גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין המרד הגדול וירושלים
המרד הגדול וירושלים יש להם 48 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מנשה הראל, מצרים, מצווה, מרד בר כוכבא, משיח, מוצא, מישור החוף, אצולה, נחל קדרון, סנהדרין, ספירת הנוצרים, סוכות, עראבה, עלייה לרגל, פסח, פרובינקיה יודיאה, קורבן (יהדות), רומא העתיקה, ריינה, שומרונים, שוק (מסחר), תנ"ך, תקופת בית שני, טופוגרפיה, טיטוס, חשמונאים, חז"ל, חורבות, חיפה, בר כוכבא, ..., בית המקדש, בית המקדש השני, גיא בן הינום, המאה ה-4, האימפריה הרומית, העיר העתיקה, הר הצופים, הר הבית, הרי ירושלים, הרי יהודה, הלגיון העשירי פרטנסיס, הורדוס, הים התיכון, ימי הביניים, ישראל, יד יצחק בן-צבי, יהודים, יופיטר (מיתולוגיה). להרחיב מדד (18 יותר) »
מנשה הראל
מנשה הראל בשנות ה-40 כלוחם וסייר בפלמ"ח מנשה הראל כסייר בנגב ב-1945 המצבה שעל קברו של פרופ' מנשה הראל בחלקת יקירי העיר ירושלים, בהר המנוחות מנשה (מנשק'ה) הראל (5 במאי 1917 – 23 בפברואר 2014) היה פרופסור לגאוגרפיה וחתן פרס ישראל לחקר ידע ארץ ישראל.
המרד הגדול ומנשה הראל · ירושלים ומנשה הראל ·
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
המרד הגדול ומצרים · ירושלים ומצרים ·
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
המרד הגדול ומצווה · ירושלים ומצווה ·
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
המרד הגדול ומרד בר כוכבא · ירושלים ומרד בר כוכבא ·
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
המרד הגדול ומשיח · ירושלים ומשיח ·
מוצא
בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.
המרד הגדול ומוצא · ירושלים ומוצא ·
מישור החוף
מישור החוף בישראל חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מראש הנקרה הארץ שפך נחל אלכסנדר חולות ניצנים גבעת כורכר בחוף הרצליה מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.
המרד הגדול ומישור החוף · ירושלים ומישור החוף ·
אצולה
אצולה היא שדרה חברתית שבה תואר האצולה עובר בירושה בהתאם לכללים וחוקים מסוימים.
אצולה והמרד הגדול · אצולה וירושלים ·
נחל קדרון
אפיק הקניון העליון ומנזר מר סבא נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה.
המרד הגדול ונחל קדרון · ירושלים ונחל קדרון ·
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
המרד הגדול וסנהדרין · ירושלים וסנהדרין ·
ספירת הנוצרים
ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.
המרד הגדול וספירת הנוצרים · ירושלים וספירת הנוצרים ·
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
המרד הגדול וסוכות · ירושלים וסוכות ·
עראבה
עראבה (בערבית: عرابة) היא עיר ערבית-מוסלמית במחוז הצפון בישראל, בבקעת סכנין, בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל), כ-7 ק"מ מדרום-מזרח לכרמיאל, כק"מ אחד ממזרח לסח'נין וכק"מ אחד ממערב לדיר חנא.
המרד הגדול ועראבה · ירושלים ועראבה ·
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
המרד הגדול ועלייה לרגל · ירושלים ועלייה לרגל ·
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
המרד הגדול ופסח · ירושלים ופסח ·
פרובינקיה יודיאה
מפת פרובינקיה יודיאה פרובינקיה יוּדַיְאָה (יהודה; ביוונית: Ἰουδαία, Ioudaia; בלטינית: Iudaea) הייתה פרובינקיה רומית שהשתרעה על חלק מהאזורים שהשתייכו לפני כן לממלכת החשמונאים ולממלכה ההרודיאנית.
המרד הגדול ופרובינקיה יודיאה · ירושלים ופרובינקיה יודיאה ·
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
המרד הגדול וקורבן (יהדות) · ירושלים וקורבן (יהדות) ·
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
המרד הגדול ורומא העתיקה · ירושלים ורומא העתיקה ·
ריינה
רֶיינַה (בערבית: الرينة) היא מועצה מקומית ערבית בישראל, השוכנת בגליל התחתון, בסמוך לנצרת.
המרד הגדול וריינה · ירושלים וריינה ·
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
המרד הגדול ושומרונים · ירושלים ושומרונים ·
שוק (מסחר)
שוק רמלה שוּק (ברבים: שְׁוָקִים) הוא מקום פיזי המשמש למסחר, בעיקר במוצרי מזון אך גם במוצרים אחרים.
המרד הגדול ושוק (מסחר) · ירושלים ושוק (מסחר) ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
המרד הגדול ותנ"ך · ירושלים ותנ"ך ·
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
המרד הגדול ותקופת בית שני · ירושלים ותקופת בית שני ·
טופוגרפיה
מפה טופוגרפית של העולם. גובה פני השטח של הארץ מיוצגים באמצעות צבעים. ניתן להבחין בין ים לקרקע, ואף בגבהים השונים ובצורת השטח על פי גוון הצבעים. שימוש בצבעים אינטואיטיבי יותר לאדם, אך פחות מדויק מייצוג באמצעות קווי גובה. הר הגעש קיסקה באלסקה (בצפון האי). ניתן לראות במפה גם את קווי הגובה של קרקעית הים שמופתה באמצעות סונאר. טוֹפּוֹגְרַפְיָה הוא תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר צורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים (מיוונית, טופוס – שטח, גרפיה – רישום).
המרד הגדול וטופוגרפיה · טופוגרפיה וירושלים ·
טיטוס
טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.
המרד הגדול וטיטוס · טיטוס וירושלים ·
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
המרד הגדול וחשמונאים · חשמונאים וירושלים ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
המרד הגדול וחז"ל · חז"ל וירושלים ·
חורבות
הפורום הרומי ברומא, איטליה. אתר מאצ'ו פיצ'ו חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם.
המרד הגדול וחורבות · חורבות וירושלים ·
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
המרד הגדול וחיפה · חיפה וירושלים ·
בר כוכבא
ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.
בר כוכבא והמרד הגדול · בר כוכבא וירושלים ·
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
בית המקדש והמרד הגדול · בית המקדש וירושלים ·
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
בית המקדש השני והמרד הגדול · בית המקדש השני וירושלים ·
גיא בן הינום
הגיא בתמונה משנת 1900 לערך חלקו המזרחי של גיא בן הינום גֵּיא בֶן הִנֹּם (או גיא בן הנום) הוא שמו של גיא בירושלים הנזכר רבות במקרא, וכיום מזוהה כעמק הנמצא מדרום לעיר העתיקה ועיר דוד ומקיף את הר ציון.
גיא בן הינום והמרד הגדול · גיא בן הינום וירושלים ·
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
המאה ה-4 והמרד הגדול · המאה ה-4 וירושלים ·
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
האימפריה הרומית והמרד הגדול · האימפריה הרומית וירושלים ·
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
המרד הגדול והעיר העתיקה · העיר העתיקה וירושלים ·
הר הצופים
הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.
המרד הגדול והר הצופים · הר הצופים וירושלים ·
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
המרד הגדול והר הבית · הר הבית וירושלים ·
הרי ירושלים
עין נקובא וברקע מבשרת ציון, הרי ירושלים טרסות בנחל רבידה, הרי ירושלים הרי ירושלים הוא אזור גאופוליטי הררי ומבותר במרכז ארץ ישראל, באזור העיר ירושלים.
המרד הגדול והרי ירושלים · הרי ירושלים וירושלים ·
הרי יהודה
נטף בלב גן לאומי "הרי יהודה" נוף מיושב בהרי יהודה מצוק דרגות; נוף אופייני למדבר הרי יהודה הרי יהודה, הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור בצפון ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח.
המרד הגדול והרי יהודה · הרי יהודה וירושלים ·
הלגיון העשירי פרטנסיס
כתובת המציינת את מקום הצבת הקוהורטה השמינית של הלגיון העשירי. הכתובת נתרמה למוזיאון ומקום מציאתה אינו ידוע, אולם על פי בדיקות מעבדה שנערכו לעפר שעדיין היה צמוד לכתובת נקבע שמוצאה מאזור ירושלים. נמצאת בתצוגה במוזיאון ישראל זוג רעפים שטוחים וביניהם רעף עגול שבסופו עיטור של הלגיון העשירי. הרעפים נמצאו בחפירות שנערכו בבנייני האומה, המקום שבו היו כבשני הלגיון העשירי. מוזיאון ישראל הלגיון העשירי פְרֵטֶנְסִיס (לטינית: LEGIO X FRETENSIS או בקיצור LXF) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי אוקטביאנוס בשנת 41 לפנה"ס, בזמן מלחמת האזרחים ברומא.
הלגיון העשירי פרטנסיס והמרד הגדול · הלגיון העשירי פרטנסיס וירושלים ·
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
הורדוס והמרד הגדול · הורדוס וירושלים ·
הים התיכון
הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.
הים התיכון והמרד הגדול · הים התיכון וירושלים ·
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
המרד הגדול וימי הביניים · ימי הביניים וירושלים ·
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
המרד הגדול וישראל · ירושלים וישראל ·
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
המרד הגדול ויד יצחק בן-צבי · יד יצחק בן-צבי וירושלים ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
המרד הגדול ויהודים · יהודים וירושלים ·
יופיטר (מיתולוגיה)
במיתולוגיה הרומית, יופיטר (בלטינית: Iuppiter), המכונה גם יוביס, היה ראש האלים ופטרונה של המדינה הרומאית, האל החשוב והמכובד ביותר בפנתאון האלים הרומי.
המרד הגדול ויופיטר (מיתולוגיה) · יופיטר (מיתולוגיה) וירושלים ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה המרד הגדול וירושלים
- מה יש להם במשותף המרד הגדול וירושלים
- דמיון בין המרד הגדול וירושלים
השוואה בין המרד הגדול וירושלים
יש המרד הגדול 457 יחסים. יש המרד הגדול 1255. כפי שיש להם במשותף 48, מדד הדמיון הוא = 48 / (457 + 1255).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין המרד הגדול וירושלים. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
