גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
181 יחסים: ממילא, מאיר בן דב, מנעול, מס, מסעי הצלב, מערב, מפתח (כלי), מצרים, מרובע, משרד האוצר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משיקולי, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלכים וקיסרים גרמניים, מטר, מזרח, מזרחנות, מגדל דוד, מדבר יהודה, מוסררה, מים, אמנון כהן (מזרחן), אנגליה, אסלאם, אתר מורשת עולמית בסיכון, אלטלנה, אלג'יר, אלי שילר, אבן לבנייה, אגדה אורבנית, אדריכל, אדריכלות, אהרן ליש, אינטלקטואל, איסטנבול, אירוניה, איל ניגוח, איטליה, נקודת תורפה, נתן שור, נחמיה, נדבך (אדריכלות), סמל, סערה, ספרד, סופר, סוריה, סולטאן, ..., סולימאן הראשון, סובב חומות ירושלים, סינאן, עמוד, עיר דוד, עיתון, פקיד, פשיטה, פלמ"ח, פועל בניין, פוליטיקה, צריח (מגדל שמירה), צה"ל, ציון (כתב עת), קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, קברי המהנדסים בשער יפו, קהיר, קישוט, קילומטר רבוע, ראש עירייה, רצפה, רשות העתיקות, רונלד סטורס, שמואל יוסף עגנון, שנות ה-70 של המאה ה-20, שער (מבנה), שער ציון, שער שכם, שער האריות, שער האשפות, שער הפרחים, שער הרחמים, שער השבטים, שער יפו, שערי ירושלים, שטח הפקר, שכונה, שימוש משני, שינות, תותח, תוכנית מקלין, תוכנית מתאר מקומית, תוכנית גדס (ירושלים), תוכנית גדס-אשבי, תכנון עירוני, תיירות, לילה, טדי קולק, טופוגרפיה, זאב וילנאי, חפיר, חרך ירי, חלב (עיר), חלון, חומה, חומות ירושלים, חוק, חוקר, חיל מצב, ברדלס, בדואים, בית מלאכה, בית מלון, ביברס, גן לאומי, גדעון ביגר, גירוש ספרד, דמוגרפיה, דת, דלת, דוד קרויאנקר, דוד בן-גוריון, המאה ה-16, המאה ה-19, המאה ה-20, המנדט הבריטי, הארץ, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרומית הקדושה, הנעה, העיר העתיקה, הקו העירוני, הר הבית, הרובע המוסלמי, הרובע הארמני, הרובע הנוצרי, הרובע היהודי, הרובע היהודי במלחמת העצמאות, השמש, השער החדש, השושלת הפאטמית, התקופה הערבית הקדומה, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, הלגיון הערבי, הלוח המוסלמי, הוצאת אריאל, הוצאת כתר, הכותל המערבי, הכותל המזרחי, הכותל הדרומי, היסטוריה, היסטוריון, היציאה מן החומות, כנסייה, כנענים, כלכלה, כביש 443, כיבוש, כיבוש ירושלים בידי הבריטים, ימי הביניים, יניצ'רים, יסודות (בנייה), יצחק שלו, ירדן, ירושלים, ירושלים בתקופת בית שני, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ירושלים בתקופה הצלבנית, יום, 1538, 1542, 1556, 1557, 1918, 1919, 1922, 1948, 1967, 1982, 2004, 2011. להרחיב מדד (131 יותר) »
ממילא
מאה ה-21 שטח ממילא טרם בניית השכונה, 1854. בקדמת התמונה בריכת ממילא ובית הקברות ממילא, ומאחוריהם השטח עליו נבנתה השכונה. הרצל וחברי המשלחת הציונית ברחוב ממילא, 1898 הרצל בחזית בית שטרן בו התארח, 1898 מנזר סן ונסן דה פול - המבנה הראשון שנבנה בממילא, ואחד המבנים המקוריים היחידים שנותרו בה ממילא היא שכונה בלב ירושלים, בעמק המקשר בין שער יפו בעיר העתיקה לבין העיר החדשה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וממילא · ראה עוד »
מאיר בן דב
מאיר בן דב (נולד ב-1935), הוא ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומאיר בן דב · ראה עוד »
מנעול
מנעול חור המנעול מנעול הוא מנגנון המשמש למניעת גישה למקום או לחפץ למי שאינו מורשה לכך.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומנעול · ראה עוד »
מס
מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומס · ראה עוד »
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומסעי הצלב · ראה עוד »
מערב
שקיעה בחוף ראשון לציון. בשל סיבוב כדור הארץ השמש נצפת "שוקעת" בצד מערב מערב הוא אחת מארבע רוחות השמים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומערב · ראה עוד »
מפתח (כלי)
מפתח מעוטר מפתח ברזל מפתח הוא כלי המשמש, לצד המנעול, לאבטחה פיזית של חפצים ומרחבים ומאפשר למחזיק בו לנעול ולפתוח מנעולים המתאימים רק לו.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומפתח (כלי) · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומצרים · ראה עוד »
מרובע
שישה מרובעים מרובע הוא מצולע בעל ארבע צלעות וארבע זוויות.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומרובע · ראה עוד »
משרד האוצר
משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי המרכזי של ממשלת ישראל והוא האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומשרד האוצר · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
משיקולי
שירטוט של מערכת משיקולי מַשִׁיקוּלִי (בלטינית: Machecollum; מילולית: מרסק צוואר), הוא חלק ממערכת הגנה על שערים במבצר, שנועדה לאפשר למגנים להתמודד עם אויב העומד בצמוד לחומה ומחוץ לטווח האש של חרכי הירי הקבועים בחומה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומשיקולי · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלכים וקיסרים גרמניים
רשימת מלכים וקיסרים גרמניים זו מפרטת את שושלות המלכים והקיסרים ששלטו על השטחים הגרמניים במרכז אירופה בתקופה המתחילה בחלוקת האימפריה הפרנקית כחלק מחוזה ורדן של 843 ועד לקריסת הקיסרות הגרמנית בשנת 1918.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומלכים וקיסרים גרמניים · ראה עוד »
מטר
מוט מטר תקני רשמי ספקטרום האלקטרומגנטי המבוטאים ביחידות מֶטֶר. מֶטֶר (באיות הלטיני הבין-לאומי:metre; מסומן בקיצור m; מיוונית: μέτρον, מֵטְרוֹן - מידה) הוא יחידת המידה התקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומטר · ראה עוד »
מזרח
הזריחה על רקע ים המלח כפי שצולמה ממצדה. בעברית האטימולוגיה של מזרח היא כיוון זריחת השמש מִזְרָח הוא אחת מארבע רוחות השמים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומזרח · ראה עוד »
מזרחנות
מוזיאון הבריטי. מזרחנות, מדעי המזרח או לימודי המזרח היא תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב־תחומי של אזור מסוים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומזרחנות · ראה עוד »
מגדל דוד
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומגדל דוד · ראה עוד »
מדבר יהודה
טקסט.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומדבר יהודה · ראה עוד »
מוסררה
מוסררה (בערבית: مصرارة, בתעתיק מדויק: מצרארה), או בשמה הרשמי בעברית מורשה, היא שכונה בירושלים הגובלת בשכונות מאה שערים ובתי נייטין בצפון, מגרש הרוסים וכיכר ספרא במערב, הרובע הנוצרי והרובע המוסלמי בדרום, ומזרח ירושלים במזרח.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומוסררה · ראה עוד »
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ומים · ראה עוד »
אמנון כהן (מזרחן)
אמנון כהן (נולד ב-1936) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לחקר השלטון העות'מאני בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואמנון כהן (מזרחן) · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואנגליה · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואסלאם · ראה עוד »
אתר מורשת עולמית בסיכון
תפוצת אתרי מורשת עולמית בסיכון אתר בודד העיר העתיקה בירושלים - האתר הראשון ברשימת האתרים בסיכון (1982) עמק האלבה בדרזדן - הוכרז בסיכון בשנת 2006 בשל הקמת גשר ואלדשלוסשן והוסר מרשימת המורשת העולמית ב-2009, לאחר שהעובודות להקמת הגשר החלו העיר העתיקה בדוברובניק הוכרזה ב-1991 כאתר בסיכון בעקבות נזקים כבדים במהלך מלחמת העצמאות של קרואטיה. הוסרה מרשימת האתרים בסיכון בשנת 1998 לאחר שיפוץ ושיקום מקיפים רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון היא רשימה דינמית של אתרי מורשת עולמית, אשר מנוהלת על ידי ועדת המורשת העולמית של האו"ם לפי סעיף 11.4 לאמנת המורשת העולמית.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואתר מורשת עולמית בסיכון · ראה עוד »
אלטלנה
אָלטָלֶנָה (באיטלקית: Altalena; פירוש: נדנדה, שמו הספרותי של ז'בוטינסקי בתקופה שבה היה עיתונאי באיטליה, לפני מלחמת העולם הראשונה) הייתה אונייה שנרכשה על ידי האצ"ל בקיץ 1947 והופגזה על ידי צה"ל ב-22 ביוני 1948, בזמן ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואלטלנה · ראה עוד »
אלג'יר
אלג'יר (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בברברית: ⴷⵣⴰⵢⴻ; בצרפתית: Alger) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואלג'יר · ראה עוד »
אלי שילר
אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואלי שילר · ראה עוד »
אבן לבנייה
חזית בניין מאבן בעלת עיטורים וקישוטים, דרך חברון ירושלים בניית אבן לחיפוי קירות בשיטה הרטובה, ממילא, ירושלים אבן לבנייה היא אבן טבעית המשמשת לבנייה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואבן לבנייה · ראה עוד »
אגדה אורבנית
אגדה אוּרבנית או אגדה עירונית היא סוג של אגדה או אנקדוטה שייחודה בהעברתה מפה לאוזן בטענה שמדובר בסיפור אמיתי.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואגדה אורבנית · ראה עוד »
אדריכל
נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואדריכל · ראה עוד »
אדריכלות
סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואדריכלות · ראה עוד »
אהרן ליש
אהרון ליש (25 במאי 1933 – 16 באפריל 2022) היה פרופסור במכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואהרן ליש · ראה עוד »
אינטלקטואל
אינטלקטואל הוא אדם העוסק בפעילות שכלית או רוחנית מגוונת מתוך ערכיות, ולא לשם תכלית מעשית כלשהי.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואינטלקטואל · ראה עוד »
איסטנבול
אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואיסטנבול · ראה עוד »
אירוניה
דוגמה לאירוניה: מודעת אבל שנתלתה על שלט פרסומת הנושא את הסיסמה "משדרג לך את הרגע" המונח אירוניה (ביוונית עתיקה: εἰρωνεία - אֵרונֵאַה; מילולית: "בורות מדומה") מתאר מצב מסוים ששונה מן המצב שהיה אמור להתרחש לכאורה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואירוניה · ראה עוד »
איל ניגוח
איל ניגוח משוחזר אֵיל נִגּוּחַ הוא כלי מצור ששימש לפריצת שערי מבצר וביקוע חומות בעת העתיקה, מתקופות פרהיסטוריות ועד ימי הביניים המאוחרים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואיל ניגוח · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ואיטליה · ראה עוד »
נקודת תורפה
דוגמה לתרשים של נקודות תורפה נקודת תורפה היא מושג הקשור גם ללחימה בידיים ריקות וגם מושג בתורת הלחימה הצבאית, המציין מיקום רגיש בגוף היריב שהתקפה מסוימת תגרום להשפעה רצויה עליו.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ונקודת תורפה · ראה עוד »
נתן שור
נתן שוּר (19 באוגוסט 1923 - 12 באפריל 2012) היה היסטוריון ישראלי, שחקר – בין היתר – את ספרות הנוסעים לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ונתן שור · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ונחמיה · ראה עוד »
נדבך (אדריכלות)
תחנת משנה חשמלית בנויה לבנים בברמינגהם, אנגליה. נדבך הוא שכבה של יחידה חזרתית העוברת בכיוון אופקי בקיר.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ונדבך (אדריכלות) · ראה עוד »
סמל
סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וסמל · ראה עוד »
סערה
#הפניה סופה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וסערה · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וספרד · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וסופר · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וסוריה · ראה עוד »
סולטאן
סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וסולטאן · ראה עוד »
סולימאן הראשון
Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וסולימאן הראשון · ראה עוד »
סובב חומות ירושלים
שטח הגן מחוץ לחומת העיר צמחייה מחוץ לחומה, סמוך לשער ציון. צמחייה מחוץ לחומות. סובב חומות ירושלים הוא גן לאומי המתבסס על חומת ירושלים העתיקה, שבנה הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר בשנת 1536.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וסובב חומות ירושלים · ראה עוד »
סינאן
פסל סינאן בבייקצ'קמג'ה סמוך לאיסטנבול מסגד שחזדה מחמט באיסטנבול מסגד רוסתם פאשה באיסטנבול פאר יצירתו של סינאן - מסגד סלימיה באדירנה מסגד סולימאנייה באיסטנבול שתכנן מימר סינאן בהוראת הסולטאן סולימאן הראשון מימר סינאן (בטורקית: Mimar Sinan, בערבית: سنان آغا או معمار سنان) (15 באפריל 1489 – 17 ביולי 1588) היה אדריכל החצר של הסולטאנים העו'תמאניים סלים הראשון, סולימאן המפואר, סלים השני ומוראט השלישי.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וסינאן · ראה עוד »
עמוד
עמוד בג'רש באדריכלות ובהנדסה אזרחית עמוד הוא רכיב אנכי התומך במשקל הפועל מעליו כלפי מטה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ועמוד · ראה עוד »
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ועיר דוד · ראה עוד »
עיתון
דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ועיתון · ראה עוד »
פקיד
פקיד הוא תוארו של מי שמחזיק במשרה הכרוכה בביצוע משימות משרדיות או הקשורות במכירות או קניינות.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ופקיד · ראה עוד »
פשיטה
פשיטה היא צורת קרב, שתכליתה פעולה בשטח אויב לפרק זמן מוגדר לפי המשימה, ובסיומו נסיגה משטח האויב.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ופשיטה · ראה עוד »
פלמ"ח
הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ופלמ"ח · ראה עוד »
פועל בניין
#הפניה בנאי (מקצוע).
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ופועל בניין · ראה עוד »
פוליטיקה
מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא מכלול הסוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ופוליטיקה · ראה עוד »
צריח (מגדל שמירה)
הצריח האדום באלניה שומר על הנמל מבצר מונפור צריח (שחמט) מבוסס על צריח עגול עם שינות. צריח משמש לעיתים קרובות כשם למגדל מבוצר המשובץ בחומה ומתנשא מעליה (בניגוד לבאסטיון).
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וצריח (מגדל שמירה) · ראה עוד »
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וצה"ל · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וציון (כתב עת) · ראה עוד »
קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
שלט האצולה של קרל ה-5 קרל החמישי (בגרמנית: Karl der Fünfte, בלטינית: Carolus Quintus, בספרדית: Carlos Primero de España), שחי בשנים 24 בפברואר 1500 – 21 בספטמבר 1558, היה מלך ספרד בשנים 1516–1556 (שם כונה קרלוס הראשון) וקיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנים 1519–1556.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וקרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »
קברי המהנדסים בשער יפו
מפת פרנס הוגנברג משנת 1572. הקבר בפתח שער יפו מודגש בצהוב אחד משני הקברים ליד שער יפו, ערב השימור. ניתן לראות את עץ התאנה, פסולת רבה וצנרת מודרנית קברי המהנדסים בשער יפו הם שני קברים טורקיים, הצמודים לשער יפו מצדה הפנימי של החומה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וקברי המהנדסים בשער יפו · ראה עוד »
קהיר
קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וקהיר · ראה עוד »
קישוט
#הפניה עיטור (אמנות).
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וקישוט · ראה עוד »
קילומטר רבוע
קילומטר רבוע (סמל: ק"מ² או קמ"ר) היא יחידת מידה השייכת למערכת היחידות הבינלאומית (SI) למדידת שטח של משטח כלשהו.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וקילומטר רבוע · ראה עוד »
ראש עירייה
במדינות רבות, ראש עירייה או ראש עיר, הוא הפקיד הבכיר ביותר בשלטון מוניציפלי כמו זה של עיר או עיירה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וראש עירייה · ראה עוד »
רצפה
רצפה היא משטח אופקי הקיים בכל מבנה וכן במקומות פתוחים שונים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ורצפה · ראה עוד »
רשות העתיקות
סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ורשות העתיקות · ראה עוד »
רונלד סטורס
רונלד סטורס, 1920 סר רונלד הנרי אמהרסט סטורס (Ronald Henry Amherst Storrs; 19 בנובמבר 1881 – 1 בנובמבר 1955) היה פקיד קולוניאלי בריטי בכיר.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ורונלד סטורס · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שנות ה-70 של המאה ה-20
סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שער (מבנה)
שער בתל אביב שער במסגד אל-נור בווייטנאם שער הוא פתח בקיר של מבנה, חומה או גדר המקיפים שטח תחום.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושער (מבנה) · ראה עוד »
שער ציון
שער ציון, תמונה משנת 2010, ניתן להבחין בפגיעות המרגמה סביב השער שער ציון מתוך העיר העתיקה החוצה, 2008 תמונה מhttp://www.loc.gov/ אתר ספריית הקונגרס האמריקאי שער ציון (בערבית: باب النبي داود - בָּאבּ א-נֵבּי דָאוּד) הוא אחד משערי ירושלים, הנקרא גם "שער דוד", "שער הרובע היהודי" או "שער היהודים" והוא משמש לכניסה לרובע היהודי.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושער ציון · ראה עוד »
שער שכם
שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושער שכם · ראה עוד »
שער האריות
שער האריות, סוף המאה ה-19 שער האריות במבט מהר הזיתים "האריות" בשער האריות לוח אבן לזכרו של מוטה גור המציין כי הרחוב היוצא משער האריות קרוי על שמו שער האריות - מבט ממזרח שער האריות (בערבית: باب الأسباط,: "באב אלאסבאט" - "שער השבטים") הוא אחד משערי חומת העיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושער האריות · ראה עוד »
שער האשפות
שער האשפות שער האשפות, 2007 שער האשפות בשנות ה-20 של המאה ה-20 במבט מתוך העיר השער לאחר 1967. בתמונה נראית קורת הבטון הירדנית "שער המוגרבים" בתקופת המנדט. בית השער עוד מסומן שער האשפות (בערבית: باب المغاربة; תעתיק: בַּאבּ אִלְ-מַעַ'ארְבֵּה), הוא אחד משערי ירושלים, השוכן בחומה הדרומית של העיר העתיקה סמוך לכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושער האשפות · ראה עוד »
שער הפרחים
שנות ה-40 שער הפרחים ב-2011 שער הפרחים בשנת 2007 שער הפרחים (בערבית: باب الساهرة תעתיק: "באב א (ל) סאהרה"), ידוע גם בשם שער הורדוס, הוא אחד משערי ירושלים, ונמצא בחלק הצפוני של חומות ירושלים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושער הפרחים · ראה עוד »
שער הרחמים
תקריב של שער הרחמים (2012) מפת הר הבית פנורמה של שער הרחמים מכיוון מזרח שער הרחמים בציורו של דייוויד רוברטס (ליתוגרפיה של הצייר לואי האג), 1842 שער הרחמים (בערבית: בּאבּ אלרחמה باب الرحمة) הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים, בחלק החומה המהווה גם את החומה המזרחית של הר הבית.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושער הרחמים · ראה עוד »
שער השבטים
#הפניה מבני הר הבית#שער השבטים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושער השבטים · ראה עוד »
שער יפו
שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושער יפו · ראה עוד »
שערי ירושלים
שער יפו שערי ירושלים הם השערים המאפשרים כניסה לעיר העתיקה בירושלים דרך חומות ירושלים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושערי ירושלים · ראה עוד »
שטח הפקר
חיילים מתקדמים לתוך שטח הפקר בקרב רכס וימי שטח הפקר הוא כינוי לשטח אדמה שאין עליו שליטה בפועל, בדרך כלל עקב היותו נושא מחלוקת בין שני צדדים לוחמים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושטח הפקר · ראה עוד »
שכונה
מפת שכונת קנווד בשיקגו שכונה היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים אחידים, שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו שכונת משכנות שאננים) עד למספר רב של רחובות (כמו שכונת רמות אלון בירושלים).
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושכונה · ראה עוד »
שימוש משני
התקופה הרומית, משובצים בקיר מהמאה ה-16 בעיר העתיקה בירושלים שימוש משני (לטינית: Spolia, ספוליה) הוא מונח מתחומי הארכאולוגיה והאדריכלות המתאר תופעה של שימוש בחלקי מבנים עתיקים בבנייה מאוחרת יותר.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושימוש משני · ראה עוד »
שינות
ציור של צריח עם שינות בגג שִׁינוֹת או שיני חומה (מן המילה שן; אנגלית: Battlements) הן עמדות ירי הבנויות על חומות או גגות צריחים ומגדלים, ואשר יוצרות תבנית זיגזג של ריבועי אבן המשמשים מסתור לקשתים בעוד המרווחים בין שיני האבן מאפשרים ירי כנגד האויב.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ושינות · ראה עוד »
תותח
תותח חופים עות'מאני בתל יפו העתיקה תותחים על חומות עכו תותח בטירת סאו ז'ורז'ה שבליסבון. תותח הוא כלי נשק חם הנועד להמטיר פגזים על אויב הנמצא במרחק ממנו.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ותותח · ראה עוד »
תוכנית מקלין
מפת תוכנית מקלין תוכנית מקלין הוא שמה של תוכנית המתאר הראשונה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ותוכנית מקלין · ראה עוד »
תוכנית מתאר מקומית
במערכת התכנון והבנייה בישראל, תוכנית מתאר מקומית היא תוכנית מתאר ברמה של הרשות המקומית, אשר כוללת התייחסות לתיחום של שטחים, הוראות בנייה, מגבלות בנייה, מקומות לפינוי אשפה, בתי עלמין, דרכים בשטח היישוב ומאפיינים נוספים של התכנון העירוני.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ותוכנית מתאר מקומית · ראה עוד »
תוכנית גדס (ירושלים)
תוכנית גדס (בעריכת אשבי) כפי שהופיע בדו"ח של החברה למען ירושלים במרץ 1921. האזור המסומן בצהוב בהיר הוא השטח הפתוח המוצע, הנקי מבנייה מסביב לאגן העיר העתיקה, כמו כן סומנה רשת של כבישים חצי מעגליים חדשה פטריק גדס 1886 תוכנית גדס (ירושלים) היא תוכנית אב לעיר ירושלים שהוגשה על ידי האדריכל פטריק גדס לשלטונות המנדט והאגודה למען ירושלים בשנת 1919.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ותוכנית גדס (ירושלים) · ראה עוד »
תוכנית גדס-אשבי
תוכנית בניין עיר שהכין אשבי, בה מפורטים שימושי קרקע כפי שפורסמה בדו"ח האגודה למען ירושלים במרץ 1921 תוכנית גדס-אשבי היא תוכנית מתאר לירושלים שנערכה בשנת 1922 על ידי פטריק גדס (Patrick Geddes) בשיתוף האדריכל צ'ארלס רוברט אשבי (C.R. Ashbee) ששימש "יועץ אזרחי למושל ירושלים" (Civic Advisor to the Governor of Jerusalem) וכמזכיר האגודה למען ירושלים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ותוכנית גדס-אשבי · ראה עוד »
תכנון עירוני
#הפניה תכנון ערים ואזורים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ותכנון עירוני · ראה עוד »
תיירות
תיירים בירושלים, 2007 תיירת מביטה בתצפית על רומא מגבעת ג'אניקולו תיירות היא ענף כלכלי, שבדרך כלל מיוחס לטיול, נסיעה, שהייה וביקור של אנשים ומחוץ לסביבתם הרגילה, לתקופה קצרה (בדרך כלל עד שנה).
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ותיירות · ראה עוד »
לילה
קו הרקיע של מלבורן בעת לילה חיפאי. לילה הוא שעות היממה החשוכות, שבהן אין אור שמש, מלאחר שקיעת השמש ועד זריחתה, להבדיל מיום.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ולילה · ראה עוד »
טדי קולק
טדי קולק (שני מימין) בין חלוצי עין גב, שנות ה-30 טדי קולק בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, 1956 טדי (תיאודור) קוֹלֶק (27 במאי 1911, כ"ט באייר ה'תרע"א – 2 בינואר 2007, י"ב בטבת ה'תשס"ז) היה ראש עיריית ירושלים במשך 28 שנה, בשנים 1965–1993, חתן פרס ישראל לשנת תשמ"ח (1988) על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וטדי קולק · ראה עוד »
טופוגרפיה
מפה טופוגרפית של העולם. גובה פני השטח של הארץ מיוצגים באמצעות צבעים. ניתן להבחין בין ים לקרקע, ואף בגבהים השונים ובצורת השטח על פי גוון הצבעים. שימוש בצבעים אינטואיטיבי יותר לאדם, אך פחות מדויק מייצוג באמצעות קווי גובה. הר הגעש קיסקה באלסקה (בצפון האי). ניתן לראות במפה גם את קווי הגובה של קרקעית הים שמופתה באמצעות סונאר. טוֹפּוֹגְרַפְיָה הוא תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר צורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים (מיוונית, טופוס – שטח, גרפיה – רישום).
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וטופוגרפיה · ראה עוד »
זאב וילנאי
טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935תמונה להחלפה זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס, 12 ביוני 1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח, 21 בינואר 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וזאב וילנאי · ראה עוד »
חפיר
חפיר "רטוב" בטירת בומריס חפיר "יבש" במגדל דוד בירושלים חפיר "רטוב" בטירת בודיאם חפיר הוא מכשול בדמותו של חתך עמוק או תעלה מחוץ לחומות, לשערים, מבצר, טירה או כל מקום הגנתי דומה, בין שנחפר, נחצב ולעיתים שולבה בו בנייה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וחפיר · ראה עוד »
חרך ירי
חרך ירי בטירת קורף, מבט מבפנים קו העירוני במוסררה חֲרַך ירי (בנטייה: חֲרַכֵּי ירי) הוא חריץ צר במעטה שריון של כלי רכב משוריין, חומה או קיר שמטרתו לאפשר ירי על האויב.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וחרך ירי · ראה עוד »
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וחלב (עיר) · ראה עוד »
חלון
חלון חלון הוא פתח בקיר המאפשר מעבר אור, ציור משנת 1880 חלונות אלבסטר בכנסיית Santa Maria La Major בעיירה Morella (ספרד) חלון אלבסטר בקתדרלה של ולנסיה (ספרד). המבנה האסימטרי של פתח הקיר מאפשר לקרני השמש להגיע לאזור המזבח חלון גליל במגדלור Sumburgh Head (שטלנד) חלון הוא פתח מתוכנן בקיר או בתקרה של מבנה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וחלון · ראה עוד »
חומה
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. החומה הגדולה של סין. שיני חומה (שינות). חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד) או לחלופין לתחם (כגון בבית כלא).
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וחומה · ראה עוד »
חומות ירושלים
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וחומות ירושלים · ראה עוד »
חוק
חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה) הוא הוראה רשמית מחייבת, המנוסחת בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייבת את כלל התושבים וניתנת לאכיפה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וחוק · ראה עוד »
חוקר
#הפניה מחקר.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וחוקר · ראה עוד »
חיל מצב
חֵיל מַצָּב הוא מונח כללי לתיאור יחידת חיילים שמוצבים במקום מסוים על פי הוראת הריבון בו.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וחיל מצב · ראה עוד »
ברדלס
סרטונים ריצת ברדלס בוגר - וידאו ברדלס בקניה בַּרְדְּלָס ערבות (או צִ'יטָה, או בקיצור ברדלס; שם מדעי: Acinonyx jubatus) הוא מין בסוג ברדלס שבמשפחת החתוליים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וברדלס · ראה עוד »
בדואים
חמולה בדואית בעומאן בדואים (או בֶּדְוִים; בערבית: بَدْو, לעיתים נעשה שימוש גם בכתיב המלא: בדווים) היא קבוצה אתנית של ערבים נוודים או נוודים־למחצה, רובם המכריע מוסלמי, אם כי קיים מיעוט בדואי נוצרי בירדן.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ובדואים · ראה עוד »
בית מלאכה
חדר המכיל כלים וציוד שנמצאים בשימוש כבר עשרות שנים. בית מלאכה לרכבות בית מלאכה הוא מקום המשמש לביצוע עבודות תיקון ויצור שונות.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ובית מלאכה · ראה עוד »
בית מלון
חדר במלון בית מלון (או בקצרה: מלון) הוא מוסד המספק לינה בתשלום לטווח קצר.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ובית מלון · ראה עוד »
ביברס
מסגד ביברס בקהיר אל־מלכ א־זאהר רוכן א־דין ביברס אל־בונדוקדארי (בערבית: الملك الظاهر ركن الدين بيبرس البندقداري, תעתיק מדויק: אלמלכ אלט'אהר רכן אלדין ביברס אלבנדקדארי; סביבות שנת 1228–1 ביולי 1277), הידוע בשם בַּיְבַּרְס (מכונה "המלך המנצח"), היה סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה משנת 1260 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וביברס · ראה עוד »
גן לאומי
#הפניה פארק לאומי.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וגן לאומי · ראה עוד »
גדעון ביגר
גדעון בִּיגֶר (נולד ב-30 באפריל 1945) הוא גאוגרף והיסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס לגאוגרפיה היסטורית ומדינית בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וגדעון ביגר · ראה עוד »
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וגירוש ספרד · ראה עוד »
דמוגרפיה
דֶּמוֹגְרַפְיָה (מיוונית דמוס.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ודמוגרפיה · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ודת · ראה עוד »
דלת
דלת כניסה הכוללת שני מנעולים, ידית ותיבת דואר, עם שלט המציין מספר בית דלת יציאה למרפסת עשויה שילוב של עץ וזכוכית המאפשרת מבט לנוף דרך הדלת, כך שבעת שהיא סגורה הדלת משמשת כחלון דלת מתייחסת בדרך כלל לפתח בקיר, עליו מורכב לוח (הקרוי "כנף" או "אגף") הניתן לפתיחה ולסגירה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ודלת · ראה עוד »
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ודוד קרויאנקר · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והמאה ה-20 · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והמנדט הבריטי · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והארץ · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
האימפריה הרומית הקדושה
האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה אימפריה שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והאימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »
הנעה
הֲנָעָה (בלועזית: מוטיבציה; באיות האקדמיה ללשון העברית: הֲנִיעָה) היא מבנה רב-פנים בעל מרכיבים שונים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והנעה · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והעיר העתיקה · ראה עוד »
הקו העירוני
מפת הקו העירוני משה דיין ועבדאללה א-תל משרטטים את מפת הקו העירוני לגיונר ירדני על הקו העירוני, סמוך לשער מנדלבאום. 1950 לערך עמדת צה"ל מימי הקו העירוני בשכונת אבו תור הקו העירוני הוא השם שניתן לקטע של הקו הירוק שחצה את העיר ירושלים בין 1948 ל-1967.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והקו העירוני · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והר הבית · ראה עוד »
הרובע המוסלמי
מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והרובע המוסלמי · ראה עוד »
הרובע הארמני
הרובע הארמני מראה כללי של הרובע הארמני ממגדל דוד קתדרלת יעקב הקדוש הרובע הארמני (בארמנית: հայկական թաղամաս, הַייכַּאכַּאן טַאגַֿאמַאס; בערבית: حَارَة أَلأَرْمَن, חַארַת אַל-אַרְמַן), הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע המוסלמי, הרובע היהודי והרובע הנוצרי.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והרובע הארמני · ראה עוד »
הרובע הנוצרי
250x250 פיקסלים הרובע הנוצרי במבט ממגדל דוד כנסיית הקבר בלב הרובע הנוצרי חיי לילה ברובע הנוצרי. הרובע הנוצרי (בערבית: حارة النصارى) הוא הרובע הצפון-מערבי מבין ארבעת רובעי העיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, והרובע הארמני.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והרובע הנוצרי · ראה עוד »
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והרובע היהודי · ראה עוד »
הרובע היהודי במלחמת העצמאות
#הפניה הקרב על הרובע היהודי בירושלים קטגוריה:מקבלי נס הקוממיות.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והרובע היהודי במלחמת העצמאות · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והשמש · ראה עוד »
השער החדש
השער החדש, 2011. השער החדש. תמונה מhttp://www.loc.gov/ אתר ספריית הקונגרס האמריקאי. השער החדש (בערבית: الباب الجديد, אלבאב אלג'דיד) הוא אחד משערי ירושלים, הממוקם בחומה הצפון-מערבית של העיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והשער החדש · ראה עוד »
השושלת הפאטמית
הפָאטִמִים, השושלת הפָאטִמִית או אלפָאטִמִיּוּן (בערבית: الفاطميون, על שמה של פָאטִמָה בת מוחמד) הייתה שושלת שליטים שיעים שהתקיימה מ-5 בינואר 909 עד 1171 ושלטה על אזורים שונים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון לרבות מצרים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והשושלת הפאטמית · ראה עוד »
התקופה הערבית הקדומה
#הפניה התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והתקופה הערבית הקדומה · ראה עוד »
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »
הלגיון הערבי
הלגיון הערבי (באנגלית: Arab Legion, בערבית: الفيلق العربي; תעתיק מדויק: אלפילק אלערבּי) היה כוח צבאי שהקימו קצינים בריטים באמירות עבר הירדן בשנת 1921, ושימש לאחר מכן כצבאה של ממלכת ירדן.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והלגיון הערבי · ראה עוד »
הלוח המוסלמי
לוח השנה המוסלמי, או לוח השנה ההיג'רי (בערבית: تقويمهجري), הוא לוח שנה שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והלוח המוסלמי · ראה עוד »
הוצאת אריאל
#הפניה אריאל (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והוצאת אריאל · ראה עוד »
הוצאת כתר
#הפניה כתר הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והוצאת כתר · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והכותל המערבי · ראה עוד »
הכותל המזרחי
הרודיאני המאפיין את 32 המטרים הדרומיים. הכותל המזרחי של הר הבית הוא אחד מקירות התמך שמקיפים את מתחם הר הבית שבהר המוריה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והכותל המזרחי · ראה עוד »
הכותל הדרומי
הכותל הדרומי ומסגד אל-אקצא הגן הארכאולוגי. הכותל הדרומי הוא קיר התמך הדרומי של רחבת הר הבית בירושלים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והכותל הדרומי · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והיסטוריה · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והיסטוריון · ראה עוד »
היציאה מן החומות
פריסת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות כרם אברהם, חלוצת היציאה הנוצרית מהחומות חלוצת הכנסיות מחוץ לחומות - כנסיית 'השילוש הקדוש' במגרש הרוסים בית מחניים, דוגמה לבית אמידים נוצרים ברחוב הנביאים בית טיכו, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת הנשאשיבים שברחוב הנביאים מלון אמריקן קולוני, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת החוסיינים מאה שערים. השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות משכנות שאננים עם הקמתה טחנת הרוח במשכנות שאננים מדרגות ומעברים במחנה ישראל שכונת מחנה ישראל (משמאל) רחוב יוסף ריבלין בנחלת שבעה מאה שערים בשנות ה-50 "היציאה מן החומות" הוא תהליך ההתפשטות העירונית של מבנים, דרכים ושכונות מגורים בירושלים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית והיציאה מן החומות · ראה עוד »
כנסייה
קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וכנסייה · ראה עוד »
כנענים
#הפניהכנען.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וכנענים · ראה עוד »
כלכלה
כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וכלכלה · ראה עוד »
כביש 443
פילבוקס בסמוך לכביש, מרץ 2007 מחסום מכבים בסמוך לעיר מודיעין-מכבים-רעות, אפריל 2007 קטע של גדר ההפרדה בצידי כביש 443, סמוך לצומת גבעת זאב. קטע זה בנוי ממספר קומות של גדר תלתלית ("גדר תייל") כביש 443 מגבעת התיתורה במודיעין-מכבים-רעות המעיין בשולי הכביש כביש 443 הוא כביש ראשי בישראל, המחבר בין לוד ומודיעין-מכבים-רעות לירושלים דרך הרי בנימין שם הוא פוגש את הכבישים 45 ו-436.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וכביש 443 · ראה עוד »
כיבוש
כיבוש, כיבוש צבאי או תפיסה לוחמתית (באנגלית: Military occupation, Belligerent occupation או פשוט Occupation) הוא מונח במשפט הבין-לאומי הפומבי המתאר טריטוריה שנתפסה על ידי צבא עוין והיא נתונה בפועל תחת סמכותו במסגרת משטר צבאי.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וכיבוש · ראה עוד »
כיבוש ירושלים בידי הבריטים
#הפניה כיבוש ירושלים (1917).
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וכיבוש ירושלים בידי הבריטים · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וימי הביניים · ראה עוד »
יניצ'רים
יניצ'ר (A) וסיפאהי (B) בציור מספרו של סלומון שווייגר, 1608 פטרול של יניצ'רים, ציור של אלכסנדר-גבריאל דקאן משנת 1828 היֶנִיצֵ'רִים (מטורקית עות'מאנית: يڭيچرى - חיילים חדשים) היו אחד מסוגי חיל הרגלים של האימפריה העות'מאנית, ששירתו במתכונת של צבא קבע.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ויניצ'רים · ראה עוד »
יסודות (בנייה)
יסודות לבניין בדרך מנחם בגין בתל אביב יסוד באר המשמש לביסוס עמוד לגשר רכבת באזור ירושלים יסודות הם החלקים עליהם מבוססים מבנים.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ויסודות (בנייה) · ראה עוד »
יצחק שלו
יצחק שלו (5 ביולי 1918, כ"ה בתמוז תרע"ח – 13 ביולי 1992, י"ב בתמוז תשנ"ב) היה משורר, סופר ומסאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ויצחק שלו · ראה עוד »
ירדן
ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וירדן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וירושלים · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
ירושלים בתקופה העות'מאנית
בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »
ירושלים בתקופה הצלבנית
פרנצ'סקו אַייֶץ, (1836–1850) כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים, איור מתוך כתב יד מימי הביניים הצלבנים בונים את הר הבית מחדש, איור מתוך כתב יד מהמאה ה-15 התקופה הצלבנית בירושלים החלה עם כיבוש העיר בידי הצלבנים ב-1099, במהלך מסע הצלב הראשון, והפיכתה לבירת ממלכת ירושלים הנוצרית, לאחר 450 שנות שלטון מוסלמי.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית וירושלים בתקופה הצלבנית · ראה עוד »
יום
שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ויום · ראה עוד »
1538
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ו1538 · ראה עוד »
1542
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ו1542 · ראה עוד »
1556
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ו1556 · ראה עוד »
1557
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ו1557 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ו1918 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ו1919 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ו1922 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ו1948 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ו1967 · ראה עוד »
1982
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ו1982 · ראה עוד »
2004
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ו2004 · ראה עוד »
2011
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומת ירושלים העות'מאנית ו2011 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חומת_ירושלים_העות'מאנית
