סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חגי ישראל ומועדיו וסוכות

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין חגי ישראל ומועדיו וסוכות

חגי ישראל ומועדיו vs. סוכות

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים. יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

דמיון בין חגי ישראל ומועדיו וסוכות

חגי ישראל ומועדיו וסוכות יש להם 63 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מנהג (יהדות), מסכת סוכה, מצוות ערבה במקדש, מצווה, משנה, משה, מלאכת אוכל נפש, מזבח העולה, מדאורייתא, מדרבנן, אסרו חג, ארץ ישראל, ארבעת המינים, נשיא מדינת ישראל, נביאים, נדודי בני ישראל במדבר, ניסן, ניסוך המים, ספר תורה, סדר מועד, סהרנה, סוכה, עמוד הענן, עלייה לרגל, פסח, פיוטי הושענות, קבלה, קיץ, ראש השנה, רבי עקיבא, ..., שמחת תורה, שמחה, שמיני עצרת, שמיטה, שלוש רגלים, שבת, שבועות, תשרי, תורה, ט"ו בתשרי, חז"ל, חומות ירושלים, חוץ לארץ, חול המועד, חיטה, חיבוט ערבה, במדבר, ברכת המזון, בית המקדש, בית המקדש הראשון, הקפות, הושענות, כ"א בתשרי, כ"ב בתשרי, כ"ג בתשרי, כתובים, יציאת מצרים, ירושלים, ישראל, יהדות, יהודים, יום טוב, יום הכיפורים. להרחיב מדד (33 יותר) »

מנהג (יהדות)

בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.

חגי ישראל ומועדיו ומנהג (יהדות) · מנהג (יהדות) וסוכות · ראה עוד »

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.

חגי ישראל ומועדיו ומסכת סוכה · מסכת סוכה וסוכות · ראה עוד »

מצוות ערבה במקדש

מצוות ערבה במקדש היא מצווה להביא ענפי ערבה לבית המקדש בכל יום מימי חול המועד סוכות, להציב אותם בפינות המזבח ולהקיף אותו תוך אמירת הושענות.

חגי ישראל ומועדיו ומצוות ערבה במקדש · מצוות ערבה במקדש וסוכות · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חגי ישראל ומועדיו ומצווה · מצווה וסוכות · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חגי ישראל ומועדיו ומשנה · משנה וסוכות · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חגי ישראל ומועדיו ומשה · משה וסוכות · ראה עוד »

מלאכת אוכל נפש

מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לשם סיפוק צרכיו הקיומיים של האדם.

חגי ישראל ומועדיו ומלאכת אוכל נפש · מלאכת אוכל נפש וסוכות · ראה עוד »

מזבח העולה

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.

חגי ישראל ומועדיו ומזבח העולה · מזבח העולה וסוכות · ראה עוד »

מדאורייתא

#הפניה דאורייתא.

חגי ישראל ומועדיו ומדאורייתא · מדאורייתא וסוכות · ראה עוד »

מדרבנן

#הפניה דרבנן.

חגי ישראל ומועדיו ומדרבנן · מדרבנן וסוכות · ראה עוד »

אסרו חג

אִסְרוּ חַג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.

אסרו חג וחגי ישראל ומועדיו · אסרו חג וסוכות · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

ארץ ישראל וחגי ישראל ומועדיו · ארץ ישראל וסוכות · ראה עוד »

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.

ארבעת המינים וחגי ישראל ומועדיו · ארבעת המינים וסוכות · ראה עוד »

נשיא מדינת ישראל

נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.

חגי ישראל ומועדיו ונשיא מדינת ישראל · נשיא מדינת ישראל וסוכות · ראה עוד »

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.

חגי ישראל ומועדיו ונביאים · נביאים וסוכות · ראה עוד »

נדודי בני ישראל במדבר

מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר נדודי בני ישראל במדבר נמשכו לפי המסופר בתורה ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען.

חגי ישראל ומועדיו ונדודי בני ישראל במדבר · נדודי בני ישראל במדבר וסוכות · ראה עוד »

ניסן

ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.

חגי ישראל ומועדיו וניסן · ניסן וסוכות · ראה עוד »

ניסוך המים

ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג.

חגי ישראל ומועדיו וניסוך המים · ניסוך המים וסוכות · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חגי ישראל ומועדיו וספר תורה · סוכות וספר תורה · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חגי ישראל ומועדיו וסדר מועד · סדר מועד וסוכות · ראה עוד »

סהרנה

סֶהֲרַנֶה הוא חג עממי, ללא מקור דתי, שהתקיים בעבר בקהילה היהודית בכורדיסטן במהלך חול המועד פסח או חול המועד סוכות.

חגי ישראל ומועדיו וסהרנה · סהרנה וסוכות · ראה עוד »

סוכה

סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.

חגי ישראל ומועדיו וסוכה · סוכה וסוכות · ראה עוד »

עמוד הענן

גלויה עם תיאור עמוד הענן על פי המסופר בתנ"ך, עמוד הענן היה ענן מיוחד שהיווה שליחו של האלוהים אשר ליווה והדריך את בני ישראל ביציאתם ממצרים.

חגי ישראל ומועדיו ועמוד הענן · סוכות ועמוד הענן · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חגי ישראל ומועדיו ועלייה לרגל · סוכות ועלייה לרגל · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חגי ישראל ומועדיו ופסח · סוכות ופסח · ראה עוד »

פיוטי הושענות

תחילת סדר הושענות לפי מנהג אשכנז. נדפס בוונציה, תקט"ו. מאוספי הספרייה הלאומית פיוטי הושענות הם פיוטים הנאמרים בתפילת שחרית או בתפילת מוסף של שבעת ימי חג הסוכות תוך כדי הקפת הבימה, כזכר להושענות שהיו נהוגות בזמן בית המקדש.

חגי ישראל ומועדיו ופיוטי הושענות · סוכות ופיוטי הושענות · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חגי ישראל ומועדיו וקבלה · סוכות וקבלה · ראה עוד »

קיץ

חוף ים בקיץ עונת הקיץ היא אחת מארבע עונות השנה והחמה שבהן.

חגי ישראל ומועדיו וקיץ · סוכות וקיץ · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חגי ישראל ומועדיו וראש השנה · סוכות וראש השנה · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חגי ישראל ומועדיו ורבי עקיבא · סוכות ורבי עקיבא · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חגי ישראל ומועדיו ושמחת תורה · סוכות ושמחת תורה · ראה עוד »

שמחה

ילדה מביעה שמחה באמצעות חיוך נזיר בודהיסטי שמח שִׂמְחָה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח טוב ומרומם.

חגי ישראל ומועדיו ושמחה · סוכות ושמחה · ראה עוד »

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.

חגי ישראל ומועדיו ושמיני עצרת · סוכות ושמיני עצרת · ראה עוד »

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חגי ישראל ומועדיו ושמיטה · סוכות ושמיטה · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.

חגי ישראל ומועדיו ושלוש רגלים · סוכות ושלוש רגלים · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חגי ישראל ומועדיו ושבת · סוכות ושבת · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חגי ישראל ומועדיו ושבועות · סוכות ושבועות · ראה עוד »

תשרי

בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.

חגי ישראל ומועדיו ותשרי · סוכות ותשרי · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חגי ישראל ומועדיו ותורה · סוכות ותורה · ראה עוד »

ט"ו בתשרי

אין תיאור.

חגי ישראל ומועדיו וט"ו בתשרי · ט"ו בתשרי וסוכות · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חגי ישראל ומועדיו וחז"ל · חז"ל וסוכות · ראה עוד »

חומות ירושלים

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.

חגי ישראל ומועדיו וחומות ירושלים · חומות ירושלים וסוכות · ראה עוד »

חוץ לארץ

חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.

חגי ישראל ומועדיו וחוץ לארץ · חוץ לארץ וסוכות · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חגי ישראל ומועדיו וחול המועד · חול המועד וסוכות · ראה עוד »

חיטה

שדה חיטה בבית לחם הגלילית ערימת גרעיני חיטה מיד לאחר הקציר חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם.

חגי ישראל ומועדיו וחיטה · חיטה וסוכות · ראה עוד »

חיבוט ערבה

מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש.

חגי ישראל ומועדיו וחיבוט ערבה · חיבוט ערבה וסוכות · ראה עוד »

במדבר

ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.

במדבר וחגי ישראל ומועדיו · במדבר וסוכות · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

ברכת המזון וחגי ישראל ומועדיו · ברכת המזון וסוכות · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

בית המקדש וחגי ישראל ומועדיו · בית המקדש וסוכות · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

בית המקדש הראשון וחגי ישראל ומועדיו · בית המקדש הראשון וסוכות · ראה עוד »

הקפות

שלום קובושווילי, הקפות בבית הכנסת בשמחת תורה, ציור משנת 1937 לערך. הקפות הן מנהג דתי בו קבוצת אנשים מקיפה בהליכה או בריקודים מקום או עצם מסוים, בדרך כלל דבר קדוש.

הקפות וחגי ישראל ומועדיו · הקפות וסוכות · ראה עוד »

הושענות

אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.

הושענות וחגי ישראל ומועדיו · הושענות וסוכות · ראה עוד »

כ"א בתשרי

אין תיאור.

חגי ישראל ומועדיו וכ"א בתשרי · כ"א בתשרי וסוכות · ראה עוד »

כ"ב בתשרי

אין תיאור.

חגי ישראל ומועדיו וכ"ב בתשרי · כ"ב בתשרי וסוכות · ראה עוד »

כ"ג בתשרי

בכ"ג בתשרי מתחילה תקופת "אחרי החגים", הבאה לאחר סדרת החגים הארוכה של חודש תשרי.

חגי ישראל ומועדיו וכ"ג בתשרי · כ"ג בתשרי וסוכות · ראה עוד »

כתובים

בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.

חגי ישראל ומועדיו וכתובים · כתובים וסוכות · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חגי ישראל ומועדיו ויציאת מצרים · יציאת מצרים וסוכות · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חגי ישראל ומועדיו וירושלים · ירושלים וסוכות · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חגי ישראל ומועדיו וישראל · ישראל וסוכות · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חגי ישראל ומועדיו ויהדות · יהדות וסוכות · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חגי ישראל ומועדיו ויהודים · יהודים וסוכות · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חגי ישראל ומועדיו ויום טוב · יום טוב וסוכות · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חגי ישראל ומועדיו ויום הכיפורים · יום הכיפורים וסוכות · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין חגי ישראל ומועדיו וסוכות

יש חגי ישראל ומועדיו 396 יחסים. יש חגי ישראל ומועדיו 232. כפי שיש להם במשותף 63, מדד הדמיון הוא = 63 / (396 + 232).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין חגי ישראל ומועדיו וסוכות. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »