סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

דייק והר געש

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין דייק והר געש

דייק vs. הר געש

גופי חדירה ותופעות במחדרים: A – בתולית; B – דייק; C – לקולית; D – פגמטיט; E – סיל; F – הר געש שכבתי; 1 – מחדר חדש חוצה מחדר ישן; 2 – קסנולית; 3 – התמרת מגע; 4 – התרוממות שכבות סלעי סביבה כתוצאה מלקולית דייק הוא מחדר פלוטוני הנוצר מחדירת מאגמה לסלעי הליתוספירה והתגבשותה לסלע יסוד. סנט הלנס, 1980 ההתפרצותלוע סנט הלנס, צולם בחודש מאי 1982 הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר הלוחות הטקטוניים מתרחקים, מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא "התפרצות געשית".

דמיון בין דייק והר געש

דייק והר געש יש להם 23 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מאפי, מאגמה, מעטפת כדור הארץ, משטח בזלת נרחב, מכתש רמון, סלע, סלע משקע, סלע יסוד, סחיפה, עמנואל מזור, עקיבא פלכסר, צינור הזנה (גאולוגיה), רמת הגולן, רכס מרכז אוקייני, ריוליט, תימרת מעטפת, ליתוספירה, טמפרטורה, בליה, בזלת, גביש, האוניברסיטה הפתוחה, הערבה.

מאפי

מאפי (Mafic) הוא כינוי בגאולוגיה למינרלים סיליקטיים, מאגמה, סלעים פלוטוניים וסלעי פרץ דלים יחסית בצורן דו-חמצני – 45-52% – המכילים ריכוזים גבוהים של יסודות כבדים כברזל ומגנזיום.

דייק ומאפי · הר געש ומאפי · ראה עוד »

מאגמה

זרם לבה בהוואי הר הגעש קילוואה בהוואי מאגמה (מיוונית: Μάγμα – בצק או משחה) היא סלע מותך וחם, בטמפרטורות שבין C° 600–1,300 ולעיתים אף בין C° 1,600–1,800, הנוצר בעומק כדור הארץ בתהליכי התכה שונים.

דייק ומאגמה · הר געש ומאגמה · ראה עוד »

מעטפת כדור הארץ

מעטפת כדור הארץ היא השכבה האמצעית בגאוספירה של כדור הארץ.

דייק ומעטפת כדור הארץ · הר געש ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

משטח בזלת נרחב

משטח בזלת נרחב הוא חבל גאולוגי המתאפיין בנפח גדול מאוד של סלעים געשיים מאפיים – בעיקר בזלת אך גם ריוליט – תוצאה של התפרצויות געשיות נרחבות במשך תקופת זמן קצרה יחסית במונחים גאולוגיים: מאות אלפים עד מיליוני שנים.

דייק ומשטח בזלת נרחב · הר געש ומשטח בזלת נרחב · ראה עוד »

מכתש רמון

מכתש רמון הוא המכתש האירוזי הגדול בעולם.

דייק ומכתש רמון · הר געש ומכתש רמון · ראה עוד »

סלע

גריוואקה סילורית אנכית בת 425 מיליון שנה בסיקר פוינטדוגמת יד של סלע סלע בגאולוגיה הוא החומר המוצק הבונה את קליפת כדור הארץ (קרום כדור הארץ), והוא בנוי מצירוף טבעי של מינרלים.

דייק וסלע · הר געש וסלע · ראה עוד »

סלע משקע

החתך של רמת קולורדו המורכב מסלעי משקע רבים (בעיקר אבני חול) סלעי הקירטון בראש הנקרה סלע משקע הוא סלע שנוצר על פני כדור הארץ מחומר שמקורו בסלע קודם אחר בתנאים רגילים של טמפרטורה ולחץ.

דייק וסלע משקע · הר געש וסלע משקע · ראה עוד »

סלע יסוד

פארק הלאומי יוסמיטי הר הגעש הכבוי בכרם מהר"ל סלע יסוד הוא סלע מאגמטי שנוצר מהתגבשות של סלע מותך – מאגמה או לבה – כתוצאה מהתקררותו.

דייק וסלע יסוד · הר געש וסלע יסוד · ראה עוד »

סחיפה

שכבות צבעוניות של אבן חול נחשפות כתוצאה מסחיפה בגאומורפולוגיה, סחיפה (או אֵרוֹזְיָה) היא אוסף של תהליכים המסירים חומרים רופפים מפני השטח של כדור הארץ ומובילים אותם למקומות אחרים.

דייק וסחיפה · הר געש וסחיפה · ראה עוד »

עמנואל מזור

עמנואל מזור (30 במרץ 1933 – 20 באוגוסט 2020) היה פרופסור לגאולוגיה במכון ויצמן למדע, במחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה.

דייק ועמנואל מזור · הר געש ועמנואל מזור · ראה עוד »

עקיבא פלכסר

עקיבא פלכסר (נולד ב-1933 בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס לגאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

דייק ועקיבא פלכסר · הר געש ועקיבא פלכסר · ראה עוד »

צינור הזנה (גאולוגיה)

צינור געשי צינור הזנה הוא מבנה גאולוגי, תעלה אנכית במרכזו של הר געש חרוטי, דרכו זורמת מאגמה מתוך תא מאגמה אל פני השטח במהלך התפרצות געשית.

דייק וצינור הזנה (גאולוגיה) · הר געש וצינור הזנה (גאולוגיה) · ראה עוד »

רמת הגולן

רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) היא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי.

דייק ורמת הגולן · הר געש ורמת הגולן · ראה עוד »

רכס מרכז אוקייני

#הפניה רכס מרכז-אוקייני.

דייק ורכס מרכז אוקייני · הר געש ורכס מרכז אוקייני · ראה עוד »

ריוליט

ריוליט - סלע געשי (סלע פרץ, סלע אקסטרוסיבי) העשוי תרכובת פלסית ("חמוצה") של למעלה מ-69% סיליקה, הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.

דייק וריוליט · הר געש וריוליט · ראה עוד »

תימרת מעטפת

מנורת לבה מדגימה את העיקרון הבסיסי של תימרת המעטפת תימרת מעטפת היא מונח המתאר תופעה גאולוגית משוערת שבה זרם של חומר סלעי שהוא חם יותר מסביבתו, מיתמר מעלה בתנועה איטית, מהגבול שבין המעטפת לגלעין כדור הארץ, דרך מעטפת כדור הארץ כלפי קרום כדור הארץ.

דייק ותימרת מעטפת · הר געש ותימרת מעטפת · ראה עוד »

ליתוספירה

הלוחות הטקטונים של הליתוספירה בכדור הארץ ליתוספירה (Lithosphere; מהמילים: λίθος ליתו.

דייק וליתוספירה · הר געש וליתוספירה · ראה עוד »

טמפרטורה

אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".

דייק וטמפרטורה · הר געש וטמפרטורה · ראה עוד »

בליה

כוורת עקב בליה, באזור Dahn במדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה בגאולוגיה, בְּלָיָה או בְּלִיָּה היא תהליך איטי, המתרחש על פני שנים רבות של התפרקות או התפוררות סלעים במקום שבו הם נמצאים.

בליה ודייק · בליה והר געש · ראה עוד »

בזלת

בזלת היא סלע יסוד בסיסי ממוצא מגמטי הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.

בזלת ודייק · בזלת והר געש · ראה עוד »

גביש

גבישים מסוגים שונים גבישים שקופים גביש (בלועזית: קריסטל) הוא תצורת חומר במצב צבירה מוצק.

גביש ודייק · גביש והר געש · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

דייק והאוניברסיטה הפתוחה · האוניברסיטה הפתוחה והר געש · ראה עוד »

הערבה

נוף טיפוסי באזור הערבה הנוף ממצפה השלום לכיוון חצבה, בצפון הערבה הערבה (בערבית: وادي عربة) היא עמק צר וארוך המשתרע מדרום ים המלח ועד מפרץ אילת ומפריד בין הרי אדום ממזרח ובין הר הנגב ממערב.

דייק והערבה · הערבה והר געש · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין דייק והר געש

יש דייק 47 יחסים. יש דייק 401. כפי שיש להם במשותף 23, מדד הדמיון הוא = 23 / (47 + 401).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין דייק והר געש. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »