גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין הלוח העברי והשמש
הלוח העברי והשמש יש להם 29 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מולד הלבנה, אסטרונומיה, ארבע התקופות, אליפסה, אדר א', נצרות, נקודת השוויון, עיבור השנה, פסח, שנייה, שעה, שקיעה, שבוע, לוח השנה במגילות קומראן, זריחה, חז"ל, בראשית, ברכת החמה, בריאת העולם (יהדות), דקה, המאה ה-4, האימפריה הרומית, הלוח היוליאני, הירח, כדור הארץ, ישו, יהדות, יום ראשון, 6 באוקטובר.
מולד הלבנה
תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.
הלוח העברי ומולד הלבנה · השמש ומולד הלבנה ·
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
אסטרונומיה והלוח העברי · אסטרונומיה והשמש ·
ארבע התקופות
ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם.
ארבע התקופות והלוח העברי · ארבע התקופות והשמש ·
אליפסה
סכום המרחקים של כל נקודה במישור (P) ממוקדי האליפסה (F_1 ו-F_2) קבוע ושווה ל-2a. האליפסה כחתך חרוט אליפסה היא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור הוא קבוע.
אליפסה והלוח העברי · אליפסה והשמש ·
אדר א'
אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת.
אדר א' והלוח העברי · אדר א' והשמש ·
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
הלוח העברי ונצרות · השמש ונצרות ·
נקודת השוויון
נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים.
הלוח העברי ונקודת השוויון · השמש ונקודת השוויון ·
עיבור השנה
בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.
הלוח העברי ועיבור השנה · השמש ועיבור השנה ·
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
שנייה
מנגנון של שעון מטוטלת המתקתק מדי שנייה שנייה היא יחידת המידה לזמן במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
הלוח העברי ושנייה · השמש ושנייה ·
שעה
שעה היא יחידת זמן השווה ל-60 דקות שהן 3,600 שניות.
שקיעה
חוף בת ים שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.
הלוח העברי ושקיעה · השמש ושקיעה ·
שבוע
שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.
הלוח העברי ושבוע · השמש ושבוע ·
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
הלוח העברי ולוח השנה במגילות קומראן · השמש ולוח השנה במגילות קומראן ·
זריחה
זריחה מעל הרי מואב נשר זריחה כתומה על עמק זבולון, תצפית מגבעת נשר השתקפות הזריחה בים המלח צפרירים לקראת זריחה מעל הר הבית והכותל המערבי, בסוף תפילת תיקון ליל שבועות, בשנת 2012. הזריחה היא הרגע ביממה שבו ניתן לראות לראשונה את השמש באופק של כדור הארץ בצד מזרח.
הלוח העברי וזריחה · השמש וזריחה ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
הלוח העברי וחז"ל · השמש וחז"ל ·
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
בראשית והלוח העברי · בראשית והשמש ·
ברכת החמה
ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.
ברכת החמה והלוח העברי · ברכת החמה והשמש ·
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
בריאת העולם (יהדות) והלוח העברי · בריאת העולם (יהדות) והשמש ·
דקה
'''דק ודקים'''שהעיתון הצבי, 28 בספטמבר 1909 דקה היא יחידת זמן המוגדרת כ- 1/60 של שעה או כ-60 שניות (ישנן דקות בעלות 61 שניות - דקה מעוברת).
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
הלוח העברי והמאה ה-4 · המאה ה-4 והשמש ·
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
האימפריה הרומית והלוח העברי · האימפריה הרומית והשמש ·
הלוח היוליאני
לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני הספירה, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.
הלוח היוליאני והלוח העברי · הלוח היוליאני והשמש ·
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
הירח והלוח העברי · הירח והשמש ·
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
הלוח העברי וכדור הארץ · השמש וכדור הארץ ·
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
הלוח העברי ויהדות · השמש ויהדות ·
יום ראשון
אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.
הלוח העברי ויום ראשון · השמש ויום ראשון ·
6 באוקטובר
6 באוקטובר הוא היום ה-279 בשנה (280 בשנה מעוברת), בשבוע ה-40 בלוח הגרגוריאני.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הלוח העברי והשמש
- מה יש להם במשותף הלוח העברי והשמש
- דמיון בין הלוח העברי והשמש
השוואה בין הלוח העברי והשמש
יש הלוח העברי 516 יחסים. יש הלוח העברי 208. כפי שיש להם במשותף 29, מדד הדמיון הוא = 29 / (516 + 208).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הלוח העברי והשמש. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
