דמיון בין טעמי המקרא ומגילת איכה
טעמי המקרא ומגילת איכה יש להם 27 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסורה, משנה, מגילת אסתר, מדרש, אברהם אבן עזרא, ספרות חז"ל, עברית, פורים, רמב"ם, שמחה קוגוט, תנ"ך, תשעה באב, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תהילים, חמש מגילות, חז"ל, בן סירא, גאונים, דעת מקרא, המאה ה-10, המאה ה-11, הפטרה, הירונימוס, ויקיטקסט, כתובים, יהודים.
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
טעמי המקרא ומסורה · מגילת איכה ומסורה ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
טעמי המקרא ומשנה · מגילת איכה ומשנה ·
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
טעמי המקרא ומגילת אסתר · מגילת איכה ומגילת אסתר ·
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
טעמי המקרא ומדרש · מגילת איכה ומדרש ·
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
אברהם אבן עזרא וטעמי המקרא · אברהם אבן עזרא ומגילת איכה ·
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
טעמי המקרא וספרות חז"ל · מגילת איכה וספרות חז"ל ·
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
טעמי המקרא ועברית · מגילת איכה ועברית ·
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
טעמי המקרא ופורים · מגילת איכה ופורים ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
טעמי המקרא ורמב"ם · מגילת איכה ורמב"ם ·
שמחה קוגוט
שמחה קוֹגוּט (נולד ב-1937 בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון העברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
טעמי המקרא ושמחה קוגוט · מגילת איכה ושמחה קוגוט ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
טעמי המקרא ותנ"ך · מגילת איכה ותנ"ך ·
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
טעמי המקרא ותשעה באב · מגילת איכה ותשעה באב ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
טעמי המקרא ותלמוד · מגילת איכה ותלמוד ·
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
טעמי המקרא ותלמוד ירושלמי · מגילת איכה ותלמוד ירושלמי ·
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
טעמי המקרא ותהילים · מגילת איכה ותהילים ·
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חמש מגילות וטעמי המקרא · חמש מגילות ומגילת איכה ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חז"ל וטעמי המקרא · חז"ל ומגילת איכה ·
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
בן סירא וטעמי המקרא · בן סירא ומגילת איכה ·
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
גאונים וטעמי המקרא · גאונים ומגילת איכה ·
דעת מקרא
דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.
דעת מקרא וטעמי המקרא · דעת מקרא ומגילת איכה ·
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
המאה ה-10 וטעמי המקרא · המאה ה-10 ומגילת איכה ·
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
המאה ה-11 וטעמי המקרא · המאה ה-11 ומגילת איכה ·
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
הפטרה וטעמי המקרא · הפטרה ומגילת איכה ·
הירונימוס
אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.
הירונימוס וטעמי המקרא · הירונימוס ומגילת איכה ·
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
ויקיטקסט וטעמי המקרא · ויקיטקסט ומגילת איכה ·
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
טעמי המקרא וכתובים · כתובים ומגילת איכה ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה טעמי המקרא ומגילת איכה
- מה יש להם במשותף טעמי המקרא ומגילת איכה
- דמיון בין טעמי המקרא ומגילת איכה
השוואה בין טעמי המקרא ומגילת איכה
יש טעמי המקרא 187 יחסים. יש טעמי המקרא 241. כפי שיש להם במשותף 27, מדד הדמיון הוא = 27 / (187 + 241).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין טעמי המקרא ומגילת איכה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: