דמיון בין הלוח העברי ושנת הכז
הלוח העברי ושנת הכז יש להם 35 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מולד הלבנה, א' בניסן, ארץ ישראל, אלול, ניסן, עשרה בטבת, פסח, פרשת שופטים, פורים, ראש חודש, שמחת תורה, שמיני עצרת, שנה מעוברת, שבת, שבת הגדול, שבועות, תשעה באב, ט' באב, חנוכה, חשוון, חלק (יחידת זמן), חוץ לארץ, בראשית, ה' בסיוון, ה'תשמ"ח, ה'תשמ"ה, ה'תשפ"ט, ה'תשצ"ו, ה'תשי"ח, ו' באייר, ..., כ"ה בשבט, כסלו, ירושלים, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הכיפורים. להרחיב מדד (5 יותר) »
מולד הלבנה
תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.
הלוח העברי ומולד הלבנה · מולד הלבנה ושנת הכז ·
א' בניסן
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
א' בניסן והלוח העברי · א' בניסן ושנת הכז ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל והלוח העברי · ארץ ישראל ושנת הכז ·
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
אלול והלוח העברי · אלול ושנת הכז ·
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
הלוח העברי וניסן · ניסן ושנת הכז ·
עשרה בטבת
ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.
הלוח העברי ועשרה בטבת · עשרה בטבת ושנת הכז ·
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
הלוח העברי ופסח · פסח ושנת הכז ·
פרשת שופטים
חכמי הסנהדרין יישובים בלשכת הגזית, מתוך מודל בית המקדש הראשון מהמאה ה-17 פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים.
הלוח העברי ופרשת שופטים · פרשת שופטים ושנת הכז ·
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
הלוח העברי ופורים · פורים ושנת הכז ·
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
הלוח העברי וראש חודש · ראש חודש ושנת הכז ·
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
הלוח העברי ושמחת תורה · שמחת תורה ושנת הכז ·
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
הלוח העברי ושמיני עצרת · שמיני עצרת ושנת הכז ·
שנה מעוברת
שנה מעוברת בלוח ירחי-שמשי היא שנה שנוסף לה חודש אחד ובלוח שנה שמשי היא שנה שנוסף לה יום או מספר ימים.
הלוח העברי ושנה מעוברת · שנה מעוברת ושנת הכז ·
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
הלוח העברי ושבת · שבת ושנת הכז ·
שבת הגדול
שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.
הלוח העברי ושבת הגדול · שבת הגדול ושנת הכז ·
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
הלוח העברי ושבועות · שבועות ושנת הכז ·
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
הלוח העברי ותשעה באב · שנת הכז ותשעה באב ·
ט' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' אב היא לרוב פרשת ואתחנן.
הלוח העברי וט' באב · ט' באב ושנת הכז ·
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
הלוח העברי וחנוכה · חנוכה ושנת הכז ·
חשוון
בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.
הלוח העברי וחשוון · חשוון ושנת הכז ·
חלק (יחידת זמן)
#הפניה חלק (יחידת מידה).
הלוח העברי וחלק (יחידת זמן) · חלק (יחידת זמן) ושנת הכז ·
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
הלוח העברי וחוץ לארץ · חוץ לארץ ושנת הכז ·
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
בראשית והלוח העברי · בראשית ושנת הכז ·
ה' בסיוון
אין תיאור.
ה' בסיוון והלוח העברי · ה' בסיוון ושנת הכז ·
ה'תשמ"ח
אין תיאור.
ה'תשמ"ח והלוח העברי · ה'תשמ"ח ושנת הכז ·
ה'תשמ"ה
אין תיאור.
ה'תשמ"ה והלוח העברי · ה'תשמ"ה ושנת הכז ·
ה'תשפ"ט
אין תיאור.
ה'תשפ"ט והלוח העברי · ה'תשפ"ט ושנת הכז ·
ה'תשצ"ו
אין תיאור.
ה'תשצ"ו והלוח העברי · ה'תשצ"ו ושנת הכז ·
ה'תשי"ח
אין תיאור.
ה'תשי"ח והלוח העברי · ה'תשי"ח ושנת הכז ·
ו' באייר
אין תיאור.
הלוח העברי וו' באייר · ו' באייר ושנת הכז ·
כ"ה בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה שבט היא, ברוב השנים, פרשת משפטים.
הלוח העברי וכ"ה בשבט · כ"ה בשבט ושנת הכז ·
כסלו
בול ישראלי לחודש כסלו כסלו או כסליו (מאכדית: kissilimu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש התשיעי במספר לפי המסורת המקראית והשלישי לפי המסורת החז"לית.
הלוח העברי וכסלו · כסלו ושנת הכז ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
הלוח העברי וירושלים · ירושלים ושנת הכז ·
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה בקיצור גם יום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש לזכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי בשנים 1933–1945 וזכר הגבורה היהודית באותה תקופה.
הלוח העברי ויום הזיכרון לשואה ולגבורה · יום הזיכרון לשואה ולגבורה ושנת הכז ·
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הלוח העברי ושנת הכז
- מה יש להם במשותף הלוח העברי ושנת הכז
- דמיון בין הלוח העברי ושנת הכז
השוואה בין הלוח העברי ושנת הכז
יש הלוח העברי 516 יחסים. יש הלוח העברי 173. כפי שיש להם במשותף 35, מדד הדמיון הוא = 35 / (516 + 173).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הלוח העברי ושנת הכז. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: