גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין המילון ההיסטורי ללשון העברית ותלמוד בבלי
המילון ההיסטורי ללשון העברית ותלמוד בבלי יש להם 11 דברים במשותף (ביוניונפדיה): משנה, אגדה (יהדות), ערבית, עברית, שאלות ותשובות, תנאים, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תוספתא, גאונים, גניזת קהיר.
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
המילון ההיסטורי ללשון העברית ומשנה · משנה ותלמוד בבלי ·
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
אגדה (יהדות) והמילון ההיסטורי ללשון העברית · אגדה (יהדות) ותלמוד בבלי ·
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
המילון ההיסטורי ללשון העברית וערבית · ערבית ותלמוד בבלי ·
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
המילון ההיסטורי ללשון העברית ועברית · עברית ותלמוד בבלי ·
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
המילון ההיסטורי ללשון העברית ושאלות ותשובות · שאלות ותשובות ותלמוד בבלי ·
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
המילון ההיסטורי ללשון העברית ותנאים · תלמוד בבלי ותנאים ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
המילון ההיסטורי ללשון העברית ותלמוד · תלמוד ותלמוד בבלי ·
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
המילון ההיסטורי ללשון העברית ותלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי ·
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
המילון ההיסטורי ללשון העברית ותוספתא · תוספתא ותלמוד בבלי ·
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
גאונים והמילון ההיסטורי ללשון העברית · גאונים ותלמוד בבלי ·
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
גניזת קהיר והמילון ההיסטורי ללשון העברית · גניזת קהיר ותלמוד בבלי ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה המילון ההיסטורי ללשון העברית ותלמוד בבלי
- מה יש להם במשותף המילון ההיסטורי ללשון העברית ותלמוד בבלי
- דמיון בין המילון ההיסטורי ללשון העברית ותלמוד בבלי
השוואה בין המילון ההיסטורי ללשון העברית ותלמוד בבלי
יש המילון ההיסטורי ללשון העברית 59 יחסים. יש המילון ההיסטורי ללשון העברית 281. כפי שיש להם במשותף 11, מדד הדמיון הוא = 11 / (59 + 281).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין המילון ההיסטורי ללשון העברית ותלמוד בבלי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
