דמיון בין המילון ההיסטורי ללשון העברית ומשנה
המילון ההיסטורי ללשון העברית ומשנה יש להם 13 דברים במשותף (ביוניונפדיה): משנה, מדרשי הלכה, מוסד ביאליק, אגדה (יהדות), תנאים, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תוספתא, לשון חז"ל, בית המקדש השני, גאונים, גניזת קהיר, ימי הביניים.
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
המילון ההיסטורי ללשון העברית ומשנה · משנה ומשנה ·
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
המילון ההיסטורי ללשון העברית ומדרשי הלכה · מדרשי הלכה ומשנה ·
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
המילון ההיסטורי ללשון העברית ומוסד ביאליק · מוסד ביאליק ומשנה ·
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
אגדה (יהדות) והמילון ההיסטורי ללשון העברית · אגדה (יהדות) ומשנה ·
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
המילון ההיסטורי ללשון העברית ותנאים · משנה ותנאים ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
המילון ההיסטורי ללשון העברית ותלמוד · משנה ותלמוד ·
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
המילון ההיסטורי ללשון העברית ותלמוד ירושלמי · משנה ותלמוד ירושלמי ·
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
המילון ההיסטורי ללשון העברית ותוספתא · משנה ותוספתא ·
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
המילון ההיסטורי ללשון העברית ולשון חז"ל · לשון חז"ל ומשנה ·
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
בית המקדש השני והמילון ההיסטורי ללשון העברית · בית המקדש השני ומשנה ·
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
גאונים והמילון ההיסטורי ללשון העברית · גאונים ומשנה ·
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
גניזת קהיר והמילון ההיסטורי ללשון העברית · גניזת קהיר ומשנה ·
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
המילון ההיסטורי ללשון העברית וימי הביניים · ימי הביניים ומשנה ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה המילון ההיסטורי ללשון העברית ומשנה
- מה יש להם במשותף המילון ההיסטורי ללשון העברית ומשנה
- דמיון בין המילון ההיסטורי ללשון העברית ומשנה
השוואה בין המילון ההיסטורי ללשון העברית ומשנה
יש המילון ההיסטורי ללשון העברית 59 יחסים. יש המילון ההיסטורי ללשון העברית 291. כפי שיש להם במשותף 13, מדד הדמיון הוא = 13 / (59 + 291).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין המילון ההיסטורי ללשון העברית ומשנה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: