סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

זכוכית וסלע

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין זכוכית וסלע

זכוכית vs. סלע

בית רובינשטיין, מגדל משרדים בעל מעטפת זכוכית זכוכית או חומר זכוכיתי הוא מוצק אמורפי אחיד, המיוצר על-פי רוב על ידי קירור של חומרים מותכים. גריוואקה סילורית אנכית בת 425 מיליון שנה בסיקר פוינטדוגמת יד של סלע סלע בגאולוגיה הוא החומר המוצק הבונה את קליפת כדור הארץ (קרום כדור הארץ), והוא בנוי מצירוף טבעי של מינרלים.

דמיון בין זכוכית וסלע

זכוכית וסלע יש להם 18 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מגנזיום, אמורפיות, ארכאולוגיה, אובסידיאן, איטליה, ניקל, סיליקה, סידן פחמתי, צורן, קרקע, קוורץ, תקופת האבן, טמפרטורה, זכוכית געשית, חמצן, ברזל, גביש, כדור הארץ.

מגנזיום

מגנזיום (Magnesium; בעבר נקרא בעברית גם מגניון) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Mg ומספרו האטומי 12.

זכוכית ומגנזיום · מגנזיום וסלע · ראה עוד »

אמורפיות

מבנה מיקרו של זכוכית מוצק אָמוֹרְפִי, הוא מוצק שבו אין סדר כללי במבנה האטומים שלו, אין ציר קריסטלוגרפי כלל, איננו מוגדר.

אמורפיות וזכוכית · אמורפיות וסלע · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.

ארכאולוגיה וזכוכית · ארכאולוגיה וסלע · ראה עוד »

אובסידיאן

אובסידיאן הוא סוג של זכוכית געשית – סלע געשי הנוצר בהתקררות מהירה של לבה פלסית.

אובסידיאן וזכוכית · אובסידיאן וסלע · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

איטליה וזכוכית · איטליה וסלע · ראה עוד »

ניקל

ניקל (באנגלית: Nickel) הוא יסוד כימי מקבוצת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ni ומספרו האטומי 28.

זכוכית וניקל · ניקל וסלע · ראה עוד »

סיליקה

#הפניה צורן דו-חמצני.

זכוכית וסיליקה · סיליקה וסלע · ראה עוד »

סידן פחמתי

סידן פחמתי (בלועזית: קלציום קרבונט, Calcium carbonate), הידוע גם בשם פחמת הסידן - מלח, שנוסחתו הכימית היא CaCO3.

זכוכית וסידן פחמתי · סידן פחמתי וסלע · ראה עוד »

צורן

צוֹרָן (באנגלית: Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.

זכוכית וצורן · סלע וצורן · ראה עוד »

קרקע

קרקע יבשה קרקע רטובה בחוף הים קרקע היא תערובת של מינרלים, חומרים אורגנים, מים ואוויר, המצוייה בשכבה העליונה של קרום כדור הארץ.

זכוכית וקרקע · סלע וקרקע · ראה עוד »

קוורץ

קוורץ הוא מינרל סילקטי.

זכוכית וקוורץ · סלע וקוורץ · ראה עוד »

תקופת האבן

ראשי חצים מסותתים מצור, התקופה הנאוליתית, ישראל אבן יד מסותתת מצור, התקופה הפלאוליתית התחתונה, צרפת תקופת האבן היא פרק זמן פרהיסטורי הקרוי כך מכיוון שהשרידים הנפוצים ביותר שנותרו מתרבות האדם הם כלי אבן.

זכוכית ותקופת האבן · סלע ותקופת האבן · ראה עוד »

טמפרטורה

אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".

זכוכית וטמפרטורה · טמפרטורה וסלע · ראה עוד »

זכוכית געשית

שבירה קונכייתית באובסידיאן זכוכית געשית היא זכוכית הנוצרת באופן טבעי בפעילות געשית, כתוצאה מהתקררות מהירה של מאגמה או לבה.

זכוכית וזכוכית געשית · זכוכית געשית וסלע · ראה עוד »

חמצן

חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.

זכוכית וחמצן · חמצן וסלע · ראה עוד »

ברזל

ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.

ברזל וזכוכית · ברזל וסלע · ראה עוד »

גביש

גבישים מסוגים שונים גבישים שקופים גביש (בלועזית: קריסטל) הוא תצורת חומר במצב צבירה מוצק.

גביש וזכוכית · גביש וסלע · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

זכוכית וכדור הארץ · כדור הארץ וסלע · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין זכוכית וסלע

יש זכוכית 159 יחסים. יש זכוכית 121. כפי שיש להם במשותף 18, מדד הדמיון הוא = 18 / (159 + 121).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין זכוכית וסלע. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »