דמיון בין זכריה פרנקל ויהדות רפורמית
זכריה פרנקל ויהדות רפורמית יש להם 35 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מעמד הר סיני, מרכז אירופה, משנה, מיכאל מאיר (היסטוריון), אלכסנדר קוהוט, אברהם גייגר, אביב העמים, עזריאל הילדסהיימר, פראג, צבי גרץ, קניין (הלכה), קידושין, רש"ר הירש, ריב ההיכל, שמואל הולדהיים, שבועת היהודים, שי"ר, תנאים, תורה מן השמים, חכמת ישראל, ביקורת המקרא, בית המדרש לרבנים בברסלאו, דרזדן, דיני ממונות, הרמן כהן, הלכה, החת"ם סופר, ההיכל בהמבורג, ורוצלב, יעקב אטלינגר, ..., יצחק שורש, יצחק ברנייס, יהדות קונסרבטיבית, יום טוב שני של גלויות, יום-טוב ליפמן צונץ. להרחיב מדד (5 יותר) »
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
זכריה פרנקל ומעמד הר סיני · יהדות רפורמית ומעמד הר סיני ·
מרכז אירופה
אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.
זכריה פרנקל ומרכז אירופה · יהדות רפורמית ומרכז אירופה ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
זכריה פרנקל ומשנה · יהדות רפורמית ומשנה ·
מיכאל מאיר (היסטוריון)
מיכאל מאיר מיכאל אלברט מאיר (Michael Albert Meyer, נולד ב-15 בנובמבר 1937) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, פרופסור לתולדות עם ישראל בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי, אוהיו.
זכריה פרנקל ומיכאל מאיר (היסטוריון) · יהדות רפורמית ומיכאל מאיר (היסטוריון) ·
אלכסנדר קוהוט
#הפניה חנוך יהודה קוהוט.
אלכסנדר קוהוט וזכריה פרנקל · אלכסנדר קוהוט ויהדות רפורמית ·
אברהם גייגר
הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.
אברהם גייגר וזכריה פרנקל · אברהם גייגר ויהדות רפורמית ·
אביב העמים
אביב העמים הוא שם כולל לגל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה בשנים 1848–1849.
אביב העמים וזכריה פרנקל · אביב העמים ויהדות רפורמית ·
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
זכריה פרנקל ועזריאל הילדסהיימר · יהדות רפורמית ועזריאל הילדסהיימר ·
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
זכריה פרנקל ופראג · יהדות רפורמית ופראג ·
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
זכריה פרנקל וצבי גרץ · יהדות רפורמית וצבי גרץ ·
קניין (הלכה)
#הפניה מעשה קניין.
זכריה פרנקל וקניין (הלכה) · יהדות רפורמית וקניין (הלכה) ·
קידושין
קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.
זכריה פרנקל וקידושין · יהדות רפורמית וקידושין ·
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
זכריה פרנקל ורש"ר הירש · יהדות רפורמית ורש"ר הירש ·
ריב ההיכל
עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.
זכריה פרנקל וריב ההיכל · יהדות רפורמית וריב ההיכל ·
שמואל הולדהיים
הרב שמואל הולדהיים (בתעתיק מיושן: האלדהיים, בגרמנית: Samuel Holdheim; 1806 – 22 באוגוסט 1860) היה מהוגיה הרדיקליים של היהדות הרפורמית.
זכריה פרנקל ושמואל הולדהיים · יהדות רפורמית ושמואל הולדהיים ·
שבועת היהודים
מאה ה-17 שבועת היהודים (בלטינית: juramentum more judaico) הייתה שבועה מיוחדת ומשפילה שיהודים אולצו להישבע בה בהתדיינויותיהם בבתי דין נוצריים או מוסלמיים.
זכריה פרנקל ושבועת היהודים · יהדות רפורמית ושבועת היהודים ·
שי"ר
#הפניה שלמה יהודה רפפורט.
זכריה פרנקל ושי"ר · יהדות רפורמית ושי"ר ·
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
זכריה פרנקל ותנאים · יהדות רפורמית ותנאים ·
תורה מן השמים
תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות (וכן בנצרות ובאסלאם), כנאמר בתורה על עצמה, לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לעם ישראל.
זכריה פרנקל ותורה מן השמים · יהדות רפורמית ותורה מן השמים ·
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
זכריה פרנקל וחכמת ישראל · חכמת ישראל ויהדות רפורמית ·
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
ביקורת המקרא וזכריה פרנקל · ביקורת המקרא ויהדות רפורמית ·
בית המדרש לרבנים בברסלאו
בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בין 1854 ל–1938 בעיר ברסלאו שבפרוסיה (החל מ-1871 חלק מהרייך הגרמני).
בית המדרש לרבנים בברסלאו וזכריה פרנקל · בית המדרש לרבנים בברסלאו ויהדות רפורמית ·
דרזדן
פראואנקירכה, סמלה של העיר דרזדן דרזדן (בגרמנית: Dresden,; בסורבית עילית: Drježdźany) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת סקסוניה שבגרמניה, העיר השנייה בגודלה במדינה זו ונכון ל-2021, היא העיר ה-12 בגודלה בגרמניה.
דרזדן וזכריה פרנקל · דרזדן ויהדות רפורמית ·
דיני ממונות
בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.
דיני ממונות וזכריה פרנקל · דיני ממונות ויהדות רפורמית ·
הרמן כהן
הרמן (יחזקאל) כהן (בגרמנית: Hermann Cohen, 4 ביולי 1842, קוֹסְוִויג – 4 באפריל 1918, ברלין) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מראשי מייסדיה של האסכולה הנאו-קאנטיאנית של אוניברסיטת מרבורג.
הרמן כהן וזכריה פרנקל · הרמן כהן ויהדות רפורמית ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
הלכה וזכריה פרנקל · הלכה ויהדות רפורמית ·
החת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
החת"ם סופר וזכריה פרנקל · החת"ם סופר ויהדות רפורמית ·
ההיכל בהמבורג
הבניין הראשון, 1818–1844 הבניין השני, 1844. המבנה השלישי, כיום אולפן טלוויזיה. קהל בית חדש (בגרמנית: Neuer Israelitischer Tempel, "בית-התפילה החדש לבני ישראל"; מתורגם לעברית לרוב: "ההיכל בהמבורג"), היה בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שנחנך בעיר המבורג ב-1818.
ההיכל בהמבורג וזכריה פרנקל · ההיכל בהמבורג ויהדות רפורמית ·
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
ורוצלב וזכריה פרנקל · ורוצלב ויהדות רפורמית ·
יעקב אטלינגר
הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר.
זכריה פרנקל ויעקב אטלינגר · יהדות רפורמית ויעקב אטלינגר ·
יצחק שורש
יצחק איתמר שורש (בלועזית: Ismar Schorsch; נולד ז' בחשוון תרצ"ו, 3 בנובמבר 1935) הוא רב והיסטוריון יהודי-אמריקני, נגיד בית המדרש לרבנים הקונסרבטיבי בדימוס.
זכריה פרנקל ויצחק שורש · יהדות רפורמית ויצחק שורש ·
יצחק ברנייס
חכם יצחק בֶּרְנַיְיס (גם: בערנייס, בערנייז; Isaac Bernays; 1792/ תקנ"ג, מיינץ – 1 במאי 1850/ תר"ט, המבורג) היה רבה של המבורג, בלשן והוגה דעות.
זכריה פרנקל ויצחק ברנייס · יהדות רפורמית ויצחק ברנייס ·
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
זכריה פרנקל ויהדות קונסרבטיבית · יהדות קונסרבטיבית ויהדות רפורמית ·
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
זכריה פרנקל ויום טוב שני של גלויות · יהדות רפורמית ויום טוב שני של גלויות ·
יום-טוב ליפמן צונץ
הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.
זכריה פרנקל ויום-טוב ליפמן צונץ · יהדות רפורמית ויום-טוב ליפמן צונץ ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה זכריה פרנקל ויהדות רפורמית
- מה יש להם במשותף זכריה פרנקל ויהדות רפורמית
- דמיון בין זכריה פרנקל ויהדות רפורמית
השוואה בין זכריה פרנקל ויהדות רפורמית
יש זכריה פרנקל 110 יחסים. יש זכריה פרנקל 326. כפי שיש להם במשותף 35, מדד הדמיון הוא = 35 / (110 + 326).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין זכריה פרנקל ויהדות רפורמית. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: