סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הירח וכדור הארץ

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין הירח וכדור הארץ

הירח vs. כדור הארץ

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ. כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

דמיון בין הירח וכדור הארץ

הירח וכדור הארץ יש להם 52 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מאדים, מערכת השמש, מתאן, מטאורואיד, מגנזיום, מימן, מינרל, מישור המילקה, אפולו 17, אקלים, ארגון (יסוד), אשלגן, אלומיניום, אטמוספירה, אדי מים, נטיית ציר הסיבוב, ניקל, סוכנות החלל הישראלית, סיבוב כדור הארץ, סידן, עונות השנה, פלוטו, פחמן דו-חמצני, פיקסל, צורן, ציר סיבוב, קרח, קרום כדור הארץ, קוטר, קילומטר רבוע, ..., שחיקה (גאולוגיה), שביט, תאוצת הכובד, תיאה (כוכב לכת משוער), לוויין, לילה, חמצן, חנקן, חיים, ברזל, גאות ושפל, גרם שמיים, גופרית, האוקיינוס השקט, השמש, השערת ההתנגשות הענקית, הליום, כבידה, כוכב לכת, כוכב לכת ננסי, ירח, יום. להרחיב מדד (22 יותר) »

מאדים

הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.

הירח ומאדים · כדור הארץ ומאדים · ראה עוד »

מערכת השמש

צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.

הירח ומערכת השמש · כדור הארץ ומערכת השמש · ראה עוד »

מתאן

מתאן (שם מדעי: Methane, מכונה גם גז הביצות) הוא תרכובת אורגנית פחמימנית רוויה במלואה, המופיעה בטבע כגז דליק, חסר צבע וריח.

הירח ומתאן · כדור הארץ ומתאן · ראה עוד »

מטאורואיד

מטאורואיד הוא גוף שמימי קטן ומוצק הנע בתוך מערכת השמש.

הירח ומטאורואיד · כדור הארץ ומטאורואיד · ראה עוד »

מגנזיום

מגנזיום (Magnesium; בעבר נקרא בעברית גם מגניון) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Mg ומספרו האטומי 12.

הירח ומגנזיום · כדור הארץ ומגנזיום · ראה עוד »

מימן

בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.

הירח ומימן · כדור הארץ ומימן · ראה עוד »

מינרל

מינרלים מסוגים שונים מינרל במינרלוגיה הוא חומר אי-אורגני שנוצר בתהליכים טבעיים, בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי – שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע בו, או אמורפי – חסר צורה גבישית מוגדרת, דוגמת לימוניט ואופאל.

הירח ומינרל · כדור הארץ ומינרל · ראה עוד »

מישור המילקה

כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וכוכב חמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור, מישור המילקה. מישור המִילְקֶה (מלשון ליקוי; בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה מלטינית, מאקליפטיקוס ביוונית; באנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש.

הירח ומישור המילקה · כדור הארץ ומישור המילקה · ראה עוד »

אפולו 17

אפולו 17 (אנגלית: 17 Apollo) היה השיגור המאויש ה-12 והאחרון בתוכנית אפולו של נאס"א, להנחתת אדם על הירח, והמשימה המאוישת ה-6 לירח בתוכנית.

אפולו 17 והירח · אפולו 17 וכדור הארץ · ראה עוד »

אקלים

אזורי אקלים בעולם אקלים הוא אוסף של מאפיינים מטאורולוגיים, ובעיקר טמפרטורות ומשקעים, ועננות הקובעים את סיווגו של אזור גאוגרפי מסוים מבחינת מזג האוויר השורר בו לאורך השנה.

אקלים והירח · אקלים וכדור הארץ · ראה עוד »

ארגון (יסוד)

אַרְגּוֹן (Argon) הוא יסוד ממשפחת הגזים האצילים שסמלו הכימי Ar ומספרו האטומי 18.

ארגון (יסוד) והירח · ארגון (יסוד) וכדור הארץ · ראה עוד »

אשלגן

אַשְׁלְגָן (באנגלית: Potassium, בלטינית: Kalium) הוא יסוד ממשפחת המתכות האלקליות שסמלו הכימי K ומספרו האטומי 19.

אשלגן והירח · אשלגן וכדור הארץ · ראה עוד »

אלומיניום

אַלוּמִינְיוּם (Aluminium; בעברית: חַמְרָן) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Al ומספרו האטומי 13.

אלומיניום והירח · אלומיניום וכדור הארץ · ראה עוד »

אטמוספירה

האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.

אטמוספירה והירח · אטמוספירה וכדור הארץ · ראה עוד »

אדי מים

שמאל שמאל אדי מים הם מים במצב צבירה של גז.

אדי מים והירח · אדי מים וכדור הארץ · ראה עוד »

נטיית ציר הסיבוב

נטיית ציר סיבוב של גוף אסטרונומי היא הזווית שבין המישור המכיל את מסלולו של אותו גוף לציר הסיבוב העצמי שלו.

הירח ונטיית ציר הסיבוב · כדור הארץ ונטיית ציר הסיבוב · ראה עוד »

ניקל

ניקל (באנגלית: Nickel) הוא יסוד כימי מקבוצת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ni ומספרו האטומי 28.

הירח וניקל · כדור הארץ וניקל · ראה עוד »

סוכנות החלל הישראלית

אופק 3 סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה.

הירח וסוכנות החלל הישראלית · כדור הארץ וסוכנות החלל הישראלית · ראה עוד »

סיבוב כדור הארץ

אנימציה של סיבוב כדור הארץ סביב צירו צילום בחשיפה ארוכה של שמי הלילה הצפוניים מעל הרי ההימלאיה הנפאליים מציג את הנתיבים הנראים של הכוכבים בזמן סיבוב כדור הארץ. סיבוב כדור הארץ הוא מושג המתייחס לסיבוב של כדור הארץ מסביב לצירו, ולשינויים בכיוון הציר ביחס למרחב.

הירח וסיבוב כדור הארץ · כדור הארץ וסיבוב כדור הארץ · ראה עוד »

סידן

סידן (Calcium) הוא יסוד מתכתי ממשפחת המתכות האלקליות העפרוריות שסמלו הכימי Ca ומספרו האטומי 20.

הירח וסידן · כדור הארץ וסידן · ראה עוד »

עונות השנה

ציור של דוד טנירס הבן המסמל את עונות השנה המקובלות ללא תלות בזמן ביום, הקוטב הדרומי יהיה מואר והקוטב הצפוני יהיה חשוך. בנוסף להבדל בצפיפות קרני האור, האור נחלש יותר במעבר דרך האטמוספירה כשהוא עובר בזווית שטוחה. עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, ברוב אזורי כדור הארץ ארבע, שאליהן מחולקת כל שנה.

הירח ועונות השנה · כדור הארץ ועונות השנה · ראה עוד »

פלוטו

פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto; סמלים: ⯓ או ♇) הוא גוף טרנס־נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס.

הירח ופלוטו · כדור הארץ ופלוטו · ראה עוד »

פחמן דו-חמצני

דיאגרמת פאזות של פחמן דו-חמצני ממוזער פחמן דו-חמצני, נקרא גם דו-תחמוצת הפחמן, CO2 בכתיב כימי, הוא גז (בטמפרטורת החדר), המהווה תרכובת של פחמן וחמצן.

הירח ופחמן דו-חמצני · כדור הארץ ופחמן דו-חמצני · ראה עוד »

פיקסל

איור המחשב מוגדל כך שהפיקסלים נראים בבירור חלוקה לתת פיקסלים, לצבעי ה-RGB בסוגי מסכים שונים. פִּיקְסֶל (באנגלית: Pixel. נקרא גם Pel ו-Dots או Picture Element) היא יחידת מידע גרפית בסיסית במחשב, המתארת נקודה בתמונה דיגיטלית.

הירח ופיקסל · כדור הארץ ופיקסל · ראה עוד »

צורן

צוֹרָן (באנגלית: Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.

הירח וצורן · כדור הארץ וצורן · ראה עוד »

ציר סיבוב

כדור מסתובב סביב ציר סיבוב (אדום) ציר סיבוב הוא קו דמיוני שסביבו מתבצעת תנועה סיבובית, כלומר, זהו הקו של כל הנקודות שנשארות במקומן בזמן שגוף כלשהו מסתובב.

הירח וציר סיבוב · כדור הארץ וציר סיבוב · ראה עוד »

קרח

Joekullsarlon, איסלנד קרח הוא צורת המוצק של מים.

הירח וקרח · כדור הארץ וקרח · ראה עוד »

קרום כדור הארץ

המבנה הפנימי של כדור הארץ קרום כדור הארץ הוא השכבה החיצונית בגאוספירה של כדור הארץ.

הירח וקרום כדור הארץ · כדור הארץ וקרום כדור הארץ · ראה עוד »

קוטר

M-מרכז המעגל, d-'''קוטר''' המעגל, r-רדיוס המעגל בגאומטריה, קוטר של מעגל הוא כל מיתר העובר דרך מרכזו של המעגל; באמצעות הקוטר ניתן למדוד את רוחבו של המעגל.

הירח וקוטר · כדור הארץ וקוטר · ראה עוד »

קילומטר רבוע

קילומטר רבוע (סמל: ק"מ² או קמ"ר) היא יחידת מידה השייכת למערכת היחידות הבינלאומית (SI) למדידת שטח של משטח כלשהו.

הירח וקילומטר רבוע · כדור הארץ וקילומטר רבוע · ראה עוד »

שחיקה (גאולוגיה)

משטח שחיקה קרחוני בנורווגיה, סמוך לכיפת הקרח יוסטדאלסבריין הים הבלטי בגאולוגיה, שחיקה הוא אחד מתהליכי הבליה המכנית החל על סלעים וגורם להתפוררות או התפרקות שלהם.

הירח ושחיקה (גאולוגיה) · כדור הארץ ושחיקה (גאולוגיה) · ראה עוד »

שביט

שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.

הירח ושביט · כדור הארץ ושביט · ראה עוד »

תאוצת הכובד

בתמונה ניתן לראות אזורים בכדור הארץ בהם תאוצת הכובד גדולה מהערך התאורטי (9.80665 מטר לשנייה בריבוע) (בכחול) ואזורים בהם היא נמוכה מערך זה (באדום), על פי מדידות של נאס"א תאוצת הכובד של גוף היא קצב השינוי במהירותו כאשר הוא נמצא בנפילה חופשית בשדה כבידה.

הירח ותאוצת הכובד · כדור הארץ ותאוצת הכובד · ראה עוד »

תיאה (כוכב לכת משוער)

עבודת אמנות המתארת את ההתנגשות בין תיאה לכדור הארץ אשר ככל הנראה גרמה להיווצרות הירח. תֵיאָה (באנגלית: Theia) הוא כוכב לכת משוער שהיה קיים בראשית מערכת השמש.

הירח ותיאה (כוכב לכת משוער) · כדור הארץ ותיאה (כוכב לכת משוער) · ראה עוד »

לוויין

הלוויין הראשון בחלל ספוטניק 1 לווין על רקע כדור הארץ מסלול סביב כדור הארץ לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר, לרוב כוכב או כוכב לכת, המונח לוויין בעברית בא מהשורש ל־ו־ה, שכן הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת.

הירח ולוויין · כדור הארץ ולוויין · ראה עוד »

לילה

קו הרקיע של מלבורן בעת לילה חיפאי. לילה הוא שעות היממה החשוכות, שבהן אין אור שמש, מלאחר שקיעת השמש ועד זריחתה, להבדיל מיום.

הירח ולילה · כדור הארץ ולילה · ראה עוד »

חמצן

חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.

הירח וחמצן · חמצן וכדור הארץ · ראה עוד »

חנקן

חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.

הירח וחנקן · חנקן וכדור הארץ · ראה עוד »

חיים

בעל חיים תנין היאור (שמאל למטה). צמחים בהרי רכס רוונזורי, אוגנדה חיים על פי התיאוריה הביולוגית, הם מאפיין המבדיל ישויות חומריות המקיימות תהליכים ביולוגיים (ונקראות יצורים חיים או אורגניזמים) מישויות חומריות שאינן מקיימות תהליכים כאלו.

הירח וחיים · חיים וכדור הארץ · ראה עוד »

ברזל

ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.

ברזל והירח · ברזל וכדור הארץ · ראה עוד »

גאות ושפל

כוח הגאות בארבע נקודות שונות בכדור הארץ (באדום) כהפרש בין כוח המשיכה של הירח (בכחול) לבין הכוח הצנטריפוגלי בנקודות אלו (לא בתמונה). כדור הארץ בצהוב, האוקיינוסים בכחול והירח באפור (L.

גאות ושפל והירח · גאות ושפל וכדור הארץ · ראה עוד »

גרם שמיים

אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גֶּרֶם שָמַיִים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִים) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל.

גרם שמיים והירח · גרם שמיים וכדור הארץ · ראה עוד »

גופרית

גופרית (בלטינית: Sulfur או Sulphur) היא יסוד כימי שסמלו הכימי S ומספרו האטומי 16.

גופרית והירח · גופרית וכדור הארץ · ראה עוד »

האוקיינוס השקט

שקע ימי ארוך, עמוק וצר מדינת אורגון שבארצות הברית, כפי שנראה ב-17 באפריל 2005 תמונת לוויין של טייפון משתולל מעל האוקיינוס השקט; סופות הטייפון נפוצות באחד מחמשת אזורי האקלים שאוקיינוס השקט - אזור הטייפון האוקיינוס השקט הוא האוקיינוס הגדול ביותר בכדור הארץ ומכסה כשליש משטחו (32.4%), 165.2 מיליון קמ"ר.

האוקיינוס השקט והירח · האוקיינוס השקט וכדור הארץ · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.

הירח והשמש · השמש וכדור הארץ · ראה עוד »

השערת ההתנגשות הענקית

עבודת אמנות המתארת התנגשות בין שני גופים פלנטריים. כנראה, התנגשות כזאת בין כדור הארץ לבין גוף בגודל מאדים הביאה להיווצרות הירח. השערת ההתנגשות הענקית (באנגלית: giant impact hypothesis) היא השערה מדעית הגורסת כי הירח נוצר מהשברים שנשארו מהתנגשות בין כדור הארץ לגוף בגודל של כוכב הלכת מאדים, המכונה בשם תיאה, לפני כ-4.5 מיליארד שנים.

הירח והשערת ההתנגשות הענקית · השערת ההתנגשות הענקית וכדור הארץ · ראה עוד »

הליום

הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.

הירח והליום · הליום וכדור הארץ · ראה עוד »

כבידה

תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.

הירח וכבידה · כבידה וכדור הארץ · ראה עוד »

כוכב לכת

מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.

הירח וכוכב לכת · כדור הארץ וכוכב לכת · ראה עוד »

כוכב לכת ננסי

1.

הירח וכוכב לכת ננסי · כדור הארץ וכוכב לכת ננסי · ראה עוד »

ירח

ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.

הירח וירח · ירח וכדור הארץ · ראה עוד »

יום

שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה.

הירח ויום · יום וכדור הארץ · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין הירח וכדור הארץ

יש הירח 219 יחסים. יש הירח 309. כפי שיש להם במשותף 52, מדד הדמיון הוא = 52 / (219 + 309).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הירח וכדור הארץ. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »