סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הלכה ומצווה

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין הלכה ומצווה

הלכה vs. מצווה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים. ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

דמיון בין הלכה ומצווה

הלכה ומצווה יש להם 37 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מצה, מצוות התלויות בארץ, מדרש, ארץ ישראל, איסור עריות, נטילת לולב, סוכות, פסח, קריאת שמע, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, רצח, רבי יהודה הנשיא, רי"ף, שעטנז, שחיטה (הלכה), שבת, תנ"ך, תפילה (יהדות), תפילין, תקנת חכמים, תלמוד בבלי, תורה שבעל פה, ליל הסדר, חז"ל, בשר בחלב, גנבה, דאורייתא, דרבנן, ..., השבת אבדה, כיבוד אב ואם, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות קראית, יהודאי גאון, ייבום וחליצה. להרחיב מדד (7 יותר) »

מצה

צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

הלכה ומצה · מצה ומצווה · ראה עוד »

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

הלכה ומצוות התלויות בארץ · מצווה ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

הלכה ומדרש · מדרש ומצווה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

ארץ ישראל והלכה · ארץ ישראל ומצווה · ראה עוד »

איסור עריות

ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין אנשים שאינם רשאים לעשות זאת, כגון קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ ובין אח לאחות.

איסור עריות והלכה · איסור עריות ומצווה · ראה עוד »

נטילת לולב

#הפניה ארבעת המינים.

הלכה ונטילת לולב · מצווה ונטילת לולב · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

הלכה וסוכות · מצווה וסוכות · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

הלכה ופסח · מצווה ופסח · ראה עוד »

קריאת שמע

פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

הלכה וקריאת שמע · מצווה וקריאת שמע · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

הלכה ורמב"ן · מצווה ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

הלכה ורמב"ם · מצווה ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

הלכה ורא"ש · מצווה ורא"ש · ראה עוד »

רצח

קין רוצח את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא פשע של הריגת אדם אחר מתוך מודעות וללא הצדקה, בעיקר כאשר ההריגה מלווה בכוונת זדון.

הלכה ורצח · מצווה ורצח · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

הלכה ורבי יהודה הנשיא · מצווה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

הלכה ורי"ף · מצווה ורי"ף · ראה עוד »

שעטנז

ביהדות, איסור שַׁעַטְנֵז הוא מצוות לא תעשה מהתורה, שלא ללבוש בגד שבו ארוגים, קשורים או תפורים צמר ופשתן יחדיו.

הלכה ושעטנז · מצווה ושעטנז · ראה עוד »

שחיטה (הלכה)

שחיטה ביהדות היא מצווה להכשיר בהמה, חיה או עוף טהורים באמצעות המתה על פי ההלכה.

הלכה ושחיטה (הלכה) · מצווה ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

הלכה ושבת · מצווה ושבת · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

הלכה ותנ"ך · מצווה ותנ"ך · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

הלכה ותפילה (יהדות) · מצווה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

הלכה ותפילין · מצווה ותפילין · ראה עוד »

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

הלכה ותקנת חכמים · מצווה ותקנת חכמים · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

הלכה ותלמוד בבלי · מצווה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תורה שבעל פה

#הפניה תורה שבעל-פה.

הלכה ותורה שבעל פה · מצווה ותורה שבעל פה · ראה עוד »

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.

הלכה וליל הסדר · ליל הסדר ומצווה · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

הלכה וחז"ל · חז"ל ומצווה · ראה עוד »

בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.

בשר בחלב והלכה · בשר בחלב ומצווה · ראה עוד »

גנבה

פול שוקרנה-מורו, "הגנב הערמומי", 1931 גְּנֵבָה או גֶּזֶל פירושם לקיחת דבר בלי רשות בעליו.

גנבה והלכה · גנבה ומצווה · ראה עוד »

דאורייתא

בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.

דאורייתא והלכה · דאורייתא ומצווה · ראה עוד »

דרבנן

דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.

דרבנן והלכה · דרבנן ומצווה · ראה עוד »

השבת אבדה

הֲשָׁבַת אֲבֵדָה היא מצוות עשה שבין אדם לחברו המחייבת להחזיר אבדה לבעליה.

הלכה והשבת אבדה · השבת אבדה ומצווה · ראה עוד »

כיבוד אב ואם

כיבוד אב ואם היא מצוות עשה דאורייתא, הדיבר החמישי בעשרת הדיברות.

הלכה וכיבוד אב ואם · כיבוד אב ואם ומצווה · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

הלכה ויהדות · יהדות ומצווה · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

הלכה ויהדות אורתודוקסית · יהדות אורתודוקסית ומצווה · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

הלכה ויהדות קראית · יהדות קראית ומצווה · ראה עוד »

יהודאי גאון

רב יהודאי בן נחמן גאון היה ראש ישיבת סורא (757-761), ואחד מחשובי הגאונים.

הלכה ויהודאי גאון · יהודאי גאון ומצווה · ראה עוד »

ייבום וחליצה

#הפניה ייבום.

הלכה וייבום וחליצה · ייבום וחליצה ומצווה · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין הלכה ומצווה

יש הלכה 295 יחסים. יש הלכה 134. כפי שיש להם במשותף 37, מדד הדמיון הוא = 37 / (295 + 134).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הלכה ומצווה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »