גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין היסטוריה של ירושלים והכרזת כורש
היסטוריה של ירושלים והכרזת כורש יש להם 21 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת פרס, מצרים, מקדש, ארץ ישראל, אלכסנדר הגדול, אירופה, נבוכדנצר השני, סוריה, שיבת ציון, בבל, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, גלות, גלות בבל, הממלכה האחמנית, המאה ה-4 לפנה"ס, המאה ה-6 לפנה"ס, האימפריה הנאו-בבלית, הוצאת כרטא, כורש, יהודים.
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
היסטוריה של ירושלים וממלכת פרס · הכרזת כורש וממלכת פרס ·
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
היסטוריה של ירושלים ומצרים · הכרזת כורש ומצרים ·
מקדש
מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.
היסטוריה של ירושלים ומקדש · הכרזת כורש ומקדש ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל והיסטוריה של ירושלים · ארץ ישראל והכרזת כורש ·
אלכסנדר הגדול
מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.
אלכסנדר הגדול והיסטוריה של ירושלים · אלכסנדר הגדול והכרזת כורש ·
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
אירופה והיסטוריה של ירושלים · אירופה והכרזת כורש ·
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
היסטוריה של ירושלים ונבוכדנצר השני · הכרזת כורש ונבוכדנצר השני ·
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
היסטוריה של ירושלים וסוריה · הכרזת כורש וסוריה ·
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
היסטוריה של ירושלים ושיבת ציון · הכרזת כורש ושיבת ציון ·
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
בבל והיסטוריה של ירושלים · בבל והכרזת כורש ·
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
בית המקדש הראשון והיסטוריה של ירושלים · בית המקדש הראשון והכרזת כורש ·
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
בית המקדש השני והיסטוריה של ירושלים · בית המקדש השני והכרזת כורש ·
גלות
גלות (באכדית: Galitu - גירוש, הגליה) היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.
גלות והיסטוריה של ירושלים · גלות והכרזת כורש ·
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
גלות בבל והיסטוריה של ירושלים · גלות בבל והכרזת כורש ·
הממלכה האחמנית
#הפניה האימפריה הפרסית האחמנית.
היסטוריה של ירושלים והממלכה האחמנית · הכרזת כורש והממלכה האחמנית ·
המאה ה-4 לפנה"ס
המאה ה-4 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 301 לפני הספירה.
היסטוריה של ירושלים והמאה ה-4 לפנה"ס · הכרזת כורש והמאה ה-4 לפנה"ס ·
המאה ה-6 לפנה"ס
המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.
היסטוריה של ירושלים והמאה ה-6 לפנה"ס · הכרזת כורש והמאה ה-6 לפנה"ס ·
האימפריה הנאו-בבלית
#הפניה האימפריה הבבלית החדשה.
האימפריה הנאו-בבלית והיסטוריה של ירושלים · האימפריה הנאו-בבלית והכרזת כורש ·
הוצאת כרטא
הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.
הוצאת כרטא והיסטוריה של ירושלים · הוצאת כרטא והכרזת כורש ·
כורש
כורש השני (מוכר גם בשם כורש הגדול או בקיצור: כורש) היה המלך הראשון של ממלכת פרס האחמנית, בנו של המלך כנבוזי הראשון ממשפחת הרוניאן, מייסד הממלכה האחמנית.
היסטוריה של ירושלים וכורש · הכרזת כורש וכורש ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה היסטוריה של ירושלים והכרזת כורש
- מה יש להם במשותף היסטוריה של ירושלים והכרזת כורש
- דמיון בין היסטוריה של ירושלים והכרזת כורש
השוואה בין היסטוריה של ירושלים והכרזת כורש
יש היסטוריה של ירושלים 513 יחסים. יש היסטוריה של ירושלים 57. כפי שיש להם במשותף 21, מדד הדמיון הוא = 21 / (513 + 57).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין היסטוריה של ירושלים והכרזת כורש. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
