טנריף ותנת

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין טנריף ותנת

טנריף vs. תנת

#הפניה טנריפה. סמל תנת (מתחת לסמל בעל חמון) על מצבה בקרתחדשת כתובת תנת־עשתרת תנת (בפיניקית: 𐤕𐤍𐤕, נהגה כנראה כ"תִנִּת") הייתה אלה במיתולוגיה הפיניקית ושימשה כאלת ירח ואלה מרכזית בעיר קרתחדשת ובאימפריה שלה. תנת זוהתה עם ארטמיס היוונית ועם יונו קאילסטיס (יונו השמימית) הרומית. תליון של סמל תנת מהמאה ה־11 לפנה"ס התגלה במגידו. אחת ההופעות המוקדמות ביותר של תנת היא בכתובת מצרפת מהמאה ה־7 לפנה"ס המקדישה פסל (סמל) לזוג האלוהי תנת־עשתרת:. כתובת מקרתחדשת המתארת את בנייתם ותיקונם של מקדשים בעיר, וכן שמות שופטיה וכהניה, פותחת בהקדשה:. הריבוי "מקדשים" מעיד בבירור על בניית מקדש לכל אחת מהאלות, בנפרד. לתנת הוקדשו מרבית כתובות הנדר הפיניקיות, לרוב יחד עם בעל חמון. תוארה הנפוץ בכתובות היה "ה תנת פני־בעל", שנכתב בהקדשות בכתיב חסר כ, ולעיתים גם בשייכות כגון. כינוי נוסף שלה שנמצא בכתובות הנדר הוא "אם" או "אמא", כינוי המקביל ככל הנראה לתוארה של אשרה "אם אלים" באוגרית, ואף לתואר השמי "אם גדולה" לאלה האם, כפי שהשתמר בשם amygdalus לשקד מצוי. תוארה הקבוע של תנת "פני בעל", שהופיע גם על מטבע יווני מאשקלון בו נטבע סמל תנת ולידו הכיתוב ΦΑΝΗΒΑΛΟΣ (תעתיק: פַנבּלוֹס), מורה שגם כאשר הפולחן מרוכז סביבה, כוחה נשאב מבעל חמון, והיא פניו. ייתכן שפולחנה קשור במסכות שעליהן סהר, סמל בעל חמון, כלומר ממש פני־בעל, פניו של בעל חמון. סמלה של האלה מופיע על מצבות רבות ומורכב ממשולש שמעליו נמתח קו אופקי ועל קודקודו ניצב עיגול. הסמל מופיע על כתובות נדר פיניקיות רבות המוקדשות לאלה, וכן כאמור על מטבע מאשקלון, ועל משקולת עופרת מדרום לאשדוד ים. הסמל נמצא גם על תליונים רבים, בין השאר ממגידו (הוא התליון העתיק ביותר), אשקלון, תל מיכל, מרשה, צידון ומטוא. בדומה לאשרה בכנען, תנת הייתה מקושרת לייצוגי עצים חיים, במיוחד עצי תמר, לעיתים עם יעלים משני צדדיו (מוטיב העץ והיעלים).