה'תשי"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וה'תשי"ד · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האומה
האומה, במה למחשבה לאומית, לתיעוד ולספרות, הוא כתב עת, רבעון, הרואה אור אחת לשלושה חודשים על ידי מסדר ז'בוטינסקי בישראל מאז 1962.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והאומה · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והעלייה השנייה · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והרב קוק · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
הזמן
כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' הזמן היה עיתון בשפה העברית שיצא לאור ברוסיה בין השנים 1903–1915 בתחילתה במתכונת של פעמיים בשבוע ובהמשכו כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והזמן · ראה עוד »
הגימנסיה העברית הרצליה
#הפניה הגימנסיה העברית "הרצליה".
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והגימנסיה העברית הרצליה · ראה עוד »
הוצאת מסדה
#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והוצאת מסדה · ראה עוד »
הוצאת אמנות
דבר") בית אמנות" ברחוב פרוג 6 בחולון הוצאת אמנות הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה ב-1917 והתקיימה עד שנות הארבעים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והוצאת אמנות · ראה עוד »
הוצאת שטיבל
סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והוצאת שטיבל · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והוצאת דביר · ראה עוד »
היינריך היינה
היינריך היינה (נולד בשם הארי היינה, מאז 1825: כריסטיאן יוהאן היינריך היינה; בגרמנית: Heinrich Heine; 13 בדצמבר 1797, דיסלדורף – 17 בפברואר 1856 פריז) היה משורר, פילוסוף, פובליציסט ומבקר ספרות יהודי-גרמני מומר, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והיינריך היינה · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והיישוב · ראה עוד »
ו' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וו' בטבת · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וועד הלשון העברית · ראה עוד »
כ"א באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וכ"א באב · ראה עוד »
יעקב שטיינברג
יעקב שטיינברג (1887 – 22 ביוני 1947) היה משורר, סופר, ומחזאי עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויעקב שטיינברג · ראה עוד »
יעקב חורגין
יעקב חורגין (יעקב יהושע חורגין; י' בטבת ה'תרנ"ט, 23 בדצמבר 1898 – י"ז בשבט ה'תש"ן, 12 בפברואר 1990) היה סופר עברי ועורך ספרים ועיתוני ילדים, חוקר תולדות היישוב בתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויעקב חורגין · ראה עוד »
יצחק עגן
יצחק עֹגן (לעיתים עוגן) (י' בתמוז תרס"ט, 29 ביוני 1909 – י"ז בסיוון תשנ"א, 26 במאי 1991) היה משורר עברי ומחנך ביישוב ובתקופת המדינה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויצחק עגן · ראה עוד »
יצחק שלו
יצחק שלו (5 ביולי 1918, כ"ה בתמוז תרע"ח – 13 ביולי 1992, י"ב בתמוז תשנ"ב) היה משורר, סופר ומסאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויצחק שלו · ראה עוד »
ישראל זמורה
ישראל זמורה 7 במאי 1899, בסרביה (אז האימפריה הרוסית) – 4 בנובמבר 1983, תל אביב) היה עורך, מבקר ספרותי ומוציא לאור ישראלי. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל ומאז החל לקחת חלק פעיל ומרכזי בעולם הספרותי בארץ. הוא תרגם לעברית יצירות מרוסית ומצרפתית, פרסם מאמרים וביקורת ספרותית והיה חבר מערכת כתב העת הספרותי כתובים. בהמשך, היה ממקימי חבורת יחדיו וחבר מערכת כתב העת טורים, בהם היו חברים סופרים ומשוררים חשובים בעלי זיקה לספרות ולשירה המודרניסטית כמו שלונסקי, אלתרמן ולאה גולדברג. בשנת 1939 יסד את כתב העת "מחברות לספרות" והיה עורכו הראשי, ובשנת 1940 הקים הוצאת ספרים בשם זהה, הוצאת מחברות לספרות, מתוך כוונה להוציא לאור יצירות איכותיות בעלות ערך ספרותי, יצירות מקור מודרניסטיות, ספרות קלאסית כלל עולמית וספרות ילדים. ההוצאה, שהייתה מפעל חייו, הוציאה למעלה מ-300 כותרים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וישראל זמורה · ראה עוד »
ישראל כהן (סופר)
ריינס 54 בתל אביב ישראל כהן (קאהן) (10 ביוני 1905 – 25 בפברואר 1986) היה סופר, מסאי, מבקר ספרות, מתרגם ועורך ישראלי יליד מזרח גליציה; חבר ועד הלשון העברית ויו"ר אגודת הסופרים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וישראל כהן (סופר) · ראה עוד »
יהודה סלוצקי
יהודה סְלוּצְקי (10 בנובמבר 1915 – 22 במאי 1978) היה היסטוריון וסופר ישראלי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויהודה סלוצקי · ראה עוד »
יוסף אריכא
יוסף אריכא (5 בדצמבר 1907–6 בפברואר 1972) היה סופר עברי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויוסף אריכא · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף זלצמן
אליעזר סלוצקין אנשי העלייה השנייה, ערב עלייתם לארץ ישראל יוסף זלצמן (1 ביוני 1890 – 24 בנובמבר 1913; כ"ד בחשוון ה'תרע"ד) היה מחלוצי העלייה השנייה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויוסף זלצמן · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויידיש · ראה עוד »
10 בדצמבר
10 בדצמבר הוא היום ה-344 בשנה, (345 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו10 בדצמבר · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1891 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1908 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1909 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1910 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1911 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1912 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1914 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1920 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1925 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1926 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1936 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1945 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1948 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1949 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1954 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1956 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1957 · ראה עוד »
25 באוגוסט
25 באוגוסט הוא היום ה-237 בשנה בלוח הגרגוריאני (238 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו25 באוגוסט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_שמעוני
