גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין זכריה בן יהודה אגמאתי ותלמוד בבלי
זכריה בן יהודה אגמאתי ותלמוד בבלי יש להם 19 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת מועד קטן, מסכת עירובין, מסכת שבת, מסכת ברכות, משנה תורה, סדר מועד, סדר נשים, ערבית, פרשנות התלמוד הבבלי, רמב"ם, ראשונים, רש"י, רבנו חננאל, בבא מציעא, בבא קמא, בבא בתרא, גאונים, גניזת קהיר, המאה ה-12.
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
זכריה בן יהודה אגמאתי ומסכת מועד קטן · מסכת מועד קטן ותלמוד בבלי ·
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
זכריה בן יהודה אגמאתי ומסכת עירובין · מסכת עירובין ותלמוד בבלי ·
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
זכריה בן יהודה אגמאתי ומסכת שבת · מסכת שבת ותלמוד בבלי ·
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
זכריה בן יהודה אגמאתי ומסכת ברכות · מסכת ברכות ותלמוד בבלי ·
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
זכריה בן יהודה אגמאתי ומשנה תורה · משנה תורה ותלמוד בבלי ·
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
זכריה בן יהודה אגמאתי וסדר מועד · סדר מועד ותלמוד בבלי ·
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
זכריה בן יהודה אגמאתי וסדר נשים · סדר נשים ותלמוד בבלי ·
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
זכריה בן יהודה אגמאתי וערבית · ערבית ותלמוד בבלי ·
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
זכריה בן יהודה אגמאתי ופרשנות התלמוד הבבלי · פרשנות התלמוד הבבלי ותלמוד בבלי ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
זכריה בן יהודה אגמאתי ורמב"ם · רמב"ם ותלמוד בבלי ·
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
זכריה בן יהודה אגמאתי וראשונים · ראשונים ותלמוד בבלי ·
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
זכריה בן יהודה אגמאתי ורש"י · רש"י ותלמוד בבלי ·
רבנו חננאל
רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).
זכריה בן יהודה אגמאתי ורבנו חננאל · רבנו חננאל ותלמוד בבלי ·
בבא מציעא
מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
בבא מציעא וזכריה בן יהודה אגמאתי · בבא מציעא ותלמוד בבלי ·
בבא קמא
צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.
בבא קמא וזכריה בן יהודה אגמאתי · בבא קמא ותלמוד בבלי ·
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
בבא בתרא וזכריה בן יהודה אגמאתי · בבא בתרא ותלמוד בבלי ·
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
גאונים וזכריה בן יהודה אגמאתי · גאונים ותלמוד בבלי ·
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
גניזת קהיר וזכריה בן יהודה אגמאתי · גניזת קהיר ותלמוד בבלי ·
המאה ה-12
טקסט.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה זכריה בן יהודה אגמאתי ותלמוד בבלי
- מה יש להם במשותף זכריה בן יהודה אגמאתי ותלמוד בבלי
- דמיון בין זכריה בן יהודה אגמאתי ותלמוד בבלי
השוואה בין זכריה בן יהודה אגמאתי ותלמוד בבלי
יש זכריה בן יהודה אגמאתי 58 יחסים. יש זכריה בן יהודה אגמאתי 281. כפי שיש להם במשותף 19, מדד הדמיון הוא = 19 / (58 + 281).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין זכריה בן יהודה אגמאתי ותלמוד בבלי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
