סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

המרד הערבי הגדול ומשפחת נשאשיבי

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין המרד הערבי הגדול ומשפחת נשאשיבי

המרד הערבי הגדול vs. משפחת נשאשיבי

המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939. על פי אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 2, עמ' 149: התמונה צולמה בשנת 1932.. ראע'ב נשאשיבי עומד מעל הכלה. פח'רי נשאשיבי עומד ראשון משמאל. בית הגא ראשיד נשאשיבי, הידוע היום כבית טיכו שמו של ראע'ב נשאשיבי בין השמות על לוח הנצחה לכבוד חנוכת רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים) משפחת א-נשאשיבי (בערבית: النشاشيبي) היא משפחה ערבית ירושלמית, שהייתה בעלת השפעה ויוקרה רבה בקרב ערביי ארץ ישראל ובקרב השלטון העות'מאני של ארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20.

דמיון בין המרד הערבי הגדול ומשפחת נשאשיבי

המרד הערבי הגדול ומשפחת נשאשיבי יש להם 18 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסגד אל-אקצא, אמין אל-חוסייני, ארץ ישראל, ערבית, ערביי ארץ ישראל, עבדאללה הראשון, מלך ירדן, פלסטין (עיתון), פח'רי נשאשיבי, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר), ראע'ב נשאשיבי, שנות ה-30 של המאה ה-20, חברון, המנדט הבריטי, המועצה המוסלמית העליונה, האוניברסיטה הפתוחה, כנופיות השלום, יעקב שמעוני, יהושע פורת.

מסגד אל-אקצא

מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.

המרד הערבי הגדול ומסגד אל-אקצא · מסגד אל-אקצא ומשפחת נשאשיבי · ראה עוד »

אמין אל-חוסייני

מוחמד אמין אל-חוסייני (בערבית: الحاج محمد أمين الحسيني תעתיק מדויק: אלחאג' מֻחמד אמין אלחֻסֶיני, ידוע כחאג' אמין; 1895 – 4 ביולי 1974) היה מנהיג ערבי-מוסלמי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל והמנהיג הראשי של ערביי ארץ ישראל לפני הקמת אש"ף.

אמין אל-חוסייני והמרד הערבי הגדול · אמין אל-חוסייני ומשפחת נשאשיבי · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

ארץ ישראל והמרד הערבי הגדול · ארץ ישראל ומשפחת נשאשיבי · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

המרד הערבי הגדול וערבית · משפחת נשאשיבי וערבית · ראה עוד »

ערביי ארץ ישראל

מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

המרד הערבי הגדול וערביי ארץ ישראל · משפחת נשאשיבי וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

עבדאללה הראשון, מלך ירדן

שנות ה-20 עבדאללה הראשון בביקור אצל נשיא טורקיה, אטאטורק, ב-1937 עבדאללה יוצא מהר הבית, כמה שבועות לפני רציחתו הנסיך חוסיין ניצב שלישי מימין עבדאללה הראשון בן חוסיין (בערבית: عبد الله الأول بن حسين, 2 בפברואר 1882 – 20 ביולי 1951) היה המלך הראשון של הממלכה ההאשמית של ירדן (או בשמה בעת ייסודה: הממלכה ההאשמית של עבר הירדן).

המרד הערבי הגדול ועבדאללה הראשון, מלך ירדן · משפחת נשאשיבי ועבדאללה הראשון, מלך ירדן · ראה עוד »

פלסטין (עיתון)

שער העיתון פלסטין מתאריך 6 במאי 1936 בדיווח על אירועים מן המרד הערבי הגדול קטע מתוך גיליון העיתון "פלסטין", 9 באוגוסט 1936 Yousef El-Issa. פַלַסְטִין (בערבית: فلسطين) היה עיתון בשפה הערבית שהיה לאחד המשפיעים ביותר בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

המרד הערבי הגדול ופלסטין (עיתון) · משפחת נשאשיבי ופלסטין (עיתון) · ראה עוד »

פח'רי נשאשיבי

פח'רי א-נשאשיבי (בערבית: فخري النشاشيبي; 1899 – 9 בנובמבר 1941) היה מנהיג פוליטי ערבי פלסטיני בתקופת המנדט הבריטי ואישיות בולטת באופוזיציה להנהגה החוסיינית.

המרד הערבי הגדול ופח'רי נשאשיבי · משפחת נשאשיבי ופח'רי נשאשיבי · ראה עוד »

צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)

צמיחת התנועה הערבית הפלסטינית 1929-1918 הוא ספר של המזרחן פרופ' יהושע פורת אשר ראה אור בהוצאת עם עובד, והמשכו בכותר: ממהומות למרידה, התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929; שני הכרכים ראו אור, בהתאמה, בשנים 1976 ו-1978.

המרד הערבי הגדול וצמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר) · משפחת נשאשיבי וצמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר) · ראה עוד »

ראע'ב נשאשיבי

ראש העיר ראע'ב נשאשיבי מעניק מדליות לשחקני טניס בטקס חנוכת מגרשי הטניס של ימקא בירושלים, 1931 רחוב על שמו בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים שמו של נשאשיבי בין השמות על לוח הנצחה לכבוד חנוכת רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים) ראע'בּ נשאשיבּי (בערבית: راغب النشاشيبي; תעתיק מדויק: ראע'ב אלנשאשיבי; 1881–1951) היה מנהיג פלסטיני מחמולת נשאשיבי שפעל במחצית הראשונה של המאה העשרים, וראש עיריית ירושלים בין השנים 1920–1934.

המרד הערבי הגדול וראע'ב נשאשיבי · משפחת נשאשיבי וראע'ב נשאשיבי · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

המרד הערבי הגדול ושנות ה-30 של המאה ה-20 · משפחת נשאשיבי ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

חברון

חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.

המרד הערבי הגדול וחברון · חברון ומשפחת נשאשיבי · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

המנדט הבריטי והמרד הערבי הגדול · המנדט הבריטי ומשפחת נשאשיבי · ראה עוד »

המועצה המוסלמית העליונה

חאג' אמין אל-חוסייני ותלמידי בית ספר בביקור בהר הבית המועצה המוסלמית העליונה (בערבית: المجلس الإسلامي الاعلى, אל-מָגְ'לִס אל-אִסלָאמִי אל-אַעְלָא) הייתה הגוף האסלאמי העליון לניהול כל העניינים הדתיים של הציבור הערבי בארץ ישראל המנדטורית מ-1922 ועד 1948 וגוף יציג של ציבור זה מול שלטונות המנדט.

המועצה המוסלמית העליונה והמרד הערבי הגדול · המועצה המוסלמית העליונה ומשפחת נשאשיבי · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

האוניברסיטה הפתוחה והמרד הערבי הגדול · האוניברסיטה הפתוחה ומשפחת נשאשיבי · ראה עוד »

כנופיות השלום

"כנופיות השלום" (בערבית: عصابات السلام) היה כינוין של חבורות לוחמים ערבים, שהתארגנו בשנת 1938, בזמן המרד הערבי הגדול בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ונלחמו בכנופיות הטרור של המורדים באמצעות טרור נגדי.

המרד הערבי הגדול וכנופיות השלום · כנופיות השלום ומשפחת נשאשיבי · ראה עוד »

יעקב שמעוני

יעקב שמעוני (או סימון; 9 באפריל 1915 – 22 באוקטובר 1996) היה מורה ומזרחן ישראלי, ממקימי שרות הידיעות של ההגנה (ש"י) ומראשוני משרד החוץ הישראלי.

המרד הערבי הגדול ויעקב שמעוני · יעקב שמעוני ומשפחת נשאשיבי · ראה עוד »

יהושע פורת

יהושע חיים (שוקה) פורת (13 בינואר 1938 – 24 בנובמבר 2019) היה פרופסור בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.

המרד הערבי הגדול ויהושע פורת · יהושע פורת ומשפחת נשאשיבי · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין המרד הערבי הגדול ומשפחת נשאשיבי

יש המרד הערבי הגדול 290 יחסים. יש המרד הערבי הגדול 69. כפי שיש להם במשותף 18, מדד הדמיון הוא = 18 / (290 + 69).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין המרד הערבי הגדול ומשפחת נשאשיבי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »