גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין הושענא רבה וסוכות
הושענא רבה וסוכות יש להם 39 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מנהג (יהדות), מצוות ערבה במקדש, מזבח העולה, ארמית, ארבעת המינים, אושפיזין, נביאים, סוכה, ערבה (צמח), פיוטי הושענות, קבלה, רמב"ן, ראש השנה, רש"י, שמיני עצרת, שבת, שולחן ערוך, תפילת מוסף, תקופת בית שני, לולב, חוץ לארץ, חיבוט ערבה, בית המקדש, בית הכנסת החורבה, בית כנסת, דניאל גולדשמידט, דקליים, דברים, דוד, דוד אבודרהם, ..., הספרייה הלאומית, הלכה למשה מסיני, הדס מצוי, הושענות, כ"א בתשרי, ימים נוראים, ירושלים, יום טוב, יום הכיפורים. להרחיב מדד (9 יותר) »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
הושענא רבה ומנהג (יהדות) · מנהג (יהדות) וסוכות ·
מצוות ערבה במקדש
מצוות ערבה במקדש היא מצווה להביא ענפי ערבה לבית המקדש בכל יום מימי חול המועד סוכות, להציב אותם בפינות המזבח ולהקיף אותו תוך אמירת הושענות.
הושענא רבה ומצוות ערבה במקדש · מצוות ערבה במקדש וסוכות ·
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
הושענא רבה ומזבח העולה · מזבח העולה וסוכות ·
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
ארמית והושענא רבה · ארמית וסוכות ·
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
ארבעת המינים והושענא רבה · ארבעת המינים וסוכות ·
אושפיזין
אושפיזין (בארמית: "אורחים") הם שבעה צדיקים שלפי הזוהר מתארחים בסוכתו של כל יהודי בחג סוכות, שלושת האבות וארבעה ממנהיגי עם ישראל, כאשר בכל יום משבעת ימי החג מגיע צדיק אחד בראש והשאר מתלווים אליו.
אושפיזין והושענא רבה · אושפיזין וסוכות ·
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
הושענא רבה ונביאים · נביאים וסוכות ·
סוכה
סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.
הושענא רבה וסוכה · סוכה וסוכות ·
ערבה (צמח)
ערבה (שם מדעי: Salix) היא סוג של שיחים ועצים ממשפחת הערבתיים, הנפוצים בעיקר באזורים הלחים של המקומות הקרים בחצי הכדור הצפוני.
הושענא רבה וערבה (צמח) · סוכות וערבה (צמח) ·
פיוטי הושענות
תחילת סדר הושענות לפי מנהג אשכנז. נדפס בוונציה, תקט"ו. מאוספי הספרייה הלאומית פיוטי הושענות הם פיוטים הנאמרים בתפילת שחרית או בתפילת מוסף של שבעת ימי חג הסוכות תוך כדי הקפת הבימה, כזכר להושענות שהיו נהוגות בזמן בית המקדש.
הושענא רבה ופיוטי הושענות · סוכות ופיוטי הושענות ·
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
הושענא רבה וקבלה · סוכות וקבלה ·
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
הושענא רבה ורמב"ן · סוכות ורמב"ן ·
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
הושענא רבה וראש השנה · סוכות וראש השנה ·
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
הושענא רבה ורש"י · סוכות ורש"י ·
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
הושענא רבה ושמיני עצרת · סוכות ושמיני עצרת ·
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
הושענא רבה ושבת · סוכות ושבת ·
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
הושענא רבה ושולחן ערוך · סוכות ושולחן ערוך ·
תפילת מוסף
תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.
הושענא רבה ותפילת מוסף · סוכות ותפילת מוסף ·
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
הושענא רבה ותקופת בית שני · סוכות ותקופת בית שני ·
לולב
לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.
הושענא רבה ולולב · לולב וסוכות ·
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
הושענא רבה וחוץ לארץ · חוץ לארץ וסוכות ·
חיבוט ערבה
מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש.
הושענא רבה וחיבוט ערבה · חיבוט ערבה וסוכות ·
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
בית המקדש והושענא רבה · בית המקדש וסוכות ·
בית הכנסת החורבה
בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.
בית הכנסת החורבה והושענא רבה · בית הכנסת החורבה וסוכות ·
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
בית כנסת והושענא רבה · בית כנסת וסוכות ·
דניאל גולדשמידט
ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".
דניאל גולדשמידט והושענא רבה · דניאל גולדשמידט וסוכות ·
דקליים
דקליים (שם מדעי: Arecaceae או גם Palmae) הם משפחה יחידה בסדרת הדקלאים.
דקליים והושענא רבה · דקליים וסוכות ·
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
דברים והושענא רבה · דברים וסוכות ·
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
דוד והושענא רבה · דוד וסוכות ·
דוד אבודרהם
רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.
דוד אבודרהם והושענא רבה · דוד אבודרהם וסוכות ·
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
הושענא רבה והספרייה הלאומית · הספרייה הלאומית וסוכות ·
הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.
הושענא רבה והלכה למשה מסיני · הלכה למשה מסיני וסוכות ·
הדס מצוי
הֲדַס מָצוּי (שם מדעי: Myrtus communis) הוא שיח יְרוֹק־עַד ריחני, בעל פרחים לבנים, אחד מתוך שלושה בסוג הדס (שם מדעי: Myrtus).
הדס מצוי והושענא רבה · הדס מצוי וסוכות ·
הושענות
אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.
הושענא רבה והושענות · הושענות וסוכות ·
כ"א בתשרי
אין תיאור.
הושענא רבה וכ"א בתשרי · כ"א בתשרי וסוכות ·
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
הושענא רבה וימים נוראים · ימים נוראים וסוכות ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
הושענא רבה וירושלים · ירושלים וסוכות ·
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
הושענא רבה ויום טוב · יום טוב וסוכות ·
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הושענא רבה וסוכות
- מה יש להם במשותף הושענא רבה וסוכות
- דמיון בין הושענא רבה וסוכות
השוואה בין הושענא רבה וסוכות
יש הושענא רבה 116 יחסים. יש הושענא רבה 232. כפי שיש להם במשותף 39, מדד הדמיון הוא = 39 / (116 + 232).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הושענא רבה וסוכות. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
