תִקשׁוֹרֶת

511 יחסים: ממלכת פרס, מס גולגולת, מסופוטמיה, מסילת הרכבת החיג'אזית, מעצמות המרכז, מצרים, מקדוניה, מרכז אירופה, משפט פלילי, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, מלטה, מלחמת איטליה-טורקיה, מלחמת קרים, מלחמת העצמאות של טורקיה, מלחמת העצמאות היוונית, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת הבלקן הראשונה, מלחמת הבלקן השנייה, מדינות ההסכמה, מהמט הראשון, מהמט הרביעי, מהמט השני, מהמט השלישי, מהמט השישי, מהמט החמישי, מהמוט הראשון, מהמוט השני, מהפכת פברואר, מונטנגרו, מוסטפא הראשון, מוסטפא הרביעי, מוסטפא השני, מוסטפא השלישי, מוסטפא כמאל, מוסול, מועצת האיחוד והקידמה, מוראה, מורט הראשון, מורט הרביעי, מורט השני, מורט השלישי, מורט החמישי, מוש (נפה), מולדובה, מוחמד עלי (שליט מצרים), מכה, מילת, אמנת קונסטנטינופול (1832), אמריקה, אנקרה, ..., אנזא"ק, אנוור פאשה, אסלאם, אסיה, אסיה הקטנה, אפריקה, ארמנים, ארמנית, ארמניה, ארץ ישראל, ארטואורול, ארזורום, ארדהאן (נפה), אשור (עם), אתר מורשת עולמית, אל-מדינה, אל-כות, אלג'יריה, אלכסנדר השני קיסר רוסיה, אזוב (עיר), אחמד ג'מאל פאשה, אבראהים פאשא, אבדילמג'יט הראשון, אבדילמג'יט השני, אבדילאזיז, אבדילהמיט הראשון, אבי האומה, אדמונד אלנבי, אדריכלות, אדירנה, אהמט הראשון, אהמט השני, אהמט השלישי, אהוד טולידאנו, אוניברסיטה, אוניברסיטה משודרת, אוסטרליה, אוסטרו-הונגריה, אוסטריה, אורהן הראשון, אוטו פון ביסמרק, אוטו לימן פון סנדרס, אודסה, אינפלציה, אינקוויזיציה, איסטנבול, אירופה, איטלקית, איטליה, איזמיר, איברהים פאשא, איברהים הראשון, נסיכות קאראמאן, נחל הירקון, ניס, ספרד, ספווים, סרביה, סלאבוניה, סלג'וקים, סלוניקי, סלים הראשון, סלים השני, סלים השלישי, סטטוס קוו, סבסטופול, סואץ (עיר), סוריה, סולטאן, סולטנות רום, סולימאן הראשון, סולימאן השני, סינאן, סינופ, סיני, עמק יזרעאל, עמים טורקים, עפולה, עקבה, ערבים, עזה, עבר הירדן, עבדול חמיד השני, עות'מאן הראשון, עות'מאן השני, עות'מאן השלישי, עיראק, פרת, פרוט (נהר), פלופונסוס, פטרס, פורטוגל, פולין, פודוליה, צאר, צרפת, צרפתית, צבא האסלאם, צבא האימפריה העות'מאנית, צבעוני, צי סוחר, קארס (נפה), קארס (עיר), קפריסין, קרב מנזיקרט, קרב מגידו, קרב מוהאץ', קרב אנקרה, קרב נאווארינו, קרב סריקמיש, קרב עזה הראשון, קרב עזה השני, קרב עזה השלישי, קרב קוסובו, קרב רומני, קרב לפנטו, קרב באר שבע, קרב גליפולי, קרב ורנה, קרב וינה, קרואטיה, קטסיפון, קהיר, קו שתי העוג'ות, קונסטנטינופול, קונגרס ברלין, קוניה, קודקס נפוליאון, קווקז, רפיח, רומניה, רומליה המזרחית, רוסיה, רודוס, ריסטם פאשה, שאט אל ערב, שריעה, שלושת הפאשות, שליטי האימפריה העות'מאנית, שטר כסף, שואת הארמנים, שיגעון הצבעונים, תעלת סואץ, תצפית (צבא), תקופת בין המלכים, תראקיה, תשס"ה, תוניסיה, לבנט, לורנס איש ערב, לוחמה אווירית, לוב, לירה שטרלינג, טנזימאט, טרנספר, טרנסילבניה, טרבזון, טריפוליטניה העות'מאנית, טריומווירט, טלעת פאשה, טבריז, טבח כיוס, טורקסטן, טורקיה, טימור לנג, זירה (צבא), ח'ליפה, חצי אי, חצי האי ערב, חוסיין בן עלי, חוזה סן סטפנו, חוזה פריז (1856), חוזה ברסט-ליטובסק, חידקל, באקו, באר שבע, באיזיט הראשון, באיזיט השני, בנג'מין דיזראלי, בצרה (עיראק), בתומי, בלקן, בלגרד, בגדאד, בוסניה והרצגובינה, בוספורוס, בורסה (עיר), בולגריה, בישוף, בית שאן, בית הבסבורג, ביתיניה, ביטליס (נפה), ביי, ג'מאעה, גאורגים, גאורגיה, גרמניה, גשר מהמט פשה סוקולוביץ', גליפולי, גירוש ספרד, דמשק, דרך המשי, דרדנלים, דרום מזרח אירופה, דלמטיה, דייוויד לויד ג'ורג', הממלכה המאוחדת, המאה ה-10, המאה ה-13, המאה ה-16, המאה ה-17, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20, המפרץ הפרסי, המצור על בלגרד (1456), המצור על כות, המצור הגדול על מלטה, המרד הערבי, המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), המזרח התיכון, האספה הלאומית הגדולה של טורקיה, האימפריה של טרפזונטס, האימפריה המונגולית, האימפריה הספווית, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרומית הקדושה, האימפריה הרוסית, האימפריה הביזנטית, האיחוד הפולני-ליטאי, האיים האגאיים, האיים הדודקאנסיים, הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה, הסכם סוור, הסכם סייקס–פיקו, הסכם קרלוביץ, הסכם שלום, הסכם לונדון (1913), הסכם לוזאן, הסכם בתומי, הסכם בוקרשט (1913), הפסקת אש, הפסקת האש של מודרוס, הפדרציה המהפכנית הארמנית, הצבא האדום, הצבא העות'מאני, הצי המלכותי הבריטי, הצי העות'מאני, הרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה, הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן, הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, הרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז, השלום העות'מאני, השיח ההיסטוריוגרפי אודות הקמתה של האימפריה העות'מאנית, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, הלוח היוליאני, הליגה הבלקנית (ברית), הטורקים הצעירים, הונגריה, הוספיטלרים, הודו, הים האגאי, הים האדריאטי, הים השחור, הים התיכון, ואן (טורקיה), ונציה, וסאל, ועידת סן רמו, ועידת השלום בפריז (1919), והאביה, וינה, כרתים, כורדים, כיבוש קונסטנטינופול, כיוס, ימת ואן, יאן סובייסקי, ים אזוב, ים סוף, ים השיש, יניצ'רים, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ירוואן, יריחו, יהודים, יוליוס קיסר, יוון, 1 באפריל, 1 בנובמבר, 1 ביוני, 10 באוגוסט, 10 בנובמבר, 1071, 11 במרץ, 11 בספטמבר, 12 בנובמבר, 12 בפברואר, 1281, 1299, 13 באפריל, 13 באוקטובר, 13 בדצמבר, 1326, 1354, 1359, 1389, 1390, 14 בנובמבר, 14 ביוני, 1402, 1403, 1413, 1421, 1442, 1444, 1446, 1451, 1453, 1456, 1461, 1481, 15 במאי, 15 במרץ, 15 באוגוסט, 15 ביוני, 1512, 1519, 1520, 1521, 1522, 1526, 1529, 1543, 1548, 1565, 1566, 1571, 1574, 1595, 1603, 1617, 1618, 1622, 1623, 1635, 1638, 1640, 1648, 1683, 1687, 1691, 1695, 1699, 17 באפריל, 17 באוקטובר, 1703, 1710, 1711, 1718, 1730, 1754, 1757, 1774, 1789, 18 במרץ, 18 באוקטובר, 18 בינואר, 1807, 1808, 1812, 1813, 1821, 1826, 1827, 1830, 1831, 1832, 1833, 1839, 1841, 1845, 1853, 1856, 1861, 1863, 1869, 1875, 1876, 1877, 1878, 1882, 1885, 19 בספטמבר, 19 בפברואר, 1906, 1907, 1908, 1909, 1911, 1912, 1913, 1914, 1915, 1916, 1917, 1918, 1919, 1920, 1922, 1923, 1924, 2 באוגוסט, 2 בנובמבר, 2 בפברואר, 2 ביולי, 20 בינואר, 2005, 2007, 23 באפריל, 23 בדצמבר, 23 ביולי, 24 באפריל, 24 ביולי, 25 במרץ, 25 באפריל, 26 במרץ, 27 ביוני, 28 באפריל, 29 במאי, 29 במרץ, 29 באפריל, 29 באוקטובר, 29 באוגוסט, 29 בספטמבר, 3 במרץ, 3 בנובמבר, 3 בדצמבר, 3 ביולי, 30 במאי, 30 במרץ, 30 באוקטובר, 30 בנובמבר, 30 בספטמבר, 31 במרץ, 31 באוקטובר, 31 ביולי, 4 ביוני, 5 באפריל, 5 באוגוסט, 6 באוגוסט, 6 בנובמבר, 6 בספטמבר, 6 ביולי, 7 בנובמבר, 8 באוקטובר, 8 בינואר, 9 בנובמבר, 9 בדצמבר, 9 בינואר. להרחיב מדד (461 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וממלכת פרס · ראה עוד »

מס גולגולת

קבלה על מס גולגולת, קהילת ג'פרסון, לואיזיאנה, 1917. מס גולגולת הוא מס המוטל בסכום אחיד על אדם באופן בלתי-תלוי בהכנסתו, רכושו, או הוצאותיו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומס גולגולת · ראה עוד »

מסופוטמיה

מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میان‌رودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומסופוטמיה · ראה עוד »

מסילת הרכבת החיג'אזית

אימפריה העות'מאנית מסוף קו הרכבת החיג'אזית ברציף חיפה, תחילת המאה ה-20 מסמרי הידוק של מסילת רכבת העמק שנמצאו ליד כפר ברוך מסילת הרכבת החיג'אזית, ידועה גם בשמות: "המסילה החיג'אזית", "רכבת החג'" (בערבית: الخط الحديدي الحجازي; בטורקית: Hicaz Demiryolu), הוקמה ופעלה בתחילת המאה ה-20 בין העיר דמשק שבסוריה לבין העיר אל-מדינה שבחג'אז (מאז 1932 חלק מערב הסעודית) על בסיס נתיב תעבורה עתיק שהוליך לאורך המורדות הפנימיים של הרכסים של החוף המזרחי של ים סוף עד לדרום־מערב ערב היא תימן של ימינו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומסילת הרכבת החיג'אזית · ראה עוד »

מעצמות המרכז

צהוב – מעצמות המרכזשירוק – מדינות ההסכמהשאפור – מדינות נייטרליות/אחר מעצמות המרכז (באנגלית: Central Powers) היו מספר מעצמות בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומעצמות המרכז · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומצרים · ראה עוד »

מקדוניה

#הפניה מקדוניה הצפונית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומקדוניה · ראה עוד »

מרכז אירופה

אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומרכז אירופה · ראה עוד »

משפט פלילי

המשפט הפלילי הוא ענף מתחום המשפט, שתכליתו הסדרת חיי החברה על ידי הגדרת התנהגויות שליליות מסוימות כבלתי-חוקיות, וזאת באמצעות כללי עשה ואל-תעשה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומשפט פלילי · ראה עוד »

משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »

מלטה

הרפובליקה של מלטה (במלטית: Repubblika ta' Malta, באנגלית: Republic of Malta) היא מדינת איים קטנה הממוקמת במרכז הים התיכון, מדרום לאיטליה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומלטה · ראה עוד »

מלחמת איטליה-טורקיה

#הפניה המלחמה האיטלקית–עות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומלחמת איטליה-טורקיה · ראה עוד »

מלחמת קרים

מלחמת קרים (1853–1856) נערכה בין האימפריה הרוסית מצד אחד, ובין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומלחמת קרים · ראה עוד »

מלחמת העצמאות של טורקיה

טורקיה (צהוב) לפי הסכם סוור: סגול-ארמניה, אדום-בריטניה, תכלת-צרפת, ירוק-איטליה, כחול-יוון, כתום-אזור המצרים (מנהל אנגלי-צרפתי משותף) הישיבה הראשונה של האספה הלאומית הגדולה של טורקיה מלחמת העצמאות של טורקיה (טורקית Kurtuluş Savaşı או İstiklal Harbi) הייתה חלק מהאירועים הפוליטיים והצבאיים שהחלו עם ייסודה ב-1919 של התנועה הלאומית הטורקית לאחר מלחמת העולם הראשונה, דרך מלחמת יוון–טורקיה, מלחמת טורקיה–ארמניה, מלחמת טורקיה–צרפת, וכלה ב-1923, בחתימת הסכם לוזאן, הכרזת העצמאות של טורקיה וההכרה הבינלאומית בה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומלחמת העצמאות של טורקיה · ראה עוד »

מלחמת העצמאות היוונית

מלחמת העצמאות היוונית (ביוונית: Ελληνική Επανάσταση του1821; "המהפכה היוונית של 1821") התקיימה החל מהכרזת העצמאות היוונית מהאימפריה העות'מאנית ב־25 במרץ 1821, עד קבלת העצמאות של יוון באמנת קונסטנטינופול ביולי 1832.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומלחמת העצמאות היוונית · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת הבלקן הראשונה

מטוס עות'מאני במלחמת הבלקן הראשונה מלחמת הבלקן הראשונה התנהלה בתקופה שבין 8 באוקטובר 1912 ובין 18 במאי 1913, בין הליגה הבלקנית, שכללה את בולגריה, סרביה, מונטנגרו ויוון ובין האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומלחמת הבלקן הראשונה · ראה עוד »

מלחמת הבלקן השנייה

המלחמה הבלקנית השנייה פרצה ב-1913 בין בולגריה מצד אחד לבין יוון וסרביה מהצד השני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומלחמת הבלקן השנייה · ראה עוד »

מדינות ההסכמה

מדינות ההסכמה מדינות ההסכמה הוא שם כולל למדינות אשר לחמו במלחמת העולם הראשונה נגד מעצמות המרכז והיו לצד המנצח במלחמה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומדינות ההסכמה · ראה עוד »

מהמט הראשון

מהמט הראשון (טורקית I. Mehmet (כונה צ'לבי טורקית Çelebi Mehmet או Mehmet Çelebi; טורקית עות'מאנית محمد چلبى; 1386 – 26 במאי 1421) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית מ-1413 ועד מותו ב-1421.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומהמט הראשון · ראה עוד »

מהמט הרביעי

מהמט הרביעי (טורקית IV. Mehmet; טורקית עות'מאנית محمد رابع; 2 בינואר 1642 – 6 בינואר 1693; כונה גם "מהמט הצייד" - "Avcı Mehmet" בשל חיבתו לספורט זה) היה הסולטאן התשעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 באוגוסט 1648 עד שהודח ב-8 בנובמבר 1687.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומהמט הרביעי · ראה עוד »

מהמט השני

כניסת מהמט השני לתוך קונסטנטינופול - ציור משנת 1876 מאת בנז'מין קונסטן מהמט השני מוצג רכוב על סוסו באנדרטה לזכר כיבוש קונסטנטינופול ברובע Fatih באיסטנבול מהמט השני (טורקית עות'מאנית: محمد ثانى, טורקית: Fatih Sultan Mehmed - "מהמט הכובש"; 30 במרץ 1432 – 3 במאי 1481), היה סולטאן האימפריה העות'מאנית לתקופה קצרה בין 1444 ו-1446, ולאחר מכן שוב בין 1451 ו-1481.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומהמט השני · ראה עוד »

מהמט השלישי

סולטאן מהמט השלישי (טורקית III. Mehmet; טורקית עות'מאנית محمد ثالث, 26 במאי 1566 – 21 בדצמבר 1603) היה הסולטאן השלושה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה לאחר אביו מוראט השלישי, מ-16 בינואר 1595 ועד מותו בשנת 1603.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומהמט השלישי · ראה עוד »

מהמט השישי

מהמט השישי (או מהמט וחידטין) (טורקית VI. Mehmet, Vahidettin; טורקית עות'מאנית محمد السادس או محمد وحيد الدين, 14 בינואר 1861 – 16 במאי 1926) היה הסולטאן ה-36 והאחרון של האימפריה העות'מאנית, החל מ-4 ביולי 1918 ועד ביטול הסולטנות על ידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה ב-1 בנובמבר 1922.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומהמט השישי · ראה עוד »

מהמט החמישי

מהמט החמישי (בטורקית: Mehmed V Reşad או Reşat Mehmet; בטורקית עות'מאנית محمد خامس رشاد; בערבית: محمد الخامس رشاد, 2 בנובמבר 1844 – 3 ביולי 1918) היה הסולטאן ה-35 של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומהמט החמישי · ראה עוד »

מהמוט הראשון

מהמוט הראשון מהמוט הראשון (טורקית I. Mahmut; טורקית עות'מאנית محمود اول, 2 באוגוסט 1696 – 13 בדצמבר 1754) היה הסולטאן העשרים-וארבעה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-1 באוקטובר 1730 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומהמוט הראשון · ראה עוד »

מהמוט השני

מהמוט השני מהמוט השני (בטורקית II. Mahmut, בטורקית עות'מאנית: محمود ثانى; 20 ביולי 1785 – 2 ביולי 1839) היה הסולטאן השלושים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-28 ביולי 1808 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומהמוט השני · ראה עוד »

מהפכת פברואר

מהפכת פברואר של 1917 באימפריה הרוסית הייתה השלב הראשון במהפכה הרוסית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומהפכת פברואר · ראה עוד »

מונטנגרו

מונטנגרו ב-1913 הרכב אתני במחוזות מונטנגרו על-פי מפקד האוכלוסין של 2003: אדום - מונטנגרים, תכלת - סרבים, ירוק כהה - בוסנים, אפור - אלבנים העיר הרצג נובי ליד הים התיכון חומת העיר העתיקה של קוטור רפובליקת מונטנגרו (במונטנגרית: Црна Гора או Crna Gora, מבוטא "צְרְנָה גוֹרָה",; באופן מילולי: "הר שחור") היא מדינה קטנה והררית, השוכנת בדרום אירופה, בחלקו המערבי של הבלקן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומונטנגרו · ראה עוד »

מוסטפא הראשון

מוסטפא הראשון (בטורקית: I. Mustafa; בטורקית עות'מאנית: مصطفى اول, 1592 – 20 בינואר 1639) היה פעמיים סולטאן האימפריה העות'מאנית; בפעם הראשונה בין השנים 1617 ועד 1618 ופעם שנייה בין 1622 ועד 1623.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומוסטפא הראשון · ראה עוד »

מוסטפא הרביעי

מוסטפא הרביעי (בטורקית: IV. Mustafa; בטורקית עות'מאנית: مصطفى رابع, 8 בספטמבר 1779 – 17 בנובמבר 1808) היה הסולטאן העשרים-ותשעה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-29 במאי 1807 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומוסטפא הרביעי · ראה עוד »

מוסטפא השני

מוסטפא השני מוסטפא השני (טורקית II. Mustafa; טורקית עות'מאנית مصطفى ثانى, 6 בפברואר 1664 – 29 בדצמבר 1703) היה הסולטאן העשרים-ושניים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-6 בפברואר 1695 ועד 22 באוגוסט 1703.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומוסטפא השני · ראה עוד »

מוסטפא השלישי

מוסטפא השלישי (טורקית III. Mustafa; טורקית עות'מאנית مصطفى ثالث, 28 בינואר 1717 – 21 בינואר 1774) היה הסולטאן העשרים-ושישה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-30 באוקטובר 1757 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומוסטפא השלישי · ראה עוד »

מוסטפא כמאל

#הפניה מוסטפא כמאל אטאטורק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומוסטפא כמאל · ראה עוד »

מוסול

מוֹסוּל (בערבית: الموصل, תעתיק מדויק: אלמוצל, בכורדית: مووسڵ/Mûsil) היא העיר השנייה בגודלה בעיראק ובירת מחוז נינוה בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומוסול · ראה עוד »

מועצת האיחוד והקידמה

"מועצת האיחוד והקידמה" (בטורקית עות'מאנית: إتحاد و ترقى; בטורקית: Birlik ve İlerleme Derneği), שכונתה גם "הוועד לאיחוד ולקידמה", הייתה ארגון המסגרת של תנועת הטורקים הצעירים בראשיתה, ולאחר מהפכת הטורקים הצעירים בשנת 1908, הייתה לארגון הגג של הזרם הלאומני באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומועצת האיחוד והקידמה · ראה עוד »

מוראה

חלוקה מנהלית של אזור המוראה תחת שלטון ונציה (1685 עד 1714) מוראה (ביוונית: Μωρέας) הוא השם שבו נתכנה חצי האי פלופונסוס בתקופת ימי הביניים על ידי שליטיו הפרנקים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומוראה · ראה עוד »

מורט הראשון

#הפניה מוראט הראשון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומורט הראשון · ראה עוד »

מורט הרביעי

#הפניה מוראט הרביעי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומורט הרביעי · ראה עוד »

מורט השני

#הפניה מוראט השני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומורט השני · ראה עוד »

מורט השלישי

#הפניה מוראט השלישי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומורט השלישי · ראה עוד »

מורט החמישי

#הפניה מוראט החמישי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומורט החמישי · ראה עוד »

מוש (נפה)

נפת מוש (בטורקית: Muş ili) היא נפה (פרובינציה) הנמצאת במזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומוש (נפה) · ראה עוד »

מולדובה

רפובליקת מולדובה (ברומנית: Republica Moldova) היא מדינה במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומולדובה · ראה עוד »

מוחמד עלי (שליט מצרים)

מוחמד עלי פאשא (בערבית: محمد علي باشا; תעתיק מדויק: מחמד עלי באשא; בטורקית עות'מאנית מבוטא כמהמט עלי פאשה; 4 במרץ 1769 – 2 באוגוסט 1849) היה המשנה למלך מצרים ונחשב למייסד מצרים המודרנית ולדמות העיקרית בהסדרת ריבונותה של מצרים מהאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומוחמד עלי (שליט מצרים) · ראה עוד »

מכה

מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה) היא בירת מחוז מכה במערב ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומכה · ראה עוד »

מילת

מילֶת (טורקית עות'מאנית ملت; טורקית Millet) הוא השם שניתן באימפריה העות'מאנית לכל עדה או קהילה דתית מוכרת ומוגנת על ידי החוק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ומילת · ראה עוד »

אמנת קונסטנטינופול (1832)

אמנת קונסטנטינופול היא אמנה שנחתמה ביולי 1832 בקונסטנטינופול, והביאה לסיום מלחמת העצמאות היוונית, בכך שיצרה מדינה יוונית עצמאית מהאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואמנת קונסטנטינופול (1832) · ראה עוד »

אמריקה

מיקומה של אמריקה על פני הגלובוס מפת אמריקה השפות המדוברות באמריקה אמריקה היא יבשת-על המשתרעת לכל אורך כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואמריקה · ראה עוד »

אנקרה

אַנְקָרָה היא בירת טורקיה, מחוז מרכז אנטוליה ונפת אנקרה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואנקרה · ראה עוד »

אנזא"ק

חייל ANZAC מסייע לחייל טורקי פצוע גיסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים - Australian and New Zealand Army Corps (או ANZAC, או אנזק בראשי תיבות) היה כוח צבאי של חיילים אוסטרלים וניו זילנדיים שלחמו במלחמת העולם הראשונה לצד "מדינות ההסכמה" נגד "מעצמות המרכז" בגליפולי, במזרח התיכון ובחזית המערבית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואנזא"ק · ראה עוד »

אנוור פאשה

איסמעיל אנוור פאשה (בטורקית עות'מאנית: اسماعیل انور پاشا, טורקית: İsmail Enver Paşa; 22 בנובמבר 1881 - 4 באוגוסט 1922) היה קצין בצבא העות'מאני, אחד ממנהיגי מהפכת הטורקים הצעירים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואנוור פאשה · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואסלאם · ראה עוד »

אסיה

אסיה (למעלה) במפת אורביס טרארום של גינתר ציינר (Günther Zainer) משנת 1472 מפה מדינית של אסיה שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ מבחינת אוכלוסייה ומבחינת שטח, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואסיה · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואסיה הקטנה · ראה עוד »

אפריקה

אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה אחרי אסיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואפריקה · ראה עוד »

ארמנים

ארמנים (בארמנית: Հայեր) הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וארמנים · ראה עוד »

ארמנית

שפות ארמניות הן שתי שפות שמוצאן מהתפלגות השפה הארמנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וארמנית · ראה עוד »

ארמניה

רֶפּוּבְּלִיקַת אַרְמֶנְיָה (בארמנית: Հայաստանի Հանրապետություն, הָיַסְטָנִי הַנְרָפֵּטוּתְיוּן) היא מדינה השוכנת בדרום-קווקז באירואסיה, בין הים השחור והים הכספי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וארמניה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וארץ ישראל · ראה עוד »

ארטואורול

#הפניה ארטורול.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וארטואורול · ראה עוד »

ארזורום

ננה הטון שנפטרה בשנת 1955 מראה העיר מהמצודה ארזורום (בטורקית: Erzurum; בארמנית: Կարին - קרין; בכורדית: Erzîrom/ئەرزیڕۆم- ארזירום) היא עיר בירת מחוז מזרח אנטוליה ונפת ארזורום במזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וארזורום · ראה עוד »

ארדהאן (נפה)

נפת ארדהאן (בטורקית: Ardahan ili, בגאורגית: არტაანი, ארטאאני) היא נפה בצפון־מזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וארדהאן (נפה) · ראה עוד »

אשור (עם)

#הפניה אשורים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואשור (עם) · ראה עוד »

אתר מורשת עולמית

סמל המורשת העולמית סמל המורשת העולמית מעוצב בפרחים בקרלסקרונה, שוודיה חלוקה לאזורים מקדש אבו סימבל אשר הביא להעלאת רעיון המורשת העולמית, גבול מצרים סודאן איי גלאפגוס - האתר הראשון ברשימה, אקוודור מצרים החומה הגדולה של סין הגשר הישן במוסטאר, בוסניה והרצגובינה כנסיית הקדוש ג'ורג', לליבלה, אתיופיה הפארק הלאומי ת'ינגווליר, איסלנד פיאצה דיי מיראקולי בפיזה, איטליה העיר דוברובניק, קרואטיה נרייפיורד, כפי שנשקף ממלון סטלהיים אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור, בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואתר מורשת עולמית · ראה עוד »

אל-מדינה

העיר בתמונה משנת 1926 לערך אל-מַדִינָה אל-מֻנַוַּרַה (בערבית: ٱلْمَدِيْنَة ٱلْمُنَوَّرَة, בתרגום מילולי: "העיר המוארת"; לרוב מכונה בקיצור "אל-מדינה" (المدينة)) היא העיר השנייה בקדושתה למוסלמים (משום ששם נמצא מסגד הנביא) אחרי מכה ובירת מחוז בעל שם זהה במערב ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואל-מדינה · ראה עוד »

אל-כות

אל-כות (בערבית: الكوت) היא בירת מחוז ואסט במזרח עיראק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואל-כות · ראה עוד »

אלג'יריה

אלג'יריה (בערבית: أَلْجَزَائِر, בתעתיק מדויק: אַלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בקבילית: ⴷⵣⴰⵢⴻⵔ; בצרפתית: Algérie), או בשמה המלא: הרפובליקה הדמוקרטית העממית של אלג'יריה (בערבית: الجمهوريّة الجزائريّة الديمقراطيّة الشعبيّة, בתעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלְגַ'זָאאִרִיַּה אלדִּימֻקְרָאטִיַּה אלשַּעְבִיַּה), היא המדינה הגדולה בשטחה באפריקה ובעולם הערבי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואלג'יריה · ראה עוד »

אלכסנדר השני קיסר רוסיה

#הפניה אלכסנדר השני, קיסר רוסיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואלכסנדר השני קיסר רוסיה · ראה עוד »

אזוב (עיר)

אזוב (ברוסית: Азов; בטורקית: Azak) היא עיר במחוז רוסטוב בדרום-מערב רוסיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואזוב (עיר) · ראה עוד »

אחמד ג'מאל פאשה

ג'מאל סוקר את הכוחות האוסטריים הנכנסים לירושלים במלחמת העולם הראשונה אחמד ג'מאל פאשה רכוב על סוס לחופי ים המלח, 1915. ג'מאל פאשא עם הגנרל אריך פון פאלקנהיין בהר הבית, 1917 אחמד ג'מאל פאשה (6 במאי 1872 – 21 ביולי 1922) (בטורקית: Ahmed Cemal Paşa) היה איש צבא ומדינאי טורקי מהטורקים הצעירים, מתכנן רצח העם הארמני, שר הימייה, שליט מחוז (וילאייט) סוריה ומפקד הארמייה הרביעית של צבא האימפריה העות'מאנית בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואחמד ג'מאל פאשה · ראה עוד »

אבראהים פאשא

איבראהים מחמד עלי באשא, ציור של צ׳רלס פיליפ לריווייר. אִבּראהים מחמד עלי פאשא (בערבית: إبراهيممحمد علي باشا; תעתיק מדויק: אבראהים מחמד עלי באשא; 1789–1848) היה קצין מצרי שנלחם בהצלחה נגד האימפריה העות'מאנית והשתלט על סוריה ועל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואבראהים פאשא · ראה עוד »

אבדילמג'יט הראשון

אַבְּדִילְמֵגִ'יט הָרִאשׁוֹן (בטורקית: I. Abdülmecit; בטורקית עות'מאנית: عبد المجيد اول, 25 באפריל 1823 – 25 ביוני 1861) היה הסולטאן ה-31 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-2 ביולי 1839 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואבדילמג'יט הראשון · ראה עוד »

אבדילמג'יט השני

אבדילמג'יט השני ובתו אַבְּדִילְמֵגִ'יט הַשֵּׁנִי (בטורקית: Halife Abdülmecit – "הח'ליף אבדילמג'יט"; בטורקית עות'מאנית: عبد المجيد ثانى, 29 במאי 1868, איסטנבול – 23 באוגוסט 1944, פריז) היה הח'ליף העות'מאני האחרון ונצר לשושלת הסולטאנים העות'מאנים, לאחר שמוסד הסולטנות בוטל על ידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה ב-1 בנובמבר 1922.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואבדילמג'יט השני · ראה עוד »

אבדילאזיז

אַבְּדִילְאָזִיז (בטורקית: Abdülaziz; בטורקית עות'מאנית: عبد العزيز, 8 בפברואר 1830 – 4 ביוני 1876) היה הסולטאן ה-32 של האימפריה העות'מאנית, שלט עליה מ-25 ביוני 1861 ועד 30 במאי 1876.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואבדילאזיז · ראה עוד »

אבדילהמיט הראשון

אַבְּדִילְהָמִיט הָרִאשׁוֹן (עבד אלחמיד) (בטורקית: I. Abdülhamit; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد اول, 20 במרץ 1725 – 7 באפריל 1789) היה הסולטאן ה-27 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-21 בינואר 1774 ועד מותו ב-1789.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואבדילהמיט הראשון · ראה עוד »

אבי האומה

ג'ורג' וושינגטון, אבי האומה של ארצות הברית סימון בוליבר, אבי האומה בשש מדינות שונות - בוליביה, קולומביה, אקוודור, פנמה, פרו וונצואלה. אוטו פון ביסמרק, אבי האומה של גרמניה. מהטמה גנדי, אבי האומה של הודו סון יאט-סן, אבי האומה של הרפובליקה הסינית והרפובליקה העממית של סין. ג'וזפה גריבלדי, אבי האומה של איטליה. אבי האומה הוא תואר, לרוב לא רשמי, של מנהיג הנחשב כמייסדה של אומה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואבי האומה · ראה עוד »

אדמונד אלנבי

אלנבי בצילום משנות ה-20 פילדמרשל אדמונד הנרי היינמן אַלנבִּי, הוויקונט הראשון אלנבי (באנגלית: Edmund Henry Hynman Allenby, 1st Viscount Allenby; 23 באפריל 1861 – 14 במאי 1936) היה איש צבא בריטי, שהתפרסם בשל פעילותו במלחמת העולם הראשונה וכמי שכבש את ארץ ישראל וירושלים שהיו בשליטת האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואדמונד אלנבי · ראה עוד »

אדריכלות

סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואדריכלות · ראה עוד »

אדירנה

אדירנה (בטורקית: Edirne; ביוונית: Αδριανούπολη - אדריאנופולי; בבולגרית: Одрин - אודרין) היא בירת נפת אדירנה בתראקיה (שמשתייכת ליבשת אירופה) שבצפון-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואדירנה · ראה עוד »

אהמט הראשון

אהמט הראשון (טורקית I. Ahmet; טורקית עות'מאנית احمد اول, 18 באפריל 1590 – 22 בנובמבר 1617) היה הסולטאן הארבעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-1603 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואהמט הראשון · ראה עוד »

אהמט השני

אהמט השני (בטורקית II. Ahmet; בטורקית עות'מאנית احمد ثانى, 25 בפברואר 1643 – 6 בפברואר 1695) היה הסולטאן העשרים-ואחד של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-22 ביוני 1691 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואהמט השני · ראה עוד »

אהמט השלישי

אהמט השלישי (טורקית III. Ahmet; טורקית עות'מאנית احمد ثالث, 30 בדצמבר 1673 – 1 ביולי 1736) היה הסולטאן העשרים-ושלושה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-22 באוגוסט 1703 עד 1 באוקטובר 1730.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואהמט השלישי · ראה עוד »

אהוד טולידאנו

אהוד רפאל טולידאנו (נולד ב-1949) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בתולדות האימפריה העות'מאנית ובהיסטוריה חברתית-תרבותית של המזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואהוד טולידאנו · ראה עוד »

אוניברסיטה

אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואוניברסיטה · ראה עוד »

אוניברסיטה משודרת

מקצת מספרי סדרת "אוניברסיטה משודרת", בדוכן "משרד הביטחון – ההוצאה לאור" בשבוע הספר העברי. אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואוניברסיטה משודרת · ראה עוד »

אוסטרליה

מדינות אוסטרליה אוסטרליה (באנגלית: Australia), או הקהילייה של אוסטרליה (באנגלית: Commonwealth of Australia) היא פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ועוד עשר טריטוריות, ששלוש מהן הן חלק מהיבשת עצמה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואוסטרליה · ראה עוד »

אוסטרו-הונגריה

#הפניה האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואוסטרו-הונגריה · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואוסטריה · ראה עוד »

אורהן הראשון

אורהן הראשון (טורקית Orhan Gazi; טורקית עות'מאנית اورخان بک, 1281 – מרץ 1362) היה שליט האימפריה העות'מאנית בין השנים 1326 ו־1362.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואורהן הראשון · ראה עוד »

אוטו פון ביסמרק

ביסמרק בצעירותו אוטו אדוארד לאופולד פון ביסמרק-שנהאוזן (בגרמנית: Otto Eduard Leopold von Bismarck-Schönhausen; 1 באפריל 1815 – 30 ביולי 1898) שנודע בכינוי "קנצלר הברזל" היה הקנצלר של פרוסיה ולאחר מכן הקנצלר הראשון של הקיסרות הגרמנית, והאדם המרכזי שעמד מאחורי איחוד גרמניה ב-1871.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואוטו פון ביסמרק · ראה עוד »

אוטו לימן פון סנדרס

#הפניה אוטו לימן פון זאנדרס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואוטו לימן פון סנדרס · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואודסה · ראה עוד »

אינפלציה

אִינְפְלַצְיָה היא תהליך כלכלי של עלייה כללית, מתמשכת וקבועה במחירו של סל מוצרים נתון במונחי המטבע המקומי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואינפלציה · ראה עוד »

אינקוויזיציה

גלילאו גליליי מול האינקוויזיציה הרומית טקס "אוטו דה פה", ציור משנת 1475. האינקוויזיציה (מלטינית: Inquisitio) היא מוסד חקירות שהקימה הכנסייה הקתולית, ובראשה האפיפיור גרגוריוס התשיעי במאה ה-13, בניסיון להיאבק בכתות מינות שפרחו באותה תקופה, בעיקר בערים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואינקוויזיציה · ראה עוד »

איסטנבול

אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואיסטנבול · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואירופה · ראה עוד »

איטלקית

איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואיטלקית · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואיטליה · ראה עוד »

איזמיר

איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואיזמיר · ראה עוד »

איברהים פאשא

#הפניה אבראהים פאשא.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואיברהים פאשא · ראה עוד »

איברהים הראשון

#הפניה אבראהים הראשון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ואיברהים הראשון · ראה עוד »

נסיכות קאראמאן

נסיכות קאראמאן (בטורקית: Karamanoğulları Beyliği), הייתה אחת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה, שהקימו בני שבט הקרמנאואולו (בטורקית Karamanoğlu), השייך לקבוצת שבטי האוע'וז הטורקמניים, עם ירידת כוחן של סולטנות רום והאימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ונסיכות קאראמאן · ראה עוד »

נחל הירקון

ספיקה חודשית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) ספיקה שנתית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) מקורות הירקון ליד ראש העין נופרים מפל קטן בירקון נחל הירקון, ליד רמת גן שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון הירקון מתחת לגשר מבצע קדש בדרך ששת הימים בבני ברק, סמוך לאתר עשר טחנות הירקון בעשר טחנות שבע טחנות נחל הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון שיט בירקון נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: נהר אלעוג׳א نهر العوجا (הפתלתל)) הוא הנחל בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי חוף הים התיכון של ארץ ישראל והשני בספיקתו בארץ ישראל לאחר הירדן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ונחל הירקון · ראה עוד »

ניס

ניס (בצרפתית: Nice) או ניצה (בגרמנית, באיטלקית: Nizza) היא עיר בדרום צרפת הממוקמת על חוף הים התיכון, בין מרסיי לבין ג'נובה (איטליה).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וניס · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וספרד · ראה עוד »

ספווים

#הפניה האימפריה הספווית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וספווים · ראה עוד »

סרביה

הרפובליקה של סֶרְבְּיָה (בסרבית: Република Србија) היא מדינה בלקנית ללא מוצא לים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסרביה · ראה עוד »

סלאבוניה

סמל סלאבוניה - מופיע גם בסמל קרואטיה (שני מימין) בין חמשת סמלי האזורים ההיסטוריים של המדינה סלאבוניה (בקרואטית Slavonija; בסרבית Славонија; בהונגרית Szlavónia) הוא חבל ארץ היסטורי וגאוגרפי במזרח קרואטיה, הגובל בחלקו בנהרות דראווה מצפון, סאווה מדרום ובדנובה ממזרח.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסלאבוניה · ראה עוד »

סלג'וקים

#הפניה השושלת הסלג'וקית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסלג'וקים · ראה עוד »

סלוניקי

סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסלוניקי · ראה עוד »

סלים הראשון

הסולטאן סלים הראשון המכונה "הנחוש" או "הבלתי מתפשר" (טורקית Yavuz Sultan Selim; טורקית עות'מאנית سليماول, 10 באוקטובר 1465 – 22 בספטמבר 1520) היה סולטאן עות'מאני, מרחיב גבולה הגדול וכובש הממלכה הממלוכית המצרית ב-1517.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסלים הראשון · ראה עוד »

סלים השני

סלים השני (בטורקית עות'מאנית: سليمثانى; בטורקית: II. Selim; 28 במאי 1524 − 12 בדצמבר 1574) היה הסולטאן האחד-עשר של האימפריה העות'מאנית ושלט בה מ-1566 ועד מותו ב-1574.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסלים השני · ראה עוד »

סלים השלישי

סלים השלישי הטורה (Tuğra) של סלים השלישי סלים השלישי (בטורקית: III. Selim; בטורקית עות'מאנית: سليمثالث; 24 בדצמבר1761 – 28 ביולי 1808) היה הסולטאן העשרים-ושמונה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-7 באפריל 1789 ועד 29 במאי 1807.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסלים השלישי · ראה עוד »

סטטוס קוו

סטטוס קוו (מלטינית: Status quo, המצב הקיים) הוא מונח שנגזר מהביטוי הדיפלומטי "סטטוס קוו אנטה בלום" (status quo ante bellum) שפירושו בלטינית "המצב שהיה לפני המלחמה".

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסטטוס קוו · ראה עוד »

סבסטופול

סֵבַסְטוֹ֫פּוֹל (באוקראינית: Севастополь; בטורקית: Akyar; ברוסית: Севасто́поль) היא עיר נמל על חוף הים השחור בחצי האי קרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסבסטופול · ראה עוד »

סואץ (עיר)

סוּאֵץ (בערבית: السويس, תעתיק מדויק: אלסויס, תעתיק חופשי: אַ-סּוּאַיְס) היא עיר נמל בצפון-מזרח מצרים ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסואץ (עיר) · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסוריה · ראה עוד »

סולטאן

סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסולטאן · ראה עוד »

סולטנות רום

סולטנות רום הייתה סולטנות סלג'וקית-טורקית ששלטה באסיה הקטנה החל בשנת 1077 ועד ל-1307, תחילה מאיזניק ולאחר מכן מקוניה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסולטנות רום · ראה עוד »

סולימאן הראשון

Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסולימאן הראשון · ראה עוד »

סולימאן השני

סולימאן השני סולימאן השני (בטורקית: II. Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان ثانى, 15 באפריל 1642 – 22 ביוני 1691) היה הסולטאן העשרים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 בנובמבר 1687 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסולימאן השני · ראה עוד »

סינאן

פסל סינאן בבייקצ'קמג'ה סמוך לאיסטנבול מסגד שחזדה מחמט באיסטנבול מסגד רוסתם פאשה באיסטנבול פאר יצירתו של סינאן - מסגד סלימיה באדירנה מסגד סולימאנייה באיסטנבול שתכנן מימר סינאן בהוראת הסולטאן סולימאן הראשון מימר סינאן (בטורקית: Mimar Sinan, בערבית: سنان آغا או معمار سنان) (15 באפריל 1489 – 17 ביולי 1588) היה אדריכל החצר של הסולטאנים העו'תמאניים סלים הראשון, סולימאן המפואר, סלים השני ומוראט השלישי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסינאן · ראה עוד »

סינופ

סינופ (בטורקית: Sinop; ביוונית: Σινώπη - סינופי) היא העיר הצפונית ביותר בטורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז הים השחור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסינופ · ראה עוד »

סיני

סיני וישראל - צולם ממעבורת החלל קולומביה בשנת 2002 חצי האי סיני בלילה, צילום מהחלל, ספטמבר 2016 נוף אופייני להר הגבוה בסיני 250x250 פיקסלים אי האלמוגים (ג'זירת פרעון, "אי הפרעונים") מטוס מצרי שהושמד בסיני במלחמת ששת הימים גבול ישראל-מצרים מצפון לאילת תעלת סואץ - גבולו המערבי של חצי האי סיני. בגדה הימנית: חצי האי סיני, בגדה השמאלית: החלק האפריקני של מצרים חצי האי סִינַי (בערבית: سيناء) הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון (מצפון), הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ ותעלת סואץ ממערב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וסיני · ראה עוד »

עמק יזרעאל

מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ועמק יזרעאל · ראה עוד »

עמים טורקים

#הפניה עמים טורקיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ועמים טורקים · ראה עוד »

עפולה

עֲפוּלָה היא עיר במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ועפולה · ראה עוד »

עקבה

מיקומה של ההתיישבות בעקבה לאורך התקופות מסוף המכולות של נמל עקבה משחתת הצי המלכותי הבריטי א.ה.מ איאולוס מבקרת בנמל עקבה בהפגנת תמיכה במלך ירדן 1950. מרכז העיר מראה בעיר עַקַבָּה (בערבית: العقبة; תעתיק: "אל-עקבה") היא עיר בדרום-מערב ירדן, השוכנת לחופו של מפרץ אילת, ממזרח לעיר אילת שבישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ועקבה · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וערבים · ראה עוד »

עזה

עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ועזה · ראה עוד »

עבר הירדן

תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ועבר הירדן · ראה עוד »

עבדול חמיד השני

הטורה של עבדול חמיד השני עבד אל-חמיד השני, או עבדול חמיד השני (בטורקית: İkinci Abdülhamit אבדילהמיט השני; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد ثانی, Abdü’l-Ḥamīd-i sânî 21 בספטמבר 1842, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית – 10 בפברואר 1918, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית), היה סולטאן טורקי ושליטה ה-34 של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ועבדול חמיד השני · ראה עוד »

עות'מאן הראשון

עות'מאן הראשון (בטורקית עות'מאנית: عثمان باک; 1258 – 1326) היה מייסד השושלת העות'מאנית והעניק לה את שמה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ועות'מאן הראשון · ראה עוד »

עות'מאן השני

עות'מאן השני (בטורקית II. Osman; בטורקית עות'מאנית عثمان ثاني, 3 בנובמבר 1604 – 20 במאי 1622) או "עות'מאן הצעיר" (Genç Osman) היה הסולטאן השישה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה כ-4 שנים, מ-26 בפברואר 1618 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ועות'מאן השני · ראה עוד »

עות'מאן השלישי

עות'מאן השלישי עות'מאן השלישי (בטורקית III. Osman; טורקית עות'מאנית عثمان ثالث, 2 בינואר 1699 – 30 באוקטובר 1757) היה הסולטאן העשרים-וחמישה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-13 בדצמבר 1754 ועד יום מותו ב-1757.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ועות'מאן השלישי · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ועיראק · ראה עוד »

פרת

נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ופרת · ראה עוד »

פרוט (נהר)

נהר פרוט (באוקראינית וברוסית: Прут; בפולנית וברומנית: Prut) נובע ממורדותיו המזרחיים של הר הוברלה בהרי הקרפטים (ליתר דיוק מ"הקרפטים המיוערים"), ההר הגבוה ביותר בתחום אוקראינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ופרוט (נהר) · ראה עוד »

פלופונסוס

פֶּלוֹפּוֹנֶסוֹס (ביוונית: Πελοπόννησος, ביוונית מודרנית נהגה פֶּלוֹפּוֹנִִיסוֹס) הוא חצי אי גדול בדרום יוון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ופלופונסוס · ראה עוד »

פטרס

פטרס, או פטרה (ביוונית: Πάτρα) היא העיר השלישית בגודלה ביוון, בירת מחוז מערב יוון, ובירת היחידה האזורית של אכאיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ופטרס · ראה עוד »

פורטוגל

פורטוגל (נקראת רשמית: הרפובליקה הפורטוגלית; בפורטוגזית: República Portuguesa) היא ארץ ומדינה בדרום מערב אירופה, הגובלת בספרד, ושוכנת בחלקו המערבי של חצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ופורטוגל · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ופולין · ראה עוד »

פודוליה

מיקומה של פודוליה בגבולות אוקראינה של ימינו (מפת מזרח אירופה) פודוליה (באוקראינית: Поділля; ברוסית: Подолье; בפולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ופודוליה · ראה עוד »

צאר

צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908. צאר (ברוסית: царь,; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וצאר · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וצרפת · ראה עוד »

צרפתית

הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וצרפתית · ראה עוד »

צבא האסלאם

מתקני קידוח הנפט סמוך לבאקו עולים באש בעת קרב באקו צבא האסלאם (בטורקית: İslam Ordusu) היה כוח צבאי שהקימה האימפריה העות'מאנית בשלהי מלחמת העולם הראשונה בהוראתו של שר המלחמה איסמאיל אנוור פאשה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וצבא האסלאם · ראה עוד »

צבא האימפריה העות'מאנית

סמל צבא האימפריה עות'מאנית צבא האימפריה העות'מאנית בעידן המודרני חולק מבחינה ארגונית לשלושה: חיל יבשה, חיל ים וחיל אוויר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וצבא האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

צבעוני

צבעוני (שם מדעי: Tulipa; טוּלִיפּ) הוא צמח חד-פסיגי השייך למשפחת השושניים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וצבעוני · ראה עוד »

צי סוחר

אונייה של צים צי סוחר הוא צבר כלי שיט למטרות מסחר ותעבורה בדרך הים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וצי סוחר · ראה עוד »

קארס (נפה)

נפת קארס (טורקית: Kars ili) היא נפה בצפון-מזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקארס (נפה) · ראה עוד »

קארס (עיר)

ממלכת ארמניה בשנת 1000 לערך קארס (בטורקית: Kars; באזרית: Qars; בכורדית: Qers/قەرس; בארמנית: Ղարս/Կարս) היא עיר בצפון-מזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקארס (עיר) · ראה עוד »

קפריסין

הארכיבישוף מקאריוס השלישי, נשיאה הראשון של קפריסין קפריסין (ביוונית: Κύπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לצפון קפריסין ולטורקיה וממערב לסוריה וללבנון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקפריסין · ראה עוד »

קרב מנזיקרט

קרב מנזיקרט (בטורקית: Malazgirt Savaşı, ביוונית: Η μάχη τουΜαντζικέρτ) בין האימפריה הביזנטית לכוחות הטורקים הסלג'וקים בראשות אלפ ארסלאן התרחש ב-26 באוגוסט 1071, ובמהלכו הובסה האימפריה הביזנטית והקיסר רומנוס הרביעי דיוגנס נתפס על ידי הסלג'וקים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב מנזיקרט · ראה עוד »

קרב מגידו

Thomas Cantrell Dugdale שבויים עות'מאנים בביסאן ב-24 בספטמבר 1918 קרב מגידו הוא קרב שנערך בין האימפריה הבריטית לאימפריה העות'מאנית במסגרת המערכה על ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, בין 19 עד 25 בספטמבר 1918.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב מגידו · ראה עוד »

קרב מוהאץ'

קרב מוהאץ' (בהונגרית: Mohácsi csata, בטורקית: Mohaç Muharebesi) שהתחולל ב-29 באוגוסט 1526 ליד העיירה מוהאץ' שבדרום הונגריה, בקרבת נהר הדנובה, היה חלק מהמאבק רב השנים בין האימפריה העות'מאנית המתפשטת לבין אירופה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב מוהאץ' · ראה עוד »

קרב אנקרה

באיזיט הראשון בשבי קרב אנקרה (טורקית Ankara Savaşı) התרחש ב-20 ביולי 1402 בשדה צ'ובוק (Çubuk) שליד אנקרה, בין צבאות הסולטאן העות'מאני באיזיט הראשון לצבאותיו של טימור לנג, שליט האימפריה הטימורית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב אנקרה · ראה עוד »

קרב נאווארינו

אבראהים פאשא אדמירל אדוארד קודרינגטון מפת מפרץ נאווארינו מ-1829. תרשים מערך הקרב מכיל אי דיוקים. תמונת לוויין של הפלופונסוס. מפרץ נאווארינו נראה מתחת לכיתובית "מסיניה". ניתן להקליק להגדלה. היערכות הכוחות בתחילת הקרב הצי העות'מאני העולה באש במפרץ נאווארינו, 20 באוקטובר 1827. אוניית הדגל של קודרינגטון, אה"מ "אסיה" (במרכז), משמידה בו זמנית שתי אוניות-דגל עות'מאניות. הסולטאן הטורקי מהמוט השני קרב נאווארינו (ביוונית: Ναυμαχία τουΝαυαρίνου; בטורקית: Navarin Deniz Savaşı) נחשב לאחת מנקודות המפנה החשובות במלחמת העצמאות היוונית והוא הקרב הגדול האחרון שנערך בין אוניות מפרשים מלחמתיות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב נאווארינו · ראה עוד »

קרב סריקמיש

קרב סריקמיש התרחש במלחמת העולם הראשונה מ-22 בדצמבר 1914 ועד 17 בינואר 1915 בין צבאות האימפריה העות'מאנית והאימפריה הרוסית, באזור מזרח טורקיה בפאתי הרי הקווקז.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב סריקמיש · ראה עוד »

קרב עזה הראשון

קרב עזה הראשון התחולל סמוך לעיר עזה ב-26 במרץ 1917, כחלק מהחזית הדרומית במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב עזה הראשון · ראה עוד »

קרב עזה השני

קרב עזה השני התחולל בנגב המערבי, מזרחית לעזה, ב-19 באפריל 1917, כחלק מהמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה בחזית המזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב עזה השני · ראה עוד »

קרב עזה השלישי

קרב עזה השלישי, שהיה חלק מן המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, נערך, ככל המדובר בקרבות תמרון, החל מן הלילה שבין 1 ו-2 בנובמבר 1917, אם כי גישושים וריכוך ארטילרי החלו מספר ימים קודם לכן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב עזה השלישי · ראה עוד »

קרב קוסובו

קרב קוסובו (בסרבית: Косовска битка - Kosovska bitka או Бој на Косову, בטורקית: Kosova Savaşı או Kosova Meydan Muharebesi) הוא קרב שהתנהל ב-15 ביוני 1389 בין קואליציה של אצילים סרבים בפיקודו של הנסיך לזר חרבליאנוביץ' ולצבא הפולש העות'מאני בפיקוד הסולטן מוראט הידאוונדיגאר ובניו, יאקוב ובאיזיט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב קוסובו · ראה עוד »

קרב רומני

450px 250px קרב רומני היה קרב שנערך בחצי האי סיני במהלך המערכה על תעלת סואץ וזאת במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב רומני · ראה עוד »

קרב לפנטו

קרב לפנטו היה קרב ימי גדול שהתרחש ב-7 באוקטובר 1571 בין צי של הליגה הקדושה הנוצרית שכללה את הכוחות המאוחדים של ונציה, ספרד ומדינת האפיפיור, לבין צי האימפריה העות'מאנית, ליד עיר החוף היוונית לפנטו (נפפקטוס).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב לפנטו · ראה עוד »

קרב באר שבע

מפת קרב באר שבע, הכוח הבריטי באדום, הכוח העות'מאני בכחול באר שבע, 1917 קרב באר שבע (באנגלית: Battle of Beersheba; בטורקית: Birüssebi Savaşı) היה קרב מכריע במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב באר שבע · ראה עוד »

קרב גליפולי

#הפניה מערכת גליפולי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב גליפולי · ראה עוד »

קרב ורנה

#הפניה קרב וארנה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב ורנה · ראה עוד »

קרב וינה

קרב וינה (בגרמנית: Schlacht am Kahlenberg; בטורקית: II. Viyana Kuşatması) היה ניצחון מכריע של האימפריה הרומית הקדושה (ששלטה באזור אוסטריה של ימינו ושטחים נוספים במרכז אירופה) ובעלות בריתה, האיחוד הפולני-ליטאי ונסיכויות גרמניות שונות, על האימפריה העות'מאנית בהנהגתו של מהמט הרביעי אשר פעל לכיבוש וינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרב וינה · ראה עוד »

קרואטיה

הבנק הלאומי של קרואטיה רפובליקת קרואטיה (בקרואטית: Republika Hrvatska,, הגייה:, תעתיק: חְרְוַאטְסְקָה) היא מדינה במערב חבל הבלקן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקרואטיה · ראה עוד »

קטסיפון

קְטֵסִיפוֹן (מיוונית: Κτησιφῶν, מפרסית אמצעית: 𐭲𐭩𐭮𐭯𐭥𐭭, תיספון; בארמית: ܩܛܝܣܦܘܢ, קְטֵיסְפּוֹן‎, לעיתים עם א' פרוסתטית; בערבית: طيسفون, טַיְסָפוּן) הייתה עיר הבירה של האימפריה הפרתית ושל האימפריה הפרסית-הסאסאנית אחריה, במשך למעלה משמונה מאות שנים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקטסיפון · ראה עוד »

קהיר

קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקהיר · ראה עוד »

קו שתי העוג'ות

קו שתי העוג'ות זירת ארץ ישראל ב-1917/18 - קו שתי העוג'ות באדום כיבוש יריחו והשלמת הקו עד הירדן (יצא לפועל רק בפברואר 1918) קו שתי העוג'ות הוא קו החזית שחצץ בין חיל המשלוח המצרי והצבא העות'מאני עד ספטמבר 1918 במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקו שתי העוג'ות · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקונסטנטינופול · ראה עוד »

קונגרס ברלין

ציור מאת אנטון פון ורנר, המתאר את קונגרס ברלין קונגרס ברלין היה כינוס של מספר מעצמות שנערך בברלין בין 13 ביוני עד 13 ביולי 1878.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקונגרס ברלין · ראה עוד »

קוניה

קוניה (בטורקית: Konya; בטורקית עות'מאנית: قونیه; ביוונית: Ικόνιο - אִיקוֹנִיוֹ) היא עיר במערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה שהיא הנפה הגדולה בשטחה במדינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקוניה · ראה עוד »

קודקס נפוליאון

#הפניה קוד נפוליאון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקודקס נפוליאון · ראה עוד »

קווקז

מפה פיזית-מדינית של הקווקז הקווקז הוא אזור גאו-פוליטי בגבול בין אירופה לאסיה (אירואסיה).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וקווקז · ראה עוד »

רפיח

רָפִיחַ (במצרית קדומה: rpwḥw, באשורית: Rapiḫi או Rapiḫu, ביוונית: Ῥαφία,סטראבון, גאוגרפיקה, 16.2.31 (ראו ב וב) בערבית: رفح, רַפַח) היא העיר הדרומית ביותר ברצועת עזה, חלק מתושביה הם ערבים מוסלמים, ומרביתם פליטים פלסטינים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ורפיח · ראה עוד »

רומניה

רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ורומניה · ראה עוד »

רומליה המזרחית

רומליה המזרחית לאחר קונגרס ברלין. הקו השחור מציין את גבולותיה של בולגריה לפי חוזה סן סטפנו בול של רומליה המזרחית משנת 1881 רומליה המזרחית (בולגרית Източна Румелия, טורקית עות'מאנית Rumeli-i Şarki, טורקית Doğu Rumeli, יוונית Ανατολική Ρωμυλία) הייתה מחוז (וילאייט) עצמאי באימפריה העות'מאנית שבירתה בפלובדיב שבבולגריה, ואשר קמה בתראקיה ב-1878, לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית ומכוח הסכמות קונגרס ברלין.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ורומליה המזרחית · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ורוסיה · ראה עוד »

רודוס

רוֹדוֹס (ביוונית: Ρόδος) הוא אי יווני בים האגאי המהווה חלק מהאיים הדודקאנסיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ורודוס · ראה עוד »

ריסטם פאשה

#הפניה ריסטם פאשא.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וריסטם פאשה · ראה עוד »

שאט אל ערב

#הפניה שט אל-ערב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ושאט אל ערב · ראה עוד »

שריעה

השָׁרִיעָה (בערבית: الشريعة) הוא הדין האסלאמי, המסדיר את כל תחומי החיים והחברה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ושריעה · ראה עוד »

שלושת הפאשות

שער העיתון איקדאם מ-4 בנובמבר 1918 המבשר על המלטות "שלושת הפאשות" מטורקיה שלושת הפאשות הוא הכינוי שניתן לטריומווירט שהוביל את האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה: מהמט טלעת פאשה - שר הפנים (ומ-1917 הווזיר הגדול), איסמעיל אנוור פאשה - שר המלחמה ואחמד ג'מאל פאשה - שר הימייה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ושלושת הפאשות · ראה עוד »

שליטי האימפריה העות'מאנית

#הפניה סולטאן עות'מאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ושליטי האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

שטר כסף

שטרות של שקל חדש מהמהדורה השלישית והנוכחית שני צידיו של שטר 100 שקל ישן, מ-1979 שטר כסף (בדומה למטבעות, המחאות, תווי קנייה, כרטיסי אשראי), הוא אחת הצורות של אמצעי תשלום בהם בני אדם משתמשים על מנת לשלם עבור סחורות ושירותים שהם קונים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ושטר כסף · ראה עוד »

שואת הארמנים

#הפניה רצח העם הארמני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ושואת הארמנים · ראה עוד »

שיגעון הצבעונים

הצבעוני "סמפר אוגוסטוס", שנמכר במחיר עתק כיוון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ושיגעון הצבעונים · ראה עוד »

תעלת סואץ

מיקום התעלה. התעלה חוסכת את הקפת יבשת אפריקה ספינת מלחמה אמריקנית משייטת בתעלה עיתון החבצלת, ספטמבר 1871 חוף פורט סעיד בעת מעבר ספינת טילים אח"י תרשיש (סער 4) בתעלה, 15 דצמבר 1979 תעלת סואץ (בערבית: قناة السويس) היא תעלת מים מלאכותית העוברת במצרים, ממערב למדבר סיני ומשמשת למעבר אוניות ממזרח אסיה, האוקיינוס ההודי והים האדום, לים התיכון ולאירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ותעלת סואץ · ראה עוד »

תצפית (צבא)

חייל בעמדת תצפית תצפית (באנגלית: Look-out, Observation) בהקשר הצבאי היא התבוננות ומעקב בראייה אחר המתרחש במרחב שטח מוגדר לשם איסוף מודיעין חזותי או הכוונת פעולות צבאיות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ותצפית (צבא) · ראה עוד »

תקופת בין המלכים

הדגל העות'מאני בתקופת בין המלכים תקופת בין המלכים (בטורקית: Fetret Devri) או האינטרגנום העות'מאני (אנגלית Ottoman Interregnum) הוא שמה של תקופת אינטרגנום שהחלה לאחר קרב אנקרה שהתחולל ב-1402, ואשר בה לא היה סולטאן עות'מאני בפועל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ותקופת בין המלכים · ראה עוד »

תראקיה

חלוקת תראקיה בהווה בין טורקיה, יוון ובולגריה תְרָאקְיָה (בטורקית: Trakya, נהגה תֶרַאקיה; בבולגרית: Тракия; ביוונית: Θράκη) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הדרומית מזרחית של חצי האי הבלקני בדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ותראקיה · ראה עוד »

תשס"ה

#הפניה ה'תשס"ה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ותשס"ה · ראה עוד »

תוניסיה

הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne, תעתיק מדויק: רפובליק תוניזיין), היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ותוניסיה · ראה עוד »

לבנט

קו חיצוני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ולבנט · ראה עוד »

לורנס איש ערב

#הפניה תומאס אדוארד לורנס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ולורנס איש ערב · ראה עוד »

לוחמה אווירית

מטוסי F-15E של חיל האוויר האמריקאי מטילים פצצות מונחות מסוג JDAM באפגניסטן, 2009. לוחמה אווירית היא טקטיקה צבאית, הפועלת בתווך האווירי ועושה שימוש במטוסי קרב וכלי טיס אחרים בשדה הקרב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ולוחמה אווירית · ראה עוד »

לוב

מדינת לוּב (בערבית:, תעתיק: דוּלת לִיבִּיָא) היא מדינה בצפון אפריקה הגובלת בים התיכון, מצרים, סודאן, צ'אד, ניז'ר, אלג'יריה ותוניסיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ולוב · ראה עוד »

לירה שטרלינג

לירה שטרלינג (בראשי תיבות: ליש"ט; באנגלית: ‍Pound sterling‌, בראשי תיבות: stg, ובקיצור פאונד או בסלנג: "קוויד") היא המטבע הרשמי בממלכה המאוחדת (בריטניה הגדולה וצפון אירלנד).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ולירה שטרלינג · ראה עוד »

טנזימאט

מהמוט השני אבדילמג'יט הראשון הטנזימאט (טורקית Tanzimat, טורקית עות'מאנית تنظيمات - "ארגון מחדש") הייתה תקופה של התחדשות ורפורמה בתולדות האימפריה העות'מאנית, אשר החלה בשנת 1839 והסתיימה עם קבלתה של החוקה הראשונה ב-1876.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וטנזימאט · ראה עוד »

טרנספר

טרנספר (בעברית: העברת אוכלוסין; או אוכלוסים/אוכלוסייה) הוא העברתה של אוכלוסייה גדולה, בדרך כלל בכפייה, מחבל ארץ אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וטרנספר · ראה עוד »

טרנסילבניה

פרס עם שמש וירח על רקע כחול.ש 2. פס אדום. ש 3. שבעה מגדלים אדומים הבאים לסמן את שבע הערים המבוצרות של הסקסונים, על רקע צהוב.ש סמל טרנסילבניה הוא גם חלק מסמל רומניה. טרנסילבניה (ברומנית: Transilvania או Ardeal, בהונגרית: Erdély, בגרמנית: Siebenbürgen, בניב הסקסונים הטרנסילבנים: Siweberjen, ביידיש: זיבענבערגן, בטורקית: Erdel, בסלובקית: Sedmohradsko או Transylvánia, בפולנית: Siedmiogród) היא אזור היסטורי המשתרע בחלקה המערבי והמרכזי של רומניה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וטרנסילבניה · ראה עוד »

טרבזון

טרבזון (בטורקית: Trabzon) היא עיר נמל בצפון-מזרח טורקיה על חוף הים השחור ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז הים השחור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וטרבזון · ראה עוד »

טריפוליטניה העות'מאנית

קטע ממפת צפון־מערב אפריקה משנת 1707, בה נקראת טריפוליטניה בשם "ממלכת טריפולי" טריפוליטניה העות'מאנית, או במקור איילת (עד 1864)/וילאיית טריפולי המערב (מטורקית עות'מאנית: ايالة/ولايت طرابلس الغرب, Eyālet-i/Vilâyet-i Trâblus Gârp) הייתה פרובינציה של האימפריה העות'מאנית, שהשתרעה באזור החוף של לוב המודרנית והתקיימה מ־1551 עד כיבושה על ידי ממלכת איטליה ב־1911.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וטריפוליטניה העות'מאנית · ראה עוד »

טריומווירט

רפובליקה הרומית בשנותיה האחרונות, בהסדר פוליטי הידוע כטריומווירט הראשון. טְרִיוּמְווִירָט (מלטינית: Triumviratus) הוא כינוי לממשל שבראשו עומדים שלושה אנשים (triumviri).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וטריומווירט · ראה עוד »

טלעת פאשה

מהמט טלעת (בטורקית עות'מאנית: محمد طلعت, בטורקית: Mehmet Talât; 1 בספטמבר 1874 – 15 במרץ 1921), הידוע כטלעת פאשה (בטורקית עות'מאנית: محمد پاشا, בטורקית: Talât Paşa), היה אחד ממנהיגי מהפכת הטורקים הצעירים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וטלעת פאשה · ראה עוד »

טבריז

#הפניה תבריז.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וטבריז · ראה עוד »

טבח כיוס

טבח כיוס (ביוונית: Η σφαγή της Χίου, תעתיק: אִי ספאגִי טיס חִיוּ; בטורקית: Sakız Adası Katliamı) הוא אירוע בשנת 1822 בו נטבחו עשרות אלפים מתושבי האי היווני כיוס על ידי חיילים עות'מאנים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וטבח כיוס · ראה עוד »

טורקסטן

מפת חבל הארץ טורקסטן, עם גבולות המדינות המודרניות. טורקסטן (או טורקיסטן, תורכסתאן) הוא אזור במרכז אסיה, אשר מאוכלס ברובו בעמים טורקיים הדוברים ניבים שונים של השפה הטורקית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וטורקסטן · ראה עוד »

טורקיה

טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וטורקיה · ראה עוד »

טימור לנג

טימור או תימור-י לנג (במקור מטורקית צ'אגאטאי: Temür פירוש השם "ברזל"; 1336, שאהר-י סאבז – 17 או 18 בפברואר 1405. נקרא גם בשם "טמרליין") היה שליט וכובש מונגולי-טורקי, מגדולי הכובשים בכל הדורות, מייסדה של האימפריה הטימורית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וטימור לנג · ראה עוד »

זירה (צבא)

זירה (באנגלית: Theater) היא המרחב הגאוגרפי שבו נערכת כלל הפעילות המלחמתית בצבאות ענק, במלחמות בסדר גודל של מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וזירה (צבא) · ראה עוד »

ח'ליפה

ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וח'ליפה · ראה עוד »

חצי אי

חצי האי פלורידה בארצות הברית חצי אי הוא זרוע יבשה החודרת לתוך הים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וחצי אי · ראה עוד »

חצי האי ערב

חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאריתריאה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וחצי האי ערב · ראה עוד »

חוסיין בן עלי

השריף חוסיין בן עלי שטר של דינר ירדני עליו מופיע דיוקנו של השריף חוסיין ואיור של המרד הערבי. השריף חוסיין בן עלי בערבית: حسين بن علي (חֻסַין בן עלי) (1853 - 4 ביוני 1931) היה ראש השושלת ההאשמית המלכותית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וחוסיין בן עלי · ראה עוד »

חוזה סן סטפנו

גבולות בולגריה על פי הסכם סן טפאנו הבית בישילקיי בו נחתם החוזה חוזה סן סטפנו הוא חוזה כניעה שהכתיבה האימפריה הרוסית לאימפריה העות'מאנית בסיום המלחמה העות'מאנית-רוסית ואשר נחתם בבית בכפר סן סטפנו שליד איסטנבול (כיום ישילקיי, שכונה בעיר) ב-3 במרץ 1878.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וחוזה סן סטפנו · ראה עוד »

חוזה פריז (1856)

שולחן הדיונים חוזה פריז (1856) היה הסכם שנחתם ב-30 במרץ 1856 בפריז בין הצדדים שהשתתפו במלחמת קרים: האימפריה העות'מאנית ושותפיה (צרפת, הממלכה המאוחדת, האימפריה האוסטרית, ממלכת סרדיניה ופרוסיה) והאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וחוזה פריז (1856) · ראה עוד »

חוזה ברסט-ליטובסק

חוזה ברסט-ליטובסק היה חוזה שלום שנחתם ב-3 במרץ 1918 בין רוסיה למעצמות המרכז במבצר ברסט ליטובסק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וחוזה ברסט-ליטובסק · ראה עוד »

חידקל

החִדֶּקֶל (בערבית: دِجْلَة, דִגְ'לַה; בטורקית: Dicle, דִיגְ'לֶה; בכורדית: دیجلە, דִיגְ'לֶה; ביוונית: Τίγρης, טִיגְרִיס; בארמית: ܕܸܩܠܵܬܼ, דֵקְלָתֿ; במקור כולם משומרית: 𒀀𒇉𒈦𒄘𒃼, אִידִיגְנָה, "מים זורמים") הוא אחד הנהרות החשובים במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וחידקל · ראה עוד »

באקו

מרכז באקו פארק פילרמוניה, בסמוך לחומות העיר העתיקה העיר העתיקה ארמון סאדט באקוּ היא בירת אזרבייג'ן והגדולה שבעריה של הרפובליקה האזרית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובאקו · ראה עוד »

באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובאר שבע · ראה עוד »

באיזיט הראשון

אנדולו היסארי באיזיט הראשון (טורקית I. Bayezid המכונה Yıldırım, ילדרם, שמשמעותו "הברק" וזאת משום מהירות מסעותיו הצבאיים ויכולתו לעבור בין מספר חזיתות בתוך זמן קצר להפליא; טורקית עות'מאנית بايزيد اول, 1360 – 8 במרץ 1403) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בשנים 1389–1402.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובאיזיט הראשון · ראה עוד »

באיזיט השני

ג'ם, אחיו של באיזיט באיזיט השני הטורה של באיזיט השני באיזיט השני או באיזיד השני (בטורקית: II. Bayezid או II. Beyazıt, וגם Bayezit ו-Beyazıd; בטורקית עות'מאנית: بايزيد ثاني, 3 בדצמבר 1447 – 26 במאי 1512) היה הסולטאן השמיני של האימפריה העות'מאנית ושלט בה מ-1481 עד 1512.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובאיזיט השני · ראה עוד »

בנג'מין דיזראלי

בֶּנְגָ'מִין דְיִזְרָאֵלִי, הרוזן ה-1 מבִּיקוֹנְסְפִילְד (או: בנימין דישראלי, באנגלית: Benjamin Disraeli, 1st Earl of Beaconsfield; 21 בדצמבר 1804 – 19 באפריל 1881) היה סופר ומדינאי בריטי יהודי מומר, שכיהן פעמיים כראש ממשלת בריטניה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובנג'מין דיזראלי · ראה עוד »

בצרה (עיראק)

בצרה (בערבית: البصرة, תעתיק לעברית: אלבצרה, ובהגייה פשוטה: אלבסרה) היא עיר הנמל הראשית של עיראק ובירתו של המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובצרה (עיראק) · ראה עוד »

בתומי

בַּתוּמִי (גם: בַּטוּמִי, בגאורגית: ბათუმი, עד שנת 1936 נקראה בַּטוּם) היא עיר נמל לחוף הים השחור בגאורגיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובתומי · ראה עוד »

בלקן

#הפניה חבל הבלקן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובלקן · ראה עוד »

בלגרד

בלגרד (בסרבית: Београд) היא עיר הבירה של סרביה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובלגרד · ראה עוד »

בגדאד

בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובגדאד · ראה עוד »

בוסניה והרצגובינה

בּוֹסְנִיָּה וְהֶרְצֶגוֹבִינָה (בבוסנית וקרואטית: Bosna i Hercegovina; בסרבית באותיות קיריליות: Босна и Херцеговина) היא מדינה באזור חבל הבלקן שבדרום אירופה עם שטח של כ-51,129 קילומטר רבוע ואוכלוסייה של 3,247,759 נכון ל-2022.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובוסניה והרצגובינה · ראה עוד »

בוספורוס

גשר פתיה סולטאן מהמט בּוֹסְפּוֹרוּס (טורקית: Boğaziçi או İstanbul Boğazı, "מצר איסטנבול") הוא מצר ים המפריד בין החלק האירופי של טורקיה, תראקיה, לחלקה האסיאתי, אנטוליה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובוספורוס · ראה עוד »

בורסה (עיר)

המסגד הקטן בבזאר בבורסה רחוב אראפ שיקרי (Arap Şükrü) החוצה את השכונה היהודית בבורסה, אשר משמש כיום כרחוב הבילויים הראשי של העיר בית הכנסת הגדול בבורסה - Sinaguga Mayor בורסה (בטורקית: Bursa) היא עיר בצפון-מערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובורסה (עיר) · ראה עוד »

בולגריה

איוון שישמן בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית (בבולגרית: Република България) היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובולגריה · ראה עוד »

בישוף

פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובישוף · ראה עוד »

בית שאן

בֵּית שְׁאָן היא עיר במחוז הצפון בישראל, בעמק בית שאן, ממזרח לעמק יזרעאל, ממוקמת על כביש 90, כ-25 קילומטר מדרום לכנרת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובית שאן · ראה עוד »

בית הבסבורג

בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) הוא אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה, ושושלת מהעתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובית הבסבורג · ראה עוד »

ביתיניה

ביתיניה באסיה הקטנה ביתיניה כממלכה עצמאית (למעלה), כמדינת חסות רומית (באמצע) וכפרובינקיה רומית (למטה) הר אולודא בביתיניה ביתיניה (ביוונית: Βιθυνία; בלטינית: Bithynia) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בצפון-מערב אסיה הקטנה (כיום בטורקיה).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וביתיניה · ראה עוד »

ביטליס (נפה)

נפת ביטליס (טורקית Bitlis ili; כורדית Bedlîs) היא נפה במזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וביטליס (נפה) · ראה עוד »

ביי

בֵּיי (בטורקית מודרנית: Bey, בטורקית עות'מאנית: بک - בֵּיי, בק, בכּ או בג) היה תואר אצולה טורקי שהוצמד לאחר שמו הפרטי של אדם, ומקבילתו הנשית הייתה "האנם" (Hanım) מונח מהשפה הפרסית שמשמעותו "גברת".

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וביי · ראה עוד »

ג'מאעה

ג'מאעה (מערבית: جماعة, "קבוצה", "קהילה") הוא כתב עת אקדמי שפיט בעברית לחקר המזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וג'מאעה · ראה עוד »

גאורגים

הגאורגים (בגאורגית: ქართველები, בתעתיק מדויק: כַּרתבֶלֶבּי) הם אומה וקבוצה אתנית קווקזית, שמקורה בקווקז, ויושבים ברובם ברפובליקה של גאורגיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וגאורגים · ראה עוד »

גאורגיה

גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וגאורגיה · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וגרמניה · ראה עוד »

גשר מהמט פשה סוקולוביץ'

הקיר הניצב במרכזו של הגשר גשר מהמט פשה סוקולוביץ' (בבוסנית: Most Mehmed-paše Sokolovića) או "הגשר על נהר דרינה" (Most na Drini) בווישגראד (Višegrad) שבמזרח בוסניה והרצגובינה, מחבר בין שתי גדותיו של נהר דרינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וגשר מהמט פשה סוקולוביץ' · ראה עוד »

גליפולי

גליפולי (בטורקית: Gelibolu Yarımadası; ביוונית: Καλλίπολις, Kallipolis) הוא חצי אי בתראקיה הטורקית, חלקה האירופי של טורקיה, הנושק בצד מערב לים האגאי ובצד דרום למצרי הדרדנלים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וגליפולי · ראה עוד »

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וגירוש ספרד · ראה עוד »

דמשק

דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ודמשק · ראה עוד »

דרך המשי

דרך המשי (בסינית מסורתית: 絲綢之路; בסינית פשוטה: 丝绸之路; בפרסית: راه ابریش&#1605) היא סדרה של דרכים יבשתיות וימיות אשר קישרו בין צ'אנג-אן בסין (שִׂי-אָן של ימינו) לבין אתרים רבים אחרים, שבהם עברו נתיבי המסחר העיקריים בין המזרח הרחוק, הודו, המזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ודרך המשי · ראה עוד »

דרדנלים

מיצרי הדרדנלים (טורקית: Çanakkale Boğazı - "מצר צ'נקאלה"; יוונית: Δαρδανέλλια) הם מצר ים בצפון-מערב טורקיה המחבר את הים האגאי עם ים מרמרה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ודרדנלים · ראה עוד »

דרום מזרח אירופה

#הפניה דרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ודרום מזרח אירופה · ראה עוד »

דלמטיה

דלמטיה (בקרואטית: Dalmacija, באיטלקית: Dalmazia) הוא אזור גאוגרפי והיסטורי בחוף המזרחי של הים האדריאטי בקרואטיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ודלמטיה · ראה עוד »

דייוויד לויד ג'ורג'

דייוויד לויד ג'ורג' (באנגלית: David Lloyd George; 17 בינואר 1863 – 26 במרץ 1945) היה מדינאי בריטי, ראש ממשלת בריטניה בין השנים 1916 ו-1922.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ודייוויד לויד ג'ורג' · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והממלכה המאוחדת · ראה עוד »

המאה ה-10

המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והמאה ה-10 · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והמאה ה-20 · ראה עוד »

המפרץ הפרסי

המפרץ הפרסי (בפרסית: خلیج فارس, ח'ליג' פארס; בערבית: الخليج العربي, אל-ח'ליג' אל-ערבי - המפרץ הערבי) הוא לשון של מפרץ עומאן המשתרעת בין חצי האי ערב לאיראן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והמפרץ הפרסי · ראה עוד »

המצור על בלגרד (1456)

המצור על בלגרד התרחש בין ה-4 ל-22 ביולי 1456, כאשר צבא האימפריה העות'מאנית נכשל בניסיון לכבוש את מצודת העיר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והמצור על בלגרד (1456) · ראה עוד »

המצור על כות

250px המצור על כות היה חלק מהמערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והמצור על כות · ראה עוד »

המצור הגדול על מלטה

הצי הטורקי מתקרב למפרץ מרסשלוק; ציור של מטאו פרז מ-1581 המצור הגדול על מלטה התרחש ב-1565 כאשר האימפריה העות'מאנית פלשה לאי מלטה שהוחזק בידי מסדר "יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים" הידועים גם בכינוי הוספיטלרים, כחלק ממאבק כולל בין האימפריה העות'מאנית לכוחות נוצריים על השליטה בים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והמצור הגדול על מלטה · ראה עוד »

המרד הערבי

דגל המרד הערבי המרד הערבי (ידוע גם בשם המרד במדבר, בערבית מוכר בשם המרד הערבי הגדול - الثورة العربية الكبرى) הוא מרד שהתקיים בחצי האי ערב בשנים 1916–1918, בהנהגתו של השריף חוסיין בן עלי, כנגד האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והמרד הערבי · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)

המלחמה העות'מאנית-רוסית, שנערכה בשנים 1877–1878 (בטורקית: Harbı 93 - "מלחמת התשעים ושלושה" או 1877-1878 Osmanlı-Rus Savaşı; ברוסית: Русско-турецкая война 1877-1878), הייתה מלחמה שעיצבה את פניו המדיניים של הבלקן למסגרת הקיימת עד ימינו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) · ראה עוד »

המזרח התיכון

המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והמזרח התיכון · ראה עוד »

האספה הלאומית הגדולה של טורקיה

האספה הלאומית הגדולה של טורקיה (בטורקית: Türkiye Büyük Millet Meclisi - TBMM, המכונה בדרך כלל "האספה" - Meclis) היא הפרלמנט של טורקיה באנקרה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והאספה הלאומית הגדולה של טורקיה · ראה עוד »

האימפריה של טרפזונטס

אסיה הקטנה ב-1400 האימפריה של טרפזונטס (בטורקית Trabzon Rum Devleti, יוונית Αυτοκρατορία της Τραπεζούντας - "אפטוקרטוריה טיס טרפנזונטס") הייתה ישות עצמאית ביזנטית-יוונית אשר הוקמה בשנת 1204 בעקבות כיבושה של קונסטנטינופול במסע הצלב הרביעי, על שטח שהיה חלק מהאימפריה הביזנטית לאורך חופיו הדרום-מזרחיים של הים השחור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והאימפריה של טרפזונטס · ראה עוד »

האימפריה המונגולית

האימפריה המונגולית הייתה האימפריה השנייה בשטחה בתולדות האנושות (אחרי האימפריה הבריטית), והגדולה ביותר מבחינת שטח יבשתי רציף, כשהיא מתפרשת בשיאה (בשנת 1268) על פני כ-33 מיליון קמ"ר - מדרום-מזרח אסיה ועד למזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והאימפריה המונגולית · ראה עוד »

האימפריה הספווית

האימפריה הספווית (בפרסית: صفویان, באזרית: صفوی, Səfəvilər) הייתה אימפריה אשר הוקמה בידי שושלת איראנית שיעית ממוצא טורקמני וכורדי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והאימפריה הספווית · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האימפריה הרומית הקדושה

האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה אימפריה שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והאימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

האיחוד הפולני-ליטאי

האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »

האיים האגאיים

האיים האגאיים הם קבוצה של איים בים האגאי, שנמצאים בין החלק היבשתי של יוון לצפון טורקיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והאיים האגאיים · ראה עוד »

האיים הדודקאנסיים

האיים הדוֹדֶקָאנֶסִיִים או הדודקאנסים (ביוונית: Δωδεκάνησα, נהגה "דודקאנסה"; בטורקית: Oniki Ada; פירוש המילה בשתי השפות "תריסר האיים", באיטלקית: Dodecaneso, נהגה "דודקאנֶזוֹ"), היא קבוצה של חמישה עשר איים גדולים ו-151 איים קטנים יותר, ב שב, סמוך לחופה הדרום-מערבי של טורקיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והאיים הדודקאנסיים · ראה עוד »

הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה

הנסיכויות הבייליקיות בשנת 1300 לערך המסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי מ-1229. כיום אתר מורשת עולמית הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה (טורקית Anadolu Beylikleri; טורקית עות'מאנית Tevâif-i mülûk) היו נסיכויות טורקיות שהוקמו באסיה הקטנה החל מסוף המאה ה-11 וביתר שאת לאחר שקיעתה של סולטנות רום הסלג'וקית במחצית השנייה של המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והנסיכויות הבייליקיות באנטוליה · ראה עוד »

הסכם סוור

אסיה הקטנה לפי הסכם סוור נציגי האימפריה העות'מאנית להסכם סוור הסכם סֶוְור (בטורקית: Sevr Antlaşması; באנגלית: Treaty of Sèvres; ביוונית: Συνθήκη των Σεβρών; בצרפתית: Traité de Sèvres; בכורדית: Peymana Sêwrê) היה הסכם שלום בין האימפריה העות'מאנית ומדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, למעט ארצות הברית, אשר נחתם ביום 10 באוגוסט 1920 בסוור שבצרפת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והסכם סוור · ראה עוד »

הסכם סייקס–פיקו

המזרח התיכון על פי המפה המקורית של הסכם סייקס-פיקו שנספחה למכתבו של פול קאמבון, חותם ההסכם בשם הצרפתים לאדוארד גריי, חותם ההסכם בשם הבריטים, ב-9.5.1916. הקו שנמתח בין כירכוכ במזרח לעכו במערב חילק את השטחים העות'מאניים לאזור השפעה בריטי (B) מדרום לקו ואזור השפעה צרפתי (A) מצפון לו. בתוך תחומי ההשפעה האלו סומנו אזורים בהם יוכלו בריטניה (אדום) וצרפת (כחול) לבסס את שליטתן המלאה. השטח בצהוב, ליבה של מה שלימים נודע כפלשתינה-א"י נועד להיות תחת שלטון בינלאומי הסכם סַייקְס–פּיקוֹ (Sykes–Picot) הוא הסכם מדיני סודי שנחתם ב-16 במאי 1916, בשיאה של מלחמת העולם הראשונה, בין צרפת לממלכה המאוחדת בהסכמתה של האימפריה הרוסית, שהייתה הצלע השלישית להסכמה המשולשת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והסכם סייקס–פיקו · ראה עוד »

הסכם קרלוביץ

המשא ומתן בהסכם קרלוביץ הסכם קרלוביץ, או שלום קרלוביץ (בגרמנית: Frieden von Karlowitz; בסרבית: Karlovački mir,Карловачки мир, "שלום קרלוביץ"; בטורקית: Karlofça Antlaşması, "הבנות קרלוביץ") היה הסכם שנחתם בעיר קרלוביץ שבסרביה (בגרמנית: Karlowitz; בטורקית: Karlofça; בסרבית: Sremski Karlovci,Сремски Карловци) ב-26 בינואר 1699 בין האימפריה הרומית הקדושה (אוסטריה), האיחוד הפולני-ליטאי, הרפובליקה של ונציה ורוסיה הצארית לבין האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והסכם קרלוביץ · ראה עוד »

הסכם שלום

חוזה ורסאי, שנחתם לאחר מלחמת העולם הראשונה במסגרת ועידת השלום בפריז (1919) לחיצת יד בין חוסיין, מלך ירדן ויצחק רבין לעיני ביל קלינטון, במסגרת החתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן הסכם שלום הוא הסכם בין שתי מדינות עוינות המסיים באופן רשמי מצב של מלחמה בין הצדדים ומשכין ביניהן שלום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והסכם שלום · ראה עוד »

הסכם לונדון (1913)

תוצאות מלחמת הבלקן הראשונה (למעלה) והשנייה (למטה) הסכם לונדון משנת 1913 היה הסכם בינלאומי שנחתם בלונדון ב-30 במאי 1913, והסדיר את הדרישות הטריטוריאליות בעקבות מלחמת הבלקן הראשונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והסכם לונדון (1913) · ראה עוד »

הסכם לוזאן

מפת טורקיה לאחר הסכם לוזאן קריקטורה: יווני וטורקי מתווכחים לאורך הגבול בין המדינות הסכם לוזאן היה הסכם שלום שנחתם ב-24 ביולי 1923 בלוזאן שבשווייץ, בידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה, יוון, בריטניה, איטליה וצרפת, יפן ורומניה והסדיר באופן סופי את גורלה של אסיה הקטנה לאחר התפרקותה של האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה והדיפת הכוחות הצרפתים והיוונים משטחיה במסגרת מלחמת העצמאות של טורקיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והסכם לוזאן · ראה עוד »

הסכם בתומי

הסכם בתום היה הסכם שנחתם בבתום (כיום בתומי) ב-4 ביוני 1918 בין האימפריה העות'מאנית לשלוש מדינות עבר הקווקז: הרפובליקה הראשונה של ארמניה, הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן והרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והסכם בתומי · ראה עוד »

הסכם בוקרשט (1913)

תוצאות מלחמת הבלקן הראשונה (למעלה) והשנייה (למטה) הסכם בוקרשט, שנחתם ב-10 באוגוסט 1913, בין בולגריה ובין יריבותיה במלחמת הבלקן השנייה, רומניה, סרביה, מונטנגרו, יוון והאימפריה העות'מאנית, סיים את מלחמת הבלקן השנייה וקבע גבולות חדשים בין המדינות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והסכם בוקרשט (1913) · ראה עוד »

הפסקת אש

הפסקת אש היא שלב בעימות צבאי שבו שני הצדדים הלוחמים מחליטים להפסיק את פעולות הלחימה ביניהם כדי לנהל שיחות על סיום מצב העימות או כדי לשחרר שבויי מלחמה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והפסקת אש · ראה עוד »

הפסקת האש של מודרוס

הפסקת האש של מודרוס (בטורקית: Mondros Mütarekesi, באנגלית: Armistice of Mudros) סיימה את מצב הלחימה במלחמת העולם הראשונה בין האימפריה העות'מאנית לבין מדינות ההסכמה, ביום 30 באוקטובר 1918.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והפסקת האש של מודרוס · ראה עוד »

הפדרציה המהפכנית הארמנית

הפדרציה המהפכנית הארמנית (בארמנית: Հայ Հեղափոխական Դաշնակցութիւն - "האי הגאפוחאקאן דשנקצותיון" או "האי האגאפוחאגאן תאשנגצותיון") המכונה גם "הדשנקים" או דשנאק, היא מפלגה ארמנית שהוקמה בטיפליס (בירת מלכות המשנה של הקווקז. טביליסי של היום) בשנת 1890 על ידי כריסטופר מיקאליאן, סטפן זוריאן וסימון זוואריאן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והפדרציה המהפכנית הארמנית · ראה עוד »

הצבא האדום

דגל הצבא האדום הצבא האדום של הפועלים והאיכרים (ברוסית: Рабоче-Крестьянская Красная Армия; רומניזציה: Raboche-Krest'yanskaya Krasnaya Armia; בראשי תיבות: PKKA) היה עד 1946 שמו של צבא הקבע של ברית המועצות, אחד מזרועות הכוחות המזוינים של ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והצבא האדום · ראה עוד »

הצבא העות'מאני

#הפניה צבא האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והצבא העות'מאני · ראה עוד »

הצי המלכותי הבריטי

הצי המלכותי הבריטי (באנגלית: The Royal Navy: "הצי המלכותי") הוא הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של בריטניה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והצי המלכותי הבריטי · ראה עוד »

הצי העות'מאני

ספינת הדגל בפיקודו של האדמירל העות'מאני כמאל ראיס (1451–1511 לערך) היסטוריה שבו השתמשו בתותחים על אוניות הצי העות'מאני (בטורקית עות'מאנית: دوننماى همايون) היה אחד מציי המלחמה הגדולים בים התיכון, הים השחור, הים האדום, המפרץ הפרסי והאוקיינוס ההודי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והצי העות'מאני · ראה עוד »

הרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה

#הפניה הרפובליקה הראשונה של ארמניה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה · ראה עוד »

הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן

Признать флагом Азербайджана флаг, изготовленный из красной материи с изображением '''белого полумесяца и белой восьмигранной звезды на красном фоне'''שלזהות את דגל אזרבייג'ן כדגל העשוי אדום עם סהר לבן וכוכב מתומן לבן על רקע אדום. (עד 9 בנובמבר 1918) חדר אולם המליאה של הפרלמנט הראשון של הרפובליקה הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן (באזרית: Azərbaycan Xalq Cümhuriyyəti), המכונה גם הרפובליקה העממית של אזרבייג'ן, או פשוט אזרבייג'ן על פי ועידת השלום בפריס, 1919–1920,Bulletin d'Information de l'Azerbaidjan, No.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן · ראה עוד »

הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה

פגישת המועצה הלאומית 26 במאי 1918 הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה (בגאורגית: საქართველოს დემოკრატიული რესპუბლიკა, " סַכַּרתווֶלוֹס דֶמוֹקרַטיוּלי רֶספּוּבּליקה"), 1918–1921, הייתה הרפובליקה הדמוקרטית המודרנית הראשונה של גאורגיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה · ראה עוד »

הרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז

#הפניה הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של עבר הקווקז.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז · ראה עוד »

השלום העות'מאני

השלום העות'מאני או פַּקס עוֹת'מָנָה (בלטינית: Pax Ottomana או Pax Ottomanica), הוא כינויה של תקופת היציבות הכלכלית והחברתית שהושגה במחוזות שנכבשו על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והשלום העות'מאני · ראה עוד »

השיח ההיסטוריוגרפי אודות הקמתה של האימפריה העות'מאנית

עד המאה ה-20 והתפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית בהשפעת המחשבה הפוזיטיביסטית, לא נעשו מחקרים המסבירים את הקמתה ועלייתה של האימפריה העות'מאנית אשר שלטה בחלקים נרחבים של המזרח התיכון ואירופה במשך 600 שנים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והשיח ההיסטוריוגרפי אודות הקמתה של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

הלוח היוליאני

לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני הספירה, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והלוח היוליאני · ראה עוד »

הליגה הבלקנית (ברית)

הליגה הבלקנית הייתה ברית של ארצות נוצריות אורתודוקסיות, שוכנות חבל הבלקן, שכוונה נגד האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והליגה הבלקנית (ברית) · ראה עוד »

הטורקים הצעירים

הפגנות באיסטנבול, 1908 הטורקים הצעירים (בטורקית עות'מאנית: ژؤن ترک) הייתה מפלגה לאומנית טורקית שתפסה את השלטון באימפריה העות'מאנית ב-1908 לאחר שהדיחה את הסולטאן עבדול חמיד השני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והטורקים הצעירים · ראה עוד »

הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והונגריה · ראה עוד »

הוספיטלרים

"הצלב המלטזי", סמל המסדר ההוספיטלרי חותם ברונזה של מסדר ההוספיטלרים, המאה ה-14, במוזיאון הבריטי המצבה לזכר המסדר ההוספיטלרי במוריסטן בירושלים, עם דגל המסדר עליה מבט מקרוב על המצבה נושאת סמלי המסדר האנגליקני '''מסדר הכבוד של סנט ג'ון''' הכניסה לבית החולים של המסדר היוהניטי (המסדר הפרוטסטנטי של סנט ג'ון) בעיר העתיקה בירושלים. 2011 מסדר ההוספיטלרים או בשמו המלא מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים (לטינית: Ordo Fratrum Hospitalis Sancti Ioannis Hierosolymitani) הוא מסדר צבאי נוצרי שנוסד באמצע המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והוספיטלרים · ראה עוד »

הודו

רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והודו · ראה עוד »

הים האגאי

הים הָאִגֶאִי (ביוונית: Αιγαίο Πέλαγος, בטורקית: Ege deniz) הוא ים שולי בים התיכון המשתרע בין חצי-האי הבלקני במערב, אנטוליה (באסיה הקטנה, כעת חלק מטורקיה) במזרח והאי כרתים מדרום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והים האגאי · ראה עוד »

הים האדריאטי

הים האדריאטי (נכתב גם הים האדריאתי; באיטלקית: Mare Adriatico, בסרבו-קרואטית: Jadransko more, באלבנית: Deti Adriatik) הוא זרוע של הים התיכון המפרידה בין חצי האי האפניני לחצי האי הבלקני, והמפרידה את הרי האפנינים מהאלפים הדינריים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והים האדריאטי · ראה עוד »

הים השחור

הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והים השחור · ראה עוד »

הים התיכון

הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית והים התיכון · ראה עוד »

ואן (טורקיה)

ואן (בטורקית: Van; בארמנית: Վան; בכורדית: Wan/وان) היא עיר בדרום-מזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וואן (טורקיה) · ראה עוד »

ונציה

ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וונציה · ראה עוד »

וסאל

המאה הארבע עשרה וסאל (Vasall) היה אדם שנכנס בעסקת מחויבות ושבועת אמונים הדדית עם אדון פיאודלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ווסאל · ראה עוד »

ועידת סן רמו

צירים לוועידה המזרח התיכון על פי המפה המקורית של הסכם סייקס–פיקוועידת סן רמו הייתה ועידה בין-לאומית שנערכה בסן רמו שבאיטליה מ-19 עד 26 באפריל 1920 בהשתתפות מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, ודנה בחלוקת האימפריה העות'מאנית לשעבר בין המעצמות האירופיות המנצחות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וועידת סן רמו · ראה עוד »

ועידת השלום בפריז (1919)

ועידת השלום בפריז הייתה ועידה בינלאומית שאורגנה על ידי המדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, לשם חתימת חוזי שלום ביניהן ובין המדינות המובסות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וועידת השלום בפריז (1919) · ראה עוד »

והאביה

הווהאביה (בערבית: وهابية) היא תנועה אסלאמית-סונית שמרנית, המפרשת את האסלאם ככתבו וכלשונו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ווהאביה · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ווינה · ראה עוד »

כרתים

כרתים (ביוונית: Κρήτη, "קְרִיטִי"; בטורקית: Girit) הוא האי החמישי בגודלו מבין איי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וכרתים · ראה עוד »

כורדים

כורדים (בכורדית: کورد / Kurd) הם חברי קבוצה אתנית ולאום המהווים חלק מהעמים האיראניים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וכורדים · ראה עוד »

כיבוש קונסטנטינופול

קיסר הביזנטי האחרון כיבוש קונסטנטינופול (ביוונית: Ἅλωσις τῆς Κωνσταντινουπόλεως או Άλωση της Κωνσταντινούπολης, "אלוסי טיס קונסטנטינופוליס", בטורקית עות'מאנית: Constantinople Fathi) על ידי צבא האימפריה העות'מאנית בהנהגת הסולטאן מהמט השני ב-29 במאי 1453, נחשב לאקורד הסיום של האימפריה הביזנטית שהונהגה על ידי אחרון שליטיה, הקיסר קונסטנטינוס האחד עשר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וכיבוש קונסטנטינופול · ראה עוד »

כיוס

בית מצופה אריחי סגרפיטו בכפר פירגי באזור מסטיקוחוריה מראה הכפר ווליסוס אשר באי כיוס מנזר נאה מוני שבכיוס מראה העיר כיוס כִיוֹס (ביוונית: Χίος) הוא אי יווני הררי במזרח הים האגאי, בעל שטח של 842.5 קילומטרים רבועים ואוכלוסייה של 52,674 תושבים, נכון ל-2011.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וכיוס · ראה עוד »

ימת ואן

250px ימת ואן (בטורקית: Van Gölü, בארמנית: Վանա լիճ, בכורדית: Gola Wanê) היא ימה ממקור געשי במזרח טורקיה בין נפת ואן ונפת ביטליס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וימת ואן · ראה עוד »

יאן סובייסקי

יאן סובייסקי, מלך פולין יאן השלישי סובייסקי (בפולנית: Jan III Sobieski; 17 באוגוסט 1629 - 17 ביוני 1696) היה מלך פולין ומפקד צבאה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ויאן סובייסקי · ראה עוד »

ים אזוב

ים אָזוֹב (רוסית: Азо́вское мо́ре) הוא ים רדוד המהווה שלוחה צפונית של הים השחור ומחובר אליו במצר קרץ' (Керч).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וים אזוב · ראה עוד »

ים סוף

ים סוּף, המכונה גם הַיָּם הָאָדוֹם (בערבית: اَلْبَحْرُ الْأَحْمَر; תעתיק מדויק: אַלְבַּחְר אלְאַחְמַר), הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וים סוף · ראה עוד »

ים השיש

#הפניה ים מרמרה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וים השיש · ראה עוד »

יניצ'רים

יניצ'ר (A) וסיפאהי (B) בציור מספרו של סלומון שווייגר, 1608 פטרול של יניצ'רים, ציור של אלכסנדר-גבריאל דקאן משנת 1828 היֶנִיצֵ'רִים (מטורקית עות'מאנית: يڭيچرى - חיילים חדשים) היו אחד מסוגי חיל הרגלים של האימפריה העות'מאנית, ששירתו במתכונת של צבא קבע.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ויניצ'רים · ראה עוד »

ירושלים בתקופה העות'מאנית

בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

ירוואן

יֶרֶוָואן (נכתב גם ארוואן או אריוואן) היא בירת ארמניה והגדולה שבעריה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית וירוואן · ראה עוד »

יריחו

קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ויריחו · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ויהודים · ראה עוד »

יוליוס קיסר

גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar; 12 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי פוליטי ומדינאי חשוב ברפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ויוליוס קיסר · ראה עוד »

יוון

יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ויוון · ראה עוד »

1 באפריל

1 באפריל הוא היום ה-91 בשנה בלוח הגרגוריאני (92 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1 באפריל · ראה עוד »

1 בנובמבר

1 בנובמבר הוא היום ה־305 בשנה בלוח הגרגוריאני (306 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1 בנובמבר · ראה עוד »

1 ביוני

1 ביוני הוא היום ה-152 בשנה (153 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1 ביוני · ראה עוד »

10 באוגוסט

10 באוגוסט הוא היום ה-222 בשנה (223 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו10 באוגוסט · ראה עוד »

10 בנובמבר

10 בנובמבר הוא היום ה-314 בשנה, (315 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו10 בנובמבר · ראה עוד »

1071

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1071 · ראה עוד »

11 במרץ

11 במרץ הוא היום ה-70 בשנה (71 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו11 במרץ · ראה עוד »

11 בספטמבר

11 בספטמבר הוא היום ה-254 בשנה בלוח הגרגוריאני (255 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו11 בספטמבר · ראה עוד »

12 בנובמבר

12 בנובמבר הוא היום ה־316 בשנה בלוח הגרגוריאני (317 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו12 בנובמבר · ראה עוד »

12 בפברואר

12 בפברואר הוא היום ה-43 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו12 בפברואר · ראה עוד »

1281

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1281 · ראה עוד »

1299

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1299 · ראה עוד »

13 באפריל

13 באפריל הוא היום ה-103 בשנה (104 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו13 באפריל · ראה עוד »

13 באוקטובר

13 באוקטובר הוא היום ה-286 בשנה (287 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו13 באוקטובר · ראה עוד »

13 בדצמבר

13 בדצמבר הוא היום ה-347 בשנה (348 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו13 בדצמבר · ראה עוד »

1326

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1326 · ראה עוד »

1354

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1354 · ראה עוד »

1359

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1359 · ראה עוד »

1389

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1389 · ראה עוד »

1390

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1390 · ראה עוד »

14 בנובמבר

14 בנובמבר הוא היום ה־318 בשנה לפי לוח הגרגוריאני (319 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו14 בנובמבר · ראה עוד »

14 ביוני

14 ביוני הוא היום ה־165 בשנה (166 בשנה מעוברת), בשבוע ה־24 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו14 ביוני · ראה עוד »

1402

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1402 · ראה עוד »

1403

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1403 · ראה עוד »

1413

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1413 · ראה עוד »

1421

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1421 · ראה עוד »

1442

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1442 · ראה עוד »

1444

ללא תאריך מדויק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1444 · ראה עוד »

1446

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1446 · ראה עוד »

1451

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1451 · ראה עוד »

1453

יש היסטוריונים הרואים בשנה זו את תחילת העת החדשה, כיוון שהמעוז האחרון של האימפריה הנוצרית המזרחית נכבש על ידי האסלאם ובכך לא נותרו לנוצרים ישויות מדיניות יותר באסיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1453 · ראה עוד »

1456

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1456 · ראה עוד »

1461

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1461 · ראה עוד »

1481

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1481 · ראה עוד »

15 במאי

15 במאי הוא היום ה-135 בשנה (136 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו15 במאי · ראה עוד »

15 במרץ

15 במרץ הוא היום ה־74 בשנה (75 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו15 במרץ · ראה עוד »

15 באוגוסט

15 באוגוסט הוא היום ה-227 בשנה (228 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו15 באוגוסט · ראה עוד »

15 ביוני

15 ביוני הוא היום ה-166 בשנה, (167 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו15 ביוני · ראה עוד »

1512

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1512 · ראה עוד »

1519

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1519 · ראה עוד »

1520

רבי יהודה ליווא בן בצלאל המוכר בכינויו המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה"), רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1520 · ראה עוד »

1521

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1521 · ראה עוד »

1522

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1522 · ראה עוד »

1526

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1526 · ראה עוד »

1529

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1529 · ראה עוד »

1543

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1543 · ראה עוד »

1548

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1548 · ראה עוד »

1565

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1565 · ראה עוד »

1566

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1566 · ראה עוד »

1571

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1571 · ראה עוד »

1574

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1574 · ראה עוד »

1595

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1595 · ראה עוד »

1603

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1603 · ראה עוד »

1617

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1617 · ראה עוד »

1618

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1618 · ראה עוד »

1622

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1622 · ראה עוד »

1623

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1623 · ראה עוד »

1635

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1635 · ראה עוד »

1638

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1638 · ראה עוד »

1640

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1640 · ראה עוד »

1648

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1648 · ראה עוד »

1683

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1683 · ראה עוד »

1687

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1687 · ראה עוד »

1691

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1691 · ראה עוד »

1695

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1695 · ראה עוד »

1699

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1699 · ראה עוד »

17 באפריל

17 באפריל הוא היום ה-107 בשנה (108 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו17 באפריל · ראה עוד »

17 באוקטובר

17 באוקטובר הוא היום ה-290 בשנה (291 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו17 באוקטובר · ראה עוד »

1703

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1703 · ראה עוד »

1710

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1710 · ראה עוד »

1711

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1711 · ראה עוד »

1718

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1718 · ראה עוד »

1730

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1730 · ראה עוד »

1754

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1754 · ראה עוד »

1757

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1757 · ראה עוד »

1774

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1774 · ראה עוד »

1789

14 ביולי 1789 - נפילת הבסטיליה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1789 · ראה עוד »

18 במרץ

18 במרץ הוא היום ה-77 בשנה (78 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו18 במרץ · ראה עוד »

18 באוקטובר

18 באוקטובר הוא היום ה-291 בשנה (292 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו18 באוקטובר · ראה עוד »

18 בינואר

18 בינואר הוא היום ה-18 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו18 בינואר · ראה עוד »

1807

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1807 · ראה עוד »

1808

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1808 · ראה עוד »

1812

|.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1812 · ראה עוד »

1813

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1813 · ראה עוד »

1821

יוון זוכה בעצמאות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1821 · ראה עוד »

1826

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1826 · ראה עוד »

1827

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1827 · ראה עוד »

1830

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1830 · ראה עוד »

1831

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1831 · ראה עוד »

1832

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1832 · ראה עוד »

1833

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1833 · ראה עוד »

1839

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1839 · ראה עוד »

1841

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1841 · ראה עוד »

1845

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1845 · ראה עוד »

1853

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1853 · ראה עוד »

1856

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1856 · ראה עוד »

1861

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1861 · ראה עוד »

1863

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1863 · ראה עוד »

1869

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1869 · ראה עוד »

1875

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1875 · ראה עוד »

1876

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1876 · ראה עוד »

1877

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1877 · ראה עוד »

1878

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1878 · ראה עוד »

1882

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1882 · ראה עוד »

1885

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1885 · ראה עוד »

19 בספטמבר

19 בספטמבר הוא היום ה-262 בשנה (263 בשנה מעוברת), בשבוע ה-38 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו19 בספטמבר · ראה עוד »

19 בפברואר

19 בפברואר הוא היום ה-50 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו19 בפברואר · ראה עוד »

1906

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1906 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1907 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1908 · ראה עוד »

1909

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1909 · ראה עוד »

1911

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1911 · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1912 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1913 · ראה עוד »

1914

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1914 · ראה עוד »

1915

קרב גליפולי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1915 · ראה עוד »

1916

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1916 · ראה עוד »

1917

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1917 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1918 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1919 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1920 · ראה עוד »

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1922 · ראה עוד »

1923

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1923 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו1924 · ראה עוד »

2 באוגוסט

2 באוגוסט הוא היום ה-214 בשנה (215 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו2 באוגוסט · ראה עוד »

2 בנובמבר

2 בנובמבר הוא היום ה-306 בשנה (307 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו2 בנובמבר · ראה עוד »

2 בפברואר

2 בפברואר הוא היום ה-33 בשנה, בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו2 בפברואר · ראה עוד »

2 ביולי

2 ביולי הוא היום ה-183 בשנה (184 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו2 ביולי · ראה עוד »

20 בינואר

20 בינואר הוא היום ה-20 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו20 בינואר · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו2005 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו2007 · ראה עוד »

23 באפריל

23 באפריל הוא היום ה-113 בשנה (114 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני בשבוע ה-17.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו23 באפריל · ראה עוד »

23 בדצמבר

23 בדצמבר הוא היום ה־357 בשנה (358 בשנה מעוברת) בשבוע ה־51 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו23 בדצמבר · ראה עוד »

23 ביולי

23 ביולי הוא היום ה-204 בשנה (205 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו23 ביולי · ראה עוד »

24 באפריל

24 באפריל הוא היום ה-114 בשנה (115 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו24 באפריל · ראה עוד »

24 ביולי

24 ביולי הוא היום ה-205 בשנה, (206 בשנה מעוברת) בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו24 ביולי · ראה עוד »

25 במרץ

25 במרץ הוא היום ה-84 בשנה (85 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו25 במרץ · ראה עוד »

25 באפריל

25 באפריל הוא היום ה-115 בשנה (116 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו25 באפריל · ראה עוד »

26 במרץ

26 במרץ הוא היום ה-85 בשנה (86 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו26 במרץ · ראה עוד »

27 ביוני

27 ביוני הוא היום ה-178 בשנה (179 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו27 ביוני · ראה עוד »

28 באפריל

המרד על הבאונטי 28 באפריל הוא היום ה־118 בשנה (119 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו28 באפריל · ראה עוד »

29 במאי

29 במאי הוא היום ה-149 בשנה (150 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו29 במאי · ראה עוד »

29 במרץ

29 במרץ הוא היום ה-88 בשנה (89 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו29 במרץ · ראה עוד »

29 באפריל

29 באפריל הוא היום ה-119 בשנה (120 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו29 באפריל · ראה עוד »

29 באוקטובר

29 באוקטובר הוא היום ה-302 בשנה בלוח הגרגוריאני (303 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו29 באוקטובר · ראה עוד »

29 באוגוסט

29 באוגוסט הוא היום ה-241 בשנה בלוח הגרגוריאני (242 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו29 באוגוסט · ראה עוד »

29 בספטמבר

29 בספטמבר הוא היום ה-272 בשנה בלוח הגרגוריאני (273 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו29 בספטמבר · ראה עוד »

3 במרץ

3 במרץ הוא היום ה-62 בשנה (63 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו3 במרץ · ראה עוד »

3 בנובמבר

3 בנובמבר הוא היום ה-307 בשנה בלוח הגרגוריאני (308 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו3 בנובמבר · ראה עוד »

3 בדצמבר

3 בדצמבר הוא היום ה-337 בשנה (338 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו3 בדצמבר · ראה עוד »

3 ביולי

3 ביולי הוא היום ה-184 בשנה (185 בשנה מעוברת), בשבוע ה-27 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו3 ביולי · ראה עוד »

30 במאי

30 במאי הוא היום ה-150 בשנה (151 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו30 במאי · ראה עוד »

30 במרץ

30 במרץ הוא היום ה־89 בשנה (90 בשנה מעוברת), בשבוע ה־13 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו30 במרץ · ראה עוד »

30 באוקטובר

30 באוקטובר הוא היום ה-303 בשנה (304 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו30 באוקטובר · ראה עוד »

30 בנובמבר

30 בנובמבר הוא היום ה-334 בשנה (335 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו30 בנובמבר · ראה עוד »

30 בספטמבר

30 בספטמבר הוא היום ה-273 בשנה בלוח הגרגוריאני (274 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו30 בספטמבר · ראה עוד »

31 במרץ

הגירוש של יהודי ספרד 31 במרץ הוא היום ה־90 בשנה (91 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו31 במרץ · ראה עוד »

31 באוקטובר

31 באוקטובר הוא היום ה-304 בשנה, (305 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו31 באוקטובר · ראה עוד »

31 ביולי

31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו31 ביולי · ראה עוד »

4 ביוני

4 ביוני הוא היום ה-155 בשנה (156 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו4 ביוני · ראה עוד »

5 באפריל

5 באפריל הוא היום ה-95 בשנה (96 בשנה מעוברת), בשבוע ה-14 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו5 באפריל · ראה עוד »

5 באוגוסט

5 באוגוסט הוא היום ה-217 בשנה (218 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו5 באוגוסט · ראה עוד »

6 באוגוסט

6 באוגוסט הוא היום ה-218 בשנה (219 בשנה מעוברת) בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו6 באוגוסט · ראה עוד »

6 בנובמבר

6 בנובמבר הוא היום ה-310 בשנה (311 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו6 בנובמבר · ראה עוד »

6 בספטמבר

6 בספטמבר הוא היום ה-249 בשנה בלוח הגרגוריאני (250 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו6 בספטמבר · ראה עוד »

6 ביולי

6 ביולי הוא היום ה-187 בשנה (188 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו6 ביולי · ראה עוד »

7 בנובמבר

7 בנובמבר הוא היום ה-311 בשנה (312 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו7 בנובמבר · ראה עוד »

8 באוקטובר

8 באוקטובר הוא היום ה-281 בשנה (282 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו8 באוקטובר · ראה עוד »

8 בינואר

8 בינואר הוא היום השמיני בשנה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו8 בינואר · ראה עוד »

9 בנובמבר

9 בנובמבר הוא היום ה 313 בשנה בלוח הגרגוריאני (314 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו9 בנובמבר · ראה עוד »

9 בדצמבר

9 בדצמבר הוא היום ה־343 בשנה (344 בשנה מעוברת), בשבוע ה־50 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו9 בדצמבר · ראה עוד »

9 בינואר

9 בינואר הוא היום התשיעי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של האימפריה העות'מאנית ו9 בינואר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריה_של_האימפריה_העות'מאנית

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס