סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

תורה

מַדָד תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה. [1]

207 יחסים: ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מאמר תאולוגי מדיני, מסעי, מסורת (יהדות), מסורה, מסורה טברנית, מסורה בבלית, מסכת בבא בתרא, מעמד הר סיני, מצרים, מצוות קידוש זרעו של אהרן, מצוות שבין אדם לחברו, מצווה, מרדכי ברויאר, משנה, משנה תורה, משה, משה צבי סגל, משה דוד קאסוטו, מלך, מלכי אדום, מחיית זכר עמלק, מגילות קומראן, מוסר, מות משה, מכון מאיר, מכירת יוסף, אמונה באלוהים (יהדות), אמוראים, אסלאם, אפיפיור, ארץ ישראל, ארבעת המינים, ארבעה טורים, ארכאולוגיה, ארכיבישוף, אתיקה, אלוהים (יהדות), אברהם אבן עזרא, אדם, אדם וחוה, אהרון, אורי שרקי, אותיות סת"ם, נפתלי צבי יהודה ברלין, נצרות, נצרות פרוטסטנטית, נצרות קתולית, נח, ..., נחמיה, נחלות השבטים, נגד אפיון, נדב ואביהוא, נדודי בני ישראל במדבר, נוסח ארץ ישראל, ספר מלכים, ספר תורה, ספר יהושע, ספרד, ספרות תורנית, ספרות חז"ל, סטיבן לנגטון, סבוראים, סופר סת"ם, עקדת יצחק, עשרת הדיברות, עזרא, עבודה זרה, פרשנות הפשט למקרא, פרשנות התלמוד הבבלי, פרשני המקרא, פרשת קרח, פרשת קדושים, פרשת שלח לך, פרשת השבוע, פרשת ויהי בנסוע, פרשה, פירוש המשנה לרמב"ם, פיוס ה-12, צליבת ישו, צדוקים, קאנוניזציה (של כתבים), קרבנות, קריאת התורה, קלף, קורח ועדתו, קודם שנברא העולם, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, רנ"ק, רפורמי, רקונסטרוקטיבים, רש"י, רשב"ם, רשימת הספרים האסורים, רב סעדיה גאון, רד"ק, שמעון ברנפלד, שמות, שעבוד מצרים, שלושת האבות, שבת, שבט אפרים, שבטי ישראל, שד"ל, שומרונים, שכם, שירת האזינו, שיבת ציון, תנ"ך, תרגום השבעים, תרי"ג מצוות, תלמוד, תלמוד בבלי, תורה שבעל פה, תורה שבעל-פה, תיארוך ספרי התנ"ך, למידה, לשון הרע, לוחות הברית, טומאה וטהרה, חשמונאים, חלוקת התנ"ך לסדרים, חטא המרגלים, חטא העגל, חז"ל, חדית', חומש (יהדות), חומשים, חוק, חוקר, חוקי התורה, במדבר, בראשית, ברוך שפינוזה, בריאת העולם, בריאת העולם (יהדות), ברייתא, בחיי בן אשר, בבל, בגדי כהונה, ביקורת המקרא, בית כנסת, גאונים, גנבת דעת, גלות בבל, דעת מקרא, דת, דברים, דור המדבר, דוד צבי הופמן, המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-13, המאה ה-17, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-20, המאה ה-6 לפנה"ס, המאה ה-7 לפנה"ס, המאה ה-8 לפנה"ס, המצודות, המקור האלוהיסטי, המקור הדברימי, המקור הכהני, המקור היהוויסטי, המשכן, המבול, הקוראן, הר גריזים, השערת התעודות, השבת אבדה, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, התגלות, הלכה, הלכות גדולות, הכנסייה הקתולית, הכוזרי, היסטוריון, ויקרא, כנען, כתר ארם צובא, כתב יד (העתק), כתבי קודש, כיבוש ארץ כנען, כיבוד אב ואם, יעקב בן אשר, יצחק אברבנאל, יצחק עראמה, יציאת מצרים, יחזקאל קויפמן, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות קראית, יהדות רבנית, יהושע בן נון, יהושפט, יהודה הלוי, יהודים, יוסף טוב עלם הספרדי, יוסף בן מתתיהו, יוונית, 1943, 500 לפני הספירה, 950-959 לפנה"ס. להרחיב מדד (157 יותר) »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

חָדָשׁ!!: תורה וממלכת ישראל · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תורה וממלכת יהודה · ראה עוד »

מאמר תאולוגי מדיני

#הפניה מאמר תאולוגי-מדיני.

חָדָשׁ!!: תורה ומאמר תאולוגי מדיני · ראה עוד »

מסעי

#הפניה פרשת מסעי.

חָדָשׁ!!: תורה ומסעי · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: תורה ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסורה

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.

חָדָשׁ!!: תורה ומסורה · ראה עוד »

מסורה טברנית

#הפניה מסורה#ענפי המסורה השונים.

חָדָשׁ!!: תורה ומסורה טברנית · ראה עוד »

מסורה בבלית

#הפניהמסורה#ענפי המסורה השונים.

חָדָשׁ!!: תורה ומסורה בבלית · ראה עוד »

מסכת בבא בתרא

#הפניה בבא בתרא.

חָדָשׁ!!: תורה ומסכת בבא בתרא · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.

חָדָשׁ!!: תורה ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: תורה ומצרים · ראה עוד »

מצוות קידוש זרעו של אהרן

#הפניה כבוד הכהנים.

חָדָשׁ!!: תורה ומצוות קידוש זרעו של אהרן · ראה עוד »

מצוות שבין אדם לחברו

עשרת הדברות. מימין חמש דברות שבין אדם למקום, ומשמאל חמש דברות שבין אדם לחברו מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שהתורה מצווה בהן על עשיית מעשה כלפי אדם אחר, על מנת להסדיר את ההתנהגות החברתית שבין בני האדם.

חָדָשׁ!!: תורה ומצוות שבין אדם לחברו · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ומצווה · ראה עוד »

מרדכי ברויאר

הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.

חָדָשׁ!!: תורה ומרדכי ברויאר · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: תורה ומשנה תורה · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה · ראה עוד »

משה צבי סגל

הרב פרופ' משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה צבי סגל · ראה עוד »

משה דוד קאסוטו

הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: תורה ומשה דוד קאסוטו · ראה עוד »

מלך

המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.

חָדָשׁ!!: תורה ומלך · ראה עוד »

מלכי אדום

מלכי אדום היו השליטים המונרכיים של ממלכת אדום, ברכס הר שעיר ואזורים רחבים מסביבו.

חָדָשׁ!!: תורה ומלכי אדום · ראה עוד »

מחיית זכר עמלק

מחיית זכר עמלק היא מצוות עשה להכרית את זרעו של עמלק, העם שעל פי המקרא לחם בבני ישראל מיד לאחר צאתם ממצרים.

חָדָשׁ!!: תורה ומחיית זכר עמלק · ראה עוד »

מגילות קומראן

#הפניה מגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: תורה ומגילות קומראן · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: תורה ומוסר · ראה עוד »

מות משה

משה מתבונן על הארץ מפסגת הר נבו מות משה מתואר ב ומהווה למעשה את האירוע האחרון לפני כניסתם של בני ישראל לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: תורה ומות משה · ראה עוד »

מכון מאיר

הרב דב ביגון, מייסד המכון והעומד בראשו מכון מאיר הוא בית מדרש ומרכז תורני בירושלים ללימודי יהדות בדרכו של הרב קוק, המיועד בעיקר לחוזרים בתשובה ומתחזקים.

חָדָשׁ!!: תורה ומכון מאיר · ראה עוד »

מכירת יוסף

מכירת יוסף, ציור של קונסטנטין פלוויטסקי (1855) מכירת יוסף הוא סיפור מקראי שמופיע בפרשת וישב ב, ועניינו השלכת יוסף לבור על ידי אחיו ומכירתו לעבד, והיא היחידה הראשונה בפרשת יוסף ואחיו.

חָדָשׁ!!: תורה ומכירת יוסף · ראה עוד »

אמונה באלוהים (יהדות)

"אנוכי ה' אלוהיך אשר" בספר דברים, מגילה 4Q41 ממגילות מדבר יהודה, המאה הראשונה לפני הספירה. ביהדות, אמונה באלוהים או אמונה במציאות השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה יש להאמין באלוהים.

חָדָשׁ!!: תורה ואמונה באלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ואמוראים · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: תורה ואסלאם · ראה עוד »

אפיפיור

האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.

חָדָשׁ!!: תורה ואפיפיור · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: תורה וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: תורה וארבעת המינים · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: תורה וארבעה טורים · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.

חָדָשׁ!!: תורה וארכאולוגיה · ראה עוד »

ארכיבישוף

ארכיבישוף או ארכיאפיסקופוס (ביוונית: αρχιεπίσκοπος – ראשון המשגיחים) הוא תואר כבוד אדמיניסטרטיבי בנצרות, הניתן לבישוף העומד בראש פרובינציה כנסייתית.

חָדָשׁ!!: תורה וארכיבישוף · ראה עוד »

אתיקה

#הפניה פילוסופיה של המוסר.

חָדָשׁ!!: תורה ואתיקה · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: תורה ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: תורה ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אדם

אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית הביולוגית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים.

חָדָשׁ!!: תורה ואדם · ראה עוד »

אדם וחוה

רמברנדט קפלה הסיסטינית. "אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808) אילון על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים.

חָדָשׁ!!: תורה ואדם וחוה · ראה עוד »

אהרון

#הפניה אהרן.

חָדָשׁ!!: תורה ואהרון · ראה עוד »

אורי שרקי

תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.

חָדָשׁ!!: תורה ואורי שרקי · ראה עוד »

אותיות סת"ם

כתב סת"ם מבוסס על מסורת הבית יוסף. כתב זה למעלה אינו הכתב בבית יוסף אלא מהוה התפתחות שלו.אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.

חָדָשׁ!!: תורה ואותיות סת"ם · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תורה ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ונצרות · ראה עוד »

נצרות פרוטסטנטית

הנצרות הפרוטסטנטית היא שם כולל למספר גדול של כנסיות, המהוות ביחד את אחד הזרמים העיקריים בנצרות, והשני בגודלו לאחר הנצרות הקתולית.

חָדָשׁ!!: תורה ונצרות פרוטסטנטית · ראה עוד »

נצרות קתולית

נצרות קתולית (מיוונית – כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית היא הקהילה הגדולה ביותר בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.

חָדָשׁ!!: תורה ונצרות קתולית · ראה עוד »

נח

המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט נֹחַ הוא דמות מקראית, בנו של למך בן מתושלח והדמות הראשית בסיפור המבול בספר בראשית פרקים עד.

חָדָשׁ!!: תורה ונח · ראה עוד »

נחמיה

"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: תורה ונחמיה · ראה עוד »

נחלות השבטים

#הפניה שבטי ישראל#השבטים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ונחלות השבטים · ראה עוד »

נגד אפיון

על קדמוּת היהודים (ביוונית: περὶ ἀρχαιότητος Ἰουδαίων) או נגד אַפְּיון (ביוונית: Κατά Απίωνος; בלטינית: Contra Apionem) הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, אשר נכתב זמן לא רב לפני מותו.

חָדָשׁ!!: תורה ונגד אפיון · ראה עוד »

נדב ואביהוא

"עונש נדב ואביהוא", ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו, 1896 על פי המקרא, נָדָב וַאֲבִיהוּא היו בניו של אהרן הכהן, ואחיהם של אלעזר ואיתמר.

חָדָשׁ!!: תורה ונדב ואביהוא · ראה עוד »

נדודי בני ישראל במדבר

מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר נדודי בני ישראל במדבר נמשכו לפי המסופר בתורה ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: תורה ונדודי בני ישראל במדבר · ראה עוד »

נוסח ארץ ישראל

נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »

ספר מלכים

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וספר מלכים · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה וספר תורה · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה וספר יהושע · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: תורה וספרד · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: תורה וספרות חז"ל · ראה עוד »

סטיבן לנגטון

פסל של סטיבן לנגטון על ידי ג'ון תומאס במוזיאון למורשת קנטרברי סטיבן לנגטון (בערך 1150 – 9 ביולי 1228) היה קרדינל אנגלי של הכנסייה הרומית-קתולית והארכיבישוף מקנטרברי בין 1207 עד למותו ב-1228.

חָדָשׁ!!: תורה וסטיבן לנגטון · ראה עוד »

סבוראים

סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).

חָדָשׁ!!: תורה וסבוראים · ראה עוד »

סופר סת"ם

סופר סת"ם בעת כתיבת ספר תורה קסת דיו וקולמוס, כלי העבודה העיקריים של סופר סת"ם. סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות (בראשי תיבות: סת"ם).

חָדָשׁ!!: תורה וסופר סת"ם · ראה עוד »

עקדת יצחק

עקדת יצחק, 1635 עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה משמעותה קשירה) היא סיפור מקראי המופיע ב: אברהם עקד את יצחק בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, על פי מצוותו של אלוהים, וברגע האחרון שלפני פעולת השחיטה, מלאך אלוהים ציווה אותו להימנע מלשחוט את בנו, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים".

חָדָשׁ!!: תורה ועקדת יצחק · ראה עוד »

עשרת הדיברות

ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: תורה ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עזרא

#הפניה עזרא הסופר.

חָדָשׁ!!: תורה ועזרא · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ועבודה זרה · ראה עוד »

פרשנות הפשט למקרא

פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פרשני המקרא

#הפניה פרשני המקרא היהודים.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשני המקרא · ראה עוד »

פרשת קרח

קרח ועדתו נבלעים באדמה, תחריט של גוסטב דורה פרשת קֹרַח היא הפרשה החמישית בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת קרח · ראה עוד »

פרשת קדושים

בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות. איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת קדושים · ראה עוד »

פרשת שלח לך

משה מקבל את פני המרגלים, שנת 1621 לערך. פָּרָשַׁת שְׁלַח לְךָ (או שְׁלַח) היא פרשת השבוע הרביעית בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת שלח לך · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשת ויהי בנסוע

פרשת ויהי בנסוע הארון היא הפרשה הקצרה ביותר בתורה ובה שני פסוקים, ושמונים וחמש אותיות בלבד.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשת ויהי בנסוע · ראה עוד »

פרשה

הוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה פרשה או פרשיה הוא מונח המשמש כינוי לקטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בתחילת הפרשה.

חָדָשׁ!!: תורה ופרשה · ראה עוד »

פירוש המשנה לרמב"ם

ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.

חָדָשׁ!!: תורה ופירוש המשנה לרמב"ם · ראה עוד »

פיוס ה-12

#הפניהפיוס השנים עשר.

חָדָשׁ!!: תורה ופיוס ה-12 · ראה עוד »

צליבת ישו

צליבת ישו, מעשה ידי ג'נבטיסטה טייפולו (1745-1750) הצליבה, מבט מן הצלב, מעשה ידי ג'יימס טיסו (1894–1896). פתחה של מערת הקבר נראה במרכז הציור לפי ארבע הבשורות בברית החדשה, צליבת ישו ומותו על הצלב, הם האירועים שסיימו את חייו הארציים לקראת קימתו לתחייה.

חָדָשׁ!!: תורה וצליבת ישו · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: תורה וצדוקים · ראה עוד »

קאנוניזציה (של כתבים)

#הפניה קאנוניזציה של כתבים.

חָדָשׁ!!: תורה וקאנוניזציה (של כתבים) · ראה עוד »

קרבנות

#הפניהקורבן (יהדות).

חָדָשׁ!!: תורה וקרבנות · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: תורה וקריאת התורה · ראה עוד »

קלף

מאה ה-10; במקור מהספרייה של המסגד הגדול בקירואן, תוניסיה מסמך נוטריון רשום על קלף 1557 קלף הוא עור בהמה על-פי-רוב כבש לעיתים עז או עגל, שמעובד בייחוד למטרת כתב.

חָדָשׁ!!: תורה וקלף · ראה עוד »

קורח ועדתו

#הפניה מחלוקת קורח ועדתו.

חָדָשׁ!!: תורה וקורח ועדתו · ראה עוד »

קודם שנברא העולם

קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוא מונח בספרות היהודית, המתאר את מצב היקום לפני בריאת העולם.

חָדָשׁ!!: תורה וקודם שנברא העולם · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: תורה ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: תורה ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: תורה ורא"ש · ראה עוד »

רנ"ק

#הפניה נחמן קרוכמל.

חָדָשׁ!!: תורה ורנ"ק · ראה עוד »

רפורמי

#הפניה יהדות רפורמית.

חָדָשׁ!!: תורה ורפורמי · ראה עוד »

רקונסטרוקטיבים

#הפניה יהדות רקונסטרוקציוניסטית.

חָדָשׁ!!: תורה ורקונסטרוקטיבים · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תורה ורש"י · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: תורה ורשב"ם · ראה עוד »

רשימת הספרים האסורים

עמוד השער של Index Librorum Prohibitorum, ונציה 1564. אִינְדֶקְס לִיבְּרוֹרוּם פְּרוֹהִיבִּיטוֹרוּם (בלטינית: Index Librorum Prohibitorum, "רשימת הספרים האסורים") היא רשימה של חיבורים שהכנסייה הקתולית אסרה על פרסומם.

חָדָשׁ!!: תורה ורשימת הספרים האסורים · ראה עוד »

רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.

חָדָשׁ!!: תורה ורב סעדיה גאון · ראה עוד »

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: תורה ורד"ק · ראה עוד »

שמעון ברנפלד

שמעון ברנפלד (בגרמנית: Simon Bernfeld; י"ב בטבת ה'תר"ך, 7 בינואר 1860 - כ"ד בשבט ה'ת"ש, 3 בפברואר 1940) היה סופר, רב, היסטוריון, פובליציסט וחוקר המקרא.

חָדָשׁ!!: תורה ושמעון ברנפלד · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ושמות · ראה עוד »

שעבוד מצרים

עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 שעבוד בני ישראל במצרים הוא כינוי לסיפור המתואר בספר שמות, בתורה שבעל-פה ובספרות האגדה, ובה היו בני ישראל משועבדים למצרים.

חָדָשׁ!!: תורה ושעבוד מצרים · ראה עוד »

שלושת האבות

שלושת האבות הם שלוש דמויות מקראיות מספר בראשית: אברהם, בנו יצחק ובנו שלו - יעקב.

חָדָשׁ!!: תורה ושלושת האבות · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ושבת · ראה עוד »

שבט אפרים

בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפריים מפה עתיקה של שבט אפרים ובנימין משנת 1658 שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משבטי ישראל המתוארים במקרא.

חָדָשׁ!!: תורה ושבט אפרים · ראה עוד »

שבטי ישראל

מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.

חָדָשׁ!!: תורה ושבטי ישראל · ראה עוד »

שד"ל

#הפניה שמואל דוד לוצאטו.

חָדָשׁ!!: תורה ושד"ל · ראה עוד »

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ושומרונים · ראה עוד »

שכם

העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: תורה ושכם · ראה עוד »

שירת האזינו

שירת האזינו היא קטע שירי המופיע בספר דברים, פרשת האזינו,.

חָדָשׁ!!: תורה ושירת האזינו · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תורה ושיבת ציון · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: תורה ותנ"ך · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ותרגום השבעים · ראה עוד »

תרי"ג מצוות

מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.

חָדָשׁ!!: תורה ותרי"ג מצוות · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: תורה ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תורה שבעל פה

#הפניה תורה שבעל-פה.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה שבעל פה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: תורה ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תיארוך ספרי התנ"ך

אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.

חָדָשׁ!!: תורה ותיארוך ספרי התנ"ך · ראה עוד »

למידה

לְמִידָה היא תהליך של רכישה, הרחבה או שיפור של ידע, הבנה, יכולת או מיומנות.

חָדָשׁ!!: תורה ולמידה · ראה עוד »

לשון הרע

שלט במאה שערים המפציר באנגלית בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. לשון הרע הוא אמירה מדוברת או כתובה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון.

חָדָשׁ!!: תורה ולשון הרע · ראה עוד »

לוחות הברית

ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: תורה ולוחות הברית · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: תורה וטומאה וטהרה · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

חָדָשׁ!!: תורה וחשמונאים · ראה עוד »

חלוקת התנ"ך לסדרים

חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.

חָדָשׁ!!: תורה וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »

חטא המרגלים

המרגלים מציגים בפני בני ישראל מפרי הארץ. איור מאת גוסטב דורה המרגלים שבים עם אשכול ענבים. ויטראז', קתדרלת קמפר בול מועדים לשמחה" לשנת ה'תשט"ו, בעיצובו של ג. המורי פסל המנציח את המרגלים בפתח תקווהחטא המרגלים הוא סיפור מקראי המתואר בפרשת שלח לך שבספר במדבר, ובנאומו של משה בפרשת דברים שבספר דברים.

חָדָשׁ!!: תורה וחטא המרגלים · ראה עוד »

חטא העגל

מעשה חטא העגל בציורו של ניקולא פוסן היינה) חֵטְא הָעֵגֶל הוא סיפור מקראי על חטא ועונשו, המסופר בפרשת כי תשא ב.

חָדָשׁ!!: תורה וחטא העגל · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: תורה וחז"ל · ראה עוד »

חדית'

החדית' (בערבית: الحديث) הוא אוסף של הלכות, סיפורים אודות (הנביא) מוחמד ודרך חייו, אשר מופיעים בסונה, הכוללת גם את הביוגרפיה שלו (הסירה), ואת הצהרותיו ועצותיו בנושאים שונים.

חָדָשׁ!!: תורה וחדית' · ראה עוד »

חומש (יהדות)

חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.

חָדָשׁ!!: תורה וחומש (יהדות) · ראה עוד »

חומשים

#הפניה חומש (יהדות).

חָדָשׁ!!: תורה וחומשים · ראה עוד »

חוק

חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה) הוא הוראה רשמית מחייבת, המנוסחת בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייבת את כלל התושבים וניתנת לאכיפה.

חָדָשׁ!!: תורה וחוק · ראה עוד »

חוקר

#הפניה מחקר.

חָדָשׁ!!: תורה וחוקר · ראה עוד »

חוקי התורה

החוק המקראי הוא מערכת החוקים המורכבת ממכלול הציוויים המופיעים בחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה וחוקי התורה · ראה עוד »

במדבר

ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה ובמדבר · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תורה ובראשית · ראה עוד »

ברוך שפינוזה

ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (או ספינוזה; בהולנדית: Benedict de Spinoza; בפורטוגזית: Bento de Espinoza, בינטוּ די אשׁפינוזה; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-ספרדי, שהתגורר בהולנד, בן למשפחת אנוסים, שחזרה ליהדות.

חָדָשׁ!!: תורה וברוך שפינוזה · ראה עוד »

בריאת העולם

אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי לסיפורי עם שונים העוסקים בבריאה והייחודיים לתרבויות רבות ושונות ברחבי תבל.

חָדָשׁ!!: תורה ובריאת העולם · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: תורה ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

חָדָשׁ!!: תורה וברייתא · ראה עוד »

בחיי בן אשר

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.

חָדָשׁ!!: תורה ובחיי בן אשר · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: תורה ובבל · ראה עוד »

בגדי כהונה

כהן גדול בבגדי הכהונה בתיאורי המקרא, בגדי כהונה (ידועים גם בשמות: בגדי שרד או בגדי קודש) הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: תורה ובגדי כהונה · ראה עוד »

ביקורת המקרא

עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.

חָדָשׁ!!: תורה וביקורת המקרא · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: תורה ובית כנסת · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: תורה וגאונים · ראה עוד »

גנבת דעת

גנבת דעת בהלכה היהודית הוא האיסור להטעות את הזולת ולגרום לו לחשוב באופן מוטעה דבר מסוים, ובכללו לתת לזולת רושם מוטעה על כוונותיך האמיתיות כלפיו.

חָדָשׁ!!: תורה וגנבת דעת · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: תורה וגלות בבל · ראה עוד »

דעת מקרא

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.

חָדָשׁ!!: תורה ודעת מקרא · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: תורה ודת · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: תורה ודברים · ראה עוד »

דור המדבר

#הפניה נדודי בני ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: תורה ודור המדבר · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".

חָדָשׁ!!: תורה ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: תורה והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

חָדָשׁ!!: תורה והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: תורה והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: תורה והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תורה והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: תורה והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תורה והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-7 לפנה"ס

המאה ה-7 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 601 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תורה והמאה ה-7 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-8 לפנה"ס

המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תורה והמאה ה-8 לפנה"ס · ראה עוד »

המצודות

ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר).

חָדָשׁ!!: תורה והמצודות · ראה עוד »

המקור האלוהיסטי

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור האלוהיסטי (בקיצור: ס"א; באנגלית: Elohistic source, או בקיצור כמקור E) הוא אחד מארבעת מקורות התורה לפי השערת התעודות.

חָדָשׁ!!: תורה והמקור האלוהיסטי · ראה עוד »

המקור הדברימי

#הפניה האסכולה הדויטרונומיסטית.

חָדָשׁ!!: תורה והמקור הדברימי · ראה עוד »

המקור הכהני

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור הכהני (בקיצור: ס"כ; באנגלית: the Priestly source, או בקיצור P) לפי השערת התעודות, הוא אחד מארבעת מקורות התורה, ארבע תעודות ששילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת.

חָדָשׁ!!: תורה והמקור הכהני · ראה עוד »

המקור היהוויסטי

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור היהוויסטי (בקיצור: ס"י; באנגלית: Jahwist,Jehovist ו-Yahwist, או בקיצור J) הוא אחד מארבעת מקורות התורה לפי השערת התעודות.

חָדָשׁ!!: תורה והמקור היהוויסטי · ראה עוד »

המשכן

איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: תורה והמשכן · ראה עוד »

המבול

המבול ותיבת נוח מאוירים בכתב יד משנת 975, ספרד הַמַּבּוּל הוא סיפור המתואר בספר בראשית ובו אלוהים מחליט למחות את בריאתו, על ידי שיטפון כלל עולמי אדיר, "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ".

חָדָשׁ!!: תורה והמבול · ראה עוד »

הקוראן

כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: תורה והקוראן · ראה עוד »

הר גריזים

הר גריזים (בערבית: جَبَل جَرِزِيم, גַ'בַּל גַ'רִזִים, או جبل الطور, ג'בל א-טור; בעברית שומרונית: ࠄࠟࠓࠂࠟࠓࠩࠆࠝࠉࠌ - הָרגָרִזֵים, ללא רווח), המכונה גם "הר הברכה", הוא שמו של רכס הררי גדול מדרום לעיר שכם ובראשו היישוב השומרוני השייך לרשות הפלסטינית, קריית לוזה.

חָדָשׁ!!: תורה והר גריזים · ראה עוד »

השערת התעודות

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: תורה והשערת התעודות · ראה עוד »

השבת אבדה

הֲשָׁבַת אֲבֵדָה היא מצוות עשה שבין אדם לחברו המחייבת להחזיר אבדה לבעליה.

חָדָשׁ!!: תורה והשבת אבדה · ראה עוד »

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: תורה והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התגלות

סנה הבוער: תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס. הִתְגַּלּוּת, בדתות שונות, היא תהליך החשיפה של אמִיתוֹת אלוהיות לבני-האדם.

חָדָשׁ!!: תורה והתגלות · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: תורה והלכה · ראה עוד »

הלכות גדולות

שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.

חָדָשׁ!!: תורה והלכות גדולות · ראה עוד »

הכנסייה הקתולית

הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: תורה והכנסייה הקתולית · ראה עוד »

הכוזרי

ספר המענה והראיה לדת המושפלת (בערבית: كتاب الرد والدليل في الدين الذليل, כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139, בערבית יהודית.

חָדָשׁ!!: תורה והכוזרי · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: תורה והיסטוריון · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תורה וויקרא · ראה עוד »

כנען

מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה וכנען · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.

חָדָשׁ!!: תורה וכתר ארם צובא · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: תורה וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כתבי קודש

ספר תורה לרבות מהדתות יש כתבי קודש משלהן, המהווים טקסט יסוד לדת, ופעמים רבות מיוחסת כתיבתם לכוח עליון (אלוהים), שהכתיב את כתבי הקודש לנביאו.

חָדָשׁ!!: תורה וכתבי קודש · ראה עוד »

כיבוש ארץ כנען

#הפניה התנחלות השבטים.

חָדָשׁ!!: תורה וכיבוש ארץ כנען · ראה עוד »

כיבוד אב ואם

כיבוד אב ואם היא מצוות עשה דאורייתא, הדיבר החמישי בעשרת הדיברות.

חָדָשׁ!!: תורה וכיבוד אב ואם · ראה עוד »

יעקב בן אשר

הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: תורה ויעקב בן אשר · ראה עוד »

יצחק אברבנאל

ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק אברבנאל · ראה עוד »

יצחק עראמה

רבי יצחק עראמה (ה'ק"פ 1420 - ה'רנ"ד 1494) (נודע בשם בעל העקידה על שם ספרו "עקידת יצחק"), היה מחכמי ספרד בדור הגירוש.

חָדָשׁ!!: תורה ויצחק עראמה · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: תורה ויציאת מצרים · ראה עוד »

יחזקאל קויפמן

יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889 – כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963) היה פרופסור, פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: תורה ויחזקאל קויפמן · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות קראית · ראה עוד »

יהדות רבנית

רבניים (או רבנים ובהקשרים מחקריים גם יהדות רבנית) הוא כינוי ליהודים הנוהגים על פי ההלכה הנלמדת מהתורה שבעל פה (המשנה והתלמוד).

חָדָשׁ!!: תורה ויהדות רבנית · ראה עוד »

יהושע בן נון

ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תורה ויהושע בן נון · ראה עוד »

יהושפט

יהושפט הוא דמות מקראית, מלך יהודה הרביעי.

חָדָשׁ!!: תורה ויהושפט · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תורה ויהודים · ראה עוד »

יוסף טוב עלם הספרדי

רבי יוסף בר אליעזר טוּב עֶלֶם הספרדי, מכונה גם בשם רבי יוסף טוב עלם השני.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף טוב עלם הספרדי · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: תורה ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: תורה ויוונית · ראה עוד »

1943

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תורה ו1943 · ראה עוד »

500 לפני הספירה

#הפניה 490-499 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תורה ו500 לפני הספירה · ראה עוד »

950-959 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 959 - 950 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תורה ו950-959 לפנה"ס · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

חמשה חומשי תורה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תורה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »