סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

השמש ונוגה

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין השמש ונוגה

השמש vs. נוגה

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש. נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.

דמיון בין השמש ונוגה

השמש ונוגה יש להם 37 דברים במשותף (ביוניונפדיה): Parker Solar Probe, מסלול (פיזיקה), מערכת השמש, מעלות צלזיוס, מיתולוגיה, מיתולוגיה כנענית, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, אליפסה, אטמוספירה, אור, אורניום, נצרות, ניאון, סוכנות החלל האירופית, על-סגול, שקיעה, תאוצת הכובד, תת-אדום, לטינית, ליקוי חמה, טמפרטורה, זריחה, זהב, חנקן, חז"ל, ברזל, גשושית, דיו קסיוס, המודל ההליוצנטרי, ..., הליום, הירח, כדור הארץ, כוכב לכת, כוכב חמה, יוונית, 25 בדצמבר. להרחיב מדד (7 יותר) »

Parker Solar Probe

Parker Solar Probe (נקראה בעבר Solar Probe Plus) היא גשושית בלתי־מאוישת, של סוכנות החלל נאס"א, אשר חוקרת את העטרה של השמש ואשר התקרבה עד למרחק של 5.9 מיליון קילומטרים מפני השמש.

Parker Solar Probe והשמש · Parker Solar Probe ונוגה · ראה עוד »

מסלול (פיזיקה)

כארון בפיזיקה, מסלול (באנגלית: Trajectory) הוא שם כללי לנתיב שעצם מסוים עובר בו בנועו במרחב.

השמש ומסלול (פיזיקה) · מסלול (פיזיקה) ונוגה · ראה עוד »

מערכת השמש

צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.

השמש ומערכת השמש · מערכת השמש ונוגה · ראה עוד »

מעלות צלזיוס

מדחום המציג את הטמפרטורה במעלות צלזיוס. המדחום מורה על C°כ 29 מעלת צֶלְזִיּוּס היא יחידת מידה לטמפרטורה המשמשת בסולם צלזיוס.

השמש ומעלות צלזיוס · מעלות צלזיוס ונוגה · ראה עוד »

מיתולוגיה

מיתולוגיה היוונית מיתולוגיה מתייחסת בדרך כלל לאוסף של מיתוסים הקשורים במסורות הקדומות של קבוצת אנשים, עם או תרבות מסוימת והעוסקים בעיקר בעלילותיהם של אלים וגיבורים.

השמש ומיתולוגיה · מיתולוגיה ונוגה · ראה עוד »

מיתולוגיה כנענית

Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.

השמש ומיתולוגיה כנענית · מיתולוגיה כנענית ונוגה · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.

אסטרונומיה והשמש · אסטרונומיה ונוגה · ראה עוד »

אסטרולוגיה

מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.

אסטרולוגיה והשמש · אסטרולוגיה ונוגה · ראה עוד »

אליפסה

סכום המרחקים של כל נקודה במישור (P) ממוקדי האליפסה (F_1 ו-F_2) קבוע ושווה ל-2a. האליפסה כחתך חרוט אליפסה היא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור הוא קבוע.

אליפסה והשמש · אליפסה ונוגה · ראה עוד »

אטמוספירה

האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.

אטמוספירה והשמש · אטמוספירה ונוגה · ראה עוד »

אור

אור חוף בת-ים, 2021 אוֹר, או אור בתחום הנראה לעין האנושית הוא למעשה קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הניתן לקליטה במנגנון העין האנושית (380–750 ננומטר).

אור והשמש · אור ונוגה · ראה עוד »

אורניום

אוּרַנְיוּם (Uranium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי U ומספרו האטומי 92.

אורניום והשמש · אורניום ונוגה · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

השמש ונצרות · נוגה ונצרות · ראה עוד »

ניאון

נֵיאוֹן (באנגלית: Neon) הוא יסוד כימי מסדרת הגזים האציליים, שסמלו הכימי Ne ומספרו האטומי 10.

השמש וניאון · נוגה וניאון · ראה עוד »

סוכנות החלל האירופית

סוכנות החלל האירופית (באנגלית: The European Space Agency; בראשי תיבות: ESA או איס"א) היא ארגון בין־ממשלתי לחקר החלל בו חברות 22 מדינות (נכון ליולי 2023).

השמש וסוכנות החלל האירופית · נוגה וסוכנות החלל האירופית · ראה עוד »

על-סגול

בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית קרינת על-סגול, קרינה על-סגולה, או קרינה אוּלְטְרָה סגולה (ידועה גם כקרינת UV; ראשי תיבות של "Ultra-violet"), היא קרינה אלקטרומגנטית, בעלת אורך גל קצר מזה של אור נראה, אולם ארוך מזה של קרינת רנטגן רכה.

השמש ועל-סגול · נוגה ועל-סגול · ראה עוד »

שקיעה

חוף בת ים שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.

השמש ושקיעה · נוגה ושקיעה · ראה עוד »

תאוצת הכובד

בתמונה ניתן לראות אזורים בכדור הארץ בהם תאוצת הכובד גדולה מהערך התאורטי (9.80665 מטר לשנייה בריבוע) (בכחול) ואזורים בהם היא נמוכה מערך זה (באדום), על פי מדידות של נאס"א תאוצת הכובד של גוף היא קצב השינוי במהירותו כאשר הוא נמצא בנפילה חופשית בשדה כבידה.

השמש ותאוצת הכובד · נוגה ותאוצת הכובד · ראה עוד »

תת-אדום

בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית תמונה של כלב קטן שצולמה בעזרת שימוש באור תת-אדום עם סולם טמפרטורה קרינה תת-אדומה או אינפרא-אדומה היא קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה, אך קצר משל קרינת מיקרוגל.

השמש ותת-אדום · נוגה ותת-אדום · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

השמש ולטינית · לטינית ונוגה · ראה עוד »

ליקוי חמה

250px ליקוי חמה מלא. צרפת, 1999 Umbra, penumbra and antumbra. ליקוי חמה בשלבים - רוסיה 2008 ליקוי חמה חלקי בישראל ב-25 באוקטובר 2022 (ניתן להבחין בכתם שמש בצד ימין) צולם מעל העיר קריית אתא ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר.

השמש וליקוי חמה · ליקוי חמה ונוגה · ראה עוד »

טמפרטורה

אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".

השמש וטמפרטורה · טמפרטורה ונוגה · ראה עוד »

זריחה

זריחה מעל הרי מואב נשר זריחה כתומה על עמק זבולון, תצפית מגבעת נשר השתקפות הזריחה בים המלח צפרירים לקראת זריחה מעל הר הבית והכותל המערבי, בסוף תפילת תיקון ליל שבועות, בשנת 2012. הזריחה היא הרגע ביממה שבו ניתן לראות לראשונה את השמש באופק של כדור הארץ בצד מזרח.

השמש וזריחה · זריחה ונוגה · ראה עוד »

זהב

250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.

השמש וזהב · זהב ונוגה · ראה עוד »

חנקן

חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.

השמש וחנקן · חנקן ונוגה · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

השמש וחז"ל · חז"ל ונוגה · ראה עוד »

ברזל

ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.

ברזל והשמש · ברזל ונוגה · ראה עוד »

גשושית

טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.

גשושית והשמש · גשושית ונוגה · ראה עוד »

דיו קסיוס

דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.

דיו קסיוס והשמש · דיו קסיוס ונוגה · ראה עוד »

המודל ההליוצנטרי

איור מתוך ספר המתאר את המודל ההליוצנטרי, משנת 1660. המודל ההליוצנטרי הוא תאוריה מדעית של מערכת השמש הממקמת את השמש במרכז המערכת, בניגוד למודל הגאוצנטרי הגורס שכדור הארץ נמצא במרכז.

המודל ההליוצנטרי והשמש · המודל ההליוצנטרי ונוגה · ראה עוד »

הליום

הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.

הליום והשמש · הליום ונוגה · ראה עוד »

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

הירח והשמש · הירח ונוגה · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

השמש וכדור הארץ · כדור הארץ ונוגה · ראה עוד »

כוכב לכת

מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.

השמש וכוכב לכת · כוכב לכת ונוגה · ראה עוד »

כוכב חמה

כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.

השמש וכוכב חמה · כוכב חמה ונוגה · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

השמש ויוונית · יוונית ונוגה · ראה עוד »

25 בדצמבר

25 בדצמבר הוא היום ה־359 בשנה (360 בשנה מעוברת) בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.

25 בדצמבר והשמש · 25 בדצמבר ונוגה · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין השמש ונוגה

יש השמש 208 יחסים. יש השמש 253. כפי שיש להם במשותף 37, מדד הדמיון הוא = 37 / (208 + 253).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין השמש ונוגה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »