סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חול המועד ושבת

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין חול המועד ושבת

חול המועד vs. שבת

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב. נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

דמיון בין חול המועד ושבת

חול המועד ושבת יש להם 36 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מרדכי אליהו, משנה, ארץ ישראל, אשכנזים, אליעזר מלמד, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, סוכות, פסח, קריאת התורה, קורבן (יהדות), רבנו תם, רבי יוסי, שבוע, שולחן ערוך, תפילת מנחה, תפילת מוסף, תפילת עמידה, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תלמוד, תלמוד בבלי, תוספות, תורה שבעל פה, ל"ט אבות מלאכה, חז"ל, ברכת המזון, ביגוד, גמרא, הר הבית, ..., הלכה, ויקרא, ישראל, יהדות, יום טוב, יום חול. להרחיב מדד (6 יותר) »

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.

חול המועד ומרדכי אליהו · מרדכי אליהו ושבת · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חול המועד ומשנה · משנה ושבת · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

ארץ ישראל וחול המועד · ארץ ישראל ושבת · ראה עוד »

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

אשכנזים וחול המועד · אשכנזים ושבת · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

אליעזר מלמד וחול המועד · אליעזר מלמד ושבת · ראה עוד »

נוסח אשכנז

נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.

חול המועד ונוסח אשכנז · נוסח אשכנז ושבת · ראה עוד »

נוסח איטליה

סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

חול המועד ונוסח איטליה · נוסח איטליה ושבת · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חול המועד וסוכות · סוכות ושבת · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חול המועד ופסח · פסח ושבת · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חול המועד וקריאת התורה · קריאת התורה ושבת · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חול המועד וקורבן (יהדות) · קורבן (יהדות) ושבת · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חול המועד ורבנו תם · רבנו תם ושבת · ראה עוד »

רבי יוסי

הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

חול המועד ורבי יוסי · רבי יוסי ושבת · ראה עוד »

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

חול המועד ושבוע · שבוע ושבת · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חול המועד ושולחן ערוך · שבת ושולחן ערוך · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חול המועד ותפילת מנחה · שבת ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חול המועד ותפילת מוסף · שבת ותפילת מוסף · ראה עוד »

תפילת עמידה

#הפניה תפילת העמידה.

חול המועד ותפילת עמידה · שבת ותפילת עמידה · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חול המועד ותפילת ערבית · שבת ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

חול המועד ותפילת שחרית · שבת ותפילת שחרית · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חול המועד ותלמוד · שבת ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חול המועד ותלמוד בבלי · שבת ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חול המועד ותוספות · שבת ותוספות · ראה עוד »

תורה שבעל פה

#הפניה תורה שבעל-פה.

חול המועד ותורה שבעל פה · שבת ותורה שבעל פה · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.

חול המועד ול"ט אבות מלאכה · ל"ט אבות מלאכה ושבת · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חול המועד וחז"ל · חז"ל ושבת · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

ברכת המזון וחול המועד · ברכת המזון ושבת · ראה עוד »

ביגוד

סגנונות לבוש לאורך ההיסטוריה, ממצרים העתיקה (צד שמאל למעלה) עד המאה ה-15 (בצד ימין למטה) בגדים הם כיסוי גוף, אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.

ביגוד וחול המועד · ביגוד ושבת · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

גמרא וחול המועד · גמרא ושבת · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

הר הבית וחול המועד · הר הבית ושבת · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

הלכה וחול המועד · הלכה ושבת · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

ויקרא וחול המועד · ויקרא ושבת · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חול המועד וישראל · ישראל ושבת · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חול המועד ויהדות · יהדות ושבת · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חול המועד ויום טוב · יום טוב ושבת · ראה עוד »

יום חול

ביהדות, יוֹם חוֹל הוא יום שאינו שבת, חג, או חול המועד.

חול המועד ויום חול · יום חול ושבת · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין חול המועד ושבת

יש חול המועד 124 יחסים. יש חול המועד 471. כפי שיש להם במשותף 36, מדד הדמיון הוא = 36 / (124 + 471).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין חול המועד ושבת. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »