סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

האימפריה הסאסאנית והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין האימפריה הסאסאנית והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית

האימפריה הסאסאנית vs. היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית

האימפריה הסאסאנית (224–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה. הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימיו של אוגוסטוס קיסר (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

דמיון בין האימפריה הסאסאנית והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית

האימפריה הסאסאנית והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית יש להם 19 דברים במשותף (ביוניונפדיה): אנטיוכיה, אסיה הקטנה, ארדשיר הראשון, סוריה, פרת, פיליפוס הערבי, קטסיפון, קונסטנטינוס, שאפור הראשון, שאפור השני, גורדיאנוס השלישי, דנובה, דיוקלטיאנוס, האימפריה הפרתית, האימפריה הביזנטית, הונים, ולריאנוס, ירושלים, יוליאנוס הכופר.

אנטיוכיה

אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.

אנטיוכיה והאימפריה הסאסאנית · אנטיוכיה והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).

אסיה הקטנה והאימפריה הסאסאנית · אסיה הקטנה והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית · ראה עוד »

ארדשיר הראשון

מטבע כסף עם דיוקנו של ארדשיר המלך ארדשיר הראשון עומד לפני אהורה מזדא ישות אלוהית המכתירה אותו. תחריט בנקש-י רוסתם. ארדשיר הראשון (בפרסית אמצעית: 50px, בפרסית חדשה: اردشیر بابکان) היה מדינאי פרסי בן המאה ה-3 לספירה.

ארדשיר הראשון והאימפריה הסאסאנית · ארדשיר הראשון והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

האימפריה הסאסאנית וסוריה · היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וסוריה · ראה עוד »

פרת

נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.

האימפריה הסאסאנית ופרת · היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ופרת · ראה עוד »

פיליפוס הערבי

מוזיאון החדש בברלין מַרְקוּס יוּלְיוּס פִילִיפּוּס (בלטינית: Marcus Iulius Philippus; בערך 204–249 לספירה), הידוע גם בשם פִילִיפּוּס הערבי, על שם מוצאו, היה מקיסרי רומא.

האימפריה הסאסאנית ופיליפוס הערבי · היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ופיליפוס הערבי · ראה עוד »

קטסיפון

קְטֵסִיפוֹן (מיוונית: Κτησιφῶν, מפרסית אמצעית: 𐭲𐭩𐭮𐭯𐭥𐭭, תיספון; בארמית: ܩܛܝܣܦܘܢ, קְטֵיסְפּוֹן‎, לעיתים עם א' פרוסתטית; בערבית: طيسفون, טַיְסָפוּן) הייתה עיר הבירה של האימפריה הפרתית ושל האימפריה הפרסית-הסאסאנית אחריה, במשך למעלה משמונה מאות שנים.

האימפריה הסאסאנית וקטסיפון · היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וקטסיפון · ראה עוד »

קונסטנטינוס

מדליון של קונסטנטינוס הגדול משנת 313 על מצד אחד מוטבע קונסטנטינוס כפרש בשריון מלא ולצידו סמל הצלב מטבע של קונסטנטינוס המציין את ייסוד העיר קונסטנטינופוליס. מטבע של האוגוסטוסית פאוסטה, אשתו השנייה של קונסטנטינוס. מצד אחד דמות ראשה של פאוסטה מצד שני דמותה עומדת ובזרועותיה שני בניה קונסטנטינוס השני וקונסטנטיוס השני גַּאיוּס פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹנְסְטַנְטִינוּס (בלטינית: Gaius Flavius Valerius Aurelius Constantinus) המוכר גם כקוֹנְסְטַנְטִינוּס הראשון או כקונסטנטינוס הגדול (27 בפברואר 272 – 22 במאי 337) היה קיסר הקיסרות הרומית המערבית משנת 312 עד 324, וקיסר האימפריה הרומית כולה משנת 324 עד מותו בשנת 337.

האימפריה הסאסאנית וקונסטנטינוס · היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וקונסטנטינוס · ראה עוד »

שאפור הראשון

תחריט קיר בנקש-י רוסתם, בו מתוארת כניעתו של אסיר המלחמה ולריאנוס למלך שאפור הראשון (על הסוס, מימין) שאפּוּר הראשון (בפרסית אמצעית: 𐭱𐭧𐭯𐭥𐭧𐭥𐭩‎, נהגה שָׁהְפּוֹהְרִי; ידוע גם בשם שָׁבּוּר הראשון; מלך בשנים 241–270) היה מלך פרס מהשושלת הסאסאנית, לאחר מותו של ארדשיר הראשון.

האימפריה הסאסאנית ושאפור הראשון · היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ושאפור הראשון · ראה עוד »

שאפור השני

מטבע עם דיוקנו של שאפור השני שאפור השני (בפרסית: شاپور دوم; ידוע גם בשם שבור השני) "הגדול" (309–379) היה מלך פרס מהשושלת הסאסאנית לאחר מותו של הורמיזד השני.

האימפריה הסאסאנית ושאפור השני · היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ושאפור השני · ראה עוד »

גורדיאנוס השלישי

גורדיאנוס השלישי מַרְקוּס אַנְטוֹנְיוּס גוֹרְדִיָאנוּס פִּיוּס (בלטינית: Marcus Antonius Gordianus Pius; חי מ-20 בינואר 225 – 11 בפברואר 244), המוכר כגורדיאנוס השלישי, כיהן כקיסר רומא משנת 238 ועד לשנת 244 לספירה.

גורדיאנוס השלישי והאימפריה הסאסאנית · גורדיאנוס השלישי והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית · ראה עוד »

דנובה

מקום המפגש בין נחל הברג ונחל הבריגאך בקרבת העיירה דונאושינגן דַנוּבָּה (בגרמנית: Donau; ברומנית: Dunăre; בהונגרית: Duna; בבולגרית: Дунав; בסרבו-קרואטית: Dunav; בסלובקית: Dunaj; באוקראינית: Дунай) הוא הנהר השני באורכו באירופה, אחרי נהר הוולגה.

דנובה והאימפריה הסאסאנית · דנובה והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית · ראה עוד »

דיוקלטיאנוס

גַּאיוּס אוֹרֶלְיוּס וַלֶרְיוּס דִּיוקְלֶטִיָאנוּס (בלטינית: Gaius Aurelius Valerius Diocletianus Augustus; 22 בדצמבר 242–245 – 3 בדצמבר 311/312) היה קיסר האימפריה הרומית מ-20 בנובמבר 284 ועד פרישתו מרצון ב-1 במאי 305.

דיוקלטיאנוס והאימפריה הסאסאנית · דיוקלטיאנוס והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית · ראה עוד »

האימפריה הפרתית

האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.

האימפריה הסאסאנית והאימפריה הפרתית · האימפריה הפרתית והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

האימפריה הביזנטית והאימפריה הסאסאנית · האימפריה הביזנטית והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית · ראה עוד »

הונים

ההונים עולים על רומא. ציור רומנטי מהמאה ה-19 מפת נדידת העמים הגדולה אל תוך האימפריה הרומית תחומי השליטה של ממלכת ההונים ההוּנים היו קונפדרציה של שבטי נוודים, שהתקיימה החל מהמאה הראשונה לספירה ועד המאה השביעית.

האימפריה הסאסאנית והונים · הונים והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית · ראה עוד »

ולריאנוס

מטבע של ולריאנוס מתקופת שלטונו פּוּבְּלִיוּס לִיסִינְיוּס וַולֶרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Licinius Valerianus; 199 לערך – 260 לערך) היה קיסר רומי משנת 253 ועד שנת 260.

האימפריה הסאסאנית וולריאנוס · היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וולריאנוס · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

האימפריה הסאסאנית וירושלים · היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית וירושלים · ראה עוד »

יוליאנוס הכופר

עמוד יוליאנוס באנקרה יוליאנוס ואשתו הלנה. תבליט מתאריך לא ידוע מטבע סולידוס של יוליאנוס. בצד אחד דיוקנו של הקיסר ובצד השני חייל רומאי אוחז בשבוי ביד אחת ובפרס על ניצחון ביד השנייה. מטבע של יוליאנוס יוליאנוס ליד חומות קטסיפון, הבירה של האימפריה הסאסאנית. מיניאטורה מימי הביניים הקדוש הנוצרי סנט מרקוריוס הורג את יוליאנוס חייל רומאי, ככל הנראה יוליאנוס שוכב לרגליו של שאפור השני, קיסר האימפריה הסאסאנית. פרט מתבליט באתר טאק בוסתאן תבליט אבן סאסאני מהאתר המלכותי טאק בוסתאן. שאפור השני מכתיר את אחיו ארדשיר השני בטבעת המלוכה לידם עומד האל אהורה מאזדה. לרגליהם חייל רומאי, ככל הנראה הקיסר הרומאי יוליאנוס פלאוויוס קלאודיוס יוליאנוס (בלטינית: Flavius Claudius Iulianus), המכונה יוליאנוס הכופר (בלטינית: Iulianus Apostata; 331 או 332 – 26 ביוני 363) היה קיסר רומא בין השנים 361 ל-363.

האימפריה הסאסאנית ויוליאנוס הכופר · היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית ויוליאנוס הכופר · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין האימפריה הסאסאנית והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית

יש האימפריה הסאסאנית 207 יחסים. יש האימפריה הסאסאנית 157. כפי שיש להם במשותף 19, מדד הדמיון הוא = 19 / (207 + 157).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין האימפריה הסאסאנית והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »