דמיון בין הרבנות הצבאית וחיל האוויר הישראלי
הרבנות הצבאית וחיל האוויר הישראלי יש להם 21 דברים במשותף (ביוניונפדיה): משה דיין, מלחמת חרבות ברזל, מלחמת יום הכיפורים, מבצע עופרת יצוקה, אפור, אלוף, אהוד אולמרט, סמלי כומתה בצה"ל, פיקוד הדרום, צה"ל, קצין, רפאל איתן, תת-אלוף, לוגיסטיקה, זרוע היבשה, חיים לסקוב, בית הספר לקצינים של צה"ל, גילי כהן (עיתונאית), דוד בן-גוריון, ההגנה, יגאל ידין.
משה דיין
משה דיין (20 במאי 1915, ז' בסיון ה'תרע"ה – 16 באוקטובר 1981, י"ט בתשרי ה'תשמ"ב) היה מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי.
הרבנות הצבאית ומשה דיין · חיל האוויר הישראלי ומשה דיין ·
מלחמת חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.
הרבנות הצבאית ומלחמת חרבות ברזל · חיל האוויר הישראלי ומלחמת חרבות ברזל ·
מלחמת יום הכיפורים
הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.
הרבנות הצבאית ומלחמת יום הכיפורים · חיל האוויר הישראלי ומלחמת יום הכיפורים ·
מבצע עופרת יצוקה
מספר הרקטות שנורו מרצועת עזה על פי שנים מבצע עופרת יצוקה היה מבצע צבאי רחב-היקף, שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין 27 בדצמבר 2008 (שבת, ל' בכסלו תשס"ט) ל-18 בינואר 2009 (יום ראשון, כ"ב בטבת תשס"ט), בעקבות ירי רקטות מהרצועה על אזרחים ויישובים במערב הנגב.
הרבנות הצבאית ומבצע עופרת יצוקה · חיל האוויר הישראלי ומבצע עופרת יצוקה ·
אפור
אפור הוא צבע נפוץ בטבע.
אפור והרבנות הצבאית · אפור וחיל האוויר הישראלי ·
אלוף
אלוף היא דרגת קצונה צבאית בכירה, השנייה בחשיבותה בסדר ההיררכי בצבא ההגנה לישראל.
אלוף והרבנות הצבאית · אלוף וחיל האוויר הישראלי ·
אהוד אולמרט
אֵהוּד אוֹלמֶרט (נולד בכ"ג בתשרי ה'תש"ו, 30 בספטמבר 1945) הוא פוליטיקאי ישראלי, אשר כיהן כראש ממשלת ישראל ה-12 מטעם מפלגת קדימה בין השנים 2006–2009.
אהוד אולמרט והרבנות הצבאית · אהוד אולמרט וחיל האוויר הישראלי ·
סמלי כומתה בצה"ל
#הפניה תגי כובע בצה"ל.
הרבנות הצבאית וסמלי כומתה בצה"ל · חיל האוויר הישראלי וסמלי כומתה בצה"ל ·
פיקוד הדרום
פיקוד הדרום (בר"ת: פָּדָ"ם) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל.
הרבנות הצבאית ופיקוד הדרום · חיל האוויר הישראלי ופיקוד הדרום ·
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
הרבנות הצבאית וצה"ל · חיל האוויר הישראלי וצה"ל ·
קצין
דרגות בטקס סיום קורס קצינים קצין, בגוף בעל הירארכיה פיקודית, הוא מי שנושא בדרגה המקנה סמכויות פיקוד (אם כי סמכות פיקוד יכולה להינתן, במידה מצומצמת, גם למי שאינו קצין).
הרבנות הצבאית וקצין · חיל האוויר הישראלי וקצין ·
רפאל איתן
איתן ב-1983, עם אמנון אשכול ומרדכי ירושלמי. רפאל איתן בשנת 1948 בחטיבת הראל רפאל "רפוּל" איתן (11 בינואר 1929 כ"ט בטבת ה'תרפ"ט – 23 בנובמבר 2004 י' בכסלו ה'תשס"ד) היה הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.
הרבנות הצבאית ורפאל איתן · חיל האוויר הישראלי ורפאל איתן ·
תת-אלוף
#הפניה דרגות צה"ל#תת-אלוף.
הרבנות הצבאית ותת-אלוף · חיל האוויר הישראלי ותת-אלוף ·
לוגיסטיקה
לוגיסטיקה היא העברת ציוד ומידע בין נקודת מוצא לנקודת יעד, לשם מילוי דרישות הלקוחות (אנשים פרטיים, חברות, יחידות צבאיות, חלק מארגון וכדומה).
הרבנות הצבאית ולוגיסטיקה · חיל האוויר הישראלי ולוגיסטיקה ·
זרוע היבשה
דגל זרוע היבשה הקודם עד שנת 2021 תג מפקדת חיילות השדה (מפח"ש) תג זרוע היבשה עד 2016 תג זרוע היבשה עד מרץ 2020 זרוע היַבשה (זִ"י) היא זרוע רב-חילית המאגדת את חילות היבשה הלוחמים של צבא הגנה לישראל, ואחראית לבניין הכוח היבשתי של צה"ל.
הרבנות הצבאית וזרוע היבשה · זרוע היבשה וחיל האוויר הישראלי ·
חיים לסקוב
חיים לסקוב (אפריל 1919 – 8 בדצמבר 1982) היה איש צבא וציבור ישראלי, ראש המטה הכללי החמישי של צבא ההגנה לישראל ונציב קבילות החיילים הראשון.
הרבנות הצבאית וחיים לסקוב · חיים לסקוב וחיל האוויר הישראלי ·
בית הספר לקצינים של צה"ל
רחבת המסדרים בבסיס בעת הקמתו, 1968. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית מבנה הבסיס בעת הקמתו, 1968. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית צוערים בבסיס בעת הקמתו, 1968. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית בית הספר לקצינים של צה"ל על שם חיים לסקוב (בה"ד 1) הוא בסיס ההדרכה המרכזי להכשרת קצינים בצה"ל, אשר בו מתבצעות רוב ההכשרות של קציני וקצינות צה"ל, למעט טייסים, חובלים וקציני סייבר.
בית הספר לקצינים של צה"ל והרבנות הצבאית · בית הספר לקצינים של צה"ל וחיל האוויר הישראלי ·
גילי כהן (עיתונאית)
גילי כהן (נולדה ב־18 ביולי 1989) היא עיתונאית ישראלית, המשמשת ככתבת המדינית של תאגיד השידור הישראלי מאז 2017.
גילי כהן (עיתונאית) והרבנות הצבאית · גילי כהן (עיתונאית) וחיל האוויר הישראלי ·
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
דוד בן-גוריון והרבנות הצבאית · דוד בן-גוריון וחיל האוויר הישראלי ·
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
ההגנה והרבנות הצבאית · ההגנה וחיל האוויר הישראלי ·
יגאל ידין
יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הרבנות הצבאית וחיל האוויר הישראלי
- מה יש להם במשותף הרבנות הצבאית וחיל האוויר הישראלי
- דמיון בין הרבנות הצבאית וחיל האוויר הישראלי
השוואה בין הרבנות הצבאית וחיל האוויר הישראלי
יש הרבנות הצבאית 129 יחסים. יש הרבנות הצבאית 652. כפי שיש להם במשותף 21, מדד הדמיון הוא = 21 / (129 + 652).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הרבנות הצבאית וחיל האוויר הישראלי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: