סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

המשפט היסודי של האלגברה

מַדָד המשפט היסודי של האלגברה

המשפט היסודי של האלגברה קובע שלכל פולינום לא קבוע עם מקדמים מרוכבים יש לפחות שורש מרוכב אחד. [1]

36 יחסים: מספר ממשי, מספר מרוכב, מעגל היחידה, מרחב קשיר, משפט ערך הביניים, משפט ליוביל (אנליזה מרוכבת), משפט דה מואבר, משוואה ממעלה שנייה, מחלקת שקילות, עקרון המקסימום, פונקציה על, פונקציה שלמה, פונקציה ליניארית, פונקציה הולומורפית, פולינום, פולינום מינימלי, פולינום אי פריק, קבוצה פתוחה, שדה סגור אלגברית, שדה סדור שלם, שדה שבת, שדה המספרים הממשיים, שורש של פולינום, תת-חבורה, תורת גלואה, ללא הגבלת הכלליות, טופולוגיה אלגברית, חבורת p, חבורת p-סילו, חבורת גלואה, המשפט היסודי של תורת גלואה, המישור המרוכב, הרחבת גלואה, הרחבה נורמלית, החבורה היסודית, הוכחה בדרך השלילה.

מספר ממשי

במתמטיקה, מספר ממשי הוא מספר המייצג גודל, כמו \ 3, -4.1, \tfrac או \ 2\pi.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ומספר ממשי · ראה עוד »

מספר מרוכב

מישור: הציר \ \mathfrakR מתאר את הרכיב הממשי, a, והציר \ \mathfrakI מתאר את הרכיב המדומה, b. במתמטיקה, מספר מרוכב הוא מספר מהצורה a+bi כאשר a ו-b הם מספרים ממשיים, ו-i הוא השורש של הפולינום: x^2+1.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ומספר מרוכב · ראה עוד »

מעגל היחידה

200px במתמטיקה, מעגל היחידה הוא מעגל בעל רדיוס שאורכו יחידת מידה אחת, ומרכזו בראשית הצירים של מערכת צירים קרטזית.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ומעגל היחידה · ראה עוד »

מרחב קשיר

המחשה גרפית למושג. המרחב העליון A קשיר, בעוד שהתחתון B אינו קשיר קשירוּת היא תכונה העשויה לאפיין מרחב טופולוגי.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ומרחב קשיר · ראה עוד »

משפט ערך הביניים

המחשה גרפית של משפט ערך הביניים. u מספר בין ערכי הפונקציה בקצוות הקטע, ולכן קיים c בקטע כך ש-f(c).

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ומשפט ערך הביניים · ראה עוד »

משפט ליוביל (אנליזה מרוכבת)

באנליזה מרוכבת, משפט ליוביל אומר כי פונקציה מרוכבת שלמה (כלומר, פונקציה שהולומורפית בכל המישור המרוכב) וחסומה חייבת להיות קבועה.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ומשפט ליוביל (אנליזה מרוכבת) · ראה עוד »

משפט דה מואבר

אברהם דה-מואבר משפט דה-מואבר, הקרוי על שמו של אברהם דה-מואבר, קובע שלכל מספר ממשי x ולכל מספר שלם n מתקיים \big(\cos (x) + i \sin (x)\big)^n.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ומשפט דה מואבר · ראה עוד »

משוואה ממעלה שנייה

משוואה ממעלה שנייה או משוואה ריבועית היא משוואה מהצורה \ ax^2 + bx + c.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ומשוואה ממעלה שנייה · ראה עוד »

מחלקת שקילות

חפיפה היא דוגמה ליחס שקילות. שני המשולשים השמאליים ביותר הם חופפים, בעוד המשולש השלישי והרביעי אינם תואמים לאף משולש אחר המוצג כאן. לפיכך, שני המשולשים הראשונים נמצאים באותה מחלקת שקילות, בעוד שהמשולש השלישי והרביעי נמצאים כל אחד במחלקת השקילות שלו.במתמטיקה, מחלקות שקילות היא דרך לחלק איברים של קבוצה כלשהי שקיים יחס שקילות המוגדר עליה.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ומחלקת שקילות · ראה עוד »

עקרון המקסימום

בעיגול היחידה. ניתן לראות שאין מקסימום מקומי בפנים המעגל ושהמקסימום מתקבל על השפה. באנליזה מרוכבת, עקרון המקסימום קובע שאם \ f פונקציה הולומורפית בתחום \ D וקיים \ z \in D שהוא מקסימום מקומי של \ |f| אז \ f קבועה.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ועקרון המקסימום · ראה עוד »

פונקציה על

במתמטיקה, פונקציה מקבוצה A לקבוצה B היא על אם כל איבר בקבוצה B מתקבל כערך של הפונקציה.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ופונקציה על · ראה עוד »

פונקציה שלמה

באנליזה מרוכבת, פונקציה שלמה היא פונקציה הולומורפית בכל המישור המרוכב.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ופונקציה שלמה · ראה עוד »

פונקציה ליניארית

שלוש פונקציות ליניאריות גאומטריות. לאדומה ולכחולה יש שיפוע זהה (m), בעוד לאדומה ולירוקה יש נקודת חיתוך ציר y זהה (n) פונקציה ליניארית או פונקציה קווית היא מושג שמשמש במתמטיקה לתיאור שני מושגים שונים במקצת.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ופונקציה ליניארית · ראה עוד »

פונקציה הולומורפית

כל פונקציה הולומורפית שנגזרתה איננה מתאפסת בנקודה כלשהי היא קונפורמית בה - היא העתקה משמרת זווית בין עקומים (בתמונה - תמונתה של רשת מלבנית תחת העתקה קונפורמית). פונקציה הולומורפית (לעיתים נקראת גם פונקציה רגולרית) היא פונקציה מרוכבת של משתנה מרוכב אחד או יותר, הגזירה במובן המרוכב בסביבת כל נקודה בתחומה.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ופונקציה הולומורפית · ראה עוד »

פולינום

במתמטיקה, פולינום במשתנה \ x הוא ביטוי מהצורה \ a_0 + a_1 x + \cdots + a_n x^n כאשר \ a_0,a_1,\dots,a_n הם קבועים; למשל, 3x^2+7x-5.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ופולינום · ראה עוד »

פולינום מינימלי

באלגברה מופשטת, פולינום מינימלי של איבר באלגברה הוא הפולינום בעל המעלה הקטנה ביותר שאם נציב בו את האיבר נקבל אפס.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ופולינום מינימלי · ראה עוד »

פולינום אי פריק

באלגברה, פולינום אי-פריק הוא פולינום, בדרך-כלל מעל שדה, שלא ניתן לכתוב אותו כמכפלה של שני פולינומים שאינם קבועים (פולינום פריק הוא פולינום לא קבוע שניתן להציגו באופן כזה).

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ופולינום אי פריק · ראה עוד »

קבוצה פתוחה

בטופולוגיה ובענפים אחרים הקרובים לה במתמטיקה, קבוצה U נקראת קבוצה פתוחה אם לכל נקודה בקבוצה קיים r>0 כך שכל הנקודות במרחב שמרחקן מהנקודה הוא לכל היותר r - שייכות גם כן ל־U.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה וקבוצה פתוחה · ראה עוד »

שדה סגור אלגברית

במתמטיקה, שדה F הוא סגור אלגברית אם לכל פולינום לא קבוע עם מקדמים מ-F קיים שורש ב-F.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ושדה סגור אלגברית · ראה עוד »

שדה סדור שלם

באנליזה מתמטית, המונח שדה סדור שלם מתאר שדה סדור, שהוא שלם באחד משני מובנים (שונים), שיתוארו בהמשך.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ושדה סדור שלם · ראה עוד »

שדה שבת

#הפניה חוג שבת (אלגברה).

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ושדה שבת · ראה עוד »

שדה המספרים הממשיים

שדה המספרים הממשיים (או: השדה הממשי) הוא השדה הסדור היחיד שהוא שדה סדור שלם.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ושדה המספרים הממשיים · ראה עוד »

שורש של פולינום

#הפניה שורש (של פונקציה).

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ושורש של פולינום · ראה עוד »

תת-חבורה

#הפניה חבורה (מבנה אלגברי)#תת-חבורות.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ותת-חבורה · ראה עוד »

תורת גלואה

תורת גלואה היא ענף באלגברה העוסק בהרחבות של שדות, ובפרט בקשר בין שדות לבין חבורות, שאותו מנסח המשפט היסודי של ענף זה.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה ותורת גלואה · ראה עוד »

ללא הגבלת הכלליות

ללא הגבלת הכלליות הוא ביטוי המשמש בהוכחות מתמטיות כדי לציין שניתן להוכיח טענה למקרה פרטי וההוכחה עדיין תהיה תקפה גם למקרה הכללי.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה וללא הגבלת הכלליות · ראה עוד »

טופולוגיה אלגברית

לוח אופייני להרצאה בטופולוגיה אלגברית במתמטיקה, הענף הקרוי טופולוגיה אלגברית עוסק בחקר תכונותיהם של מרחבים טופולוגיים באמצעות כלים אלגבריים.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה וטופולוגיה אלגברית · ראה עוד »

חבורת p

בתורת החבורות, חבורת-p היא חבורה שהסדר של כל איבר בה הוא חזקה של p. קיימת מחלקה כזו של חבורות לכל מספר ראשוני p, והן נקראות, בהתאמה, חבורות-2, חבורות-3, חבורות-5, וכן הלאה.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה וחבורת p · ראה עוד »

חבורת p-סילו

#הפניה משפטי סילו#הגדרות.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה וחבורת p-סילו · ראה עוד »

חבורת גלואה

במתמטיקה, ובפרט בתורת גלואה, חבורת גלואה של הרחבת שדות \ E / F היא חבורת האוטומורפיזמים של השדה \ E, המעבירים כל איבר של השדה \ Fלעצמו.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה וחבורת גלואה · ראה עוד »

המשפט היסודי של תורת גלואה

במתמטיקה, המשפט היסודי של תורת גלואה הוא המשפט הבסיסי ביותר בדבר הרחבת שדות מממד סופי.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה והמשפט היסודי של תורת גלואה · ראה עוד »

המישור המרוכב

הצגת המספר 3+2i במישור המרוכב מישור המספרים המרוכבים הוא אמצעי להצגת המספרים המרוכבים בצורה גאומטרית, כשם שציר המספרים משמש להצגת המספרים הממשיים.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה והמישור המרוכב · ראה עוד »

הרחבת גלואה

הרחבת גלואה היא הרחבה נורמלית וספרבילית של שדות.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה והרחבת גלואה · ראה עוד »

הרחבה נורמלית

הרחבה נורמלית היא הרחבה אלגברית F \subseteq K של שדות, כך שכל פולינום אי-פריק מעל השדה הקטן שיש לו שורש בשדה הגדול, מתפצל שם.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה והרחבה נורמלית · ראה עוד »

החבורה היסודית

#הפניה חבורה יסודית.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה והחבורה היסודית · ראה עוד »

הוכחה בדרך השלילה

בלוגיקה ובמתמטיקה הוכחה בדרך השלילה או הוכחה עקיפה היא שיטת הוכחה לפיה אם הפרכת טיעון מסוים מובילה לסתירה לוגית — הטיעון נכון.

חָדָשׁ!!: המשפט היסודי של האלגברה והוכחה בדרך השלילה · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/המשפט_היסודי_של_האלגברה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »