סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הלוח העברי וירושלים

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין הלוח העברי וירושלים

הלוח העברי vs. ירושלים

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע. יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

דמיון בין הלוח העברי וירושלים

הלוח העברי וירושלים יש להם 74 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממצא ארכאולוגי, ממלכת החשמונאים, ממלכת יהודה, מצרים העתיקה, מקור ראשון, מרד בר כוכבא, מלחמת ששת הימים, מטפורה, מגילות מדבר יהודה, מדינת ישראל, מועצת הרבנות הראשית, מוזיאון ישראל, מודן הוצאה לאור, אסלאם, ארמית, ארץ ישראל, אדריאנוס, נצרות, נשיא מדינת ישראל, סנהדרין, ספר מלכים, ספירת הנוצרים, סוכות, ערבים, עברית, פסח, פיניקים, צבא הגנה לישראל, ציונות, קיסר, ..., רמב"ן, ראש ממשלת ישראל, שנות ה-50 של המאה ה-20, שעון קיץ, שקיעה, שלמה, שבועות, שיבת ציון, תנ"ך, תקופת בית שני, תלמוד, תורה, חז"ל, חומש (יהדות), בראשית, בית המקדש, בית המקדש השני, גמרא, גלות בבל, דוד, הממלכה האחמנית, הממלכה הסלאוקית, המאה ה-1, המאה ה-12, המאה ה-19, המאה ה-4, המאה ה-7, המאה הרביעית, המרד הגדול, האקדמיה ללשון העברית, האימפריה הרומית, הספרייה הלאומית, הר הבית, הלכה, הכנסת, הכותל המערבי, כותים, ישראל, ישו, יהדות, יהודים, יום העצמאות, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום ירושלים. להרחיב מדד (44 יותר) »

ממצא ארכאולוגי

מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אמנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי.

הלוח העברי וממצא ארכאולוגי · ירושלים וממצא ארכאולוגי · ראה עוד »

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

הלוח העברי וממלכת החשמונאים · ירושלים וממלכת החשמונאים · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

הלוח העברי וממלכת יהודה · ירושלים וממלכת יהודה · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

הלוח העברי ומצרים העתיקה · ירושלים ומצרים העתיקה · ראה עוד »

מקור ראשון

עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

הלוח העברי ומקור ראשון · ירושלים ומקור ראשון · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

הלוח העברי ומרד בר כוכבא · ירושלים ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

הלוח העברי ומלחמת ששת הימים · ירושלים ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מטפורה

מֶטָפוֹרָה (מיוונית: μεταφορά; צירוף של התחילית מטא (μετά.

הלוח העברי ומטפורה · ירושלים ומטפורה · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

הלוח העברי ומגילות מדבר יהודה · ירושלים ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מדינת ישראל

#הפניה ישראל.

הלוח העברי ומדינת ישראל · ירושלים ומדינת ישראל · ראה עוד »

מועצת הרבנות הראשית

מועצת הרבנות הראשית היא הגוף העליון של הרבנות הראשית לישראל, שפועל מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל.

הלוח העברי ומועצת הרבנות הראשית · ירושלים ומועצת הרבנות הראשית · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

הלוח העברי ומוזיאון ישראל · ירושלים ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

מודן הוצאה לאור

סמליל הישן של מודן דוכן הוצאת מודן ביריד שבוע הספר 2023 בירושלים מודן הוצאה לאור היא הוצאת ספרים ישראלית, חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

הלוח העברי ומודן הוצאה לאור · ירושלים ומודן הוצאה לאור · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

אסלאם והלוח העברי · אסלאם וירושלים · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

ארמית והלוח העברי · ארמית וירושלים · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

ארץ ישראל והלוח העברי · ארץ ישראל וירושלים · ראה עוד »

אדריאנוס

פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.

אדריאנוס והלוח העברי · אדריאנוס וירושלים · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

הלוח העברי ונצרות · ירושלים ונצרות · ראה עוד »

נשיא מדינת ישראל

נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.

הלוח העברי ונשיא מדינת ישראל · ירושלים ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

הלוח העברי וסנהדרין · ירושלים וסנהדרין · ראה עוד »

ספר מלכים

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.

הלוח העברי וספר מלכים · ירושלים וספר מלכים · ראה עוד »

ספירת הנוצרים

ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.

הלוח העברי וספירת הנוצרים · ירושלים וספירת הנוצרים · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

הלוח העברי וסוכות · ירושלים וסוכות · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

הלוח העברי וערבים · ירושלים וערבים · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

הלוח העברי ועברית · ירושלים ועברית · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

הלוח העברי ופסח · ירושלים ופסח · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

הלוח העברי ופיניקים · ירושלים ופיניקים · ראה עוד »

צבא הגנה לישראל

סרטונים צה"ל – צבא הגנה לישראל – וידאו צבא הגנה לישראל (ידוע בעיקר בראשי התיבות צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית.

הלוח העברי וצבא הגנה לישראל · ירושלים וצבא הגנה לישראל · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

הלוח העברי וציונות · ירושלים וציונות · ראה עוד »

קיסר

הכתרת נפוליאון לקיסר - ציור מאת ז'אק-לואי דויד נארוהיטו, קיסר יפן, האדם היחיד שמחזיק בתואר זה כיום קֵיסָר (בלטינית: Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות.

הלוח העברי וקיסר · ירושלים וקיסר · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

הלוח העברי ורמב"ן · ירושלים ורמב"ן · ראה עוד »

ראש ממשלת ישראל

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.

הלוח העברי וראש ממשלת ישראל · ירושלים וראש ממשלת ישראל · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-20

'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

הלוח העברי ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ירושלים ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שעון קיץ

מדינות ואזורים שלא הנהיגו שעון קיץ מעולם שעון קיץ הוא קביעה של תזמון שעות היממה, הנהוג באופן מקומי למשך תקופה מסוימת בשנה (בדרך כלל, מעונת האביב עד הסתיו), בשונה מן השעון הנהוג באותו מקום בשאר ימות השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם.

הלוח העברי ושעון קיץ · ירושלים ושעון קיץ · ראה עוד »

שקיעה

חוף בת ים שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.

הלוח העברי ושקיעה · ירושלים ושקיעה · ראה עוד »

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

הלוח העברי ושלמה · ירושלים ושלמה · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

הלוח העברי ושבועות · ירושלים ושבועות · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

הלוח העברי ושיבת ציון · ירושלים ושיבת ציון · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

הלוח העברי ותנ"ך · ירושלים ותנ"ך · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

הלוח העברי ותקופת בית שני · ירושלים ותקופת בית שני · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

הלוח העברי ותלמוד · ירושלים ותלמוד · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

הלוח העברי ותורה · ירושלים ותורה · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

הלוח העברי וחז"ל · חז"ל וירושלים · ראה עוד »

חומש (יהדות)

חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.

הלוח העברי וחומש (יהדות) · חומש (יהדות) וירושלים · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

בראשית והלוח העברי · בראשית וירושלים · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

בית המקדש והלוח העברי · בית המקדש וירושלים · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

בית המקדש השני והלוח העברי · בית המקדש השני וירושלים · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

גמרא והלוח העברי · גמרא וירושלים · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

גלות בבל והלוח העברי · גלות בבל וירושלים · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

דוד והלוח העברי · דוד וירושלים · ראה עוד »

הממלכה האחמנית

#הפניה האימפריה הפרסית האחמנית.

הלוח העברי והממלכה האחמנית · הממלכה האחמנית וירושלים · ראה עוד »

הממלכה הסלאוקית

הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס, שבשיא כוחה שלטה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד נהר האינדוס, ולזמן קצר אף בתראקיה.

הלוח העברי והממלכה הסלאוקית · הממלכה הסלאוקית וירושלים · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

הלוח העברי והמאה ה-1 · המאה ה-1 וירושלים · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

הלוח העברי והמאה ה-12 · המאה ה-12 וירושלים · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

הלוח העברי והמאה ה-19 · המאה ה-19 וירושלים · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

הלוח העברי והמאה ה-4 · המאה ה-4 וירושלים · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

הלוח העברי והמאה ה-7 · המאה ה-7 וירושלים · ראה עוד »

המאה הרביעית

#הפניההמאה ה-4.

הלוח העברי והמאה הרביעית · המאה הרביעית וירושלים · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

הלוח העברי והמרד הגדול · המרד הגדול וירושלים · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.

האקדמיה ללשון העברית והלוח העברי · האקדמיה ללשון העברית וירושלים · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

האימפריה הרומית והלוח העברי · האימפריה הרומית וירושלים · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

הלוח העברי והספרייה הלאומית · הספרייה הלאומית וירושלים · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

הלוח העברי והר הבית · הר הבית וירושלים · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

הלוח העברי והלכה · הלכה וירושלים · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.

הכנסת והלוח העברי · הכנסת וירושלים · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

הכותל המערבי והלוח העברי · הכותל המערבי וירושלים · ראה עוד »

כותים

הכותים הם קבוצה, שעל־פי המסופר במקרא הוגלתה על־ידי מלך אשור מכותא וערים נוספות באזור מסופוטמיה אל השומרון.

הלוח העברי וכותים · ירושלים וכותים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

הלוח העברי וישראל · ירושלים וישראל · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

הלוח העברי וישו · ירושלים וישו · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

הלוח העברי ויהדות · יהדות וירושלים · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

הלוח העברי ויהודים · יהודים וירושלים · ראה עוד »

יום העצמאות

יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.

הלוח העברי ויום העצמאות · יום העצמאות וירושלים · ראה עוד »

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

תרועות אבל ליום הזיכרון, 1951 יום הזיכרון לחלְלי מערְכות ישראל וּלחללי פעולות האיבה, המכונה בקיצור גם יום הזיכרון לחללי צה"ל או יום הזיכרון, הוא יום זיכרון לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל.

הלוח העברי ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל · יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וירושלים · ראה עוד »

יום ירושלים

יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.

הלוח העברי ויום ירושלים · יום ירושלים וירושלים · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין הלוח העברי וירושלים

יש הלוח העברי 516 יחסים. יש הלוח העברי 1255. כפי שיש להם במשותף 74, מדד הדמיון הוא = 74 / (516 + 1255).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הלוח העברי וירושלים. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »