גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
180 יחסים: ממשלה, מנחם אוסישקין, מערת ניקנור, מערב אירופה, מקס מנדלשטם, מרכז אירופה, משפטים, משה מונטיפיורי, משה לייב ליליינבלום, משיחיות, מלחמת קרים, מחתרת, מחלה, מחלה כרונית, מדע, מהפכה, מוסקבה, מושבה, מולדת, א' בטבת, אמנציפציה, אמנציפציה ליהודים, אם אין אני לי מי לי, אנתרופולוגיה, אנטישמיות, ארץ ישראל, אלתר דרויאנוב, אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, אחד העם, אביב העמים, אדישות, אומה, אוניברסליזם, אוניברסיטת מוסקבה, אוניברסיטת היידלברג, אוקראינה, אוטואמנציפציה!, אודסה, אירוניה, נס ציונה, ניקולאי הראשון, סנקט פטרבורג, ספר (פוליטיקה), ספרות, סלאביים, סבל, עצמאות, עבודה עברית, עורך דין, עיתונאות, ..., עידן האורות, פנתאון, פסיכולוג, פרויקט בן-יהודה, פתח תקווה, פולין הקונגרסאית, פוגרום, פילוסופיה, צאר, צנזורה, צבי הרמן שפירא, ציון (כתב עת), ציונות, ציונות מעשית, ציונות מדינית, ציונות סינתטית, ציוני, קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, קרן קיימת לישראל, קטוביץ, קונסטנטינופול, קוסמופוליטיות, קיצוניות ורדיקליזם, קישינב, קייב, ראש פינה, ראשון לציון, ראזסוויט, רפואה, רוסים, רוסית, רופא, שמרנים, שמחה פינסקר, שמואל מוהליבר, שמואל פרלמן (עורך), שמואל ליב ציטרון, שמות רחובות בישראל, שפה, שלמה בריימן, שלוש השבועות, שוויון, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תרנ"ב, תרבות, תלמוד, תחום המושב, לאומיות, ליברליזם, טריטוריאליזם יהודי, טומשוב לובלסקי, טורקית, זכרון יעקב, חוקר, חובבי ציון, חיבת ציון, בן ציון דינבורג, בן-ציון דינור, בנציון נתניהו, בית לאומי לעם היהודי, גאולה, גרמנית, גזע (אדם), גדרה, גימנסיה, גירוש יהודי מוסקבה, דעה קדומה, דת, ה'תקפ"ב, ה'תרנ"ב, המאה ה-19, האימפריה הרוסית, הסופות בנגב, העלייה הראשונה, העולם המערבי, הקונפדרציה הגרמנית, הקיסרות הגרמנית, הר הרצל, השאלה היהודית, השקפת עולם, השכלה, התפטרות, התבוללות, הלל הזקן, הלוח הגרגוריאני, הלוח היוליאני, הבעיה היהודית, הברון רוטשילד, הגן הבוטני הלאומי, הגלות, הגירה, הוצאת ראובן מס, הוראה, היסטוריה, היסטוריה של רוסיה, ועידת דרוזגניק, ורשה, וילנה, כ' בכסלו, כתב עת, כתב רוסי, כתיב, כלכלה, כבוד, יהדות מזרח אירופה, יהדות אשכנז, יהדות רוסיה, יודופוביה, יידיש, 13 בדצמבר, 1821, 1848, 1856, 1860, 1864, 1871, 1878, 1881, 1882, 1883, 1884, 1887, 1888, 1890, 1891, 1934, 21 בדצמבר, 25 בדצמבר, 9 בדצמבר. להרחיב מדד (130 יותר) »
ממשלה
הממשלה היא חלק מהרשות המבצעת הממונה על ניהול ענייניה של מדינה או של אוטונומיה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וממשלה · ראה עוד »
מנחם אוסישקין
אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומנחם אוסישקין · ראה עוד »
מערת ניקנור
גלוסקמא מעוטרת שנמצאה במערה עיטורים שנמצאו על גלוסקמאות במערה מערת ניקנור היא מערכת מערות קבורה הממוקמת ב, שנמצא בחלקו הצפוני של קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומערת ניקנור · ראה עוד »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומערב אירופה · ראה עוד »
מקס מנדלשטם
#הפניה מקס עמנואל מנדלשטם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומקס מנדלשטם · ראה עוד »
מרכז אירופה
אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומרכז אירופה · ראה עוד »
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומשפטים · ראה עוד »
משה מונטיפיורי
משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »
משה לייב ליליינבלום
משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »
משיחיות
#הפניה משיח (דתות).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומשיחיות · ראה עוד »
מלחמת קרים
מלחמת קרים (1853–1856) נערכה בין האימפריה הרוסית מצד אחד, ובין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומלחמת קרים · ראה עוד »
מחתרת
מחתרת היא ארגון לא-חוקי הפועל נגד השלטון או נגד המשטר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומחתרת · ראה עוד »
מחלה
דבר) שהביאה למותם של מיליוני בני אדם בימי הביניים ברפואה, מחלה היא מצב של הפרעה או פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתסמינים ולעיתים לתפקוד לקוי של הגוף.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומחלה · ראה עוד »
מחלה כרונית
#הפניה מצב כרוני קטגוריה:רפואה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומחלה כרונית · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומדע · ראה עוד »
מהפכה
ההשתלטות על הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. מהפכה מוגדרת כאירוע היסטורי המשנה את פני החברה, בעקבות קפיצת מדרגה ביכולתו הטכנולוגית של האדם, או בעקבות שינוי רדיקלי בתפיסתו החברתית והפוליטית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומהפכה · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומוסקבה · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומושבה · ראה עוד »
מולדת
מולדת היא שטח אדמה – ארץ או חבל ארץ – אשר לעם יש זיקה היסטורית ארוכה אליו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ומולדת · ראה עוד »
א' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בא' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וא' בטבת · ראה עוד »
אמנציפציה
ההודעה על ביטול האריסות באימפריה הרוסית. סיר'נר'י, קאחתי, מלכות המשנה של הקווקז. 1864 אֵמַנְצִיפַּצְיָה (באנגלית: Emancipation) או שִחרור היא מתן שוויון זכויות אזרחיות, חברתיות ומדיניות, לציבור או לעם שלא נהנה מיתרונות ומזכויות אלה קודם לכן.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואמנציפציה · ראה עוד »
אמנציפציה ליהודים
האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »
אם אין אני לי מי לי
אם אין אני לי מי לי הוא פתגם עברי מתקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואם אין אני לי מי לי · ראה עוד »
אנתרופולוגיה
אַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Anthropology) היא תחום מדעי העוסק בחקר תרבות האדם באופן הוליסטי על היבטיו השונים (מיוונית: אנתרופוס, άνθρωπος – "אדם" + לוגיה, λογία – תורה; תורת האדם).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואנתרופולוגיה · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואנטישמיות · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וארץ ישראל · ראה עוד »
אלתר דרויאנוב
דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »
אלכסנדר השני, קיסר רוסיה
אלכסנדר ניקולאייביץ' השני (ברוסית: Александр II Николаевич; 17 באפריל 1818 – 13 במרץ 1881) היה צאר האימפריה הרוסית, מלך פולין והדוכס הגדול של פינלנד משנת 1855 ועד 1881.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואלכסנדר השני, קיסר רוסיה · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואחד העם · ראה עוד »
אביב העמים
אביב העמים הוא שם כולל לגל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה בשנים 1848–1849.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואביב העמים · ראה עוד »
אדישות
אדישות אֲדִישׁוּת או אִדָּשׁוֹן (בלעז: אַפַּתְיָה) היא מצב רגשי של חוסר אכפתיות ואי הבעת עניין במתרחש סביב האדם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואדישות · ראה עוד »
אומה
אומה או לאום היא קבוצה אנושית בעלת זהות לאומית משותפת ששואפת או שזכתה להגדרה עצמית ולמדינה ריבונית בטריטוריה מסוימת.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואומה · ראה עוד »
אוניברסליזם
אוניברסליזם (באנגלית: Universalism; באופן מילולי: עוֹלָמִיּוּת, כלליוּת) הוא זרם בפילוסופיה מתחום תורת המוסר, שלו אחיזה משמעותית במרבית ענפי מדעי החברה ובמיוחד בחינוך ובמחשבה המדינית-חברתית המודרנית וכן בתאולוגיה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואוניברסליזם · ראה עוד »
אוניברסיטת מוסקבה
אוניברסיטת מוסקבה, או בשמה הרשמי "אוניברסיטת מוסקבה הממלכתית על שם מיכאיל לומונוסוב" (ברוסית: Московский государственный университет имени М. В. Ломоносова) היא האוניברסיטה הגדולה והעתיקה ביותר ברוסיה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואוניברסיטת מוסקבה · ראה עוד »
אוניברסיטת היידלברג
ממוזער אוניברסיטת רופרכט-קרל בהיידלברג (בגרמנית: Ruprecht-Karls-Universität Heidelberg) היא אוניברסיטה בעיר היידלברג שבגרמניה, אשר הוקמה על ידי רופרכט הראשון בשנת 1386, ובכך היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בגרמניה, והשלישית בארצות דוברות גרמנית (אחרי אוניברסיטת קארל בפראג ואוניברסיטת וינה).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואוניברסיטת היידלברג · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואוקראינה · ראה עוד »
אוטואמנציפציה!
אוטואמנציפציה! (בסימן קריאה; הלחם של המילה היוונית "אוטו", שפירושה 'עצמי', ושל המילה הלטינית "אמנציפציה", שפירושהּ 'שחרור'; יחד: שחרור עצמי) הוא חיבור מאת ד"ר יהודה לייב פינסקר, לימים מראשי תנועת חובבי ציון, שפורסם בראשית שנת תרמ"ג (1882).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואוטואמנציפציה! · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואודסה · ראה עוד »
אירוניה
דוגמה לאירוניה: מודעת אבל שנתלתה על שלט פרסומת הנושא את הסיסמה "משדרג לך את הרגע" המונח אירוניה (ביוונית עתיקה: εἰρωνεία - אֵרונֵאַה; מילולית: "בורות מדומה") מתאר מצב מסוים ששונה מן המצב שהיה אמור להתרחש לכאורה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ואירוניה · ראה עוד »
נס ציונה
נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ונס ציונה · ראה עוד »
ניקולאי הראשון
#הפניה ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וניקולאי הראשון · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
ספר (פוליטיקה)
סְפַר הוא מונח פוליטי וגאוגרפי המציין אזור בסמוך לגבול או מעבר לו, אשר רמת השליטה או ההשפעה התרבותית, החברתית והפוליטית בו, שונה מאשר באזורים אחרים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וספר (פוליטיקה) · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וספרות · ראה עוד »
סלאביים
#הפניה סלאבים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וסלאביים · ראה עוד »
סבל
250px סבל הוא התנסות בתחושת כאב הנגרמת לאדם או בעל-חיים אחר, כל כאב פיזי או נפשי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וסבל · ראה עוד »
עצמאות
במדע המדינה, עצמאות היא מצב שבו מדינה אינה תלויה בגורם חיצוני לקיומה הפיזי והכלכלי, להגנה על גבולותיה ולשמירה על הסדר הציבורי ושלטון החוק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ועצמאות · ראה עוד »
עבודה עברית
הפגנה למען עבודה עברית מחוץ לפרדס רפפורט, כפר סבא, 1927 עבודה עברית הוא מונח במסכת הרעיונות הציונית שמשמעותו עבודה והתכשרות לעבודה של יהודים בכל ענף ומקצוע; והעדפתם בהעסקה אצל יהודים, על פני פועלים נכרים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ועבודה עברית · ראה עוד »
עורך דין
גלריה הלאומית של סקוטלנד, אדינבורו. '''עורכי דין''', ציור מעשה ידי אונורה דומייה, 1848. עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים וקיבל הסמכה מתאימה ממוסד רשמי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ועורך דין · ראה עוד »
עיתונאות
עיתונות בפעולה - מסיבת עיתונאים משנת 2017 עיתונאות או עיתונות היא פעילות של איסוף, ניתוח, עריכה, והפצה של תוכן מידעי העוסק באירועים אקטואליים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ועיתונאות · ראה עוד »
עידן האורות
#הפניה עידן הנאורות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ועידן האורות · ראה עוד »
פנתאון
הפנתאון ברומא פַּנתֵּאוֹן (ביוונית: Πάνθεο, כל האלים) הוא כלל האלים, או מקדש המתייחס לכלל האלוהויות, של אומה, דת או מיתולוגיה פוליתאיסטית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ופנתאון · ראה עוד »
פסיכולוג
פסיכולוג הוא אדם שלמד פסיכולוגיה במוסד אקדמי מוכר, בדרך כלל בעל תואר שני לפחות, ושאושר לו לאחר לימודיו, על ידי משרד הבריאות הרשמי של מדינה אחת לפחות, לעסוק בפסיכולוגיה במדינה זו ואולי אף במדינות נוספות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ופסיכולוג · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ופתח תקווה · ראה עוד »
פולין הקונגרסאית
פולין הקונגרסאית, פולין של הקונגרס (בפולנית: Królestwo Polskie; ברוסית: Царство Польское), פולין הרוסית (כישות מאוחדת עם האימפריה הרוסית), או בשמה הרשמי "ממלכת פולין", הייתה ישות מדינית שנוצרה לאחר פירוק דוכסות ורשה על חלק משטחה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ופולין הקונגרסאית · ראה עוד »
פוגרום
פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ופוגרום · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ופילוסופיה · ראה עוד »
צאר
צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908. צאר (ברוסית: царь,; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וצאר · ראה עוד »
צנזורה
עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר קטעים גדולים ממנו צונזרו על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: Censere, להעריך) או גַּנְזָרוּת היא שליטה ופיקוח על פרסום והפצת מידע, דעות וספרות, לרוב מצד גופי ממשל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וצנזורה · ראה עוד »
צבי הרמן שפירא
המצבה על קברו של צבי הרמן שפירא בהר המנוחות צבי הרמן שפירא (בגרמנית: Hermann Schapira; 30 באוגוסט 1840, א' באלול ת"ר – 8 במאי 1898, ט"ז באייר תרנ"ח), היה משכיל יהודי-ליטאי שחי ופעל ברוסיה ואחר כך בגרמניה, מתמטיקאי, מראשוני חובבי ציון ותנועת הציונות המדינית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וצבי הרמן שפירא · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וציון (כתב עת) · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וציונות · ראה עוד »
ציונות מעשית
מבנה משוחזר של חומה ומגדל בקיבוץ נגבה הציונות המעשית היא גישה בציונות התומכת במגוון פעילויות המתמקדות בעלייה לארץ ישראל, בקניית אדמות בארץ ישראל ובהקמת יישובים ומפעלים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וציונות מעשית · ראה עוד »
ציונות מדינית
תמונתו של בנימין זאב הרצל הציונות המדינית הייתה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וציונות מדינית · ראה עוד »
ציונות סינתטית
הציונות הסינתטית (סינתטי פירושו משולב, כלומר, במקרה זה שילוב בין הציונות המדינית לציונות המעשית) היא זרם בציונות, שהתגבש בעקבות ביטול תוכנית אוגנדה והתגברות חילוקי הדעות בין תומכי הציונות המעשית לבין תומכי הציונות המדינית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וציונות סינתטית · ראה עוד »
ציוני
#הפניה ציונות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וציוני · ראה עוד »
קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים
הכניסה הראשית לקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית אוגוסטה ויקטוריה וכנסיית העלייה הרוסית בהר הזיתים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן רחבת ננסי רייגן ומרכז הסטודנטים ע"ש פרנק סינטרה קמפוס הר הצופים הוא הגדול מארבעה קמפוסים בהם פועלת האוניברסיטה העברית והוא הוותיק והמרכזי ביותר של האוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים · ראה עוד »
קרן קיימת לישראל
"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »
קטוביץ
קטוביץ (מן ההגייה ביידיש ובגרמנית: Kattowitz; בפולנית: Katowice, נהגה קטוביצֶה) היא עיר בפולין על גדות הנהרות קלודניצה וראווה, בחלקה הדרומי של פולין.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וקטוביץ · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וקונסטנטינופול · ראה עוד »
קוסמופוליטיות
קוסמופוליטיות (או קוסמופוליטניזם) היא גישה פילוסופית, התומכת בהתעלות מעל להבדלים הלאומיים בין בני האדם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וקוסמופוליטיות · ראה עוד »
קיצוניות ורדיקליזם
רדיקליות היא גישה הדוגלת בשינוי מצב קיים מהשורש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וקיצוניות ורדיקליזם · ראה עוד »
קישינב
קישינב (ברומנית: Chișinău (קישינאו); ברוסית: Кишинёв (קישיניוב); באוקראינית: Кишинів (קישיניִב); ביידיש קעשענעוו או קישינעוו; בפולנית: Kiszyniów (קישיניוּב)) היא בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וקישינב · ראה עוד »
קייב
קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וקייב · ראה עוד »
ראש פינה
ראש פינה (בכתיב מנוקד: רֹאשׁ פִּנָּה) היא מועצה מקומית במורדות הגליל העליון למרגלות הר כנען והעיר צפת, ובסמיכות למועצה המקומית חצור הגלילית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וראש פינה · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וראשון לציון · ראה עוד »
ראזסוויט
#הפניה ראזסווייט.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וראזסוויט · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ורפואה · ראה עוד »
רוסים
רוסים (ברוסית: русские) הם קבוצה אתנית שמוצאה ממזרח אירופה, החולקת מוצא אתני, תרבות והיסטוריה משותפים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ורוסים · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ורוסית · ראה עוד »
רופא
"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ורופא · ראה עוד »
שמרנים
#הפניה שמרנות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ושמרנים · ראה עוד »
שמחה פינסקר
שמחה פינסקר (31 במרץ 1801 – 29 באוקטובר 1864) היה חוקר קדמוניות ומדקדק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ושמחה פינסקר · ראה עוד »
שמואל מוהליבר
הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ושמואל מוהליבר · ראה עוד »
שמואל פרלמן (עורך)
שמואל פרלמן (10 בינואר 1887 – 28 בנובמבר 1958) היה מתרגם ישראלי, עורך העיתונים "הארץ", "העולם", "דואר היום" ועוד.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ושמואל פרלמן (עורך) · ראה עוד »
שמואל ליב ציטרון
שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ושפה · ראה עוד »
שלמה בריימן
שלמה בריימן (ברימן; 24 בינואר 1908, ד' באדר א' ה'תרס"ח – 6 בדצמבר 1981, י' בכסלו ה'תשמ"ב) היה חוקר תקופת ההשכלה והציונות אצל יהדות רוסיה, חוקר הספרות הרוסית ויחסה ליהדות וליהודים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ושלמה בריימן · ראה עוד »
שלוש השבועות
שלוש השְׁבוּעוֹת הוא כינוי מקובל לדברי חז"ל בתלמוד הבבלי ועוד, הנדרשים על פסוקים בשיר השירים העוסקים בשבועות שהשביעה הרעיה את בנות ירושלים בצביים ואיילות השדה, שעל פי הנמשל מיוחסות לשבועות שהשביע ה' את ישראל ואת אומות העולם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ושלוש השבועות · ראה עוד »
שוויון
למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ושוויון · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תרנ"ב
#הפניה ה'תרנ"ב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ותרנ"ב · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ותרבות · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ותלמוד · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ותחום המושב · ראה עוד »
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ולאומיות · ראה עוד »
ליברליזם
פסל החירות, המציג את אלת החירות הרומית ליברטאס, הוא מסמלי הליברליזם ומשמש תנועות ליברליות בארצות הברית ומחוצה לה. לִיבֵּרָלִיזְם או חֵרוּתִיּוּת (Liberalism; מהמילה הלטינית Libertas, מילולית: 'חירות') היא פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית המבוססת על עקרונות החירות והשוויון בפני החוק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וליברליזם · ראה עוד »
טריטוריאליזם יהודי
ההסתדרות הטריטוריאליסטית לאחר הפרישה מההסתדרות הציונית. ישראל זנגוויל ורעייתו במרכז. יהודה חיים חזן בשורה השנייה, השמיני מימין. (מתוך ארכיון השומר הצעיר, יד יערי) טריטוריאליזם יהודי (באנגלית: Jewish Territorialism), או בקיצור טריטוריאליזם היה שמה של גישה מקבילה לציונות ששאפה להשיג טריטוריה ליהודים, לאו דווקא בארץ ישראל, ובה יתקיימו חיים אוטונומיים לאומיים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וטריטוריאליזם יהודי · ראה עוד »
טומשוב לובלסקי
טומשוב לובלסקי (בפולנית: Tomaszów Lubelski, באוקראינית: Томашів) היא עיר בדרום מזרח פולין ובה 19,991 תושבים (2009).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וטומשוב לובלסקי · ראה עוד »
טורקית
בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וטורקית · ראה עוד »
זכרון יעקב
זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וזכרון יעקב · ראה עוד »
חוקר
#הפניה מחקר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וחוקר · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וחובבי ציון · ראה עוד »
חיבת ציון
#הפניהחובבי ציון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וחיבת ציון · ראה עוד »
בן ציון דינבורג
#הפניה בן-ציון דינור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ובן ציון דינבורג · ראה עוד »
בן-ציון דינור
דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ובן-ציון דינור · ראה עוד »
בנציון נתניהו
בנציון (בן־ציון) נתניהו (מיליקובסקי) (י"ד באדר ב' תר"ע, 25 במרץ 1910 – ח' באייר תשע"ב, 30 באפריל 2012) היה היסטוריון, מפעילי התנועה הרוויזיוניסטית בארץ ישראל, נציג התנועה בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ובנציון נתניהו · ראה עוד »
בית לאומי לעם היהודי
בית לאומי לעם היהודי הוא מושג מפתח בתולדות התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ובית לאומי לעם היהודי · ראה עוד »
גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וגאולה · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וגרמנית · ראה עוד »
גזע (אדם)
המונח גזע, כאשר הוא מיוחס לבני אדם, הוא מונח מסַווג שנעשה בו שימוש לחלוקת האנושות לקבוצות בעלות זיקה של מוצא משותף, על בסיס תפיסה שמקורה בהבניה חברתית ללא בסיס מדעי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וגזע (אדם) · ראה עוד »
גדרה
מגדל שעון במבואות גדרה (2019) עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה התחנה המרכזית בגדרה (הישנה) טקסט.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וגדרה · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וגימנסיה · ראה עוד »
גירוש יהודי מוסקבה
#הפניה גירוש מוסקבה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וגירוש יהודי מוסקבה · ראה עוד »
דעה קדומה
דעה קדומה היא עמדה נלמדת, לרוב שלילית, כלפי נושא מטרה כלשהו, עוד בטרם התקיימה עמו אינטראקציה חברתית, כל זאת על סמך השתייכותו החברתית של הפרט.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ודעה קדומה · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ודת · ראה עוד »
ה'תקפ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וה'תקפ"ב · ראה עוד »
ה'תרנ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וה'תרנ"ב · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והמאה ה-19 · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הסופות בנגב
הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי ל'''פוגרומים''' שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והסופות בנגב · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והעלייה הראשונה · ראה עוד »
העולם המערבי
טקסט.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והעולם המערבי · ראה עוד »
הקונפדרציה הגרמנית
הקונפדרציה הגרמנית (בגרמנית: Deutscher Bund) הייתה איחוד רופף של מדינות במרכז אירופה, אשר נוסד בקונגרס וינה (1815) והתקיים במשך 51 שנים, עד שנת 1866.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והקונפדרציה הגרמנית · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
הר הרצל
מפת הר הרצל על חלקותיו הכניסה הראשית להר הרצל גיזום בצורת המנורה (סמל המדינה) וגיזום "הר הרצל" בכניסה הראשית, חנוכיה למעלה הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והר הרצל · ראה עוד »
השאלה היהודית
מחנה ההשמדה אושוויץ, שבו נערך חלק משמעותי מהפתרון הסופי השאלה היהודית או הבעיה היהודית היה כינוי שרווח בשיח האירופי בהתייחס למגוון רחב של שאלות חברתיות הנוגעות למצבם ומעמדם של יהודי אירופה בחברה האירופית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והשאלה היהודית · ראה עוד »
השקפת עולם
טקסים ומנהגים דתיים מקושרים להשקפת העולם של הדת הרלוונטית. השקפת עולם (באנגלית: worldview; בגרמנית: Weltanschauung) או תפיסת עולם היא האופן הסובייקטיבי שבו אדם יחיד או קבוצה של אנשים רואים ומפרשים את ההתרחשויות והגירויים בסביבתם הפיזית והחברתית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והשקפת עולם · ראה עוד »
השכלה
השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במהלך חייו על ידי למידה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והשכלה · ראה עוד »
התפטרות
התפטרות היא סיומם של יחסי עובד-מעביד ביוזמת העובד, בדרך של פרישה מעבודתו כשכיר, זאת בשונה מפיטורים הנעשים ביוזמת המעסיק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והתפטרות · ראה עוד »
התבוללות
Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והתבוללות · ראה עוד »
הלל הזקן
הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והלל הזקן · ראה עוד »
הלוח הגרגוריאני
תבליט על קברו של האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר, המציין את השקת לוח השנה הגרגוריאני. הלוח הגרגוריאני או לוח השנה הגרגוריאני (קרוי גם לוח השנה האזרחי או הלוח הלועזי או הלוח הנוצרי, על מנת להבדילו מהלוח העברי) הוא לוח השנה שהונהג בצו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 בשנת 1582, בהתבסס על הלוח היוליאני שהונהג על ידי יוליוס קיסר, קנסור הרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והלוח הגרגוריאני · ראה עוד »
הלוח היוליאני
לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני הספירה, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והלוח היוליאני · ראה עוד »
הבעיה היהודית
#הפניה השאלה היהודית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והבעיה היהודית · ראה עוד »
הברון רוטשילד
#הפניה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והברון רוטשילד · ראה עוד »
הגן הבוטני הלאומי
הגן הבוטני הלאומי בהר הצופים, או בשמו הרשמי הגן הבוטני לצמחי ארץ ישראל ע"ש מונטגיו למפורט, הוא הגן הבוטני הראשון שהוקם בארץ ישראל ומתעד את כל צמחי הבר של ישראל ושל המזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והגן הבוטני הלאומי · ראה עוד »
הגלות
#הפניה גלות (יהדות).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והגלות · ראה עוד »
הגירה
ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והגירה · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
הוראה
הוראה באוניברסיטת בולוניה, 1088 ציור של מורה לידי לוח במהלך תהליך ההוראה הוראה היא אחת מתהליכי הלמידה בחינוך.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והוראה · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והיסטוריה · ראה עוד »
היסטוריה של רוסיה
שבטים סלאבים באירופה המזרחית במאה ה-9 לספירה לפני בואם של הוויקינגים ההיסטוריה של רוסיה תחילתה בימי קדם, באירופה המזרחית, והיא נמשכת עד ימינו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר והיסטוריה של רוסיה · ראה עוד »
ועידת דרוזגניק
#הפניה ועידת דרוסקניק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וועידת דרוזגניק · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וורשה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ווילנה · ראה עוד »
כ' בכסלו
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ' כסלו היא תמיד פרשת וישב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וכ' בכסלו · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וכתב עת · ראה עוד »
כתב רוסי
#הפניה אלפבית רוסי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וכתב רוסי · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וכתיב · ראה עוד »
כלכלה
כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וכלכלה · ראה עוד »
כבוד
טייסים מצדיעים לנשיא ג'ורג' בוש הבן, 2001. כבוד של אדם הוא הערך שאותו מעריך האדם את עצמו או את סובביו, ופועל על פיו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר וכבוד · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות רוסיה
מפקד האוכלוסין בשנת 1897 יהדות רוסיה היא קהילה גדולה ומגוונת שהתקיימה באזורי רוסיה הצארית והדרומית והאימפריה הרוסית, מאוחר יותר בברית המועצות, וכיום שורשיה הגאוגרפיים כוללים את הפדרציה הרוסית (מדינת רוסיה) ואת מדינות ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ויהדות רוסיה · ראה עוד »
יודופוביה
יודופוביה הוא שם אחר לאנטישמיות, שהוצע על ידי יהודה לייב פינסקר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ויודופוביה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ויידיש · ראה עוד »
13 בדצמבר
13 בדצמבר הוא היום ה-347 בשנה (348 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו13 בדצמבר · ראה עוד »
1821
יוון זוכה בעצמאות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1821 · ראה עוד »
1848
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1848 · ראה עוד »
1856
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1856 · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1860 · ראה עוד »
1864
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1864 · ראה עוד »
1871
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1871 · ראה עוד »
1878
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1878 · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1881 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1882 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1883 · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1884 · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1887 · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1888 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1890 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1891 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו1934 · ראה עוד »
21 בדצמבר
21 בדצמבר הוא היום ה־355 בשנה (356 בשנה מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו21 בדצמבר · ראה עוד »
25 בדצמבר
25 בדצמבר הוא היום ה־359 בשנה (360 בשנה מעוברת) בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו25 בדצמבר · ראה עוד »
9 בדצמבר
9 בדצמבר הוא היום ה־343 בשנה (344 בשנה מעוברת), בשבוע ה־50 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב פינסקר ו9 בדצמבר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_לייב_פינסקר
