גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
291 יחסים: I Have a Little Dreidel, Ynet, מאיר איזנשטטר, מנשה רבינא, מנחם מנדל שניאורסון, מנהג (יהדות), מסכת, מסכת מגילה, מסכת מועד קטן, מסכת סופרים, מסכת ראש השנה, מסכת שבת, מסכת תענית, מסכת בבא קמא, מסכת ביכורים, מסיק, מעמד הפועלים, מעוז צור, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצווה, מקבים א', מקבים ב', מקהלת מלכות, מרד בר כוכבא, מרד החשמונאים, מרדכי ריווסמן, מרדכי זעירא, מרדכי יפה, משנה, משרד החינוך, משחק קלפים, מתי כספי, מתיוונים, מלחמת העולם השנייה, מטבע, מזבח העולה, מחזור ויטרי, מגדים (כתב עת), מגילת אנטיוכוס, מגילת תענית, מדרש, מדרבנן, מהר"ל מפראג, מוריס רוזנפלד, מוזיקה חסידית, מוזיקה ישראלית, מכון שיטים, מי מרום, מי ימלל, אנטיוכוס הרביעי, ..., אנו נושאים לפידים, אעדיף כל שמונה, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארבעת המינים, ארי היל, אריאלה סביר, אשתו כגופו, אשכנזים, אתוס, אלעזר בירבי קליר, אלוהים (יהדות), אלי קליין ואיצי ברי, אליעזר מלמד, אליעזר שביד, אליהו רחמים זייני, אליהו כי טוב, אבני יקר, אברהם אברונין, אברהם שליט, אברהם ווייס, אדם הראשון, אהרן, אהרן מלוניל, אהרלה סמט, אהרון זאב, אומה, אופיר מינץ-מנור, אור זרוע, אורי שרקי, איטליה, נאורות, נס, נס פך השמן, נעמי שמר, נקודת ההיפוך, נר, נשיאי שבטי ישראל, ספר מקבים א, ספר מקבים א', ספר מקבים ב, ספר מקבים ב', ספר מכבים ב', ספר עזרא, ספר חגי, ספר התודעה, ספר יהודית, ספינג', סביבון, סופגנייה, סוכות, סכוליה, סכוליון, סינקרטיזם, סיסרא, עמנואל עמירן, עמנואל לוינס, ערב שבת, על הנסים, עבודה זרה, עובדיה יוסף, עיבוד מוזיקלי, עיד אל-בנת, פאה (גאומטריה), פנחס ביכלר, פניני הלכה, פסיקתא רבתי, פרסומי ניסא, פרסום הנס, פרדס (יהדות), פורים, פודקאסט, פירות שביעית, פילוסוף, פיוט, צפון אמריקה, ציונות, קנדה, קריאת התורה, קריאת ההלל, קבלה, קדמוניות היהודים, קדושת לוי, קדושתא, קדימה (אגודת סטודנטים), קורבן עולה, קורבנות הנשיאים, קידוש החודש, ר"ן, רמ"א, ראש חודש, ראשי תיבות, רצון ערוסי, רש"י, רשב"ם, רשות הרבים (הלכה), רבי יהודה הנשיא, רוחמה וייס, שמן, שמן זית, שמעון סופר (ערלוי), שמואל ספראי, שמואל דותן, שאלות ותשובות, שנות ה-30 של המאה ה-20, שני זיתים, שנים עבריות ג'ת"ר - ג'תרצ"ט, שקיעת החמה, שרה לוי-תנאי, שלמה זלמן אוירבך, שלוש רגלים, שבע מצוות דרבנן, שבת חנוכה, שוקולטייר, שוקולד, שולמית אליצור, תנ"ך, תנועה חברתית, תענית, תפילת שמונה עשרה, תפילת שחרית, תפילת העמידה, תפילת הלל, תקופת בית שני, תרי"ג מצוות, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד הירושלמי, תוספתא, תוספות, לאה נאור, לביבה, לוי יצחק מברדיצ'ב, טומאה וטהרה, זמרשת, זית, זיוה שמיר, חנן אשל, חנוכת בית, חנוכת המקדש, חנוכת המשכן, חנוכת המזבח, חנוכייה, חסידות, חסידות חב"ד, חצי הכדור הצפוני, חשמונאים, חלב, חז"ל, חג, חג המולד, חגי לונדין, חגי ישראל ומועדיו, חוץ לארץ, חוקר המקרא, חושך, חודש כסלו, חינוך, ב' בטבת, במדבר, במה מדליקין, באנו חושך לגרש, בני יששכר, בראשית רבה, ברכת המזון, ברכת כהנים, ברייתא, בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית הלל ובית שמאי, ביכורים, ג' בטבת, גרמניה, גלות (יהדות), גזירות אנטיוכוס, גבינה, גדליהו אלון, דמי חנוכה, דניאל גולדשמידט, דת, דליה מרקס, דוד עמית, דוד פלוסר, דיכוטומיה, הממלכה הסלאוקית, המאה ה-1, המאה ה-10, המאה ה-2 לפנה"ס, המנורה, המשכן, הנרות הללו, הספרים החיצוניים, הספרייה הלאומית, הספד, העבודה במקדש, הלוח העברי, הלכות גדולות, הזמנה לפיוט, הברית החדשה, הברית הישנה, הדלקת נרות חנוכה, הוצאת בריל, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, ורד נעם, וינה, ויקיטקסט, וידאו קליפ, כ"ה בכסלו, כסלו, כריסמוכה, כתובת רחוב, כל בו (ספר), כלי שרת, כוריאוגרפית, ימי החנוכה, ימי הודאה, יניי, יעקב משה חרל"פ, יעל אשת חבר הקיני, ירושלים, ישראל רוזנסון, ישיבת אור וישועה, יחד באורך, יד בן צבי, יד בן-צבי, יד ושם, יהודה המכבי, יהודים, יואל בן נון, יום, יום העצמאות, יום-טוב לוינסקי, יוסף שלום אלישיב, יוסף בן מתתיהו, יוטיוב, יוונית, יידיש, 170 לפנה"ס, 1863, 21 בדצמבר. להרחיב מדד (241 יותר) »
I Have a Little Dreidel
I Have a Little Dreidel (בעברית: יש לי סביבון קטן, ידוע גם בשם The Dreidel Song – "שיר הסביבון", או Dreidel, Dreidel, Dreidel – "סביבון, סביבון, סביבון") הוא שיר ילדים לחנוכה, הנפוץ בקרב יהודים בארצות דוברות אנגלית.
חָדָשׁ!!: חנוכה וI Have a Little Dreidel · ראה עוד »
Ynet
ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַאיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.
חָדָשׁ!!: חנוכה וYnet · ראה עוד »
מאיר איזנשטטר
שו"ת "אמרי אש" למהר"ם א"ש, אונגוואר, 1864, הספר העברי הראשון שנדפס בעיר זו (יחד עם הקיצור שולחן ערוך) הרב מאיר איזנשטטר (נודע בכינוי: מהר"ם אַ"ש; ה'תק"ם, 1780, - כ"ד בטבת ה'תרי"ב, 1852) היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומאיר איזנשטטר · ראה עוד »
מנשה רבינא
מנשה רבינא (רבינוביץ') (22 בינואר 1899 – 4 בדצמבר 1968) היה מוזיקאי, מלחין ומשורר, וחוקר ומבקר מוזיקה, ספרות עברית ומחול ביישוב ובתקופת המדינה, מחנך ומנחיל של תודעה מוזיקלית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומנשה רבינא · ראה עוד »
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מסכת
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומסכת · ראה עוד »
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומסכת מגילה · ראה עוד »
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומסכת מועד קטן · ראה עוד »
מסכת סופרים
מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומסכת סופרים · ראה עוד »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומסכת ראש השנה · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומסכת תענית · ראה עוד »
מסכת בבא קמא
#הפניה בבא קמא.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומסכת בבא קמא · ראה עוד »
מסכת ביכורים
שמאל מַסֶּכֶת בִּכּוּרִים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר זרעים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומסכת ביכורים · ראה עוד »
מסיק
מוסקים בשומרון מסיק הוא קטיף זיתים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומסיק · ראה עוד »
מעמד הפועלים
אמריקאי לואיס היין, במסגרת המיזם שלו, "גברים בעבודה". מעמד הפועלים (או מעמד העובדים, ולעיתים פרולטריון) הוא כינוי למעמד בחברה מתועשת.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומעמד הפועלים · ראה עוד »
מעוז צור
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומעוז צור · ראה עוד »
מצוות עשה שהזמן גרמן
מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומצווה · ראה עוד »
מקבים א'
#הפניה ספר מקבים א'.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומקבים א' · ראה עוד »
מקבים ב'
#הפניה ספר מקבים ב'.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומקבים ב' · ראה עוד »
מקהלת מלכות
לוגו המקהלה הישן מקהלת מלכות היא מקהלה חרדית חסידית השרה בסוגת המוזיקה החסידית.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומקהלת מלכות · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומרד החשמונאים · ראה עוד »
מרדכי ריווסמן
מרדכי (מארק סמיונוביץ') ריוֶוסמן (ביידיש: ריוועסמאַן; ברוסית: Марк Семёнович Ривесман; בתעתיק לטיני (גרמני): Riwesmann; 25 ביוני (על פי הלוח היוליאני: 7 ביולי) 1868, וילנה – 9 במאי 1924, לנינגרד) היה סופר, משורר, מחזאי, הומוריסטן, מתרגם ומורה יהודי-רוסי איש סנקט פטרבורג, שכתב למבוגרים ולילדים ביידיש וברוסית.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומרדכי ריווסמן · ראה עוד »
מרדכי זעירא
מרדכי זעירא ב-1953 בני הזוג זעירא לוחית זיכרון על ביתו של מרדכי זעירא ברח' הירדן 15 בתל אביב מרדכי זעירא (גְרֶבֶּן) (6 ביולי 1905 – 1 באוגוסט 1968) היה מחשובי המלחינים והפזמונאים הישראליים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומרדכי זעירא · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומרדכי יפה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומשנה · ראה עוד »
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומשרד החינוך · ראה עוד »
משחק קלפים
"הקלפנים", ציור מאת פול סזאן קלפי הניצחון בבלק ג'ק משחק קלפים משחק קלפים הוא משחק שיש בו שימוש בקלפים, בין אם אלה קלפי משחק תקניים או קלפים ייחודיים אשר מיועדים למשחק הספציפי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומשחק קלפים · ראה עוד »
מתי כספי
מתי כספי (נולד ב-30 בנובמבר 1949) הוא מוזיקאי ישראלי רב תחומי: מלחין, מעבד, מתזמר, מפיק ומנהל מוזיקלי, רב-נגן וזמר מבצע.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומתי כספי · ראה עוד »
מתיוונים
#הפניה התייוונות.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומתיוונים · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מטבע
מדינת ישראל שני הצדדים של מטבע ספרדי מתקופת פרננדו השישי (1756) מַטְבֵּעַ, במשמעותו המקורית, הוא גוש מתכת בעל צורת עיגול או צורה דומה, שעליו הטבעה שנוצרה על ידי ריבון (ומכאן נגזר שמו), ואשר מטרתו לשמש אמצעי תשלום, המקל על פעולות הקנייה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומטבע · ראה עוד »
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומזבח העולה · ראה עוד »
מחזור ויטרי
מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומחזור ויטרי · ראה עוד »
מגדים (כתב עת)
מגדים הוא ביטאון לענייני מקרא היוצא לאור על ידי הוצאת תבונות של המכללה האקדמית הרצוג.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומגדים (כתב עת) · ראה עוד »
מגילת אנטיוכוס
מגילת אנטיוכוס או אנטיוכס (נקראת גם מגילת בני חשמונאי, מגילת חנוכה ומגילה יוונית) היא מדרש אגדה קצר המתאר את נס החנוכה ואת מרד החשמונאים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומגילת אנטיוכוס · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומגילת תענית · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומדרש · ראה עוד »
מדרבנן
#הפניה דרבנן.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומדרבנן · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מוריס רוזנפלד
יעקב אפשטיין משנת 1902 מוריס רוזנפלד (בכתיב יידי: מאָריס ראָזענפעלד; באנגלית: Morris Rosenfeld), שנולד בשם משה יעקב אלטר (28 בדצמבר 1862 – 22 ביוני 1923), היה משורר יידי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומוריס רוזנפלד · ראה עוד »
מוזיקה חסידית
מוזיקה חסידית היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומוזיקה חסידית · ראה עוד »
מוזיקה ישראלית
#הפניה זמר עברי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומוזיקה ישראלית · ראה עוד »
מכון שיטים
#הפניה בית השיטה#מכון שיטים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומכון שיטים · ראה עוד »
מי מרום
מי מֵרום היא סדרת ספרים הגותית ("במחשבת האמונה"), העוסקת בענייני הגאולה ואופי הופעתה בדורותינו, תנ"ך, ארץ ישראל, עם ישראל, מועדים ונושאים אמוניים נוספים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ומי מרום · ראה עוד »
מי ימלל
מִי יְמַלֵּל הוא שיר ילדים לחנוכה מאת מנשה רבינא המושר בלחן עממי, לעיתים בקאנון (בשני קולות).
חָדָשׁ!!: חנוכה ומי ימלל · ראה עוד »
אנטיוכוס הרביעי
אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »
אנו נושאים לפידים
"אנו נושאים לפידים" הוא שיר חנוכה ציוני אשר נכתב בשנות השלושים המוקדמות על ידי אהרן זאב והולחן בידי מרדכי זעירא.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואנו נושאים לפידים · ראה עוד »
אעדיף כל שמונה
אַעְדִּיף כָּל שְׁמוֹנָה הוא פיוט לחנוכה מסוג קדושתת י"ח לחזרת הש"ץ של תפילת שחרית, פרי עטו של רבי אלעזר בירבי קליר.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואעדיף כל שמונה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: חנוכה וארצות הברית · ראה עוד »
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: חנוכה וארבעת המינים · ראה עוד »
ארי היל
ארי (אהרן) היל (נולד בשנת 1995) הוא זמר-חסידי ישראלי.
חָדָשׁ!!: חנוכה וארי היל · ראה עוד »
אריאלה סביר
אריאלה סביר (נולדה ב-11 במרץ 1961) היא מחנכת, ריתמיקאית, זמרת, סופרת ילדים ומשוררת שירי ילדים חרדית ישראלית.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואריאלה סביר · ראה עוד »
אשתו כגופו
אשתו כגופו הוא כלל הלכתי המדמה אשה לבעלה עד כדי שתידמה לו מבחינה דינית בתחומים מסוימים בהלכה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואשתו כגופו · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואשכנזים · ראה עוד »
אתוס
אתוס (מיוונית: Ἦθος, תרגום מילולי: מקום מוכר, הרגל, דמות, תכונה) הוא מונח המשמש לתיאור מכלול האמונות והרעיונות המנחים ומשקפים את התנהלותה של חברה מסוימת, אומה, אידאולוגיה או תרבות, וכן את התנהלות הפרטים המרכיבים את אותה קבוצה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואתוס · ראה עוד »
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אלי קליין ואיצי ברי
אלי קליין ואיצי ברי הם צמד מוזיקאים חרדים ישראלים בולטים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואלי קליין ואיצי ברי · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואליעזר מלמד · ראה עוד »
אליעזר שביד
אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואליעזר שביד · ראה עוד »
אליהו רחמים זייני
הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »
אליהו כי טוב
הרב אברהם אליהו כי טוב (לשעבר מוקוטובסקי; ד' בניסן ה'תרע"ב - ו' באדר א' ה'תשל"ו; 22 במרץ 1912 - 7 בפברואר 1976) היה עסקן ציבורי, איש חינוך ומחבר ספרות תורנית חרדי ישראלי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואליהו כי טוב · ראה עוד »
אבני יקר
אבני יקר הוא פיוט לחנוכה שחיבר רבי אברהם אבן עזרא.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואבני יקר · ראה עוד »
אברהם אברונין
אברהם אברוּנין (ברוסית: Авраам (Авром) Аврунин; ט"ו בתמוז תרכ"ט, 24 ביוני 1869 – 9 במאי 1957) היה בלשן עברי ומדקדק, מתרגם, מורה וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואברהם אברונין · ראה עוד »
אברהם שליט
אברהם חיים שליט (13 ביוני 1898 – כ"ח באב ה'תשל"ט, 21 באוגוסט 1979) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואברהם שליט · ראה עוד »
אברהם ווייס
הרב פרופסור אברהם ווייס (22 במרץ 1896–4 באוקטובר 1970) היה תלמיד חכם, חוקר תלמוד ומנהיג ציוני-דתי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואברהם ווייס · ראה עוד »
אדם הראשון
אדם הראשון (ידוע גם כהאדם הראשון, אדם קדמון, אב קדום, האב הקדום או אם קדומה. באנגלית הוא ידוע כ-ancestor או Progenitor) הוא מונח הבא לתאר אחת ממספר אפשרויות: אב השושלת (אחד מהורי הוריו של הצאצא) עד האב הקדום המשותף של כל האנשים החיים על פני כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואדם הראשון · ראה עוד »
אהרן
אַהֲרֹן (– א' באב) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואהרן · ראה עוד »
אהרן מלוניל
#הפניה אהרון הכהן מלוניל.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואהרן מלוניל · ראה עוד »
אהרלה סמט
אהרל'ה (אהרן) סמט (נכתב ביידיש כ"סאמעט") הוא זמר ישראלי-חסידי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואהרלה סמט · ראה עוד »
אהרון זאב
#הפניה אהרן זאב.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואהרון זאב · ראה עוד »
אומה
אומה או לאום היא קבוצה אנושית בעלת זהות לאומית משותפת ששואפת או שזכתה להגדרה עצמית ולמדינה ריבונית בטריטוריה מסוימת.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואומה · ראה עוד »
אופיר מינץ-מנור
אופיר מינץ-מנור (נולד ב-1973) הוא חוקר בתחומי מדעי היהדות ומדעי הרוח הדיגיטליים, שמתמחה בפיוט היהודי בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים ובמחקר ספרותי-מחשובי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואופיר מינץ-מנור · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואור זרוע · ראה עוד »
אורי שרקי
תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואורי שרקי · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ואיטליה · ראה עוד »
נאורות
#הפניה עידן הנאורות.
חָדָשׁ!!: חנוכה ונאורות · ראה עוד »
נס
נס הוא כינוי למאורע אשר חורג מדרך הטבע וההתנהלות הטבעית של העולם, ומיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית או של שליחי האל.
חָדָשׁ!!: חנוכה ונס · ראה עוד »
נס פך השמן
תפילת על הנסים, הנאמרת בחנוכה להודאה על הניסים (נס פך השמן איננו מוזכר בה). נס פך השמן הוא סיפור המובא בתלמוד הבבלי ובמקורות נוספים, כאחד מהניסים שהתרחשו בתקופת מרד החשמונאים וכאחת הסיבות העיקריות להדלקת נרות בחג החנוכה וחגיגתו למשך שמונה ימים לדורות.
חָדָשׁ!!: חנוכה ונס פך השמן · ראה עוד »
נעמי שמר
נעמי שמר (13 ביולי 1930, י"ז בתמוז ה'תר"ץ – 26 ביוני 2004, ז' בתמוז ה'תשס"ד) הייתה משוררת, מוזיקאית ופזמונאית ישראלית.
חָדָשׁ!!: חנוכה ונעמי שמר · ראה עוד »
נקודת ההיפוך
#הפניה נקודת היפוך.
חָדָשׁ!!: חנוכה ונקודת ההיפוך · ראה עוד »
נר
261x261 פיקסלים קריאה לאור הנר נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.
חָדָשׁ!!: חנוכה ונר · ראה עוד »
נשיאי שבטי ישראל
נשיאי שבטי ישראל היו נשיאי השבטים במהלך נדודי בני ישראל במדבר.
חָדָשׁ!!: חנוכה ונשיאי שבטי ישראל · ראה עוד »
ספר מקבים א
#הפניה ספר מקבים א'.
חָדָשׁ!!: חנוכה וספר מקבים א · ראה עוד »
ספר מקבים א'
ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.
חָדָשׁ!!: חנוכה וספר מקבים א' · ראה עוד »
ספר מקבים ב
#הפניה ספר מקבים ב'.
חָדָשׁ!!: חנוכה וספר מקבים ב · ראה עוד »
ספר מקבים ב'
ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים.
חָדָשׁ!!: חנוכה וספר מקבים ב' · ראה עוד »
ספר מכבים ב'
#הפניה ספר מקבים ב'.
חָדָשׁ!!: חנוכה וספר מכבים ב' · ראה עוד »
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וספר עזרא · ראה עוד »
ספר חגי
חַגַּי הוא אחד מספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: חנוכה וספר חגי · ראה עוד »
ספר התודעה
ספר התודעה הוא ספר על לוח השנה העברי ומועדי ישראל מאת הרב אליהו כי טוב.
חָדָשׁ!!: חנוכה וספר התודעה · ראה עוד »
ספר יהודית
יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית והולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) כשיהודית הגיעה לבתוליה היא הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס והציעה להם לצאת למלחמה (ציור של ז'ולס קלוד זיגלר, 1847) שר צבאו של נבוכדנצר (ציור של קריסטופני אלורי מ -1613) ברקלי) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: חנוכה וספר יהודית · ראה עוד »
ספינג'
ספינג' ספינג'ים על צלחת סְפינג' או סְפֶנג' (נהגה שְׁפינְג'), בפי יהדות ג'רבה 'סְפינגָ'ה ביחיד וספינג' לרבים (בערבית: السفنج (אלספינג') תרגום: הספוג), הוא מאכל שכנראה מקורו בספרד והגיע לצפון אפריקה בתקופת גירוש ספרד, או מקורו בישראל והופץ על ידי היהודים כמו הסופגניה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וספינג' · ראה עוד »
סביבון
טקסט.
חָדָשׁ!!: חנוכה וסביבון · ראה עוד »
סופגנייה
סופגניות "ברלינר" מצפון גרמניה סֻפְגָּנִיָּה (או בשמה התקין, אם כי נפוץ פחות, "סֻפְגָּנִית") היא מאכל בצק מטוגן בשמן עמוק, המהווה את אחד המאכלים המסורתיים והסמליים של חג החנוכה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וסופגנייה · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: חנוכה וסוכות · ראה עוד »
סכוליה
"סכוליה" מהמאה ה-2 לספר כ"א של האיליאדה סְכוֹלְיָה (ביחיד: סכוֹליוֹן, מיוונית עתיקה: σχόλιον, scholion.
חָדָשׁ!!: חנוכה וסכוליה · ראה עוד »
סכוליון
#הפניה סכוליה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וסכוליון · ראה עוד »
סינקרטיזם
סינקרטיזם (ביוונית: Συγκρητισμός, סינקרטיסמוס פירושו "איחוד קהילות כרתים") הוא מונח המתאר ניסיון ליישב בין אמונות שונות ואפילו מנוגדות על מנת ליצור מיזוג בין האסכולות השונות.
חָדָשׁ!!: חנוכה וסינקרטיזם · ראה עוד »
סיסרא
מוזיאון לאמנות יפה בבודפשט יעל מראה לברק את סיסרא המת סִיסְרָא שימש כשר הצבא של יבין מלך חצור על פי המסופר במקרא.
חָדָשׁ!!: חנוכה וסיסרא · ראה עוד »
עמנואל עמירן
לוחית זיכרון לעמנואל עמירן ברח' הרב פרידמן 39 בתל אביב עמנואל עמירן-פּוּגָצ'וֹב (8 באוגוסט 1909 - 18 בדצמבר 1993) היה מלחין ישראלי ודמות מפתח בזמר העברי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ועמנואל עמירן · ראה עוד »
עמנואל לוינס
עמנואל לוינס (בצרפתית: Emmanuel Levinas; 12 בינואר 1906 – 25 בדצמבר 1995) היה מורה ופילוסוף יהודי-צרפתי, שהעניק בכורה לשאלת ה"אחר", וראה באתיקה "פילוסופיה ראשונית".
חָדָשׁ!!: חנוכה ועמנואל לוינס · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: חנוכה וערב שבת · ראה עוד »
על הנסים
תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ועל הנסים · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: חנוכה ועבודה זרה · ראה עוד »
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ועובדיה יוסף · ראה עוד »
עיבוד מוזיקלי
עיבוד מוזיקלי, סידור ראשוני או ארגון מחדש של שיר או יצירה: במקצב, סגנון, סולם, ז'אנר מוזיקלי, הרכב מוזיקלי, סוג וכמות הכלים המשתתפים בה או עיבוד לכלי נגינה מיוחדים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ועיבוד מוזיקלי · ראה עוד »
עיד אל-בנת
#הפניה חג הבנות.
חָדָשׁ!!: חנוכה ועיד אל-בנת · ראה עוד »
פאה (גאומטריה)
בקובייה יש שש פאות, שכל אחת מהן היא ריבוע בגאומטריה פאה היא מצולע המגביל פאון מצדו האחד.
חָדָשׁ!!: חנוכה ופאה (גאומטריה) · ראה עוד »
פנחס ביכלר
פִּנְחָס אֶלִיעֶזֶר בִּּיכְלֶר (נולד ב-11 במרץ 1986, ל' באדר א' תשמ"ו) הוא זמר, מלחין, מעבד ומנצח חסידי ישראלי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ופנחס ביכלר · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ופניני הלכה · ראה עוד »
פסיקתא רבתי
פסיקתא רבתי או פסיקתא רבתא הוא שמו של מדרש אגדה מסוג פסיקתא.
חָדָשׁ!!: חנוכה ופסיקתא רבתי · ראה עוד »
פרסומי ניסא
#הפניה פרסום הנס.
חָדָשׁ!!: חנוכה ופרסומי ניסא · ראה עוד »
פרסום הנס
על הנסים לפורים, המכיל את סיפור מגילת אסתר בתמצית על הנסים לחנוכה, מציג את נס פך השמן רשות הרבים כדי לפרסם את הנס דולקת לצד החלון למען פרסום הנס פִּרְסוּם הַנֵּס, או בשמו התלמודי פִּרְסוּמֵי נִיסָּא, הוא מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: חנוכה ופרסום הנס · ראה עוד »
פרדס (יהדות)
בכתבי חז"ל, פרדס (כך, ולא בראשי תיבות) הוא כינויה של תורת הסוד היהודית, העוסקת במה שמכונה "סתרי האלוהות".
חָדָשׁ!!: חנוכה ופרדס (יהדות) · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: חנוכה ופורים · ראה עוד »
פודקאסט
הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.
חָדָשׁ!!: חנוכה ופודקאסט · ראה עוד »
פירות שביעית
תושב חולון מודיע כי הפירות על העצים בחצרו הם הפקר לרגל שנת השמיטה. פירות שביעית הן פירות שקדושים בקדושת שביעית, מאחר שגדלו בשנת שמיטה בשדה החייב ב'שמיטה'.
חָדָשׁ!!: חנוכה ופירות שביעית · ראה עוד »
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ופילוסוף · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: חנוכה ופיוט · ראה עוד »
צפון אמריקה
#הפניה אמריקה הצפונית.
חָדָשׁ!!: חנוכה וצפון אמריקה · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חנוכה וציונות · ראה עוד »
קנדה
קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא מדינה בצפון אמריקה והצפונית ביותר בה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וקנדה · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: חנוכה וקריאת התורה · ראה עוד »
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
חָדָשׁ!!: חנוכה וקריאת ההלל · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: חנוכה וקבלה · ראה עוד »
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
חָדָשׁ!!: חנוכה וקדמוניות היהודים · ראה עוד »
קדושת לוי
קדושת לוי הוא ספרו המפורסם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ומהבולטים שבספרות החסידית.
חָדָשׁ!!: חנוכה וקדושת לוי · ראה עוד »
קדושתא
קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וקדושתא · ראה עוד »
קדימה (אגודת סטודנטים)
קדימה (בגרמנית: A.V. Kadima Wien) הייתה אגודת סטודנטים יהודים שנוסדה בווינה ב-25 באוקטובר 1882 על ידי נתן בירנבוים, ראובן בירר, פרץ סמולנסקין ומשה שנירר.
חָדָשׁ!!: חנוכה וקדימה (אגודת סטודנטים) · ראה עוד »
קורבן עולה
קָרְבַּן עוֹלָה הוא אחד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: חנוכה וקורבן עולה · ראה עוד »
קורבנות הנשיאים
קורבנות הנשיאים הן קורבנות שהקריבו נשיאי שבטי ישראל בעת חנוכת המשכן.
חָדָשׁ!!: חנוכה וקורבנות הנשיאים · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וקידוש החודש · ראה עוד »
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
חָדָשׁ!!: חנוכה ור"ן · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: חנוכה ורמ"א · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: חנוכה וראש חודש · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: חנוכה וראשי תיבות · ראה עוד »
רצון ערוסי
הרב רצון ערוסי בטקס יום ירושלים בישיבת מרכז הרב, תשע"ה הרב ד"ר רצון הלוי ערוסי (נולד ב-1944) הוא רב העיר קריית אונו, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, מייסד ויו"ר ארגון הליכות עם ישראל, ונשיא מכון משנת הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: חנוכה ורצון ערוסי · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ורש"י · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: חנוכה ורשב"ם · ראה עוד »
רשות הרבים (הלכה)
רשות הרבים, היא אזור שאינו משויך ליחיד אלא שייך לרבים, מיועד לצורך ציבורי, או שעוברים בו רבים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ורשות הרבים (הלכה) · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רוחמה וייס
רוחמה וייס (נולדה בתשכ"ו, 7 באוגוסט 1966) היא חוקרת, פרופסור ומרצה לתלמוד בבלי, משוררת ופובליציסטית.
חָדָשׁ!!: חנוכה ורוחמה וייס · ראה עוד »
שמן
שֶמֶן הוא שם כללי לנוזלים שומניים שאינם מסיסים במים (הידרופוביים).
חָדָשׁ!!: חנוכה ושמן · ראה עוד »
שמן זית
קנקן שמן זית שזה עתה הופק. צבעו העמום עתיד להצטלל בהמשך שמן זית הוא שמן המופק מזיתים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ושמן זית · ראה עוד »
שמעון סופר (ערלוי)
#הפניה שמעון סופר (1850).
חָדָשׁ!!: חנוכה ושמעון סופר (ערלוי) · ראה עוד »
שמואל ספראי
שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).
חָדָשׁ!!: חנוכה ושמואל ספראי · ראה עוד »
שמואל דותן
שמואל דותן (ג' כסלו תש"ג, 12 בנובמבר 1942 – י"ג אב תשנ"ח, 5 באוגוסט 1998) היה היסטוריון, מרצה ואיש חינוך ישראלי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ושמואל דותן · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: חנוכה ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שני זיתים
כתוב ביד מן המאה ה-13. שני זיתים נכרתים הוא פיוט מאת ר' שלמה אבן גבירול מסוג "מאורה", כלומר מיועד להיאמר בברכת יוצר המאורות לפני החתימה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ושני זיתים · ראה עוד »
שנים עבריות ג'ת"ר - ג'תרצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנוכה ושנים עבריות ג'ת"ר - ג'תרצ"ט · ראה עוד »
שקיעת החמה
דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.
חָדָשׁ!!: חנוכה ושקיעת החמה · ראה עוד »
שרה לוי-תנאי
שרה לוי תַּנָּאי (1910 – 2 באוקטובר 2005) הייתה כוריאוגרפית ומלחינה ישראלית, מייסדת ומנהלת "תאטרון מחול ענבל" ומחלוצות המחול בארץ.
חָדָשׁ!!: חנוכה ושרה לוי-תנאי · ראה עוד »
שלמה זלמן אוירבך
הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ושלוש רגלים · ראה עוד »
שבע מצוות דרבנן
שבע מצוות דרבנן היא רשימה של שבע מצוות עשה שנקבעו על ידי חז"ל.
חָדָשׁ!!: חנוכה ושבע מצוות דרבנן · ראה עוד »
שבת חנוכה
לעיתים היום השמיני של חנוכה 'זאת חנוכה' חל בשבת שבת חנוכה היא השבת שחלה בתוך ימי חנוכה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ושבת חנוכה · ראה עוד »
שוקולטייר
שוקולטייר מכין ביצי שוקולד בברוז' שבבלגיה. שׁוֹקוֹלַטְיֵיר או שוקולטייה (בצרפתית: Chocolatier; תחדיש האקדמיה ללשון העברית: שׁוֹקוֹלָדַאי) הוא אדם שמקצועו אומנות עיבוד והכנת ממתקים ומוצרים שונים משוקולד.
חָדָשׁ!!: חנוכה ושוקולטייר · ראה עוד »
שוקולד
חטיפי שוקולד של חברת "קיט קט" שוקולד הוא ממתק העשוי מזרעים מותססים, קלויים וטחונים של עץ הקקאו הטרופי (Theobroma cacao; "תאוברומה" ביוונית 'מזון האלים').
חָדָשׁ!!: חנוכה ושוקולד · ראה עוד »
שולמית אליצור
שולמית אליצור (נולדה בי"ד בניסן ה'תשט"ו, 6 באפריל 1955) היא חוקרת הפיוט הקדום ושירת ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ושולמית אליצור · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: חנוכה ותנ"ך · ראה עוד »
תנועה חברתית
הפגנה רבת משתתפים בעיר ברזיליה, 2013 תנועה חברתית היא צורת פעולה קולקטיבית המכוונת לשינוי חברתי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ותנועה חברתית · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: חנוכה ותענית · ראה עוד »
תפילת שמונה עשרה
תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.
חָדָשׁ!!: חנוכה ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: חנוכה ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ותפילת העמידה · ראה עוד »
תפילת הלל
#הפניה קריאת ההלל.
חָדָשׁ!!: חנוכה ותפילת הלל · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חנוכה ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ותרי"ג מצוות · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: חנוכה ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חנוכה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד הירושלמי
#הפניה תלמוד ירושלמי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ותלמוד הירושלמי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: חנוכה ותוספתא · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ותוספות · ראה עוד »
לאה נאור
לאה נאור (נולדה ב-22 בינואר 1935) היא פזמונאית, סופרת, מתרגמת, מחזאית ותסריטאית ישראלית.
חָדָשׁ!!: חנוכה ולאה נאור · ראה עוד »
לביבה
צלחת לאטקעס מאוקראינה לביבות ברוטב רסק תפוחים לביבה (ביידיש: לאַטקע, וברבים: לאַטקעס. או כרעמז'ל, ברבים: כרעמזאלאך) היא מאכל מטוגן מירקות.
חָדָשׁ!!: חנוכה ולביבה · ראה עוד »
לוי יצחק מברדיצ'ב
קבר רבי לוי יצחק בברדיצ'ב רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (ה'ת"ק, 1740 – כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ולוי יצחק מברדיצ'ב · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: חנוכה וטומאה וטהרה · ראה עוד »
זמרשת
זֶמֶרֶשֶׁת הוא אתר אינטרנט של חברה לתועלת הציבור הפועל לשימור הזמר העברי המוקדם – הפזמונים העבריים שלמן ראשית הציונות ועד שנות ה-50.
חָדָשׁ!!: חנוכה וזמרשת · ראה עוד »
זית
#הפניה זית אירופי.
חָדָשׁ!!: חנוכה וזית · ראה עוד »
זיוה שמיר
זיוה שמיר (נולדה ב-20 בספטמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: חנוכה וזיוה שמיר · ראה עוד »
חנן אשל
חנן אשל (ח' באב תשי"ח 25 ביולי 1958 - כ"ד בניסן ה'תש"ע 8 באפריל 2010), היה היסטוריון וארכאולוג בעל שם עולמי בתחום כת ים המלח, המגילות הגנוזות, מצדה ומרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחנן אשל · ראה עוד »
חנוכת בית
חנוכת בית היא טקס או מסיבה חגיגית, בזמן הכניסה למגורים בבית חדש.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחנוכת בית · ראה עוד »
חנוכת המקדש
שלמה המלך חונך את בית המקדש הראשון חֲנֻכַּת המקדש הוא שמו של אירוע חגיגי שנערך עם סיום בנייתו של בית המקדש או המשכן, ובו הוקרבו קורבנות מיוחדים ונערכו חגיגות שמחה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחנוכת המקדש · ראה עוד »
חנוכת המשכן
חנוכת המשכן הוא אירוע המתואר בפרשת שמיני שבספר ויקרא, אשר פתח את העבודה במשכן אחרי סיום בנייתו.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחנוכת המשכן · ראה עוד »
חנוכת המזבח
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ הוא שמה של הקרבת הקורבנות בפעם הראשונה על גבי מזבח העולה בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחנוכת המזבח · ראה עוד »
חנוכייה
חנוכייה מצופה בכסף חֲנֻכִּיָּה היא תשמיש מצווה יהודי שבו נוהגים להדליק את הנרות בחג החנוכה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחנוכייה · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחסידות · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חצי הכדור הצפוני
חצי הכדור הצפוני, ממבט מעל הקוטב הצפוני חצי הכדור הצפוני מסומן בצהוב. ההמיספרות נראות כאן לא שוות מפני שאנטארקטיקה לא מוצגת בתרשים. חצי הכדור הצפוני הקרוי גם בשם ההמיספירה הצפונית הוא חציו של כדור הארץ הממוקם מצפון לקו המשווה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחצי הכדור הצפוני · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: חנוכה וחשמונאים · ראה עוד »
חלב
פרה חלב הוא נוזל לבן, הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים לאחר ההמלטה או הלידה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחלב · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחז"ל · ראה עוד »
חג
הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחג · ראה עוד »
חג המולד
חג המולד הוא חג המקובל כמעט בכל זרמי הנצרות המציין את הולדת ישו.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחג המולד · ראה עוד »
חגי לונדין
הרב חגי לוּנדין (נולד בי"ב באלול ה'תשל"ה, 19 באוגוסט 1975) הוא ראש ישיבת ההסדר חולון, ר"מ בישיבת אפיקי דעת בשדרות ומרצה במקומות נוספים, ראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו, מנהל התוכן של ערוץ מאיר, ומחבר סדרות ביאורים לכתבי הראי"ה קוק וספרים נוספים.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחגי לונדין · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחוץ לארץ · ראה עוד »
חוקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחוקר המקרא · ראה עוד »
חושך
גשר חשוך עיר חשוכה חושך הוא מצב המתקיים בהיעדר אור.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחושך · ראה עוד »
חודש כסלו
#הפניה כסלו.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחודש כסלו · ראה עוד »
חינוך
בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.
חָדָשׁ!!: חנוכה וחינוך · ראה עוד »
ב' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: חנוכה וב' בטבת · ראה עוד »
במדבר
ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ובמדבר · ראה עוד »
במה מדליקין
במה מדליקין הוא הפרק השני במסכת שבת העוסק בעיקר במצוות הדלקת נרות שבת ובהכנות לכניסת שבת.
חָדָשׁ!!: חנוכה ובמה מדליקין · ראה עוד »
באנו חושך לגרש
חנוכה, המוכר במילותיו הראשונות: באנו חושך לגרש, הוא שיר לחג החנוכה מאת שרה לוי-תַּנַּאי אשר הולחן על ידי עמנואל עמירן והתפרסם במחצית השנייה של שנות ה-40 לכל המאוחר.
חָדָשׁ!!: חנוכה ובאנו חושך לגרש · ראה עוד »
בני יששכר
בני יששכר הוא חיבורו המרכזי של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב שעל שם ספרו זה כונה עוד בחייו "בעל הבני יששכר".
חָדָשׁ!!: חנוכה ובני יששכר · ראה עוד »
בראשית רבה
בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.
חָדָשׁ!!: חנוכה ובראשית רבה · ראה עוד »
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
חָדָשׁ!!: חנוכה וברכת המזון · ראה עוד »
ברכת כהנים
בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.
חָדָשׁ!!: חנוכה וברכת כהנים · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: חנוכה וברייתא · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: חנוכה ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: חנוכה ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: חנוכה ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית הלל ובית שמאי
קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.
חָדָשׁ!!: חנוכה ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »
ביכורים
זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חנוכה וביכורים · ראה עוד »
ג' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ.
חָדָשׁ!!: חנוכה וג' בטבת · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: חנוכה וגרמניה · ראה עוד »
גלות (יהדות)
עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.
חָדָשׁ!!: חנוכה וגלות (יהדות) · ראה עוד »
גזירות אנטיוכוס
חייל סלאוקי בוזז את מנורת בית המקדש והפרוכת; תחריט מתוך "תנ"ך מקלין" (1810) חנה ושבעת בניה, מתים על קידוש ה' גזירות אנטיוכוס, הידועות גם כגזירות השמד, היו גזירות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חנוכה וגזירות אנטיוכוס · ראה עוד »
גבינה
פועלות מייצרות גבינה במחלבת "תנובה" בתל אביב (1934) גבינות בשוק בבזל מכירת גבינות בשוק שוק גבינות חאודה בעיר חאודה, הולנד גבינה היא מוצר חלב מוצק המיוצר מחלב של פרות, עיזים, כבשים, תאו (באפלו) ויונקים אחרים.
חָדָשׁ!!: חנוכה וגבינה · ראה עוד »
גדליהו אלון
#הפניה גדליה אלון.
חָדָשׁ!!: חנוכה וגדליהו אלון · ראה עוד »
דמי חנוכה
דמי חנוכה, חסידות סרט ויז'ניץ 2010 דמי חנוכה או מעות חנוכה (ביידיש: חנוכה געלט) הם דמי כיס שעל פי המנהג מחלקים לילדים בחג החנוכה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ודמי חנוכה · ראה עוד »
דניאל גולדשמידט
ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".
חָדָשׁ!!: חנוכה ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ודת · ראה עוד »
דליה מרקס
כריכת ספרה "בזמן: מסעות בלוח השנה היהודי-ישראלי" הרבה דליה מרקס (נולדה ב-1966) היא פרופסור לליטורגיה ומדרש בהיברו יוניון קולג' (ירושלים).
חָדָשׁ!!: חנוכה ודליה מרקס · ראה עוד »
דוד עמית
דוד עמית (ו' בטבת תש"ח, 19 בדצמבר 1947 - י"א בניסן תשע"ג, 22 במרץ 2013) היה חוקר ארץ ישראל וארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ודוד עמית · ראה עוד »
דוד פלוסר
דוד פְלוּסֶר (David Flusser; 1917 - 15 בספטמבר 2000) היה היסטוריון ישראלי בעל שם עולמי בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני, תקופת התנאים, וחקר הנצרות הקדומה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ודוד פלוסר · ראה עוד »
דיכוטומיה
דיכוטומיה (ביוונית: Διχοτομία) היא חלוקה ממצה והדרה של קבוצה לשתי תת-קבוצות, תוספים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ודיכוטומיה · ראה עוד »
הממלכה הסלאוקית
הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס, שבשיא כוחה שלטה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד נהר האינדוס, ולזמן קצר אף בתראקיה.
חָדָשׁ!!: חנוכה והממלכה הסלאוקית · ראה עוד »
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
חָדָשׁ!!: חנוכה והמאה ה-1 · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: חנוכה והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-2 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: חנוכה והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »
המנורה
מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: חנוכה והמנורה · ראה עוד »
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: חנוכה והמשכן · ראה עוד »
הנרות הללו
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ היא תפילה שנהוג לומר או לשיר מיד לאחר הדלקת נרות חנוכה.
חָדָשׁ!!: חנוכה והנרות הללו · ראה עוד »
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
חָדָשׁ!!: חנוכה והספרים החיצוניים · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: חנוכה והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
חָדָשׁ!!: חנוכה והספד · ראה עוד »
העבודה במקדש
העבודה במקדש היא מערכת של קורבנות, מצוות, טקסים ומנהגים, האמורים להתבצע, על פי ההלכה, בבית המקדש מדי יום או במחזוריות שנתית.
חָדָשׁ!!: חנוכה והעבודה במקדש · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: חנוכה והלוח העברי · ראה עוד »
הלכות גדולות
שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.
חָדָשׁ!!: חנוכה והלכות גדולות · ראה עוד »
הזמנה לפיוט
"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.
חָדָשׁ!!: חנוכה והזמנה לפיוט · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: חנוכה והברית החדשה · ראה עוד »
הברית הישנה
הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: חנוכה והברית הישנה · ראה עוד »
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
חָדָשׁ!!: חנוכה והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »
הוצאת בריל
הוצאת בריל Brill Publishers נוסדה ב-1683 בליידן, הולנד, בריל (נודעה כ-E. J. Brill, Koninklijke Brill, Brill Academic Publishers) היא הוצאה לאור אקדמית בינלאומית המונפקת בבורסת Euronext שבאמסטרדם.
חָדָשׁ!!: חנוכה והוצאת בריל · ראה עוד »
הכרונולוגיה המקראית והמסורתית
הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.
חָדָשׁ!!: חנוכה והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »
ורד נעם
ורד נעם (נולדה ב-11 באוקטובר 1960) היא פילולוגית, חוקרת תלמוד, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: חנוכה וורד נעם · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: חנוכה ווינה · ראה עוד »
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וויקיטקסט · ראה עוד »
וידאו קליפ
הווידאו קליפ של השיר "Bohemian Rhapsody" של להקת קווין (1975). וידאו קליפ (מכונה גם בקצרה קליפ, באנגלית: Music video; בעברית: קְלִיט חֹזִי) הוא סרטון המהווה ייצוג חזותי של שיר.
חָדָשׁ!!: חנוכה ווידאו קליפ · ראה עוד »
כ"ה בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנוכה וכ"ה בכסלו · ראה עוד »
כסלו
בול ישראלי לחודש כסלו כסלו או כסליו (מאכדית: kissilimu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש התשיעי במספר לפי המסורת המקראית והשלישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: חנוכה וכסלו · ראה עוד »
כריסמוכה
#הפניה חנוכריסמס.
חָדָשׁ!!: חנוכה וכריסמוכה · ראה עוד »
כתובת רחוב
כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וכתובת רחוב · ראה עוד »
כל בו (ספר)
#הפניה כלבו (ספר).
חָדָשׁ!!: חנוכה וכל בו (ספר) · ראה עוד »
כלי שרת
כְּלֵי שָׁרֵת היו הכלים בהם השתמשו במהלך הקרבת הקרבנות במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: חנוכה וכלי שרת · ראה עוד »
כוריאוגרפית
#הפניה כוריאוגרפיה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וכוריאוגרפית · ראה עוד »
ימי החנוכה
מחבר השיר המקורי ביידיש, מרדכי ריווסמן מחבר הגרסה העברית, אברהם אברונין ימי החנוכה הוא גירסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן).
חָדָשׁ!!: חנוכה וימי החנוכה · ראה עוד »
ימי הודאה
תפילת על הנסים לפורים ימי הודאה הם ימים מיוחדים בלוח השנה העברי, שנקבעו כדי להודות לאלוהים על הנסים שעשה לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: חנוכה וימי הודאה · ראה עוד »
יניי
יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויניי · ראה עוד »
יעקב משה חרל"פ
הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »
יעל אשת חבר הקיני
מוזיאון לאמנות יפה בבודפשט יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי היא דמות מקראית, המוזכרת ב כמי שהרגה את סיסרא כאשר נלחם בדבורה הנביאה וברק בן אבינעם.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויעל אשת חבר הקיני · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וירושלים · ראה עוד »
ישראל רוזנסון
ישראל רוזנסון (נולד בניסן ה'תש"ט, אפריל 1949) הוא פיזיקאי, איש חינוך וחוקר ארץ ישראל, יושב ראש המכללה המאוחדת אמונה-אפרתה בירושלים לשעבר וכיום נשיא מכללת תלפיות.
חָדָשׁ!!: חנוכה וישראל רוזנסון · ראה עוד »
ישיבת אור וישועה
ישיבת אור וישועה היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה בראשות הרב ד"ר אליהו רחמים זייני בנווה שאנן בחיפה.
חָדָשׁ!!: חנוכה וישיבת אור וישועה · ראה עוד »
יחד באורך
יַחַד בְּאוֹרְךָ הוא פיוט לחנוכה שחיבר רבי יהודה הלוי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויחד באורך · ראה עוד »
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויד בן צבי · ראה עוד »
יד בן-צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויד בן-צבי · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויד ושם · ראה עוד »
יהודה המכבי
יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויהודה המכבי · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויהודים · ראה עוד »
יואל בן נון
הרב ד"ר יואל בן נון (נולד ב-9 במאי 1946, ח' באייר תש"ו) הוא רב ציוני דתי, ממייסדי ישיבת הר עציון, דוקטור למחשבת ישראל ומרצה לתנ"ך.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויואל בן נון · ראה עוד »
יום
שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויום · ראה עוד »
יום העצמאות
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויום העצמאות · ראה עוד »
יום-טוב לוינסקי
יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »
יוסף שלום אלישיב
הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוטיוב
יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויוטיוב · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויוונית · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: חנוכה ויידיש · ראה עוד »
170 לפנה"ס
#הפניה 179–170 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חנוכה ו170 לפנה"ס · ראה עוד »
1863
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חנוכה ו1863 · ראה עוד »
21 בדצמבר
21 בדצמבר הוא היום ה־355 בשנה (356 בשנה מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חנוכה ו21 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חנוכה
