סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הורדוס וחשמונאים

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין הורדוס וחשמונאים

הורדוס vs. חשמונאים

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס. החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

דמיון בין הורדוס וחשמונאים

הורדוס וחשמונאים יש להם 88 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת החשמונאים, מנחם שטרן, מצרים, מרקוס אנטוניוס, מרד, מרים החשמונאית, משנה, מתתיהו אנטיגונוס השני, מכוור, אנטיפטרוס האדומי, אנטיוכיה, ארץ ישראל, אריסטובולוס (בית הורדוס), אריסטובולוס השני, אריסטובולוס השלישי, אלכסנדר הגדול, אלכסנדר ינאי, אלכסנדרה החשמונאית, אלכסנדריה, אברהם שליט, אבות הכנסייה, אגריפס הראשון, אדום (עם), אוגוסטוס קיסר, אכזריות, איל רגב, נמל, נבטים, ניקולאוס איש דמשק, סנהדרין, ..., סוריה, עבר הירדן, עכו, פצאל (בית הורדוס), פרושים, צבי גרץ, צדוקים, קנאה, קרב אקטיום, קדמוניות היהודים, שלומית (אחות הורדוס), שושלת, שיבת ציון, תרבות, חז"ל, חומות ירושלים, בצלאל בר כוכבא, בבל, בית סלאוקוס, בית תלמי, בית דוד, בית המקדש, בית הורדוס, גנאלוגיה, גנאיוס פומפיוס מגנוס, גלפירה, גלות בבל, גיור, דקאפוליס, המרד הגדול, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, האימפריה הפרתית, האימפריה הרומית, הספרים החיצוניים, התרבות ההלניסטית, הגליל, הוצאת מסדה, הוצאה להורג, הורקנוס השני, הורקניה, הורקניה (מבצר), וסאל, כלקיס (ממלכה קדומה), כהן, כהן גדול, יעקב נפתלי שמחוני, יפו, ירושלים, יריחו, יטורים, יד יצחק בן-צבי, יהודים, יוסף בן מתתיהו, יוליוס קיסר, יוחנן הורקנוס הראשון, 37 לפנה"ס, 40 לפנה"ס, 63 לפנה"ס. להרחיב מדד (58 יותר) »

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

הורדוס וממלכת החשמונאים · חשמונאים וממלכת החשמונאים · ראה עוד »

מנחם שטרן

מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.

הורדוס ומנחם שטרן · חשמונאים ומנחם שטרן · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

הורדוס ומצרים · חשמונאים ומצרים · ראה עוד »

מרקוס אנטוניוס

מרקוס אנטוניוס (בלטינית: Marcus Antonius; 83 לפנה"ס – 1 באוגוסט 30 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומאי, מתומכיו החשובים של יוליוס קיסר.

הורדוס ומרקוס אנטוניוס · חשמונאים ומרקוס אנטוניוס · ראה עוד »

מרד

איור של המרד על הבאונטי. מרד או מרי (התקוממות) הוא סירוב להכרה בסמכות.

הורדוס ומרד · חשמונאים ומרד · ראה עוד »

מרים החשמונאית

מרים החשמונאית (ביוונית Μαριάμη; לפני 53 לפנה"ס — 29 לפנה"ס) הייתה אשת הורדוס מלך יהודה, האחרונה לבית חשמונאי.

הורדוס ומרים החשמונאית · חשמונאים ומרים החשמונאית · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

הורדוס ומשנה · חשמונאים ומשנה · ראה עוד »

מתתיהו אנטיגונוס השני

מתתיהו אנטיגונוס השני (ביוונית: Αντίγονος) היה אחרון מלכי בית חשמונאי.

הורדוס ומתתיהו אנטיגונוס השני · חשמונאים ומתתיהו אנטיגונוס השני · ראה עוד »

מכוור

מכוור. ברקע: ים המלח מכוור (ביוונית: Machaerus, Μαχαιροῦς, "מַכֵירוּס"; בערבית: قلعة المشناقى, "קלעת אל-מישנאקא") הוא הר בממלכת ירדן, השוכן במרחק של כ-24 ק"מ מדרום-מזרח לשפך הירדן לים המלח, כחמישה ק"מ ממזרח לחופו וארבעה ק"מ מדרום לערוצו של ואדי זרקא-מעין.

הורדוס ומכוור · חשמונאים ומכוור · ראה עוד »

אנטיפטרוס האדומי

אָנְטִיפָּטְרוּס הָאֲדוֹמִי (ביוונית: Αντίπατρος; 113 – 43 לפנה"ס) היה מדינאי בתקופת הבית השני, בן בריתו של הורקנוס השני.

אנטיפטרוס האדומי והורדוס · אנטיפטרוס האדומי וחשמונאים · ראה עוד »

אנטיוכיה

אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.

אנטיוכיה והורדוס · אנטיוכיה וחשמונאים · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

ארץ ישראל והורדוס · ארץ ישראל וחשמונאים · ראה עוד »

אריסטובולוס (בית הורדוס)

אריסטובולוס (34/35 לפנה"ס - 7 לפנה"ס) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.

אריסטובולוס (בית הורדוס) והורדוס · אריסטובולוס (בית הורדוס) וחשמונאים · ראה עוד »

אריסטובולוס השני

(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Αριστόβουλος Β΄; 100 – 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (67–63 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם בשנים שלאחר מכן.

אריסטובולוס השני והורדוס · אריסטובולוס השני וחשמונאים · ראה עוד »

אריסטובולוס השלישי

אריסטובולוס השלישי (ביוונית: Ἀριστόβουλος; 53 לפנה"ס – 36 לפנה"ס) היה הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי.

אריסטובולוס השלישי והורדוס · אריסטובולוס השלישי וחשמונאים · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.

אלכסנדר הגדול והורדוס · אלכסנדר הגדול וחשמונאים · ראה עוד »

אלכסנדר ינאי

יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.

אלכסנדר ינאי והורדוס · אלכסנדר ינאי וחשמונאים · ראה עוד »

אלכסנדרה החשמונאית

אלכסנדרה החשמונאית (המאה ה-1 לפנה"ס) הייתה אצילה מבית המלוכה החשמונאי של יהודה.

אלכסנדרה החשמונאית והורדוס · אלכסנדרה החשמונאית וחשמונאים · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.

אלכסנדריה והורדוס · אלכסנדריה וחשמונאים · ראה עוד »

אברהם שליט

אברהם חיים שליט (13 ביוני 1898 – כ"ח באב ה'תשל"ט, 21 באוגוסט 1979) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.

אברהם שליט והורדוס · אברהם שליט וחשמונאים · ראה עוד »

אבות הכנסייה

אֲבוֹת הַכנסייה, הידועים בנצרות גם בתור הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, היו ראשוני התאולוגים והמחברים בדת הנוצרית.

אבות הכנסייה והורדוס · אבות הכנסייה וחשמונאים · ראה עוד »

אגריפס הראשון

אגריפס הראשון (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; 11 או 10 לפנה"ס – מרץ 44) היה מלך יהודה האחרון, יהודי-רומאי וצאצא לבית הורדוס.

אגריפס הראשון והורדוס · אגריפס הראשון וחשמונאים · ראה עוד »

אדום (עם)

באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.

אדום (עם) והורדוס · אדום (עם) וחשמונאים · ראה עוד »

אוגוסטוס קיסר

אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.

אוגוסטוס קיסר והורדוס · אוגוסטוס קיסר וחשמונאים · ראה עוד »

אכזריות

ציורים מהמאה ה־17 המתארים מעשי אכזריות שונים. אכזריות היא רִשְׁעוּת, זָדוֹן או אֲטִימוֹת.

אכזריות והורדוס · אכזריות וחשמונאים · ראה עוד »

איל רגב

איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

איל רגב והורדוס · איל רגב וחשמונאים · ראה עוד »

נמל

טעינת מטען חקלאי בנמל אשדוד מבט אל העגורנים בנמל חיפה, בצד ימין ניתן להבחין בקצה שובר הגלים של נמל הקישון נמל דיג באיי פארו נָמֵל הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים.

הורדוס ונמל · חשמונאים ונמל · ראה עוד »

נבטים

מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).

הורדוס ונבטים · חשמונאים ונבטים · ראה עוד »

ניקולאוס איש דמשק

ניקולאוס איש דמשק (ביוונית: Νικόλαος Δαμασκηνός; 64 לפנה"ס - תחילת המאה ה-1 לספירה) היה סופר יווני, פילוסוף מהאסכולה הפריפטטית והיסטוריון החצר של המלך הורדוס.

הורדוס וניקולאוס איש דמשק · חשמונאים וניקולאוס איש דמשק · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

הורדוס וסנהדרין · חשמונאים וסנהדרין · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

הורדוס וסוריה · חשמונאים וסוריה · ראה עוד »

עבר הירדן

תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.

הורדוס ועבר הירדן · חשמונאים ועבר הירדן · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

הורדוס ועכו · חשמונאים ועכו · ראה עוד »

פצאל (בית הורדוס)

פַצָאֵל (ביוונית: Φασάηλος; 77 – 40 לפנה"ס) היה נסיך מבית הורדוס.

הורדוס ופצאל (בית הורדוס) · חשמונאים ופצאל (בית הורדוס) · ראה עוד »

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

הורדוס ופרושים · חשמונאים ופרושים · ראה עוד »

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

הורדוס וצבי גרץ · חשמונאים וצבי גרץ · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

הורדוס וצדוקים · חשמונאים וצדוקים · ראה עוד »

קנאה

איור מאת תאודור ז'ריקו של אשה מקנאת צרות עין. ציור של ויליאם בלייק קנאה היא רגש המתעורר אצל אדם וכנראה גם אצל בעלי חיים מסוימים, בשל הצלחתו של פרט אחר ובשל תחושת נחיתות יחסית לפרט זה.

הורדוס וקנאה · חשמונאים וקנאה · ראה עוד »

קרב אקטיום

קרב אקטיום היה העימות המכריע של המלחמה האחרונה של הרפובליקה הרומית.

הורדוס וקרב אקטיום · חשמונאים וקרב אקטיום · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

הורדוס וקדמוניות היהודים · חשמונאים וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

שלומית (אחות הורדוס)

שלומית או שלום (ביוונית: Σαλώμη, בלועזית: Salome, סלומה; נולדה במחצית הראשונה של המאה ה-1 לפנה"ס ונפטרה בין השנים 9–12 לספירה) הייתה אחות הורדוס, מלך יהודה.

הורדוס ושלומית (אחות הורדוס) · חשמונאים ושלומית (אחות הורדוס) · ראה עוד »

שושלת

שושלת היא שורה של שליטים השייכים לאותה משפחה, השולטת במדינה או בממלכה במשך דורות רבים.

הורדוס ושושלת · חשמונאים ושושלת · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

הורדוס ושיבת ציון · חשמונאים ושיבת ציון · ראה עוד »

תרבות

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

הורדוס ותרבות · חשמונאים ותרבות · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

הורדוס וחז"ל · חז"ל וחשמונאים · ראה עוד »

חומות ירושלים

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.

הורדוס וחומות ירושלים · חומות ירושלים וחשמונאים · ראה עוד »

בצלאל בר כוכבא

בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.

בצלאל בר כוכבא והורדוס · בצלאל בר כוכבא וחשמונאים · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

בבל והורדוס · בבל וחשמונאים · ראה עוד »

בית סלאוקוס

מטבע זהב של ניקטור שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שנוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך).

בית סלאוקוס והורדוס · בית סלאוקוס וחשמונאים · ראה עוד »

בית תלמי

תלמי הראשון מייסד השושלת בית תַּלְמַי (ביוונית: Πτολεμαῖος, פתולמאיוס) היה שושלת מלוכה הלניסטית ששלטה על מצרים.

בית תלמי והורדוס · בית תלמי וחשמונאים · ראה עוד »

בית דוד

המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.

בית דוד והורדוס · בית דוד וחשמונאים · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

בית המקדש והורדוס · בית המקדש וחשמונאים · ראה עוד »

בית הורדוס

בית הורדוס הוא הכינוי שניתן לשושלת ששלטה בממלכת יהודה בסופה של תקופת בית שני עד למספר שנים אחרי החורבן.

בית הורדוס והורדוס · בית הורדוס וחשמונאים · ראה עוד »

גנאלוגיה

אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.

גנאלוגיה והורדוס · גנאלוגיה וחשמונאים · ראה עוד »

גנאיוס פומפיוס מגנוס

גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא.

גנאיוס פומפיוס מגנוס והורדוס · גנאיוס פומפיוס מגנוס וחשמונאים · ראה עוד »

גלפירה

גְלָפִירָה (ביוונית: Γλαφύρα; 35 לפנה"ס בערך – 7 לספירה בערך) הייתה נסיכה קפדוקית, בתו של ארכלאוס, מלך קפדוקיה האחרון.

גלפירה והורדוס · גלפירה וחשמונאים · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

גלות בבל והורדוס · גלות בבל וחשמונאים · ראה עוד »

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

גיור והורדוס · גיור וחשמונאים · ראה עוד »

דקאפוליס

ערים אוטונומיות (דקאפוליס) הפורום והקרדו בג'רש, מערי הדקאפוליס דקאפוליס (מיוונית: Δεκάπολις – עשר הערים; deka – עשר; polis – עיר) הייתה קבוצה של עשר ערים, רובן מהתקופה ההלניסטית (למעט דמשק), שהיו ממוקמות ברובן בעבר הירדן המזרחי.

דקאפוליס והורדוס · דקאפוליס וחשמונאים · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

הורדוס והמרד הגדול · המרד הגדול וחשמונאים · ראה עוד »

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.

הורדוס והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · המרכז לטכנולוגיה חינוכית וחשמונאים · ראה עוד »

האימפריה הפרתית

האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.

האימפריה הפרתית והורדוס · האימפריה הפרתית וחשמונאים · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

האימפריה הרומית והורדוס · האימפריה הרומית וחשמונאים · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

הורדוס והספרים החיצוניים · הספרים החיצוניים וחשמונאים · ראה עוד »

התרבות ההלניסטית

התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.

הורדוס והתרבות ההלניסטית · התרבות ההלניסטית וחשמונאים · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

הגליל והורדוס · הגליל וחשמונאים · ראה עוד »

הוצאת מסדה

#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).

הוצאת מסדה והורדוס · הוצאת מסדה וחשמונאים · ראה עוד »

הוצאה להורג

איור מ-1793 של הוצאה להורג בגיליוטינה הוצאה להורג היא הפעולה של הריגת אדם המתבצעת לאחר החלטה (עונש מוות) של סמכות משפטית ולא כהחלטה של אדם בודד (פעולה הקרויה הריגה או רצח), אלא כהחלטה של קבוצה, היונקת את כוחה מתמיכה רחבה יותר.

הוצאה להורג והורדוס · הוצאה להורג וחשמונאים · ראה עוד »

הורקנוס השני

ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה הורקנוס השני (ביוונית Υρκανός; הוצא להורג בשנת 30 לפנה"ס) היה כהן גדול ומלך יהודה מבית חשמונאי בין השנים 40-63 לפני הספירה.

הורדוס והורקנוס השני · הורקנוס השני וחשמונאים · ראה עוד »

הורקניה

#הפניה הורקניה (מבצר).

הורדוס והורקניה · הורקניה וחשמונאים · ראה עוד »

הורקניה (מבצר)

הורקניה (קסטליון, אל-מירד, ח'רבת מירד) היא מבצר עתיק במדבר יהודה.

הורדוס והורקניה (מבצר) · הורקניה (מבצר) וחשמונאים · ראה עוד »

וסאל

המאה הארבע עשרה וסאל (Vasall) היה אדם שנכנס בעסקת מחויבות ושבועת אמונים הדדית עם אדון פיאודלי.

הורדוס ווסאל · וסאל וחשמונאים · ראה עוד »

כלקיס (ממלכה קדומה)

כָלְקִיס (ביוונית: Χαλκὶς) הייתה ממלכה (אתנרכיה) קדומה בלבנון.

הורדוס וכלקיס (ממלכה קדומה) · חשמונאים וכלקיס (ממלכה קדומה) · ראה עוד »

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

הורדוס וכהן · חשמונאים וכהן · ראה עוד »

כהן גדול

חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.

הורדוס וכהן גדול · חשמונאים וכהן גדול · ראה עוד »

יעקב נפתלי שמחוני

יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.

הורדוס ויעקב נפתלי שמחוני · חשמונאים ויעקב נפתלי שמחוני · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

הורדוס ויפו · חשמונאים ויפו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

הורדוס וירושלים · חשמונאים וירושלים · ראה עוד »

יריחו

קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.

הורדוס ויריחו · חשמונאים ויריחו · ראה עוד »

יטורים

שרידי כפר יטורי ברמת הגולן יטורים הם קבוצת שבטים ערבים או ארמים שהחלו לחדור לאזור בקעת הלבנון עוד בתקופה הפרסית.

הורדוס ויטורים · חשמונאים ויטורים · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

הורדוס ויד יצחק בן-צבי · חשמונאים ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

הורדוס ויהודים · חשמונאים ויהודים · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

הורדוס ויוסף בן מתתיהו · חשמונאים ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוליוס קיסר

גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar; 12 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי פוליטי ומדינאי חשוב ברפובליקה הרומית.

הורדוס ויוליוס קיסר · חשמונאים ויוליוס קיסר · ראה עוד »

יוחנן הורקנוס הראשון

שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.

הורדוס ויוחנן הורקנוס הראשון · חשמונאים ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

37 לפנה"ס

#הפניה 39–30 לפנה"ס.

37 לפנה"ס והורדוס · 37 לפנה"ס וחשמונאים · ראה עוד »

40 לפנה"ס

#הפניה 49–40 לפנה"ס.

40 לפנה"ס והורדוס · 40 לפנה"ס וחשמונאים · ראה עוד »

63 לפנה"ס

#הפניה 69–60 לפנה"ס.

63 לפנה"ס והורדוס · 63 לפנה"ס וחשמונאים · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין הורדוס וחשמונאים

יש הורדוס 320 יחסים. יש הורדוס 292. כפי שיש להם במשותף 88, מדד הדמיון הוא = 88 / (320 + 292).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הורדוס וחשמונאים. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »