גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
219 יחסים: LCROSS, SpaceIL, מאפי, מאדים, מנחם כשר, מנגן, מערכת השמש, משקפת, מתאן, מתכת, מטאורואיד, מזג אוויר קיצוני, מגנזיום, מדורה, מופעי הירח, מושבת ירח, מולד הלבנה, מוחמד, מכתש פגיעה, מכתש שקלטון, מכה, מימן, מינרל, מישור המילקה, מיתולוגיה, אמוניה, אנגלית, אסלאם, אסטרונום, אסטרופיזיקה, אסטרולוגיה, אפולו 11, אפולו 17, אפוגיאה, אפוגיאה ופריגיאה, אקלים, ארצות הברית, ארגון (יסוד), אשלגן, אלומיניום, אטמוספירה, אדי מים, אוניברסיטת תל אביב, אוקיינוס הסערות, אור, אור (עיר), אורתופירוקסן, אוליבין, אילמניט, איטלקית, ..., איזוטופ, איו (ירח), נאס"א, נס חציית הירח, נעילת גאות, נתרן, נטיית ציר הסיבוב, נחיתה, נביאי האסלאם, ניאון, ניקל, ניל ארמסטרונג, סמארט-1, ספרדית, סרטנאים, סלע ירח, סוכנות החלל האירופית, סוכנות החלל הישראלית, סוכות, סיפור, סיפור עם, סיבוב כדור הארץ, סידן, עברית, עונות השנה, פסקל (יחידת מידה), פסח, פלגיוקלז, פלוטו, פליקר, פחמן, פחמן דו-חמצני, פגניות, פורים, פיקסל, פיטסבורג, צרפתית, צורן, ציר סיבוב, ציור, קרח, קרום כדור הארץ, קלמנטיין, קוטר, קילומטר, קילומטר רבוע, קידוש לבנה, ראש חודש, רגולית, רדון, שפות רומאניות, שפות גרמאניות, שלמה ארצי, שחיקה (גאולוגיה), שבט קורייש, שביט, תאוצת הכובד, תאורה, תאוריית הדינמו, תנע זוויתי, תצלומי לוויין, תרבות, תחריט, תבליט, תוכנית אפולו, תוכנית ארטמיס, תוכנית לונה, תיאה (כוכב לכת משוער), לטינית, לונר פרוספקטור, לונה 1, לונה 2, לונה 3, לוח שנה, לוח שנה ירחי, לוח השנה הסיני, לוח השנה ההינדי, לוח הזמנים הגאולוגי הירחי, לוח ירחי-שמשי, לוויין, ליאת בן-דוד, ליקוי חמה, ליקוי ירח, לילה, ליברציה, ט"ו באב (מועד), ט"ו בשבט (מועד), טסלה, טלסקופ, טופוגרפיה, טיטניום, טייס חלל, זמן הקפה, זרחן, חמצן, חנקן, חללית, חז"ל, חודש, חודש סינודי, חיים, באז אולדרין, בראשית (גשושית), ברזל, ברכת הלבנה, בריאת העולם (יהדות), ברית המועצות, בזלת, ג'בל א-נור, גאות ושפל, גרמנית, גרם שמיים, גשושית, גופרית, גוגל (חברה), דיו קסיוס, המאה ה-21, המלחמה הקרה, המירוץ לחלל, האוקיינוס השקט, הספרייה הלאומית, הסתגלות אבולוציונית, הצד הרחוק של הירח, הצי האמריקני, הקפה סינכרונית, השמש, השערת ההתנגשות הענקית, השדה המגנטי של כדור הארץ, התעשייה האווירית לישראל, התפרצות געשית, הלוח המוסלמי, הלוח העברי, הליום, הג'רה, ההיווצרות וההתפתחות של מערכת השמש, הים המזרחי, כאוס, כרום, כבידה, כדור הארץ, כוח גאות, כוכב לכת, כוכב לכת ננסי, כימיה אנליטית, ים המשברים, ים השלווה, ים הגשמים, ים ירחי, ירח, יום, יום שני, יוג'ין סרנן, 13 בספטמבר, 14 בספטמבר, 15 באוקטובר, 1959, 1969, 1972, 1994, 2 בינואר, 2004, 2008, 2013, 2025, 21 ביולי, 25 בינואר, 4 באוקטובר, 617, 7 באוקטובר. להרחיב מדד (169 יותר) »
LCROSS
LCROSS (ראשי תיבות של: Lunar CRater Observation and Sensing Satellite - לוויין תצפית וחישה של מכתשי הירח) היא גשושית רובוטית לחקר הירח ששוגרה על ידי נאס"א ב-18 ביוני 2009 במטרה לאתר קיומם של מים השמורים בצורת קרח במכתשים מוצלי עד, מכיוון שבאתרים אחרים על הירח, המים המגיעים אל הקרקע מרסיסי שביטים המתנגשים בו, ממריאים ברגע שהשמש זורחת על אתר הפגיעה.
חָדָשׁ!!: הירח וLCROSS · ראה עוד »
SpaceIL
בראשית כפי שהוצב בכנס החלל בירושלים באוקטובר 2015 SpaceIL היא עמותה ללא כוונת רווח שהוקמה בשנת 2011 ושמה לה למטרה להנחית את הגשושית הישראלית הראשונה על הירח.
חָדָשׁ!!: הירח וSpaceIL · ראה עוד »
מאפי
מאפי (Mafic) הוא כינוי בגאולוגיה למינרלים סיליקטיים, מאגמה, סלעים פלוטוניים וסלעי פרץ דלים יחסית בצורן דו-חמצני – 45-52% – המכילים ריכוזים גבוהים של יסודות כבדים כברזל ומגנזיום.
חָדָשׁ!!: הירח ומאפי · ראה עוד »
מאדים
הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.
חָדָשׁ!!: הירח ומאדים · ראה עוד »
מנחם כשר
#הפניה מנחם מנדל כשר.
חָדָשׁ!!: הירח ומנחם כשר · ראה עוד »
מנגן
מַנְגַּן (Manganese) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Mn ומספרו האטומי 25.
חָדָשׁ!!: הירח ומנגן · ראה עוד »
מערכת השמש
צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.
חָדָשׁ!!: הירח ומערכת השמש · ראה עוד »
משקפת
משקפת חיילי צה"ל משתמשים במשקפות שדה. החייל ברקע מביט דרך משקפת בעלת הגדלה חזקה יותר, המוצבת על ידי חצובה משקפת של הצי האמריקני משקפת (מילה נרדפת: מצופית) היא אמצעי תצפית המסייע בצפייה למרחק.
חָדָשׁ!!: הירח ומשקפת · ראה עוד »
מתאן
מתאן (שם מדעי: Methane, מכונה גם גז הביצות) הוא תרכובת אורגנית פחמימנית רוויה במלואה, המופיעה בטבע כגז דליק, חסר צבע וריח.
חָדָשׁ!!: הירח ומתאן · ראה עוד »
מתכת
מאורגנים בתאים. מתכות הן קבוצה של יסודות כימיים.
חָדָשׁ!!: הירח ומתכת · ראה עוד »
מטאורואיד
מטאורואיד הוא גוף שמימי קטן ומוצק הנע בתוך מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: הירח ומטאורואיד · ראה עוד »
מזג אוויר קיצוני
מזג אוויר קיצוני היא כל תופעה מטאורולוגית מסוכנת שעלולה לגרום לנזק, ולשיבושים חמורים באזורים בהם חיים בני אדם, או לאובדן חיי אדם.
חָדָשׁ!!: הירח ומזג אוויר קיצוני · ראה עוד »
מגנזיום
מגנזיום (Magnesium; בעבר נקרא בעברית גם מגניון) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Mg ומספרו האטומי 12.
חָדָשׁ!!: הירח ומגנזיום · ראה עוד »
מדורה
מדורה תפוחי אדמה מדורה היא הדלקת אש מבוקרת בשטח חיצוני מצומצם, למטרות שונות.
חָדָשׁ!!: הירח ומדורה · ראה עוד »
מופעי הירח
#הפניה מופע הירח.
חָדָשׁ!!: הירח ומופעי הירח · ראה עוד »
מושבת ירח
המחשה אמנותית של מושבת ירח כפי שהיא נראית בחזון נאס"א שפורסם באוקטובר 2005. מושבת ירח היא יישוב של בני אדם המתקיים על הירח.
חָדָשׁ!!: הירח ומושבת ירח · ראה עוד »
מולד הלבנה
תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.
חָדָשׁ!!: הירח ומולד הלבנה · ראה עוד »
מוחמד
מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: הירח ומוחמד · ראה עוד »
מכתש פגיעה
כוכב הלכת אורנוס. מכתש טיכו שעל הירח מכתש פגיעה הוא שקע שנוצר מפגיעת עצם גדול בפניו של עצם אחר.
חָדָשׁ!!: הירח ומכתש פגיעה · ראה עוד »
מכתש שקלטון
מכתש שקלטון הוא מכתש פגיעה, הנמצא בקוטב הדרומי של הירח.
חָדָשׁ!!: הירח ומכתש שקלטון · ראה עוד »
מכה
מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה) היא בירת מחוז מכה במערב ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: הירח ומכה · ראה עוד »
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
חָדָשׁ!!: הירח ומימן · ראה עוד »
מינרל
מינרלים מסוגים שונים מינרל במינרלוגיה הוא חומר אי-אורגני שנוצר בתהליכים טבעיים, בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי – שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע בו, או אמורפי – חסר צורה גבישית מוגדרת, דוגמת לימוניט ואופאל.
חָדָשׁ!!: הירח ומינרל · ראה עוד »
מישור המילקה
כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וכוכב חמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור, מישור המילקה. מישור המִילְקֶה (מלשון ליקוי; בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה מלטינית, מאקליפטיקוס ביוונית; באנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש.
חָדָשׁ!!: הירח ומישור המילקה · ראה עוד »
מיתולוגיה
מיתולוגיה היוונית מיתולוגיה מתייחסת בדרך כלל לאוסף של מיתוסים הקשורים במסורות הקדומות של קבוצת אנשים, עם או תרבות מסוימת והעוסקים בעיקר בעלילותיהם של אלים וגיבורים.
חָדָשׁ!!: הירח ומיתולוגיה · ראה עוד »
אמוניה
משאית להובלת אמוניה נוזלית מיכל אמוניה לשימושים מעבדתיים 227x227 פיקסלים אָמוֹנְיָה (Ammonia; נקראת גם נַשְׁדּוּר, בעבר גם אמונייק) היא תרכובת חנקן ומימן, ונוסחתה NH3.
חָדָשׁ!!: הירח ואמוניה · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: הירח ואנגלית · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: הירח ואסלאם · ראה עוד »
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
חָדָשׁ!!: הירח ואסטרונום · ראה עוד »
אסטרופיזיקה
קבוצה שערות ברניקי, היא בעלת קוטר של כ-56,000 שנות אור ונמצאת במרחק של כ-60 מיליון שנות אור מכדור הארץ אסטרופיזיקה (מיוונית: אסטרון – כוכב) היא ענף של האסטרונומיה העוסק בפיזיקה של היקום, ובפרט בתכונותיהם הפיזיות (בהירות נראית, צפיפות, טמפרטורה, הרכב כימי) של עצמים אסטרונומיים כגון כוכבים, גלקסיות, חורים שחורים והחומר הבין-כוכבי, ובפעולות הגומלין ביניהם.
חָדָשׁ!!: הירח ואסטרופיזיקה · ראה עוד »
אסטרולוגיה
מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.
חָדָשׁ!!: הירח ואסטרולוגיה · ראה עוד »
אפולו 11
אפולו 11 (באנגלית: Apollo 11) הייתה טיסת חלל שבמסגרתה נחתו לראשונה בני אדם על הירח.
חָדָשׁ!!: הירח ואפולו 11 · ראה עוד »
אפולו 17
אפולו 17 (אנגלית: 17 Apollo) היה השיגור המאויש ה-12 והאחרון בתוכנית אפולו של נאס"א, להנחתת אדם על הירח, והמשימה המאוישת ה-6 לירח בתוכנית.
חָדָשׁ!!: הירח ואפולו 17 · ראה עוד »
אפוגיאה
#הפניה אפוגיאה ופריגיאה.
חָדָשׁ!!: הירח ואפוגיאה · ראה עוד »
אפוגיאה ופריגיאה
מסלול לוויין סביב כדור הארץ, עם נקודות אפוגיאה ופריגיאה אַפּוֹגֵיאָה (באנגלית: Apogee) ופֶּרִיגֵיאָה (Perigee) הן האפסידים במסלולו של לוויין (טבעי או מלאכותי) סביב כדור הארץ, כלומר הנקודות שבהן נמצא הלוויין במקום הרחוק ביותר מכדור הארץ (אפוגיאה) או הקרוב אליו ביותר (פריגיאה).
חָדָשׁ!!: הירח ואפוגיאה ופריגיאה · ראה עוד »
אקלים
אזורי אקלים בעולם אקלים הוא אוסף של מאפיינים מטאורולוגיים, ובעיקר טמפרטורות ומשקעים, ועננות הקובעים את סיווגו של אזור גאוגרפי מסוים מבחינת מזג האוויר השורר בו לאורך השנה.
חָדָשׁ!!: הירח ואקלים · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: הירח וארצות הברית · ראה עוד »
ארגון (יסוד)
אַרְגּוֹן (Argon) הוא יסוד ממשפחת הגזים האצילים שסמלו הכימי Ar ומספרו האטומי 18.
חָדָשׁ!!: הירח וארגון (יסוד) · ראה עוד »
אשלגן
אַשְׁלְגָן (באנגלית: Potassium, בלטינית: Kalium) הוא יסוד ממשפחת המתכות האלקליות שסמלו הכימי K ומספרו האטומי 19.
חָדָשׁ!!: הירח ואשלגן · ראה עוד »
אלומיניום
אַלוּמִינְיוּם (Aluminium; בעברית: חַמְרָן) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Al ומספרו האטומי 13.
חָדָשׁ!!: הירח ואלומיניום · ראה עוד »
אטמוספירה
האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.
חָדָשׁ!!: הירח ואטמוספירה · ראה עוד »
אדי מים
שמאל שמאל אדי מים הם מים במצב צבירה של גז.
חָדָשׁ!!: הירח ואדי מים · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: הירח ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוקיינוס הסערות
אוקיינוס הסערות (בלטינית: Oceanus Procellarum) הוא הים הירחי הגדול ביותר.
חָדָשׁ!!: הירח ואוקיינוס הסערות · ראה עוד »
אור
אור חוף בת-ים, 2021 אוֹר, או אור בתחום הנראה לעין האנושית הוא למעשה קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הניתן לקליטה במנגנון העין האנושית (380–750 ננומטר).
חָדָשׁ!!: הירח ואור · ראה עוד »
אור (עיר)
באלף השלישי לפנה"ס הזיגוראת הגדול באור (2006). אוּר (בשומרית: אור.
חָדָשׁ!!: הירח ואור (עיר) · ראה עוד »
אורתופירוקסן
#הפניה היפרסתן.
חָדָשׁ!!: הירח ואורתופירוקסן · ראה עוד »
אוליבין
אוליבין הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים), שנוסחתו הכללית Fe,Mg)2SiO4). המינרל הוא בעצם שורת מינרלים איזומורפיים, כלומר תרכובות דומות בהרכבן, שבהם כמויות משתנות של מגנזיום וברזל. הרכבן נע בין שני הקצוות: מפורסטריט (Mg2SiO4) המכיל מגנזיום בלבד, ועד פאיאליט (Fe2SiO4) המכיל ברזל בלבד. האגודה הבינלאומית למינרלוגיה אינה מכירה יותר בשם אוליבין כשם חוקי למינרל, אלא רק כתערובת בין פורסטריט לפאיאליט. על שם האוליבין קרויה קבוצת האוליבין, משפחה של מינרלים במבנה דומה.
חָדָשׁ!!: הירח ואוליבין · ראה עוד »
אילמניט
אילמניט הוא מינרל בצבע שחור או אפור פלדה, בעל מגנטיות חלשה (המתחזקת עם חימום המינרל) המצוי בסלעים מותמרים ובסלעי יסוד בסיסיים כדוגמה הגברו ובעיקר באנורתוזיט.
חָדָשׁ!!: הירח ואילמניט · ראה עוד »
איטלקית
איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: הירח ואיטלקית · ראה עוד »
איזוטופ
נייטרונים הוא פרוטיום (1H), עם נייטרון אחד - דאוטריום (2H) ועם שני נייטרונים - טריטיום (3H) אִיזוֹטוֹפּים של יסוד כימי הם אטומים בעלי אותו מספר אטומי אך בעלי מסה שונה, כלומר מספר הנייטרונים שונה.
חָדָשׁ!!: הירח ואיזוטופ · ראה עוד »
איו (ירח)
התפרצות הר געש על איו. סרטון שצולם על ידי הגשושית ניו הורייזונס אִיוֹ הוא אחד מירחי כוכב הלכת צדק.
חָדָשׁ!!: הירח ואיו (ירח) · ראה עוד »
נאס"א
מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA - נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: הירח ונאס"א · ראה עוד »
נס חציית הירח
מוחמד מפצל את הירח. ציור פרסי בצבעי מים מהמאה ה-16. פניו של מוחמד מכוסות. מוצג כיום בדרזדן, גרמניה. נס חציית הירח או פיצול הירח הוא אחד מהניסים שביצע הנביא מוחמד, מייסד האסלאם, כפי שמסופר במקורות המוסלמיים.
חָדָשׁ!!: הירח ונס חציית הירח · ראה עוד »
נעילת גאות
צדו הרחוק מכדור הארץ. נעילת גאות היא מצב בו גרם שמים הנמצא במסלול סביב גוף נוסף מפנה תמיד את אותו צד כלפי הגוף האחר; בלשון אחרת, זמן הסיבוב של גרם השמים זהה לזמן בו הוא משלים הקפה אחת סביב הגוף השני.
חָדָשׁ!!: הירח ונעילת גאות · ראה עוד »
נתרן
שמן, בעל מראה מתכתי כסוף ומבריק נתרן (בלטינית: Natrium; באנגלית: Sodium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות, שסמלו הכימי Na ומספרו האטומי 11.
חָדָשׁ!!: הירח ונתרן · ראה עוד »
נטיית ציר הסיבוב
נטיית ציר סיבוב של גוף אסטרונומי היא הזווית שבין המישור המכיל את מסלולו של אותו גוף לציר הסיבוב העצמי שלו.
חָדָשׁ!!: הירח ונטיית ציר הסיבוב · ראה עוד »
נחיתה
מעבורת החלל קולומביה בנחיתה. נחיתה היא השלב האחרון בטיסה, שבו כלי הטיס או חללית חוזרים לקרקע, והיא פעולה הפוכה להמראה.
חָדָשׁ!!: הירח ונחיתה · ראה עוד »
נביאי האסלאם
באסלאם, "נביא" (בערבית: نبيّ, נַבי בריבוי: أنبياء אנביאא') הוא אדם שנבחר על ידי האל שחווה התגלות ואל-וואחי, כל נביא באסלאם הוא גבר זכר מבוגר, בניגוד ליהדות שבה יכול להיות גם נביאות.
חָדָשׁ!!: הירח ונביאי האסלאם · ראה עוד »
ניאון
נֵיאוֹן (באנגלית: Neon) הוא יסוד כימי מסדרת הגזים האציליים, שסמלו הכימי Ne ומספרו האטומי 10.
חָדָשׁ!!: הירח וניאון · ראה עוד »
ניקל
ניקל (באנגלית: Nickel) הוא יסוד כימי מקבוצת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ni ומספרו האטומי 28.
חָדָשׁ!!: הירח וניקל · ראה עוד »
ניל ארמסטרונג
ניל אולדן אַרְמְסְטְרוֹנְג (באנגלית: Neil Alden Armstrong) היה אסטרונאוט אמריקאי, טייס ניסוי ואחד מאנשי הצוות בנושאת מטוסים, שהתפרסם בזכות היותו האדם הראשון שצעד על אדמת הירח.
חָדָשׁ!!: הירח וניל ארמסטרונג · ראה עוד »
סמארט-1
סמארט-1 (באנגלית: SMART-1 - ראשי תיבות של Small Missions for Advanced Research in Technology 1 - משימות קטנות למחקר טכנולוגי מתקדם) הייתה משימת החלל הראשונה של סוכנות החלל האירופאית לירח, אשר שוגרה ב-27 בספטמבר 2003 ממרכז החלל הגיאני במטרה לבחון טכנולוגיות חלל שונות למשימות עתידיות ולחקור את הירח.
חָדָשׁ!!: הירח וסמארט-1 · ראה עוד »
ספרדית
דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶלְיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.
חָדָשׁ!!: הירח וספרדית · ראה עוד »
סרטנאים
Procambarus lagniappe חסילון גמל שלמה טווסי סרטן סלעים אדום סרטנאים (שם מדעי: Crustacea) הם תת-מערכה במערכת פרוקי-רגליים (בממלכה הטקסונומית בעלי חיים).
חָדָשׁ!!: הירח וסרטנאים · ראה עוד »
סלע ירח
וושינגטון הבירה. סלע בראשית, הובא בטיסת אפולו 15 סלע ירח הוא מונח המתאר סלע שנוצר על הירח.
חָדָשׁ!!: הירח וסלע ירח · ראה עוד »
סוכנות החלל האירופית
סוכנות החלל האירופית (באנגלית: The European Space Agency; בראשי תיבות: ESA או איס"א) היא ארגון בין־ממשלתי לחקר החלל בו חברות 22 מדינות (נכון ליולי 2023).
חָדָשׁ!!: הירח וסוכנות החלל האירופית · ראה עוד »
סוכנות החלל הישראלית
אופק 3 סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה.
חָדָשׁ!!: הירח וסוכנות החלל הישראלית · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: הירח וסוכות · ראה עוד »
סיפור
#הפניה סיפורת.
חָדָשׁ!!: הירח וסיפור · ראה עוד »
סיפור עם
אנכרוניסטית של ימי הביניים. סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן.
חָדָשׁ!!: הירח וסיפור עם · ראה עוד »
סיבוב כדור הארץ
אנימציה של סיבוב כדור הארץ סביב צירו צילום בחשיפה ארוכה של שמי הלילה הצפוניים מעל הרי ההימלאיה הנפאליים מציג את הנתיבים הנראים של הכוכבים בזמן סיבוב כדור הארץ. סיבוב כדור הארץ הוא מושג המתייחס לסיבוב של כדור הארץ מסביב לצירו, ולשינויים בכיוון הציר ביחס למרחב.
חָדָשׁ!!: הירח וסיבוב כדור הארץ · ראה עוד »
סידן
סידן (Calcium) הוא יסוד מתכתי ממשפחת המתכות האלקליות העפרוריות שסמלו הכימי Ca ומספרו האטומי 20.
חָדָשׁ!!: הירח וסידן · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: הירח ועברית · ראה עוד »
עונות השנה
ציור של דוד טנירס הבן המסמל את עונות השנה המקובלות ללא תלות בזמן ביום, הקוטב הדרומי יהיה מואר והקוטב הצפוני יהיה חשוך. בנוסף להבדל בצפיפות קרני האור, האור נחלש יותר במעבר דרך האטמוספירה כשהוא עובר בזווית שטוחה. עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, ברוב אזורי כדור הארץ ארבע, שאליהן מחולקת כל שנה.
חָדָשׁ!!: הירח ועונות השנה · ראה עוד »
פסקל (יחידת מידה)
מכשיר מדידת לחץ, המידות בשחור הן בקילו-פסקל, המידות באדום הן ב- PSI פסקל היא יחידת מידה סטנדרטית, השייכת ליחידות SI, למדידת מאמץ הנדסי ולחץ.
חָדָשׁ!!: הירח ופסקל (יחידת מידה) · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: הירח ופסח · ראה עוד »
פלגיוקלז
פלגיוקלז (מיוונית שבירה נטויה) היא שורת מינרלים מקבוצת הפלדספטים (פצלות השדה). שורת הפלגיוקלז היא אחת מהחשובות ביותר בקבוצות המינרלים שמהם בנויים סלעי היסוד. קבוצת פצלות השדה, שהפלגיוקלז הוא חלק ממנה, מכילה מינרלים טקטוסיליקטים - סיליקטים במבנה מרחבי. כמו בקוורץ, בנויים מינרלים אלה מארבעה טטרהדרונים, אלא שבעוד שבקוורץ כל הטטרהדרונים בנויים מ- SiO4, בפצלת השדה מחליף אטום אלומיניום את אטום הצורן באחד או שניים מהטטרהדרונים. משום שהצורן הוא ארבע־ערכי בעוד שהאלומיניום הוא שלוש־ערכי נדרש פיצוי חשמלי בדמות קטיון כדוגמת אשלגן, נתרן וסידן.
חָדָשׁ!!: הירח ופלגיוקלז · ראה עוד »
פלוטו
פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto; סמלים: ⯓ או ♇) הוא גוף טרנס־נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס.
חָדָשׁ!!: הירח ופלוטו · ראה עוד »
פליקר
פליקר (באנגלית: Flickr) הוא אתר אינטרנט המעניק שירות שיתוף תמונות בסגנון web 2.0.
חָדָשׁ!!: הירח ופליקר · ראה עוד »
פחמן
פחמן (Carbon) הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי C ומספרו האטומי 6.
חָדָשׁ!!: הירח ופחמן · ראה עוד »
פחמן דו-חמצני
דיאגרמת פאזות של פחמן דו-חמצני ממוזער פחמן דו-חמצני, נקרא גם דו-תחמוצת הפחמן, CO2 בכתיב כימי, הוא גז (בטמפרטורת החדר), המהווה תרכובת של פחמן וחמצן.
חָדָשׁ!!: הירח ופחמן דו-חמצני · ראה עוד »
פגניות
מזבח קלטי קדום באירופה, ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות פסל פגני בוואראנסי, הודו תור להעלאת מנחות במקדש בלליטפור, נפאל פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי המתאר פולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות לרוב, עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות.
חָדָשׁ!!: הירח ופגניות · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: הירח ופורים · ראה עוד »
פיקסל
איור המחשב מוגדל כך שהפיקסלים נראים בבירור חלוקה לתת פיקסלים, לצבעי ה-RGB בסוגי מסכים שונים. פִּיקְסֶל (באנגלית: Pixel. נקרא גם Pel ו-Dots או Picture Element) היא יחידת מידע גרפית בסיסית במחשב, המתארת נקודה בתמונה דיגיטלית.
חָדָשׁ!!: הירח ופיקסל · ראה עוד »
פיטסבורג
פיטסבורג (באנגלית: Pittsburgh) היא עיר במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, בירת מחוז אלגני ומרכז כלכלי ותעשייתי חשוב.
חָדָשׁ!!: הירח ופיטסבורג · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: הירח וצרפתית · ראה עוד »
צורן
צוֹרָן (באנגלית: Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.
חָדָשׁ!!: הירח וצורן · ראה עוד »
ציר סיבוב
כדור מסתובב סביב ציר סיבוב (אדום) ציר סיבוב הוא קו דמיוני שסביבו מתבצעת תנועה סיבובית, כלומר, זהו הקו של כל הנקודות שנשארות במקומן בזמן שגוף כלשהו מסתובב.
חָדָשׁ!!: הירח וציר סיבוב · ראה עוד »
ציור
אימפרסיוניסטי של אלפרד סיסלי כלים המשמשים לציור ילדות מציירות ציור של אישה מציירת משנת 1838 ציור הוא תחום באמנות המתאר את היצירה באופן גרפי על גבי משטח בעזרת צבע, היוצר קווים וכתמים.
חָדָשׁ!!: הירח וציור · ראה עוד »
קרח
Joekullsarlon, איסלנד קרח הוא צורת המוצק של מים.
חָדָשׁ!!: הירח וקרח · ראה עוד »
קרום כדור הארץ
המבנה הפנימי של כדור הארץ קרום כדור הארץ הוא השכבה החיצונית בגאוספירה של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: הירח וקרום כדור הארץ · ראה עוד »
קלמנטיין
קלמנטיין (באנגלית: Clementine) או בשמה הרשמי DSPSE (קיצור ל-Deep Space Program Science Experiment) הייתה גשושית שנבנתה ופעלה כפרויקט משותף לארגון ההגנה נגד טילים בליסטיים (BMDO) ולנאס"א.
חָדָשׁ!!: הירח וקלמנטיין · ראה עוד »
קוטר
M-מרכז המעגל, d-'''קוטר''' המעגל, r-רדיוס המעגל בגאומטריה, קוטר של מעגל הוא כל מיתר העובר דרך מרכזו של המעגל; באמצעות הקוטר ניתן למדוד את רוחבו של המעגל.
חָדָשׁ!!: הירח וקוטר · ראה עוד »
קילומטר
קילומטר (בראשי תיבות: ק"מ; ביוניקוד וב-SI km) הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
חָדָשׁ!!: הירח וקילומטר · ראה עוד »
קילומטר רבוע
קילומטר רבוע (סמל: ק"מ² או קמ"ר) היא יחידת מידה השייכת למערכת היחידות הבינלאומית (SI) למדידת שטח של משטח כלשהו.
חָדָשׁ!!: הירח וקילומטר רבוע · ראה עוד »
קידוש לבנה
#הפניה ברכת הלבנה.
חָדָשׁ!!: הירח וקידוש לבנה · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: הירח וראש חודש · ראה עוד »
רגולית
רגולית הוא שכבה של חומר חופשי והטרוגני המכסה סלע מוצק.
חָדָשׁ!!: הירח ורגולית · ראה עוד »
רדון
רדון (או ראדון; Radon) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי ממשפחת הגזים האציליים שסמלו הכימי Rn ומספרו האטומי 86.
חָדָשׁ!!: הירח ורדון · ראה עוד »
שפות רומאניות
השפות הרומאנית באירופה הדיאלקטים של השפות הרומאניות באירופה חמש השפות הרומאניות העיקריות בעולם: אדום-רומנית, צהוב-איטלקית, כחול-צרפתית, ירוק-ספרדית, כתום-פורטוגזית אירופה הלטינית שפות נאו-לטיניות שפות רומאניות הניבים של השפות הרומאנית La Spezia–Rimini Line מפה עולמית של הלשונות הרומאניות השפות הרומאניות הן קבוצת שפות מתוך משפחת השפות ההודו-אירופיות שהתפתחו מהשפה הלטינית הוולגרית או בשמה האחר - הרומית, תוך השפעות שפות נוספות.
חָדָשׁ!!: הירח ושפות רומאניות · ראה עוד »
שפות גרמאניות
השפות הגרמאניות הן אחד הענפים של השפות ההודו-אירופיות, שכולל את השפות שדיברו השבטים הגרמאניים שהתיישבו בצפון אירופה לאורך גבולות האימפריה הרומית, ואת השפות המודרניות שהתפתחו מהן.
חָדָשׁ!!: הירח ושפות גרמאניות · ראה עוד »
שלמה ארצי
שלמה ארצי - קיסריה 2018 שלמה חיים ארצי (נולד ב־26 בנובמבר 1949) הוא זמר־יוצר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, מפיק מוזיקלי, שדרן רדיו, ובעל טור ישראלי.
חָדָשׁ!!: הירח ושלמה ארצי · ראה עוד »
שחיקה (גאולוגיה)
משטח שחיקה קרחוני בנורווגיה, סמוך לכיפת הקרח יוסטדאלסבריין הים הבלטי בגאולוגיה, שחיקה הוא אחד מתהליכי הבליה המכנית החל על סלעים וגורם להתפוררות או התפרקות שלהם.
חָדָשׁ!!: הירח ושחיקה (גאולוגיה) · ראה עוד »
שבט קורייש
שבט קוּרייש (בערבית: قريش, בתעתיק מדויק: קֻרַ֫יְש) הוא שבטו של הנביא מוחמד, מייסד האסלאם.
חָדָשׁ!!: הירח ושבט קורייש · ראה עוד »
שביט
שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.
חָדָשׁ!!: הירח ושביט · ראה עוד »
תאוצת הכובד
בתמונה ניתן לראות אזורים בכדור הארץ בהם תאוצת הכובד גדולה מהערך התאורטי (9.80665 מטר לשנייה בריבוע) (בכחול) ואזורים בהם היא נמוכה מערך זה (באדום), על פי מדידות של נאס"א תאוצת הכובד של גוף היא קצב השינוי במהירותו כאשר הוא נמצא בנפילה חופשית בשדה כבידה.
חָדָשׁ!!: הירח ותאוצת הכובד · ראה עוד »
תאורה
תאורה ליצירת אפקט דרמטי במגדל דוד תאורה עירונית תאורה צבעונית במזרקה בטשקנט בירת אוזבקיסטן בית החולים איכילוב תאורה היא שימוש באור כדי להשיג אפקט מעשי או אסתטי.
חָדָשׁ!!: הירח ותאורה · ראה עוד »
תאוריית הדינמו
גלעין החיצוני הנוזלי Liquid outer core - מסומן בצבע צהוב. תאוריית הדינמו היא תאוריה מדעית המתארת כיצד נוצר השדה המגנטי של כדור הארץ, של השמש, של דיסקות ספיחה ושל גרמי שמים אחרים.
חָדָשׁ!!: הירח ותאוריית הדינמו · ראה עוד »
תנע זוויתי
תנע זוויתי הוא גודל פיזיקלי וקטורי המקביל לתנע קווי במערכות מסתובבות: בדומה לתנופה שיש לגוף בתנועה, שדורשת הפעלת כוח כדי להאט אותו או לשנות את כיוונו, כך גם לגוף מסתובב יש תכונה, שדורשת הפעלת מומנט כוח כדי להאט את הסיבוב או לשנות את ציר הסיבוב – תכונה זו היא התנע הזוויתי.
חָדָשׁ!!: הירח ותנע זוויתי · ראה עוד »
תצלומי לוויין
#הפניה תצלום לוויין.
חָדָשׁ!!: הירח ותצלומי לוויין · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: הירח ותרבות · ראה עוד »
תחריט
מלנכוליה'''" (1514) תחריט מאת אלברכט דירר. תחריט הוא טכניקה של דפוס שקע.
חָדָשׁ!!: הירח ותחריט · ראה עוד »
תבליט
שער הניצחון בפריז תבליט מצרי תבליט הוא פסל שאינו חופשי בחלל אלא צמוד למשטח.
חָדָשׁ!!: הירח ותבליט · ראה עוד »
תוכנית אפולו
באז אולדרין צועד על הירח במהלך משימת אפולו 11 ביולי 1969 טביעת רגל על הירח, אפולו 11 תוכנית אפולו (באנגלית: Apollo program; נקראה גם "פרויקט אפולו") הייתה תוכנית החלל של ארצות הברית בשנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20.
חָדָשׁ!!: הירח ותוכנית אפולו · ראה עוד »
תוכנית ארטמיס
משימות משולבות בתוכנית ארטמיס 2019–2028 משימות מתוכננות של תוכנית ארטמיס בשלב 1 מבנה תחנת החלל במסלול סביב הירח, ה־Gateway, מאוקטובר 2020 הכולל מודולים אירופיים, יפניים ורוסיים החללית אוריון עוגנת אילוסטרציה של ה־Gateway תוכנית ארטמיס (באנגלית: Artemis program) היא תוכנית חלל מאוישת של ארצות הברית שמטרתה העיקרית היא הנחתת בני אדם על הירח ב־2025, לראשונה מאז 1972 בה נחתו אסטרונואוטים על הירח בתוכנית אפולו.
חָדָשׁ!!: הירח ותוכנית ארטמיס · ראה עוד »
תוכנית לונה
לונה 1 (גשושית התרסקות) תוכנית לונה (ברוסית: Луна - ירח, מכונה גם לוניק) היא תוכנית חלל סובייטית ורוסית לחקר הירח, חלק מתוכנית החלל הסובייטית, שהוצאה לפועל בין 1959 ל־1976 ותוכנית החלל הרוסית (שיגורים שמתוכננים לצאת לפועל ב־2021 במסגרת תוכנית חקר הירח הרוסית).
חָדָשׁ!!: הירח ותוכנית לונה · ראה עוד »
תיאה (כוכב לכת משוער)
עבודת אמנות המתארת את ההתנגשות בין תיאה לכדור הארץ אשר ככל הנראה גרמה להיווצרות הירח. תֵיאָה (באנגלית: Theia) הוא כוכב לכת משוער שהיה קיים בראשית מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: הירח ותיאה (כוכב לכת משוער) · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: הירח ולטינית · ראה עוד »
לונר פרוספקטור
לונר פרוספקטור (באנגלית: Lunar Prospector) הייתה משימה לחקר הירח ששוגרה על ידי נאס"א כחלק מתוכנית דיסקברי.
חָדָשׁ!!: הירח ולונר פרוספקטור · ראה עוד »
לונה 1
לונה 1 (ברוסית: Луна-1) הייתה הגשושית הסובייטית הראשונה בתוכנית לונה אשר נשלחה לעבר הירח (שמה המקורי של החללית היה מכתה).
חָדָשׁ!!: הירח ולונה 1 · ראה עוד »
לונה 2
לונה 2 (ברוסית: Луна-2) הייתה הגשושית הסובייטית השנייה בתוכנית לונה אשר נשלחה לעבר הירח, והעצם הראשון מעשה ידי אדם אשר פגע בגרם שמימי אחר.
חָדָשׁ!!: הירח ולונה 2 · ראה עוד »
לונה 3
לונה 3 (ברוסית: Луна-3) הייתה גשושית סובייטית אשר שוגרה לחלל בשנת 1959 כחלק מתוכנית לונה.
חָדָשׁ!!: הירח ולונה 3 · ראה עוד »
לוח שנה
לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906 לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים.
חָדָשׁ!!: הירח ולוח שנה · ראה עוד »
לוח שנה ירחי
מופעי הירחלוח שנה ירחי הוא שיטת תיארוך המבוססת על מחזור מופעי הירח.
חָדָשׁ!!: הירח ולוח שנה ירחי · ראה עוד »
לוח השנה הסיני
לוח השנה הסיני הוא לוח שנה ירחי-שמשי המקובל בתרבות הסינית.
חָדָשׁ!!: הירח ולוח השנה הסיני · ראה עוד »
לוח השנה ההינדי
לוח השנה ההינדי הוא אוסף של לוחות שנה מסורתיים הנמצאים בשימוש בתת היבשת הודית ובמדינות דרום מזרח אסיה אשר יש בהם אוכלוסייה הינדית.
חָדָשׁ!!: הירח ולוח השנה ההינדי · ראה עוד »
לוח הזמנים הגאולוגי הירחי
מכתש קופרניקוס מתוארך לתקופה הגאולוגית הירחית הקופרניקאית. צילום מוזאיקה של הגשושית מקפת לסקר הירח. לוח הזמנים הגאולוגי הירחי או לוח סֶלֶנולוגי (מיוונית Σελήνη (סֶלֶנֶה) - ירח) הוא טבלה המציגה את חמש התקופות הגאולוגיות של הירח, לפי סדרן מן המאוחרות ביותר למוקדמות ביותר.
חָדָשׁ!!: הירח ולוח הזמנים הגאולוגי הירחי · ראה עוד »
לוח ירחי-שמשי
לוח ירחי-שמשי הוא לוח שנה שבו החודשים מבוססים על מופע הירח אבל אורך השנה, בממוצע, מבוסס על שנת החמה.
חָדָשׁ!!: הירח ולוח ירחי-שמשי · ראה עוד »
לוויין
הלוויין הראשון בחלל ספוטניק 1 לווין על רקע כדור הארץ מסלול סביב כדור הארץ לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר, לרוב כוכב או כוכב לכת, המונח לוויין בעברית בא מהשורש ל־ו־ה, שכן הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת.
חָדָשׁ!!: הירח ולוויין · ראה עוד »
ליאת בן-דוד
ליאת טיבר בן דוד (נולדה ב-6 במרץ 1960) היא סופרת, מפתחת תוכניות לימודים ואשת חינוך ישראלית.
חָדָשׁ!!: הירח וליאת בן-דוד · ראה עוד »
ליקוי חמה
250px ליקוי חמה מלא. צרפת, 1999 Umbra, penumbra and antumbra. ליקוי חמה בשלבים - רוסיה 2008 ליקוי חמה חלקי בישראל ב-25 באוקטובר 2022 (ניתן להבחין בכתם שמש בצד ימין) צולם מעל העיר קריית אתא ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר.
חָדָשׁ!!: הירח וליקוי חמה · ראה עוד »
ליקוי ירח
ליקוי ירח באזור ירושלים ב-27 ביולי 2018. לִיקּוּי יָרֵחַ או לִיקּוּי לְבָנָה (מכונה גם "ירח דם") הוא תופעה אסטרונומית שבה הירח מוחשך ומוצלל, כאשר הירח, כדור הארץ והשמש נמצאים בקו אחד (בקירוב), והירח נכנס לקונוס הצל של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: הירח וליקוי ירח · ראה עוד »
לילה
קו הרקיע של מלבורן בעת לילה חיפאי. לילה הוא שעות היממה החשוכות, שבהן אין אור שמש, מלאחר שקיעת השמש ועד זריחתה, להבדיל מיום.
חָדָשׁ!!: הירח ולילה · ראה עוד »
ליברציה
התנודדות הירח והשינוי באזורים הנצפים באנימציה המורכבת מצילומים שבוצעו במשך חודש. ליבְּרציה, באסטרונומיה, היא שם כולל למספר תופעות פיזיקליות, המאפשרות תצפית מפני השטח של גוף המוקף בלוויין נעול כבידתית על אותו לוויין, כך שיותר ממחצית שטחו של הלוויין ניתנת לצפייה מהגוף המוקף.
חָדָשׁ!!: הירח וליברציה · ראה עוד »
ט"ו באב (מועד)
ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: הירח וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.
חָדָשׁ!!: הירח וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »
טסלה
טסלה היא יחידת מידה סטנדרטית (כלומר, שייכת למערכת היחידות הבינלאומית) למדידת שדה מגנטי.
חָדָשׁ!!: הירח וטסלה · ראה עוד »
טלסקופ
טלסקופ החלל האבל טֵלֶסְקוֹפּ (מלטינית: TELE - מרחק, SCOPIUM - צפייה) הוא מכשיר לצפייה בעצמים רחוקים.
חָדָשׁ!!: הירח וטלסקופ · ראה עוד »
טופוגרפיה
מפה טופוגרפית של העולם. גובה פני השטח של הארץ מיוצגים באמצעות צבעים. ניתן להבחין בין ים לקרקע, ואף בגבהים השונים ובצורת השטח על פי גוון הצבעים. שימוש בצבעים אינטואיטיבי יותר לאדם, אך פחות מדויק מייצוג באמצעות קווי גובה. הר הגעש קיסקה באלסקה (בצפון האי). ניתן לראות במפה גם את קווי הגובה של קרקעית הים שמופתה באמצעות סונאר. טוֹפּוֹגְרַפְיָה הוא תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר צורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים (מיוונית, טופוס – שטח, גרפיה – רישום).
חָדָשׁ!!: הירח וטופוגרפיה · ראה עוד »
טיטניום
טיטניום (Titanium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Ti ומספרו האטומי 22.
חָדָשׁ!!: הירח וטיטניום · ראה עוד »
טייס חלל
אמריקאי ברוס מק'קנדלס בפעילות חוץ רכבית, 1984 ישראלי הראשון שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה '''STS-107'''. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. טייס חלל הוא אדם שטס לחלל, או שהקריירה שלו היא טיסה לחלל.
חָדָשׁ!!: הירח וטייס חלל · ראה עוד »
זמן הקפה
זְמַן הַקָּפָה באסטרונומיה הוא משך הזמן בו גרם שמים נע סביב גרם שמיימי אחר.
חָדָשׁ!!: הירח וזמן הקפה · ראה עוד »
זרחן
זרחן (Phosphorus, מיוונית: Φώσ.
חָדָשׁ!!: הירח וזרחן · ראה עוד »
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
חָדָשׁ!!: הירח וחמצן · ראה עוד »
חנקן
חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.
חָדָשׁ!!: הירח וחנקן · ראה עוד »
חללית
סויוז, סויוז TMA-6, מביאה צוות לתחנת החלל הבינלאומית מעבורת החלל הייתה חללית ששימשה למשימות רבות, בניגוד לשאר החלליות המיועדות לשימוש חד־פעמי. בתמונה נראית מעבורת החלל דיסקברי בעת ההובלה אל כן השיגור במרכז החלל קנדי מסלול סביב כדור הארץ, ומשם לייעדיה השונים חללית היא כלי המשוגר לחלל למשימות מחקר, תקשורת, צילום, מטאורולוגיה, ניווט ועוד.
חָדָשׁ!!: הירח וחללית · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: הירח וחז"ל · ראה עוד »
חודש
מופעי הירח עם מספר הימים בחודש הירחי חֹדֶשׁ הוא יחידת זמן שאורכה מבוסס על זמן ההקפה של הירח סביב כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: הירח וחודש · ראה עוד »
חודש סינודי
#הפניה מחזור סינודי.
חָדָשׁ!!: הירח וחודש סינודי · ראה עוד »
חיים
בעל חיים תנין היאור (שמאל למטה). צמחים בהרי רכס רוונזורי, אוגנדה חיים על פי התיאוריה הביולוגית, הם מאפיין המבדיל ישויות חומריות המקיימות תהליכים ביולוגיים (ונקראות יצורים חיים או אורגניזמים) מישויות חומריות שאינן מקיימות תהליכים כאלו.
חָדָשׁ!!: הירח וחיים · ראה עוד »
באז אולדרין
באז אולדרין (באנגלית: Buzz Aldrin; נולד ב־20 בינואר 1930 בשם אֶדְווִין יוג'ין אַלְדְרִין הבן, Edwin Eugene Aldrin Jr.) הוא אסטרונאוט לשעבר, שלקח חלק בתוכנית ג'מיני ובתוכנית אפולו.
חָדָשׁ!!: הירח ובאז אולדרין · ראה עוד »
בראשית (גשושית)
בראשית הייתה חללית מסוג נחתת, שפותחה על ידי עמותת SpaceIL ונבנתה על ידי התעשייה האווירית לישראל במטרה להיות הנחתת הישראלית הראשונה על הירח, והנחתת הקטנה ביותר שנחתה על הירח.
חָדָשׁ!!: הירח ובראשית (גשושית) · ראה עוד »
ברזל
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
חָדָשׁ!!: הירח וברזל · ראה עוד »
ברכת הלבנה
סדר ברכת הלבנה על קיר בית הכנסת במקוה ישראל סדר קידוש לבנה על קיר "השטיבלך" בשכונת שערי חסד בירושלים נבטיםברכת הלבנה (בנוסח אשכנז: קידוש לבנה) היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, בשעת ראיית הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש.
חָדָשׁ!!: הירח וברכת הלבנה · ראה עוד »
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: הירח ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: הירח וברית המועצות · ראה עוד »
בזלת
בזלת היא סלע יסוד בסיסי ממוצא מגמטי הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.
חָדָשׁ!!: הירח ובזלת · ראה עוד »
ג'בל א-נור
ג'בל א-נור (בערבית: جبل النور, תעתיק מדויק: ג'בל אלנור, בתרגום לעברית: הר האור) הוא הר הנמצא סמוך לעיר מכה, באזור חג'אז שבערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: הירח וג'בל א-נור · ראה עוד »
גאות ושפל
כוח הגאות בארבע נקודות שונות בכדור הארץ (באדום) כהפרש בין כוח המשיכה של הירח (בכחול) לבין הכוח הצנטריפוגלי בנקודות אלו (לא בתמונה). כדור הארץ בצהוב, האוקיינוסים בכחול והירח באפור (L.
חָדָשׁ!!: הירח וגאות ושפל · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: הירח וגרמנית · ראה עוד »
גרם שמיים
אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גֶּרֶם שָמַיִים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִים) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל.
חָדָשׁ!!: הירח וגרם שמיים · ראה עוד »
גשושית
טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.
חָדָשׁ!!: הירח וגשושית · ראה עוד »
גופרית
גופרית (בלטינית: Sulfur או Sulphur) היא יסוד כימי שסמלו הכימי S ומספרו האטומי 16.
חָדָשׁ!!: הירח וגופרית · ראה עוד »
גוגל (חברה)
חברת גוגל (באנגלית: Google LLC) היא חברת טכנולוגיה אמריקאית רב־לאומית, בבעלות חברת האם אלפאבית. חברת גוגל, מתמחה בשירותים ומוצרים הקשורים לאינטרנט, הכוללים טכנולוגיות פרסום מקוון, מנוע חיפוש, מחשוב ענן, תוכנה וחומרה. עיקר הכנסותיה מגיע מפרסום ברשת, דרך שירותי הפרסום שלה - Google Ads (לשעבר AdWords). החברה הוקמה בספטמבר 1998 על ידי לארי פייג' וסרגיי ברין, בעת שלמדו באוניברסיטת סטנפורד, והפכה לחברה ציבורית באוגוסט 2004. בהצהרת הכוונות הרשמית של החברה היא "לארגן את כלל המידע העולמי ולהופכו לנגיש ויעיל לכלל העולם". חברת הייעוץ גרטר העריכה כי גוגל עושה שימוש ביותר ממיליון שרתי אירוח ברחבי העולם, ושבכל יום שרתי גוגל מטפלים ביותר ממיליארד שאילתות חיפוש וביותר מ־24 פטה־בית של מידע שנוצר על ידי משתמשים בשלל שירותיה של גוגל. החברה מציעה מגוון מוצרי אינטרנט, כגון: שירות הדואר האלקטרוני "ג'ימייל", אתר הווידאו "YouTube" ואתר הבלוגים Blogspot של חברת Blogger, שנרכשה על ידי גוגל בשנת 2003. גוגל מציעה גם תוכנות שולחניות כגון: דפדפן האינטרנט "גוגל כרום", תוכנת ארגון ועריכת תמונות – "Google Photos" ותוכנת מסרים מיידיים – "Google Chat". גוגל מובילה את פיתוחה של מערכת ההפעלה לטלפונים סלולריים "אנדרואיד", מערכת ההפעלה למחשבים "Chrome OS" מערכת ההפעלה לטלוויזיות Android TV. האתר הראשי של גוגל, google.com, הוא האתר הנצפה ביותר באינטרנט, ובין רשימת 100 האתרים הנצפים ביותר בעולם. בבעלותה גם אתרים נוספים כגון YouTube, Blogger ו־Orkut. החברה היא אחת מחמש חברות הביג טק - חברות טכנולוגיית המידע הגדולות ביותר בארצות הברית. מרכזיותה של החברה בשוק האינטרנט העולמי גוררת עניין רב בתרבות העולמית ופעילותה מסוקרת בחדשות תדיר. החברה זכתה אף לביקורות בשלל נושאים, בין היתר בענייני פרטיות, זכויות יוצרים וצנזורה.
חָדָשׁ!!: הירח וגוגל (חברה) · ראה עוד »
דיו קסיוס
דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.
חָדָשׁ!!: הירח ודיו קסיוס · ראה עוד »
המאה ה-21
המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.
חָדָשׁ!!: הירח והמאה ה-21 · ראה עוד »
המלחמה הקרה
המלחמה הקרה הייתה עימות בין הגוש המזרחי, ובראשו ברית המועצות, לגוש המערבי, ובראשו ארצות הברית, אשר עיקר התפתחותו החל בתום מלחמת העולם השנייה וכלה בהתפרקות ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: הירח והמלחמה הקרה · ראה עוד »
המירוץ לחלל
#הפניה המרוץ לחלל.
חָדָשׁ!!: הירח והמירוץ לחלל · ראה עוד »
האוקיינוס השקט
שקע ימי ארוך, עמוק וצר מדינת אורגון שבארצות הברית, כפי שנראה ב-17 באפריל 2005 תמונת לוויין של טייפון משתולל מעל האוקיינוס השקט; סופות הטייפון נפוצות באחד מחמשת אזורי האקלים שאוקיינוס השקט - אזור הטייפון האוקיינוס השקט הוא האוקיינוס הגדול ביותר בכדור הארץ ומכסה כשליש משטחו (32.4%), 165.2 מיליון קמ"ר.
חָדָשׁ!!: הירח והאוקיינוס השקט · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: הירח והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסתגלות אבולוציונית
דוב הקוטב ביטויים רבים של הסתגלות לסביבתו הקרה: פרוותו הבהירה מסווה אותו, שערות פרוותו החלולות לוכדות אוויר ויוצרות שכבת בידוד השומרת על חום גופו, כפות רגליו מכוסות המבודדת מהשלג ורמת פעילותו משתנה לפי עונות השנה הסתגלות אבולוציונית (בלועזית: אָדַפְּטַצְיָה) היא מכלול התכונות המאפשרות לאורגניזמים להתקיים בסביבת מחיה ייחודית ואשר התפתחו במהלך האבולוציה.
חָדָשׁ!!: הירח והסתגלות אבולוציונית · ראה עוד »
הצד הרחוק של הירח
הצד הרחוק של הירח, כפי שצולם על ידי החללית LRO השוואת הטופוגרפיה בין שני צידי הירח, הקרוב משמאל והצד הרחוק מימין. ניתן לראות כי פני הצד הרחוק מכוסים במספר רב יותר של מכתשים ופחות ימות מפת אלבדו גלובלית של הירח ממשימת קלמנטיין. האזורים הכהים הם המַארִיָה (ימות), והאזורים הבהירים הם הרמות. במרכז התמונה הצד הקרוב של הירח ובצדדיה הצד הרחוק הצד הרחוק של הירח הוא צדו של הירח שאותו לא ניתן לראות מכדור הארץ.
חָדָשׁ!!: הירח והצד הרחוק של הירח · ראה עוד »
הצי האמריקני
#הפניה צי ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: הירח והצי האמריקני · ראה עוד »
הקפה סינכרונית
הקפה סינכרונית היא תכונה אסטרונומית של לוויינים, בה זמן ההקפה של הלוויין זהה לזמן הסיבוב העצמי של הכוכב אותו הוא מקיף.
חָדָשׁ!!: הירח והקפה סינכרונית · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: הירח והשמש · ראה עוד »
השערת ההתנגשות הענקית
עבודת אמנות המתארת התנגשות בין שני גופים פלנטריים. כנראה, התנגשות כזאת בין כדור הארץ לבין גוף בגודל מאדים הביאה להיווצרות הירח. השערת ההתנגשות הענקית (באנגלית: giant impact hypothesis) היא השערה מדעית הגורסת כי הירח נוצר מהשברים שנשארו מהתנגשות בין כדור הארץ לגוף בגודל של כוכב הלכת מאדים, המכונה בשם תיאה, לפני כ-4.5 מיליארד שנים.
חָדָשׁ!!: הירח והשערת ההתנגשות הענקית · ראה עוד »
השדה המגנטי של כדור הארץ
מבנה כדור הארץ המגנטוספירה של כדור הארץ מגנה עליו מפני חלקיקים טעונים המגיעים ברוח השמש. המגנטוספירה שמקיפה את כדור הארץ (בימין התמונה) צרה בחלק הפונה אל השמש ("יום"), ורחבה בצד השני ("לילה").ש(התרשים איננו בקנה מידה) השדה המגנטי של כדור הארץ, על פי התיאוריה, הוא אחת התכונות הפיזיקליות המאפיינות את כוכב הלכת ארץ.
חָדָשׁ!!: הירח והשדה המגנטי של כדור הארץ · ראה עוד »
התעשייה האווירית לישראל
טקסט.
חָדָשׁ!!: הירח והתעשייה האווירית לישראל · ראה עוד »
התפרצות געשית
התפרצות געשית היא תהליך שגורם להתפרצות מאגמה מסדקים בקרום כדור הארץ אל פני השטח ולהיווצרות הרי געש.
חָדָשׁ!!: הירח והתפרצות געשית · ראה עוד »
הלוח המוסלמי
לוח השנה המוסלמי, או לוח השנה ההיג'רי (בערבית: تقويمهجري), הוא לוח שנה שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו.
חָדָשׁ!!: הירח והלוח המוסלמי · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: הירח והלוח העברי · ראה עוד »
הליום
הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.
חָדָשׁ!!: הירח והליום · ראה עוד »
הג'רה
ההִיג'רה (בערבית: هجرة) הוא מונח בערבית המתאר את הגירתו של מוחמד, מייסד האסלאם, מהעיר מכה לעיר ית'רב, שאחר כך החלה להיקרא אל-מדינה (קיצור של "מדינת א-נבי", עיר הנביא).
חָדָשׁ!!: הירח והג'רה · ראה עוד »
ההיווצרות וההתפתחות של מערכת השמש
#הפניה התפתחות מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: הירח וההיווצרות וההתפתחות של מערכת השמש · ראה עוד »
הים המזרחי
#הפניה ים יפן.
חָדָשׁ!!: הירח והים המזרחי · ראה עוד »
כאוס
#הפניה תורת הכאוס.
חָדָשׁ!!: הירח וכאוס · ראה עוד »
כרום
כְּרוֹם (Chromium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Cr ומספרו האטומי 24.
חָדָשׁ!!: הירח וכרום · ראה עוד »
כבידה
תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.
חָדָשׁ!!: הירח וכבידה · ראה עוד »
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
חָדָשׁ!!: הירח וכדור הארץ · ראה עוד »
כוח גאות
צדק. שימו לב כי החלקים בצידה השמאלי של התמונה, הקרובים לצדק, נעים במהירות גבוהה יותר מאשר החלקים בצד ימין של התמונה, הרחוקים ממנו. כוחות הגאות והשפל של כוכב הלכת שבתאי מונעים מהחלקיקים המרכיבים את טבעותיו להתמזג לירחים בהשפעת כוח המשיכה שלהם. כוחות גאות הם תופעה שיורית של כוח המשיכה, והם המקור לתופעת הגאות והשפל, כמו גם למספר תופעות נוספות, הנסקרות בהמשך.
חָדָשׁ!!: הירח וכוח גאות · ראה עוד »
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
חָדָשׁ!!: הירח וכוכב לכת · ראה עוד »
כוכב לכת ננסי
1.
חָדָשׁ!!: הירח וכוכב לכת ננסי · ראה עוד »
כימיה אנליטית
כימיה אנליטית (באנגלית: Analytical Chemistry) היא אחת ממדעי המשנה של כימיה, שעוסקת בשיטות לבדיקה ובחינה של חומרים (אנליזה), על מנת לברר את הרכבם הכימי, את נוסחת המבנה שלהם, דרגת הניקיון של המדגם מחומרים מזהמים ונתונים אחרים.
חָדָשׁ!!: הירח וכימיה אנליטית · ראה עוד »
ים המשברים
ים המשברים ים המשברים (בלטינית: Mare Crisium - "מארה קריסיום") הוא ים ירחי הממוקם באזור אגן המשברים על הירח, צפונית-מזרחית לים השלווה.
חָדָשׁ!!: הירח וים המשברים · ראה עוד »
ים השלווה
ים השלווה (בלטינית: Mare Tranquillitatis; באנגלית: Sea of Tranquility) הוא ים ירחי הנמצא בתוך אגן השלווה.
חָדָשׁ!!: הירח וים השלווה · ראה עוד »
ים הגשמים
מפה המציגה את מיקומו של ים הגשמים ים הגשמים או ים הממטרים (בלטינית: Mare Imbrium), ים ירחי גדול בירח.
חָדָשׁ!!: הירח וים הגשמים · ראה עוד »
ים ירחי
מפת אלבדו גלובלית של הירח ממשימת קלמנטיין. האזורים הכהים הם המַארִיָה, והאזורים הבהירים הם הרמות. התמונה היא היטל מרקטור, קווי האורך נפרשים משמאל לימין בין ‎-180 E‎ ועד ‎180 E‎, וקווי הרוחב נפרשים מלמעלה למטה בין ‎90 N‎ ועד ‎90 S‎. מרכז התמונה הוא ‎0 N, 0 E‎. הכתם הכהה באמצע הוא ים המבולדטיאנום ים ירחי או ימה ירחית (בלטינית: Mare, "מַארֶה"; וברבים: Maria, "מַארִיָה") הוא כינוי למישור בזלת גדול וכהה על ירח כדור הארץ, שנוצר בהתפרצות געשית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: הירח וים ירחי · ראה עוד »
ירח
ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.
חָדָשׁ!!: הירח וירח · ראה עוד »
יום
שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה.
חָדָשׁ!!: הירח ויום · ראה עוד »
יום שני
אלוהים מבדיל בין המים שבשמיים למים שעל פני האדמה; ציורו של ג'יימס טיסו יום שני הוא היום השני מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: הירח ויום שני · ראה עוד »
יוג'ין סרנן
יוג'ין אנדרו "ג'ין" סרנן (באנגלית: Eugene Andrew Cernan; 14 במרץ 1934 – 16 בינואר 2017) היה אסטרונאוט אמריקאי במשימות ג'מיני 9A, אפולו 10 ואפולו 17 של נאס"א.
חָדָשׁ!!: הירח ויוג'ין סרנן · ראה עוד »
13 בספטמבר
13 בספטמבר הוא היום ה-256 בשנה בלוח הגרגוריאני (257 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: הירח ו13 בספטמבר · ראה עוד »
14 בספטמבר
14 בספטמבר הוא היום ה-257 בשנה בלוח הגרגוריאני (258 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: הירח ו14 בספטמבר · ראה עוד »
15 באוקטובר
15 באוקטובר הוא היום ה-288 בשנה, (289 בשנה מעוברת), בשבוע ה-42 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: הירח ו15 באוקטובר · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הירח ו1959 · ראה עוד »
1969
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הירח ו1969 · ראה עוד »
1972
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הירח ו1972 · ראה עוד »
1994
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הירח ו1994 · ראה עוד »
2 בינואר
2 בינואר הוא היום השני בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: הירח ו2 בינואר · ראה עוד »
2004
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הירח ו2004 · ראה עוד »
2008
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הירח ו2008 · ראה עוד »
2013
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הירח ו2013 · ראה עוד »
2025
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הירח ו2025 · ראה עוד »
21 ביולי
21 ביולי הוא היום ה-202 בשנה (203 בשנה מעוברת), בשבוע ה-29 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: הירח ו21 ביולי · ראה עוד »
25 בינואר
25 בינואר הוא היום ה־25 בשנה בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: הירח ו25 בינואר · ראה עוד »
4 באוקטובר
4 באוקטובר הוא היום ה-277 בשנה בלוח הגרגוריאני (278 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: הירח ו4 באוקטובר · ראה עוד »
617
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הירח ו617 · ראה עוד »
7 באוקטובר
7 באוקטובר הוא היום ה-280 בשנה בלוח הגרגוריאני (281 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: הירח ו7 באוקטובר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הירח
