סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הגדה של פסח

מַדָד הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890. [1]

191 יחסים: מא כ'בר, מאיר איש שלום, מאיר בר-אילן (חוקר), מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנדל כשר, מסכת פסחים, מפעל הביבליוגרפיה העברית, מצה, מצווה, מרדכי נרקיס, מרוקו, מרור, משנה, מזמור תהילים, מדרש, מה נשתנה, מהר"ל, מוסד ביאליק, מוקי צור, מכת ארבה, מכת ערוב, מכת צפרדע, מכת שחין, מכת חושך, מכת ברד, מכת בכורות, מכת דם, מכת דבר, מכת כינים, מכון ירושלים, אמסטרדם, אנו – מוזיאון העם היהודי, אפיקומן, ארמית, ארבע לשונות של גאולה, ארבע כוסות, אל, אליעזר אשכנזי, אליעזר בן נתן, אליהו, אחרונים, אברהם יערי, אברהם יצחק הכהן קוק, אביב, אביגדור שנאן, אביי, אדיר במלוכה, אדיר הוא, אהרון הכהן מלוניל, אוצר פירושים וציורים להגדה של פסח, ..., נס, נצרות פרוטסטנטית, סעדיה גאון, ספרי, ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה, סדר רב עמרם גאון, סיפור יציאת מצרים, סידור רב סעדיה גאון, עמרם גאון, ערב חג, ערבית תימנית, עשר מכות מצרים, עבדאללה סומך, עוז והדר, פסח, פרשת כי תבוא, פיוט, ציונות, קלף (יהדות), קבלה, קורבן פסח, קיטל, קיבוץ, קידוש, ראשונים, רש"י, רשב"ם, רשב"ץ, רבא, רוחמה וייס, ריקנות, ריטב"א, שמעון שרביט, שמואל ספראי, שם טוב אבן שם טוב (הראשון), שנות ה-30 של המאה ה-20, שפוך חמתך, שלום צבר, שבלי הלקט, שכיבה, תנועת ההשכלה היהודית, תניא רבתי, תפילה (יהדות), תקופת בית שני, תרע"ז, תשל"ו, תל אביב-יפו, תורה, תימנית-יהודית, לשוננו לעם, ליל הסדר, זאב ספראי, זכריה זרמתי, חקלאות, חרוסת, חשמונאים, חתם סופר, חלוציות, חז"ל, חומץ, חילונים, חיים פלאג'י, חיים יוסף דוד אזולאי, בן, בן עזאי, בני ברק (יישוב עתיק), ברוך שלום אשלג, ברכה, ביכורים, גאולה, גניזת קהיר, גבריאל בירנבאום, גבורות ה', גושן, דניאל גולדשמידט, דפוס, דצ"ך עד"ש באח"ב, דברים, דוד מימוני, דוד אסף, דוד אבודרהם, דוד הנשקה, דיינו, ה'תשנ"ד, המאה ה-10, המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-20, המאה העשירית, המאה התשיעית, האקדמיה ללשון העברית, האר"י, הארץ, הספרייה הלאומית, הסבה, העלייה השנייה, הפולמוס היהודי-נוצרי, הפילוג היהודי-נוצרי, התנועה הקיבוצית, התנועה הרפורמית, הלכות ליל הסדר, הזמנה לפיוט, הגר"א, הגדת רוטשילד, הגדת הרבי מחב"ד, הגדה קיבוצית לפסח, הגדה של פסח, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאת כרטא, היישוב, כנסת הגדולה, כרפס, כלבו (ספר), ימי הביניים, יעקב מליסא, יעקב עמדין, יצחק אברבנאל, יצחק יודלוב, יציאת מצרים, ישעיה די טראני, ישראל יובל, ישיבת סורא, יחיא צאלח, יד טבנקין, יד בן צבי, יד יערי, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות רבנית, יהודה לייב הלוי אשלג, יהודה בר יקר, יהודה דוד איזנשטיין, יהודי תימן, יוסף תבורי, 1449, 1609, 1890, 1917, 1975, 1994. להרחיב מדד (141 יותר) »

מא כ'בר

מא כ'בר (כ' רפויה) (תרגום: מה עניין, כלומר מה שונה) הוא קטע בהגדה של פסח הנאמר בקרב יהודי תימן על ידי ילד צעיר.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומא כ'בר · ראה עוד »

מאיר איש שלום

#הפניה מאיר איש-שלום.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומאיר איש שלום · ראה עוד »

מאיר בר-אילן (חוקר)

מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומאיר בר-אילן (חוקר) · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם מנדל כשר

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »

מסכת פסחים

ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומסכת פסחים · ראה עוד »

מפעל הביבליוגרפיה העברית

נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »

מצה

צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומצה · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומצווה · ראה עוד »

מרדכי נרקיס

מרדכי נרקיס (כ"ו בכסלו תרנ"ט, 10 בדצמבר 1898, פולין – כ"ג באדר ב' תשי"ז, 26 במרץ 1957, ירושלים) היה חוקר אמנות ישראלי, אוצר עברי, ומנהל מוזיאונים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומרדכי נרקיס · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומרוקו · ראה עוד »

מרור

מרור הוא ירק מר הנאכל בליל הסדר, הלילה הראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומרור · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומשנה · ראה עוד »

מזמור תהילים

מזמור הוא כינוי לאחד ממאה וחמישים פרקי תהילים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומזמור תהילים · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומדרש · ראה עוד »

מה נשתנה

מה נשתנה מתוך הגדת שיק בעיצובו של ארתור שיק, לודז', 1935 מה נשתנה - ביידיש ובעברית לסירוגין, הוקלט ב-8 ביולי 1990, שר שנדור זלמנוביץ. מַה נִּשְׁתַּנָּה הוא קטע בתחילת ההגדה של פסח הידוע כארבע קושיות.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומה נשתנה · ראה עוד »

מהר"ל

#הפניה מהר"ל מפראג.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומהר"ל · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מוקי צור

מוקי (שמואל) צור (נולד ב-ז' באדר ב' תרצ"ח, 10 במרץ 1938) הוא היסטוריון, סופר, עורך ומורה ישראלי.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומוקי צור · ראה עוד »

מכת ארבה

מכת ארבה מתקפת ארבה במדגסקר, 2014 מַכַּת אַרְבֶּה היא המכה השמינית מבין עשר המכות שהכה אלוהים על מצרים, עקב סירובו של פרעה מלך מצרים לשלח את בני ישראל מארצו.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומכת ארבה · ראה עוד »

מכת ערוב

מַכַּת עָרֹב בסיפור יציאת מצרים במקרא היא המכה הרביעית מבין עשר מכות מצרים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומכת ערוב · ראה עוד »

מכת צפרדע

מַכַּת צפרדע (או צְפַרְדְּעִים) היא המכה השנייה מבין עשר מכות מצרים בסיפור יציאת מצרים, על פי המסופר בספר שמות, במכה זאת, התמלאה כל ארץ מצרים בצפרדעים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומכת צפרדע · ראה עוד »

מכת שחין

תיאור מכת שחין מתוך תנ"ך גוטנברג על פי המסופר בספר שמות, מַכַּת שְׁחִין היא המכה השישית מבין עשר המכות שהנחית אלוהים, על מצרים, עקב סירובו של פרעה מלך מצרים, לשלח את בני ישראל מארצו, למרות פקודתו החוזרת ונשנית, שנמסרה לו על ידי משה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומכת שחין · ראה עוד »

מכת חושך

מכת חושך בציורו של גוסטב דורה מַכַּת חשֶׁךְ היא המכה התשיעית בסדרת עשר המכות שהובאו על מצרים, על פי המסופר בספר שמות.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומכת חושך · ראה עוד »

מכת ברד

על פי המסופר בספר שמות, מַכַּת בָּרָד היא המכה השביעית מתוך עשר המכות שהנחית אלוהים על מצרים, עקב סירובו של פרעה מלך מצרים, לשלח את בני ישראל מארצו.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומכת ברד · ראה עוד »

מכת בכורות

מכת בכורות; ציור של לורנס אלמה-טדמה, 1872 מַכַּת בְּכוֹרוֹת היא המכה האחרונה בסדרת עשר המכות שהובאו על מצרים, על פי המסופר בספר שמות.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומכת בכורות · ראה עוד »

מכת דם

מים הופכים לדם, ציורו של ג'יימס טיסו מכת דם היא הראשונה בעשר המכות שהובאו על מצרים, לפי ספר שמות.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומכת דם · ראה עוד »

מכת דבר

הִנֵּה יַד-ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן – דֶּבֶר, כָּבֵד מְאֹד (שמות ט', 3). תחריט של יעקובוס אאוסן (Jacobus Eussen), הולנד, 1745 על פי המסופר בספר שמות, מַכַּת דֶּבֶר היא המכה החמישית מבין עשר המכות שאלוהים הנחית על מצרים, עקב סירובו של פרעה מלך מצרים, לפקודת האלוהים על ידי משה, לשלח את בני ישראל מארצו.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומכת דבר · ראה עוד »

מכת כינים

מכת כינים על-פי ג'יימס טיסו על פי המסופר בספר שמות, מַכַּת כִּנִּים היא המכה השלישית מבין עשר המכות שאלוהים הנחית על ארץ מצרים, עקב סירובו של פרעה מלך מצרים, לשלח את בני ישראל מארצו, בניגוד לציוויו של האל, שנמסר לו על ידי משה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומכת כינים · ראה עוד »

מכון ירושלים

הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ומכון ירושלים · ראה עוד »

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואמסטרדם · ראה עוד »

אנו – מוזיאון העם היהודי

סמליל המוזיאון עד לשנת 2021 אנו – מוזיאון העם היהודי (עד מרץ 2021 נקרא בית התפוצות) הוא מוזיאון העוסק בעמיות וזהות יהודית, ומקדם רב-תרבותיות ורב-גוניות בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואנו – מוזיאון העם היהודי · ראה עוד »

אפיקומן

האפיקומן היא מחצית המצה האמצעית מבין שלוש המצות שעל שולחן הסדר. נרתיק אפיקומן. 1992 האֲפִיקוֹמָן הוא כינוי למצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן" (כתחליף לאכילת קורבן פסח).

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואפיקומן · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וארמית · ראה עוד »

ארבע לשונות של גאולה

#הפניה ארבע לשונות גאולה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וארבע לשונות של גאולה · ראה עוד »

ארבע כוסות

תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וארבע כוסות · ראה עוד »

אל

שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואל · ראה עוד »

אליעזר אשכנזי

מצבת הרב אליעזר אשכנזי. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב הרב אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג, 1513 – כ"ב בכסלו ה'שמ"ו, 1586) היה רב, פרשן מקרא, פייטן ופילוסוף יהודי מפורסם באירופה ובמזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואליעזר אשכנזי · ראה עוד »

אליעזר בן נתן

רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואליעזר בן נתן · ראה עוד »

אליהו

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואליהו · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואחרונים · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואברהם יערי · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אביב

חרציות פורח בפארק האגם, ראשון לציון, בחודש מרץ 2007 250x250 פיקסלים האָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובה חל המעבר מהחורף לקיץ.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואביב · ראה עוד »

אביגדור שנאן

אביגדור שִנְאָן (נולד ב-2 בספטמבר 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואביגדור שנאן · ראה עוד »

אביי

אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואביי · ראה עוד »

אדיר במלוכה

אדיר במלוכה (או כי לו נאה) הוא אחד מפיוטי פסח, המושרים בליל הסדר בסיום אמירת ההגדה של פסח.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואדיר במלוכה · ראה עוד »

אדיר הוא

אדיר הוא, הוקלט בטיש בבית מדרש בוהוש בבני ברק, 2011. מקליט: חיים רוזנראוך אדיר הוא פיוט המסודר על פי האלף - בית, ונהוג לשיר אותו בסוף סדר פסח.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואדיר הוא · ראה עוד »

אהרון הכהן מלוניל

רבי אהרון הכהן מלוניל או אהרון בן יעקב הכהן הוא ראשון פרובאנסלי שפעל בסוף המאה ה-13 ובתחילת המאה ה-14, מחבר הספר ארחות חיים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואהרון הכהן מלוניל · ראה עוד »

אוצר פירושים וציורים להגדה של פסח

אוצר פירושים וציורים להגדה של פסח הוא חיבור על ההגדה של פסח שערך 'בעל האוצרות' רבי יהודה דוד איזנשטיין.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ואוצר פירושים וציורים להגדה של פסח · ראה עוד »

נס

נס הוא כינוי למאורע אשר חורג מדרך הטבע וההתנהלות הטבעית של העולם, ומיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית או של שליחי האל.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ונס · ראה עוד »

נצרות פרוטסטנטית

הנצרות הפרוטסטנטית היא שם כולל למספר גדול של כנסיות, המהוות ביחד את אחד הזרמים העיקריים בנצרות, והשני בגודלו לאחר הנצרות הקתולית.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ונצרות פרוטסטנטית · ראה עוד »

סעדיה גאון

#הפניה רב סעדיה גאון.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וסעדיה גאון · ראה עוד »

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וספרי · ראה עוד »

ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה

ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה היא ספרייה אקדמית כוללת מהגדולות בישראל.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

סדר רב עמרם גאון

סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »

סיפור יציאת מצרים

הסיפור הידוע מתוך ההגדה על רבני בני ברק שקיימו את מצוות סיפור יציאת מצרים עד אור הבוקר. אב מלמד את בנו "מה נשתנה הלילה הזה", מתוך הגדת שיק, פולין, 1935סיפור יציאת מצרים הוא מצווה, שלפיה חובה על כל אדם מישראל (גברים, ולפי רוב השיטות בפוסקים אף נשים) לספר בכל שנה בליל ט"ו בניסן (הוא ליל הסדר), את הסיפורים המופיעים במקרא בעניין יציאת מצרים וכן עשר המכות שקדמו ושגרמו לה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וסיפור יציאת מצרים · ראה עוד »

סידור רב סעדיה גאון

סידור רב סעדיה גאון הוא הכינוי המקובל לספר כתאב ג'אמע אלצלואת ואלתסאביח (בעברית: ספר כל התפילות והברכות) שחיבר רב סעדיה גאון.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וסידור רב סעדיה גאון · ראה עוד »

עמרם גאון

#הפניה רב עמרם גאון.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ועמרם גאון · ראה עוד »

ערב חג

ערב חג הוא היום שלפני חג מחגי ישראל.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וערב חג · ראה עוד »

ערבית תימנית

ערבית תימנית ערבית תימנית היא קבוצת ניבים של הערבית שנמצאים בשימוש בתימן, בסומליה ובחלק מסעודיה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וערבית תימנית · ראה עוד »

עשר מכות מצרים

#הפניה מכות מצרים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ועשר מכות מצרים · ראה עוד »

עבדאללה סומך

הרב עובדיה אברהם יוסף סומך (ידוע בכינויו רבי עבדאללה סומך) (ה'תקע"ג, 1813 – י"ח באלול ה'תרמ"ט, 13 בספטמבר 1889) היה פוסק, איש חינוך, ראש ישיבה ומנהיגה של יהדות בבל של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ועבדאללה סומך · ראה עוד »

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ועוז והדר · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ופסח · ראה עוד »

פרשת כי תבוא

נקודת תצפית אל הר עיבל פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא היא פרשת השבוע השביעית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ופרשת כי תבוא · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ופיוט · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וציונות · ראה עוד »

קלף (יהדות)

עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וקלף (יהדות) · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וקבלה · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וקורבן פסח · ראה עוד »

קיטל

קיטל קיטל ("גלימה" ביידיש) או "סַרְגֶנֶס" (ביידיש מערבית) היא גלימה לבנה שלובשים יהודים אשכנזים דתיים במועדים מיוחדים, בליל הסדר ובימים נוראים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וקיטל · ראה עוד »

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וקיבוץ · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וקידוש · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וראשונים · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ורש"י · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ורשב"ם · ראה עוד »

רשב"ץ

#הפניה שמעון בן צמח דוראן.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ורשב"ץ · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ורבא · ראה עוד »

רוחמה וייס

רוחמה וייס (נולדה בתשכ"ו, 7 באוגוסט 1966) היא חוקרת, פרופסור ומרצה לתלמוד בבלי, משוררת ופובליציסטית.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ורוחמה וייס · ראה עוד »

ריקנות

תחושת ריקנות, ציור משנת 1892 הריקנות מתוארת כתחושה מתעתעת, מכאיבה ומעיקה מאוד של "חוסר רגש" או חוסר אפקט, חוסר תחושה או חוסר תכלית.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וריקנות · ראה עוד »

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וריטב"א · ראה עוד »

שמעון שרביט

שמעון שרביט (נולד ב-7 ביולי 1939) הוא בלשן וחוקר של לשון חכמים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ושמעון שרביט · ראה עוד »

שמואל ספראי

שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ושמואל ספראי · ראה עוד »

שם טוב אבן שם טוב (הראשון)

שם טוב אבן שם טוב (1390 – ה'ק"ץ, 1430) היה מקובל וראש ישיבה בספרד בתחילת המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ושם טוב אבן שם טוב (הראשון) · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפוך חמתך

סיבה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ושפוך חמתך · ראה עוד »

שלום צבר

שלום צבר (נולד ב-1951) הוא חוקר אמנות יהודית ופולקלור יהודי והשוואתי, פרופסור במחלקה לפולקלור ותרבות עממית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ושלום צבר · ראה עוד »

שבלי הלקט

#הפניה שיבולי הלקט.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ושבלי הלקט · ראה עוד »

שכיבה

שכיבה היא תנוחת גוף, לרוב בזמן מנוחה, אצל בני אדם ובעלי חיים, בה הגוף הוא במצב אופקי ברובו או במידה מסוימת.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ושכיבה · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תניא רבתי

תניא או תניא רבתי, הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים באיטליה על ידי רבי יחיאל בן יקותיאל הרופא.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ותניא רבתי · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ותקופת בית שני · ראה עוד »

תרע"ז

#הפניה ה'תרע"ז.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ותרע"ז · ראה עוד »

תשל"ו

#הפניה ה'תשל"ו.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ותשל"ו · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ותורה · ראה עוד »

תימנית-יהודית

תימנית־יהודית היא דיאלקט של ערבית יהודית שמדובר על ידי יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ותימנית-יהודית · ראה עוד »

לשוננו לעם

#הפניה העברית (כתב עת).

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ולשוננו לעם · ראה עוד »

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וליל הסדר · ראה עוד »

זאב ספראי

זאב ספראי (נולד ב-1948) הוא מרצה וחוקר של ארץ ישראל בתקופת בית שני, פרופסור אמריטוס במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מפעל חייו הוא כתיבת פירוש למשנה, "משנת ארץ ישראל" אותו התחיל ביחד עם אביו פרופ' שמואל ספראי ואחותו פרופ' חנה ספראי.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וזאב ספראי · ראה עוד »

זכריה זרמתי

הרב זכריה זרמתי (נולד בשנת ה'תשכ"ד, 1964) הוא פוסק הלכה וסופר, מייסד וראש "מכון תורת אמ"ת", עומד בראש בית דין לענייני ממונות בשכונת הר חומה בירושלים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וזכריה זרמתי · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וחקלאות · ראה עוד »

חרוסת

תאנים, מיץ תפוזים, יין אדום, צנוברים וקינמון חֲרוֹסֶת, הנמצאת בקערת ליל הסדר, היא מטבל מתוק שבו מטבילים את המרור הנאכל בליל הסדר.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וחרוסת · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וחשמונאים · ראה עוד »

חתם סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וחתם סופר · ראה עוד »

חלוציות

חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וחלוציות · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וחז"ל · ראה עוד »

חומץ

סוגי חומץ שונים: חומץ בלסמי, חומץ יין לבן וחומץ יין אדום. סוגי חומץ שונים בחנות. חומץ הוא נוזל חמוץ הנוצר מחמצון של אתנול הנמצא ביין, בירה, שיכר תפוחים, או כמעט כל נוזל אחר המכיל אלכוהול.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וחומץ · ראה עוד »

חילונים

חילונים (בעבר: חופשיים) הם מגזר במדינת ישראל, המתייחס לחלק מהציבור היהודי שזיקתו לאמונה והפולחן בדת היא הנמוכה ביותר או אינה קיימת.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וחילונים · ראה עוד »

חיים פלאג'י

רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וחיים פלאג'י · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

בן

ג'ורג' הרברט ווקר בוש ובנו ג'ורג' ווקר בוש פקיסטני ובנו במשפחה, המושג בן הוא ייחוס הקושר זכר אל הוריו.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ובן · ראה עוד »

בן עזאי

"מערת שם ועבר", מקום קבורתו של בן עזאי לפי מסורת משנת 1300 לערך שמעון בן עזאי, המכונה במקורות "בן עזאי" (לעיתים "בן עזיי"), היה התנא בן הדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ובן עזאי · ראה עוד »

בני ברק (יישוב עתיק)

מראה התל מיקום התל בפארק איילון העיר בני ברק הקדומה, שעל שמה קרויה העיר בני ברק הנוכחית, החלה כיישוב פלשתי בתקופת הברזל ובימי בית ראשון.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ובני ברק (יישוב עתיק) · ראה עוד »

ברוך שלום אשלג

#הפניה ברוך שלום הלוי אשלג.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וברוך שלום אשלג · ראה עוד »

ברכה

ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וברכה · ראה עוד »

ביכורים

זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וביכורים · ראה עוד »

גאולה

גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וגאולה · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וגניזת קהיר · ראה עוד »

גבריאל בירנבאום

גבריאל בירנבאום (נולד ב-1951) הוא בלשן, שמחקריו עוסקים בלשון חכמים ובייחוד בלשון המשנה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וגבריאל בירנבאום · ראה עוד »

גבורות ה'

גבורות ה' הוא ספר שכתב המהר"ל מפראג, שהודפס לראשונה בחייו בשנת ה'שמ"ב(1582), העוסק בשעבוד מצרים וביציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וגבורות ה' · ראה עוד »

גושן

אֶרֶץ גֹּשֶׁן היא אזור במצרים העתיקה המוזכר במקרא כמקום מושבם של בני ישראל מירידתם למצרים בימי יעקב ועד יציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וגושן · ראה עוד »

דניאל גולדשמידט

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ודפוס · ראה עוד »

דצ"ך עד"ש באח"ב

עשר המכות מצוירות בהגדת רוטשילד משנת 1450 דצ"ך עד"ש באח"ב הן ראשי תיבות המופיעות בהגדה של פסח ומובאות בשמו של רבי יהודה בתור סימנים לעשר מכות מצרים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ודצ"ך עד"ש באח"ב · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ודברים · ראה עוד »

דוד מימוני

#הפניה דוד הנגיד.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ודוד מימוני · ראה עוד »

דוד אסף

דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ודוד אסף · ראה עוד »

דוד אבודרהם

רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ודוד אבודרהם · ראה עוד »

דוד הנשקה

דוד הֶנְשְקֶה הוא חוקר תלמוד ופרופסור מן המניין במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן; בתחילת דרכו שימש מגיד השיעור הכללי בישיבת ברכת משה וכתב ערכים לאנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ודוד הנשקה · ראה עוד »

דיינו

"דיינו", הגדת ריילנדס, המאה ה-14 דַּיֵּינוּ (או כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת) הוא פיוט עברי המתאר את הסיבות הרבות שבגללן צריך עם ישראל להודות "למקום" (כלומר לאלוהים), ומונה חסדים רבים שנעשו לישראל במהלך יציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ודיינו · ראה עוד »

ה'תשנ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וה'תשנ"ד · ראה עוד »

המאה ה-10

המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והמאה ה-10 · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה העשירית

#הפניההמאה ה-10.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והמאה העשירית · ראה עוד »

המאה התשיעית

#הפניההמאה ה-9.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והמאה התשיעית · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והאר"י · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והארץ · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסבה

שחקן צעיר מצולם בתנוחת הסבה גת בתנוחת הסיבה, צנעא, 2009 אישה בתנוחת הסיבה, ברזיל, 1879 הֲסִבָּה (בכתיב מלא: הֲסִיבָּה) היא תנוחת הישענות בישיבה או חצי-שכיבה, על פי רוב על רהיט רך כמו מיטה או כורסה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והסבה · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והעלייה השנייה · ראה עוד »

הפולמוס היהודי-נוצרי

הפולמוס היהודי-נוצרי הוא פולמוס דתי בין היהדות לנצרות.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והפולמוס היהודי-נוצרי · ראה עוד »

הפילוג היהודי-נוצרי

אקלזיה וסינגוגה. הפילוג בין הנצרות ליהדות החל בתוך הקהילה היהודית נוצרית (הנצרנים) עוד בדור הראשון של שנים-עשר השליחים והתעצם במהלך המאות הראשונות לספירה עד ששתי הקהילות נפרדו לגמרי במאה ה-4.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והפילוג היהודי-נוצרי · ראה עוד »

התנועה הקיבוצית

התנועה הקיבוצית הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון כלל תנועות ההתיישבות הקיבוציות שבמסגרת ההתיישבות העובדת.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והתנועה הקיבוצית · ראה עוד »

התנועה הרפורמית

#הפניה יהדות רפורמית.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והתנועה הרפורמית · ראה עוד »

הלכות ליל הסדר

שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והלכות ליל הסדר · ראה עוד »

הזמנה לפיוט

"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והזמנה לפיוט · ראה עוד »

הגר"א

#הפניה הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והגר"א · ראה עוד »

הגדת רוטשילד

הא לחמא עניא מתוך הגדת רוטשילד, מאוסף הספרייה הלאומית. הגדת רוטשילד (Ms. Heb. 4° 6130) היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בצפון איטליה סביב שנת 1450.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והגדת רוטשילד · ראה עוד »

הגדת הרבי מחב"ד

הגדת הרבי מחב"ד (שמה המלא: הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים) היא הגדה של פסח שמהדורתה המקורית נכתבה ונערכה על ידי הרב מנחם מנדל שניאורסון, והודפסה לראשונה בשנת תש"ו (1945).

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והגדת הרבי מחב"ד · ראה עוד »

הגדה קיבוצית לפסח

שיטים - מכון החגים של התנועה הקיבוצית הגדה קיבוצית היא כינוי כולל לשלל הגדות של פסח שיצאו בהוצאות מחודשות ושונות מההגדה האורתודוקסית המסורתית, ונקראו במהלך ליל הסדר, בעיקר (אך לא רק) בחוגי התנועה הקיבוצית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והגדה קיבוצית לפסח · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והגדה של פסח · ראה עוד »

הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

הוצאת כרטא

הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והוצאת כרטא · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח והיישוב · ראה עוד »

כנסת הגדולה

כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וכנסת הגדולה · ראה עוד »

כרפס

כרפס הוא ירק הנכלל בקערת ליל הסדר, ומוטבל ונאכל בליל הסדר - הלילה הראשון של פסח.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וכרפס · ראה עוד »

כלבו (ספר)

כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וכלבו (ספר) · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וימי הביניים · ראה עוד »

יעקב מליסא

#הפניה יעקב לורברבוים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויעקב מליסא · ראה עוד »

יעקב עמדין

פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויעקב עמדין · ראה עוד »

יצחק אברבנאל

ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויצחק אברבנאל · ראה עוד »

יצחק יודלוב

יצחק יודלוב (נולד ב-22 בפברואר 1944, כח בשבט תש"ד, פתח תקווה) הוא ספרן וביבליוגרף ישראלי.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויצחק יודלוב · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויציאת מצרים · ראה עוד »

ישעיה די טראני

רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~).

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וישעיה די טראני · ראה עוד »

ישראל יובל

ישראל יעקב יובל (נולד ב-1 באוקטובר 1949) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וישראל יובל · ראה עוד »

ישיבת סורא

ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח וישיבת סורא · ראה עוד »

יחיא צאלח

מארי יחיא בן יוסף צאלח (מכונה: מהרי"ץ, או: מהר"י צאלח, חשוון ה'תע"ד – כ"ח בניסן ה'תקס"ה, 1713 – 27 באפריל 1805), היה מגדולי חכמי יהדות תימן במאה ה-18, וראב"ד בבית הדין הגדול בצנעא.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויחיא צאלח · ראה עוד »

יד טבנקין

יד טבנקין (ע"ש יצחק טבנקין) היא עמותה רשומה, הפועלת כמרכז רעיוני למחקר ותיעוד של התנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויד טבנקין · ראה עוד »

יד בן צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויד בן צבי · ראה עוד »

יד יערי

יד יערי - המרכז לתיעוד וחקר של השומר הצעיר הוא הארכיון המרכזי של תנועת "השומר הצעיר", על אגפיה, הקיבוץ הארצי, מפ"ם, וגופים נלווים אחרים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויד יערי · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויהדות · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות רבנית

רבניים (או רבנים ובהקשרים מחקריים גם יהדות רבנית) הוא כינוי ליהודים הנוהגים על פי ההלכה הנלמדת מהתורה שבעל פה (המשנה והתלמוד).

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויהדות רבנית · ראה עוד »

יהודה לייב הלוי אשלג

הרב יהודה לייב הלוי אשלג (ה' בתשרי ה'תרמ"ה, 24 בספטמבר 1884 – י' בתשרי ה'תשט"ו, 7 באוקטובר 1954) היה אדמו"ר ומקובל שעסק בפירוש ובהפצה של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויהודה לייב הלוי אשלג · ראה עוד »

יהודה בר יקר

יהודה בר יקר היה רב מתקופת הראשונים, ורבו של הרמב"ן.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויהודה בר יקר · ראה עוד »

יהודה דוד איזנשטיין

#הפניה יהודה דוד אייזנשטיין.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויהודה דוד איזנשטיין · ראה עוד »

יהודי תימן

#הפניה יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויהודי תימן · ראה עוד »

יוסף תבורי

יוסף תבורי (נולד ב-1942) הוא רב וחוקר ספרות תלמודית.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ויוסף תבורי · ראה עוד »

1449

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ו1449 · ראה עוד »

1609

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (1520-1609~), המוכר בכינויו המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה"), רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ו1609 · ראה עוד »

1890

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ו1890 · ראה עוד »

1917

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ו1917 · ראה עוד »

1975

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ו1975 · ראה עוד »

1994

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הגדה של פסח ו1994 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

הגדה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הגדה_של_פסח

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »