דמיון בין חתימה עיוורת ומפתח ציבורי
חתימה עיוורת ומפתח ציבורי יש להם 16 דברים במשותף (ביוניונפדיה): Digital Signature Algorithm, RSA, מספר ראשוני, מספר שלם, אליס ובוב, עדי שמיר, פונקציה חד-כיוונית, פונקציית גיבוב קריפטוגרפית, צופן אל-גמאל, קריפטוגרפיה, חשבון מודולרי, חתימה דיגיטלית, בעיית הלוגריתם הבדיד, העלאה בחזקה, הצפנת רבין, הצפנה.
Digital Signature Algorithm
Digital Signature Algorithm (בתרגום חופשי אלגוריתם חתימה דיגיטלית) הוא מנגנון קריפטוגרפי לחתימה דיגיטלית שאומץ על ידי ממשלת ארצות הברית כתקן פדרלי (FIPS) לאימות והבטחת שלמות מסמכים דיגיטליים בתחילת 1993.
Digital Signature Algorithm וחתימה עיוורת · Digital Signature Algorithm ומפתח ציבורי ·
RSA
RSA היא מערכת הצפנת מפתח ציבורי דטרמיניסטית מעשית הראשונה שהומצאה והיא עדיין בשימוש נרחב במערכות אבטחת מידע מודרניות, תקשורת מחשבים ומסחר אלקטרוני.
RSA וחתימה עיוורת · RSA ומפתח ציבורי ·
מספר ראשוני
בתורת המספרים, מספר ראשוני הוא מספר טבעי גדול מ-1, שלא ניתן להציגו כמכפלה של שני מספרים טבעיים קטנים ממנו, כלומר הוא מתחלק רק ב-1 ובעצמו.
חתימה עיוורת ומספר ראשוני · מספר ראשוני ומפתח ציבורי ·
מספר שלם
דיאגרמת ון של מערכות מספרים ידועות, המספרים השלמים מסומנים בכתום מספר שלם הוא מספר ללא מרכיב של שבר.
חתימה עיוורת ומספר שלם · מספר שלם ומפתח ציבורי ·
אליס ובוב
אליס ובוב הם שמות מוסכמים לדמויות המוסרות או מקבלות מידע.
אליס ובוב וחתימה עיוורת · אליס ובוב ומפתח ציבורי ·
עדי שמיר
עדי שמיר (נולד ב-6 ביולי 1952) הוא פרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן העוסק בעיקר בקריפטוגרפיה (תורת ההצפנה) ובסיבוכיות חישובית, חתן פרס טיורינג, פרס ישראל למדעי המחשב לשנת תשס"ח (2008) ופרס יפן.
חתימה עיוורת ועדי שמיר · מפתח ציבורי ועדי שמיר ·
פונקציה חד-כיוונית
פונקציה חד כיוונית במדעי המחשב ובקריפטוגרפיה, פונקציה חד-כיוונית היא פונקציה שממירה קלט לפלט באופן שקשה מאוד מבחינה חישובית להפוך את הפונקציה, דהיינו לשחזר את הקלט בהינתן הפלט.
חתימה עיוורת ופונקציה חד-כיוונית · מפתח ציבורי ופונקציה חד-כיוונית ·
פונקציית גיבוב קריפטוגרפית
סכמה כללית של פונקציית גיבוב פונקציית גִּבּוּב קריפטוגרפית היא פונקציית גיבוב חד-כיוונית הממירה קלט באורך כלשהו לפלט קצר, באורך קבוע, הנקרא קוד גיבוב או ערך גיבוב.
חתימה עיוורת ופונקציית גיבוב קריפטוגרפית · מפתח ציבורי ופונקציית גיבוב קריפטוגרפית ·
צופן אל-גמאל
הצפנת אל גמאל (ElGamal encryption) היא שיטת הצפנה אסימטרית אקראית שהומצאה ב-1984 על ידי טאהר אל-גמאל, קריפטוגרף אמריקאי ממוצא מצרי.
חתימה עיוורת וצופן אל-גמאל · מפתח ציבורי וצופן אל-גמאל ·
קריפטוגרפיה
קריפטוגרפיה (בעברית: תּוֹרַת כְּתִיבַת הַסֵּתֶר) היא ענף במתמטיקה ובמדעי המחשב העוסק במחקר ופיתוח שיטות אבטחת מידע ותקשורת נתונים על רובדיהם השונים, בסביבה פתוחה הנגישה לצד שלישי המכונה "אויב", או "יריב" פוטנציאלי.
חתימה עיוורת וקריפטוגרפיה · מפתח ציבורי וקריפטוגרפיה ·
חשבון מודולרי
חשבון מוֹדוּלַרי (הידוע גם כחשבון קונגרואנציות) הוא שיטה מתמטית, בה מחליפים מספרים בשארית החלוקה במספר קבוע.
חשבון מודולרי וחתימה עיוורת · חשבון מודולרי ומפתח ציבורי ·
חתימה דיגיטלית
חתימה דיגיטלית היא שיטה קריפטוגרפית, שמטרתה לאמת את המקוריות והשלמות של הודעה או מסמך דיגיטלי.
חתימה דיגיטלית וחתימה עיוורת · חתימה דיגיטלית ומפתח ציבורי ·
בעיית הלוגריתם הבדיד
באלגברה חישובית ובקריפטוגרפיה, בעיית הלוגריתם הבָּדִיד (דיסקרטי) המסומנת בקיצור DLP (באנגלית: Discrete Logarithm Problem), היא מציאת המעריך x בהינתן הבסיס g והתוצאה h כך שמתקיים h.
בעיית הלוגריתם הבדיד וחתימה עיוורת · בעיית הלוגריתם הבדיד ומפתח ציבורי ·
העלאה בחזקה
#הפניה חזקה (מתמטיקה).
העלאה בחזקה וחתימה עיוורת · העלאה בחזקה ומפתח ציבורי ·
הצפנת רבין
צופן רבין הוא שיטת הצפנה אסימטרית וחתימה דיגיטלית, שהומצאה על ידי פרופסור מיכאל רבין (האוניברסיטה העברית בירושלים) בהיותו אורח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ב-1979.
הצפנת רבין וחתימה עיוורת · הצפנת רבין ומפתח ציבורי ·
הצפנה
הצפנה היא תהליך קריפטוגרפי של קידוד מידע, שממיר את הייצוג המקורי של המידע, המכונה טקסט גלוי (באנגלית: plaintext), לצורה חלופית, המכונה טקסט מוצפן (באנגלית: ciphertext).
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה חתימה עיוורת ומפתח ציבורי
- מה יש להם במשותף חתימה עיוורת ומפתח ציבורי
- דמיון בין חתימה עיוורת ומפתח ציבורי
השוואה בין חתימה עיוורת ומפתח ציבורי
יש חתימה עיוורת 50 יחסים. יש חתימה עיוורת 101. כפי שיש להם במשותף 16, מדד הדמיון הוא = 16 / (50 + 101).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין חתימה עיוורת ומפתח ציבורי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: