דמיון בין הלכה וחגי ישראל ומועדיו
הלכה וחגי ישראל ומועדיו יש להם 50 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מנהג (יהדות), מסכת מועד קטן, מסכת עירובין, מסכת שבת, מסכת ביצה, מצה, מצווה, משנה, מגילת תענית, ארץ ישראל, איסור ערלה, ניסוך המים, סדר מועד, סוכה, סוכות, פסח, פורים, צום, קורבן (יהדות), קודש הקודשים, ראש השנה, שמיטה, שבת, שבועות, תנאים, תענית, תפילה (יהדות), תקיעת שופר, תרומות ומעשרות, תשעה באב, ..., תלמוד, ל"ט אבות מלאכה, ליל הסדר, חמץ, חנוכה, חז"ל, חוץ לארץ, חיבוט ערבה, ברית מילה, בית המקדש, בית המקדש השני, גמרא, דאורייתא, דרבנן, הר סיני, הדלקת נרות חנוכה, יהדות, יהודים, יום טוב, יום הכיפורים. להרחיב מדד (20 יותר) »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
הלכה ומנהג (יהדות) · חגי ישראל ומועדיו ומנהג (יהדות) ·
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
הלכה ומסכת מועד קטן · חגי ישראל ומועדיו ומסכת מועד קטן ·
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
הלכה ומסכת עירובין · חגי ישראל ומועדיו ומסכת עירובין ·
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
הלכה ומסכת שבת · חגי ישראל ומועדיו ומסכת שבת ·
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
הלכה ומסכת ביצה · חגי ישראל ומועדיו ומסכת ביצה ·
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
הלכה ומצה · חגי ישראל ומועדיו ומצה ·
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
הלכה ומצווה · חגי ישראל ומועדיו ומצווה ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
הלכה ומשנה · חגי ישראל ומועדיו ומשנה ·
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
הלכה ומגילת תענית · חגי ישראל ומועדיו ומגילת תענית ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל והלכה · ארץ ישראל וחגי ישראל ומועדיו ·
איסור ערלה
איסור ערלה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לאכול ואף ליהנות מפירות עצי הפרי בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם.
איסור ערלה והלכה · איסור ערלה וחגי ישראל ומועדיו ·
ניסוך המים
ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג.
הלכה וניסוך המים · חגי ישראל ומועדיו וניסוך המים ·
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
הלכה וסדר מועד · חגי ישראל ומועדיו וסדר מועד ·
סוכה
סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.
הלכה וסוכה · חגי ישראל ומועדיו וסוכה ·
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
הלכה וסוכות · חגי ישראל ומועדיו וסוכות ·
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
הלכה ופסח · חגי ישראל ומועדיו ופסח ·
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
הלכה ופורים · חגי ישראל ומועדיו ופורים ·
צום
נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.
הלכה וצום · חגי ישראל ומועדיו וצום ·
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
הלכה וקורבן (יהדות) · חגי ישראל ומועדיו וקורבן (יהדות) ·
קודש הקודשים
יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.
הלכה וקודש הקודשים · חגי ישראל ומועדיו וקודש הקודשים ·
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
הלכה וראש השנה · חגי ישראל ומועדיו וראש השנה ·
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
הלכה ושמיטה · חגי ישראל ומועדיו ושמיטה ·
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
הלכה ושבת · חגי ישראל ומועדיו ושבת ·
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
הלכה ושבועות · חגי ישראל ומועדיו ושבועות ·
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
הלכה ותנאים · חגי ישראל ומועדיו ותנאים ·
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
הלכה ותענית · חגי ישראל ומועדיו ותענית ·
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
הלכה ותפילה (יהדות) · חגי ישראל ומועדיו ותפילה (יהדות) ·
תקיעת שופר
תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.
הלכה ותקיעת שופר · חגי ישראל ומועדיו ותקיעת שופר ·
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
הלכה ותרומות ומעשרות · חגי ישראל ומועדיו ותרומות ומעשרות ·
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
הלכה ותשעה באב · חגי ישראל ומועדיו ותשעה באב ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
הלכה ותלמוד · חגי ישראל ומועדיו ותלמוד ·
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
הלכה ול"ט אבות מלאכה · חגי ישראל ומועדיו ול"ט אבות מלאכה ·
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
הלכה וליל הסדר · חגי ישראל ומועדיו וליל הסדר ·
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
הלכה וחמץ · חגי ישראל ומועדיו וחמץ ·
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
הלכה וחנוכה · חגי ישראל ומועדיו וחנוכה ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
הלכה וחז"ל · חגי ישראל ומועדיו וחז"ל ·
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
הלכה וחוץ לארץ · חגי ישראל ומועדיו וחוץ לארץ ·
חיבוט ערבה
מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש.
הלכה וחיבוט ערבה · חגי ישראל ומועדיו וחיבוט ערבה ·
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
ברית מילה והלכה · ברית מילה וחגי ישראל ומועדיו ·
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
בית המקדש והלכה · בית המקדש וחגי ישראל ומועדיו ·
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
בית המקדש השני והלכה · בית המקדש השני וחגי ישראל ומועדיו ·
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
גמרא והלכה · גמרא וחגי ישראל ומועדיו ·
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
דאורייתא והלכה · דאורייתא וחגי ישראל ומועדיו ·
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
דרבנן והלכה · דרבנן וחגי ישראל ומועדיו ·
הר סיני
"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, באירוע המכונה "מעמד הר סיני".
הלכה והר סיני · הר סיני וחגי ישראל ומועדיו ·
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
הדלקת נרות חנוכה והלכה · הדלקת נרות חנוכה וחגי ישראל ומועדיו ·
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
הלכה ויהדות · חגי ישראל ומועדיו ויהדות ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
הלכה ויהודים · חגי ישראל ומועדיו ויהודים ·
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
הלכה ויום טוב · חגי ישראל ומועדיו ויום טוב ·
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הלכה וחגי ישראל ומועדיו
- מה יש להם במשותף הלכה וחגי ישראל ומועדיו
- דמיון בין הלכה וחגי ישראל ומועדיו
השוואה בין הלכה וחגי ישראל ומועדיו
יש הלכה 295 יחסים. יש הלכה 396. כפי שיש להם במשותף 50, מדד הדמיון הוא = 50 / (295 + 396).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הלכה וחגי ישראל ומועדיו. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: