תוכן עניינים
56 יחסים: מנחם אלון, מסורת, מסכת סוכה, משה אלשייך, מהר"ם אלשקר, מהר"י בן לב, מהר"י ברונא, מהרא"י, מהרשד"ם, מהרי"ק, מהרי"ל, א"א הרכבי, אמוראים, ארמית, אליהו מזרחי, אבקת רוכל, אביי, אגרת רב שרירא גאון, נימוקי יוסף, ספקות בהלכה, ספר האשכול, ספריית אסיף, סדר תנאים ואמוראים, פסיקת הלכה, קבלת הוראות מרן, ר"ן, רמ"א, רמב"ן, רמב"ם, רא"ה, ראשונים, רבא, רי"ף, ריטב"א, שמואל הנגיד, שאילתות דרב אחאי, שני לוחות הברית (ספר), תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, זכרון יהודה, חוכא ואטלולא, בית יוסף, גאונים, המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, האוניברסיטה הפתוחה, הרא"ש, הרדב"ז, הלכה, הלכות גדולות, ... להרחיב מדד (6 יותר) »
מנחם אלון
מנחם אלעזר אֵלון (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 – כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים, מומחה למשפט העברי והיסטוריון של ההלכה.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ומנחם אלון
מסורת
מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ומסורת
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ומסכת סוכה
משה אלשייך
#הפניה משה אלשיך.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ומשה אלשייך
מהר"ם אלשקר
#הפניה משה אלשקר.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ומהר"ם אלשקר
מהר"י בן לב
#הפניה יוסף בן לב.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ומהר"י בן לב
מהר"י ברונא
#הפניה ישראל ברונא.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ומהר"י ברונא
מהרא"י
#הפניה ישראל איסרלן.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ומהרא"י
מהרשד"ם
#הפניה שמואל די מדינה.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ומהרשד"ם
מהרי"ק
#הפניה יוסף קולון.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ומהרי"ק
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ומהרי"ל
א"א הרכבי
#הפניה אברהם אליהו הרכבי.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי וא"א הרכבי
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ואמוראים
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי וארמית
אליהו מזרחי
רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526, רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, סופר קומנטר ומדינאי יהודי-טורקי.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ואליהו מזרחי
אבקת רוכל
#הפניה יוסף קארו#ספריו.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ואבקת רוכל
אביי
אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ואביי
אגרת רב שרירא גאון
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ואגרת רב שרירא גאון
נימוקי יוסף
#הפניה יוסף חביבא.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ונימוקי יוסף
ספקות בהלכה
#הפניהספק (הלכה).
לִרְאוֹת הלכה כבתראי וספקות בהלכה
ספר האשכול
ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי אברהם בן יצחק אב בית דין נרבונה (מכונה: ראב"י אב"ד; הראב"ד השני), שחי במחצית הראשונה של המאה השתים עשרה.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי וספר האשכול
ספריית אסיף
ספריית אסיף היא מאגר תורני מקוון של כתבי עת וספרים תורניים מהדור הנוכחי, בעיקר מישיבות הציונות הדתית, המוגשים כקובצי PDF לעיון ולהורדה באופן חופשי.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי וספריית אסיף
סדר תנאים ואמוראים
סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי וסדר תנאים ואמוראים
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ופסיקת הלכה
קבלת הוראות מרן
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) קבלת הוראות מרן הוא כלל הלכתי המציין את המחויבות להתחשב בדעתו של הרב יוסף קארו (המכונה מרן) כדעה המכריעה בכללי הפסיקה לעומת פוסקים אחרים.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי וקבלת הוראות מרן
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ור"ן
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ורמ"א
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ורמב"ן
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ורמב"ם
רא"ה
רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ורא"ה
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי וראשונים
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ורבא
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ורי"ף
ריטב"א
רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי וריטב"א
שמואל הנגיד
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ושמואל הנגיד
שאילתות דרב אחאי
#הפניה שאילתות דרב אחא.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ושאילתות דרב אחאי
שני לוחות הברית (ספר)
שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיה הלוי הורוביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ושני לוחות הברית (ספר)
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ותלמוד
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ותלמוד בבלי
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ותלמוד ירושלמי
זכרון יהודה
כריכת הספר בהוצאת מכון ירושלים זכרון יהודה הוא ספר שאלות ותשובות של רבי יהודה בן הרא"ש, שענה לשואליו בזמן שישב על כיסא אביו הרא"ש ברבנות העיר טוליטולה (טולדו).
לִרְאוֹת הלכה כבתראי וזכרון יהודה
חוכא ואטלולא
חוּכָא וְאִטְלוּלָא (לפי הערוך: חוכא וטלולא) הוא ביטוי תלמודי, שמופיע גם בספרות ההלכה ופירושו "צחוק וליצנות".
לִרְאוֹת הלכה כבתראי וחוכא ואטלולא
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ובית יוסף
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי וגאונים
המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו
המשפט העברי: תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו הוא חיבור בן שלושה כרכים מאת השופט פרופ' מנחם אלון (המשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון), הנחשב לאחד מספרי היסוד בנושא המשפט העברי.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי והמשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי והאוניברסיטה הפתוחה
הרא"ש
#הפניה רא"ש.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי והרא"ש
הרדב"ז
#הפניהרדב"ז.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי והרדב"ז
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי והלכה
הלכות גדולות
שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי והלכות גדולות
הגהות מיימוניות
הגהות מיימוניות הוא חיבור הלכתי מהמאה ה-13 שחיבר רבי מאיר הכהן מרוטנבורג.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי והגהות מיימוניות
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי והוצאת מאגנס
ירידת הדורות
ירידת הדורות או נתקטנו הדורות ביהדות, היא השקפה הרואה את הדורות הקדומים ביהדות כמדורגים גבוה יותר, במישורים שונים.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי וירידת הדורות
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי וישראל מ' תא-שמע
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ויהדות אשכנז
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
לִרְאוֹת הלכה כבתראי ויוסף קארו