גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
90 יחסים: מצודה (כתב עת), מרים מרגולין-ייבין, משנה, משה גליקסון, מתרגם, מלמד, מלחמת העולם הראשונה, מלכות ישראל, מזריץ', מו"ל, מונוגרפיה, מכון ז'בוטינסקי, אנרי ברגסון, אצ"ל, אב"א אחימאיר, אברהם שטרן (יאיר), אוניברסיטת מוסקבה, אוקראינה, אורי צבי גרינברג, אודסה, ספר ישעיהו, סופר, סולם (כתב עת), עמק יזרעאל, עליזה גרינברג, עליית הנאצים לשלטון, עיתונאי, פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר, פרעות תרפ"ט, פועלי ציון, פובליציסטיקה, צבא האימפריה הרוסית, ציונות, ציונות רוויזיוניסטית, קול ציון הלוחמת, רפואה, רחוב, רומן רולן, רופא, רופא צבאי, שרגא פייבל מרגולין, תנועת העבודה, תרנ"א, תרע"ט, תש"ל, תל אביב-יפו, תורה, לח"י, זאב ז'בוטינסקי, זאב ייבין, ..., ח' בניסן, חרות (עיתון), חזית העם, חובבי שפת עבר, חידון התנ"ך, חיים ארלוזורוב, ב' באייר, באר שבע, בנציון נתניהו, ברלין, ברית הבריונים, בית הסוהר המרכזי בירושלים, גי דה מופאסאן, דבר (עיתון), דואר היום, דוד רזיאל, דוד בן-גוריון, הממלכה המאוחדת, האימפריה הרוסית, העם (עיתון ארצישראלי), העלייה הרביעית, העולם (שבועון), העין השביעית, התקופה, הירדן (עיתון), הירדן (כתב עת), ויניצה, וילנה, כפר יחזקאל, יעקב יוסף מאוסטראה, יצחק נסים, ישראל אלדד, ישראל ייבין, יהושע ייבין, יידיש, 10 במאי, 13 באפריל, 1891, 1930, 1970. להרחיב מדד (40 יותר) »
מצודה (כתב עת)
מצודה היה כתב עת עברי בהוצאת תנועת הנוער בית"ר שראה אור בוורשה שבפולין בשנים 1935–1938.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ומצודה (כתב עת) · ראה עוד »
מרים מרגולין-ייבין
ממוזער מרים עטרה מַרְגוֹלִין-ייבין (מאי 1896 – 4 בדצמבר 1966) הייתה מורה וסופרת ילדים יידית ועברית.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ומרים מרגולין-ייבין · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ומשנה · ראה עוד »
משה גליקסון
#הפניה משה יוסף גליקסון.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ומשה גליקסון · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ומתרגם · ראה עוד »
מלמד
מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ומלמד · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלכות ישראל
חברי "מחתרת צריפין" ביום השחרור מכלא תל מונד, 1955. מימין: זאב ייבין, סוהר, יחזקאל מזרחי, יעקב בלומנטל, שמעון בכר, מנהל הכלא, יעקב חרותי וקצין הביטחון של הכלא מלכות ישראל, שנודעה בשם מחתרת צריפין, הייתה מחתרת יהודית לאומנית של יוצאי לח"י שפעלה בישראל בראשית שנות החמישים.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ומלכות ישראל · ראה עוד »
מזריץ'
#הפניה מזריטש.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ומזריץ' · ראה עוד »
מו"ל
#הפניה הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ומו"ל · ראה עוד »
מונוגרפיה
מוֹנוֹגרפיה (מיוונית Μονογραφία - כתב יחיד) היא חיבור עיוני מחקרי ממוקד, סיכומי, מקיף וממצה על נושא יחיד, מוגדר היטב.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ומונוגרפיה · ראה עוד »
מכון ז'בוטינסקי
מכון ז'בוטינסקי בישראל הוא מכון העוסק בשימור מורשתה והסברתה של תנועת ז'בוטינסקי, אנשיה, מוסדותיה, ארגוניה ותולדותיה, ויוזם פעולות חינוכיות, מחקריות ותרבותיות להפצת המורשת הזאת.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ומכון ז'בוטינסקי · ראה עוד »
אנרי ברגסון
אַנרי לואי בֶּרגסון (בצרפתית: Henri-Louis Bergson; 18 באוקטובר 1859 – 4 בינואר 1941) היה פילוסוף יהודי-צרפתי משפיע במחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ואנרי ברגסון · ראה עוד »
אצ"ל
#הפניה ארגון צבאי לאומי.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ואצ"ל · ראה עוד »
אב"א אחימאיר
אַבָּ"א אֲחִימֵאִיר (אַבָּא שָׁאוּל גֶיְסִינוֹבִיץ'; ז' בחשוון תרנ"ח, 2 בנובמבר 1897 – ה' בסיוון תשכ"ב, 6 ביוני 1962) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, תנועת הנוער בית"ר וברית הציונים הרוויזיוניסטים, עיתונאי, פובליציסט, היסטוריוסוף ד"ר לפילוסופיה וסופר ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ואב"א אחימאיר · ראה עוד »
אברהם שטרן (יאיר)
אברהם שטרן ("יאיר") (23 בדצמבר 1907, י"ח בטבת ה'תרס"ח – 12 בפברואר 1942, כ"ה בשבט ה'תש"ב) היה לוחם מחתרת ומשורר יהודי, מייסדו ומפקדו הראשון של ארגון "לוחמי חרות ישראל" (לח"י).
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ואברהם שטרן (יאיר) · ראה עוד »
אוניברסיטת מוסקבה
אוניברסיטת מוסקבה, או בשמה הרשמי "אוניברסיטת מוסקבה הממלכתית על שם מיכאיל לומונוסוב" (ברוסית: Московский государственный университет имени М. В. Ломоносова) היא האוניברסיטה הגדולה והעתיקה ביותר ברוסיה.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ואוניברסיטת מוסקבה · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ואוקראינה · ראה עוד »
אורי צבי גרינברג
אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ואודסה · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וספר ישעיהו · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וסופר · ראה עוד »
סולם (כתב עת)
סולם (סֻלָּם) היה ביטאון שהוציא לאור ישראל אלדד, מראשי לח"י, לאחר קום מדינת ישראל, בין השנים 1949–1963.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וסולם (כתב עת) · ראה עוד »
עמק יזרעאל
מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ועמק יזרעאל · ראה עוד »
עליזה גרינברג
עליזה גרינברג (נולדה בכ"ו בחשוון ה'תרפ"ז, 3 בנובמבר 1926), הידועה בשם העט שלה עין טור מלכא, היא משוררת ישראלית.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ועליזה גרינברג · ראה עוד »
עליית הנאצים לשלטון
עליית הנאצים לשלטון (בגרמנית נקראת בדרך-כלל Machtergreifung, מַאכטאֶרגרַייפוּנג, קרי "תפיסת השלטון") אירעה בתהליך שארך שנים, ששיאו בתקופת בת פחות מחודשיים (כ-53 ימים), ממינוי אדולף היטלר לקנצלר גרמניה ב-30 בינואר 1933, ועד להעברת חוק ההסמכה ב-23 במרץ (תאריך זה מהווה את המעבר הרשמי מרפובליקת ויימאר לגרמניה הנאצית).
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ועליית הנאצים לשלטון · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ועיתונאי · ראה עוד »
פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר
#הפניה מסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי#פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר ז'בוטינסקי *.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ופרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר · ראה עוד »
פרעות תרפ"ט
#הפניה מאורעות תרפ"ט.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ופרעות תרפ"ט · ראה עוד »
פועלי ציון
"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ופועלי ציון · ראה עוד »
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ופובליציסטיקה · ראה עוד »
צבא האימפריה הרוסית
ממוזער צבא האימפריה הרוסית או הצבא הרוסי הקיסרי (ברוסית: Русская императорская армия) היה צבא היבשה של האימפריה הרוסית שהוקם ב-1721 על ידי פיוטר הגדול על בסיס כוחות היבשה של רוסיה הצארית והתקיים עד המהפכה הרוסית של 1917.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וצבא האימפריה הרוסית · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וציונות · ראה עוד »
ציונות רוויזיוניסטית
מצע הבחירות הראשון של המפלגה הציונית רוויזיוניסטית מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וציונות רוויזיוניסטית · ראה עוד »
קול ציון הלוחמת
קול ציון הלוחמת הייתה תחנת הרדיו המחתרתית של האצ"ל, וכלי ההסברה העיקרי והחשוב ביותר של המחתרת.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וקול ציון הלוחמת · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ורפואה · ראה עוד »
רחוב
שדרות 9 ביולי בבואנוס איירס, ארגנטינה זהו הרחוב הרחב ביותר בעולם רחוב יאנג, קנדה זהו הרחוב הכי ארוך בעולם רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצידו ישנם בתים או בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ורחוב · ראה עוד »
רומן רולן
רומן רולן (בצרפתית: Romain Rolland; 29 בינואר 1866 – 30 בדצמבר 1944) היה סופר, מחזאי וחוקר מוזיקה צרפתי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1915.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ורומן רולן · ראה עוד »
רופא
"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ורופא · ראה עוד »
רופא צבאי
חיילים אוסטרליים מתרגלים פעולות החייאה רופא צבאי הוא בוגר בית ספר לרפואה שסיים בהצלחה שנת סטאז', ועבר הכשרה צבאית בקורס קציני-רפואה לקראת הסמכתו כרופא צבאי.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ורופא צבאי · ראה עוד »
שרגא פייבל מרגולין
שרגא פייבֶל (פָּאבֶל) מַרגוֹלין (בכתיב יידי: מאַרגאָלין; ברוסית: Павел Васильевич (Шрага Файвель) Марголин; 1870 – 2 בדצמבר 1942) היה מו"ל ועורך ומשכיל, פעיל ציבור בווילנה ובברלין.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ושרגא פייבל מרגולין · ראה עוד »
תנועת העבודה
תנועת העבודה היא מכלול התנועות ומפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ותנועת העבודה · ראה עוד »
תרנ"א
#הפניה ה'תרנ"א.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ותרנ"א · ראה עוד »
תרע"ט
#הפניה ה'תרע"ט.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ותרע"ט · ראה עוד »
תש"ל
#הפניה ה'תש"ל.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ותש"ל · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ותורה · ראה עוד »
לח"י
#הפניה לוחמי חרות ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ולח"י · ראה עוד »
זאב ז'בוטינסקי
זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »
זאב ייבין
זאב יֶיבין (11 ביולי 1926 – 20 בינואר 2015) היה ארכאולוג ישראלי, מבכירי רשות העתיקות.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וזאב ייבין · ראה עוד »
ח' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' ניסן היא תמיד בשנים פשוטות פרשת צו, בשנים מעוברות, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת מצורע, אבל בשנים מקביעות (החא והשג) פרשת בר המצוה היא פרשת אחרי מות.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וח' בניסן · ראה עוד »
חרות (עיתון)
גיליון '''חרות''' המחתרתי, דצמבר 1944 ובו קריאה של מפקד מנחם בגין מפקד האצ"ל להימנע ממלחמת אחים למרות הסזון חֵרוּת היה שמם של ביטאונים ועיתונים אחדים, שהוציאו לאור אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, חברי אצ"ל ותנועת החרות, בין השנים 1942 - 1965.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וחרות (עיתון) · ראה עוד »
חזית העם
מוכר עיתונים מציג את הדף הראשון של חזית העם מ-8 בינואר 1934 "חזית העם" היה שבועון של התנועה הרוויזיוניסטית שהופיע במחצית הראשונה של שנות ה-30 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וחזית העם · ראה עוד »
חובבי שפת עבר
#הפניה אגודת חובבי שפת עבר.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וחובבי שפת עבר · ראה עוד »
חידון התנ"ך
ראש הממשלה, שמעון פרס, מעניק את הפרס לחתן התנ"ך העולמי לנוער, אוהד זכריה, ביום העצמאות תשמ"ה 1985 חידון התנ"ך הוא חידון לבקיאות בתנ"ך, שנערך בישראל והפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וחידון התנ"ך · ראה עוד »
חיים ארלוזורוב
ארלוזורוב (במרכז) עם חיים ויצמן (לימינו), משה שרתוק ויצחק בן-צבי (בימין התמונה למעלה) בפגישה עם מנהיגים ערבים במלון המלך דוד, ירושלים, 1933 חיים (ויקטור) אַרלוֹזוֹרוֹב (23 בפברואר 1899 – 16 ביוני 1933) היה מדינאי וכלכלן, מראשי תנועת העבודה בתקופת טרום המדינה וכיהן כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וחיים ארלוזורוב · ראה עוד »
ב' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וב' באייר · ראה עוד »
באר שבע
באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ובאר שבע · ראה עוד »
בנציון נתניהו
בנציון (בן־ציון) נתניהו (מיליקובסקי) (י"ד באדר ב' תר"ע, 25 במרץ 1910 – ח' באייר תשע"ב, 30 באפריל 2012) היה היסטוריון, מפעילי התנועה הרוויזיוניסטית בארץ ישראל, נציג התנועה בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ובנציון נתניהו · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וברלין · ראה עוד »
ברית הבריונים
שנות ה-30 ברית הבריונים הייתה תנועה לאומית רוויזיוניסטית שפעלה בארץ ישראל בשנות ה-30.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וברית הבריונים · ראה עוד »
בית הסוהר המרכזי בירושלים
בית הסוהר המרכזי בירושלים, לאחר הפיכתו למוזיאון בית הסוהר המרכזי בירושלים פעל בתקופת המנדט בירושלים ושימש לכליאתם של אסירים יהודים וערבים, ובהם רבים מחברי המחתרות העבריות שפעלו נגד שלטונות המנדט, ובכלל זה אחדים מעולי הגרדום.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ובית הסוהר המרכזי בירושלים · ראה עוד »
גי דה מופאסאן
פיסלו של הסופר גי דה מופאסאן, בפארק מונסו, פריז גִי דֶה מוֹפָּאסָאן (בצרפתית: Guy de Maupassant; 5 באוגוסט 1850 – 6 ביולי 1893) היה סופר צרפתי שכתב בעיקר סיפורים קצרים ורומנים.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וגי דה מופאסאן · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דואר היום
ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ודואר היום · ראה עוד »
דוד רזיאל
דוד רזיאל (רוזנסון) (י"ז בחשון ה'תרע"א, 19 בנובמבר 1910 – כ"ג באייר ה'תש"א, 20 במאי 1941), "האלוף בן ענת", היה ממייסדי האצ"ל ומפקדו הרביעי ונציב בית"ר בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ודוד רזיאל · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
הממלכה המאוחדת
הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין והממלכה המאוחדת · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העם (עיתון ארצישראלי)
#הפניה העם (עיתון ארץ ישראלי).
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין והעם (עיתון ארצישראלי) · ראה עוד »
העלייה הרביעית
בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין והעלייה הרביעית · ראה עוד »
העולם (שבועון)
שער "העולם" 1914 "העולם" היה שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית במשך כארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין והעולם (שבועון) · ראה עוד »
העין השביעית
העין השביעית הוא כלי תקשורת ישראלי, העוסק בסקירה וביקורת של התקשורת, ובפרט תקשורת המונים בישראל, זוכה פרס סוקולוב לשנת 2023.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין והעין השביעית · ראה עוד »
התקופה
התקופה היה מאסף ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין והתקופה · ראה עוד »
הירדן (עיתון)
#הפניה הירדן (כתב עת).
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין והירדן (עיתון) · ראה עוד »
הירדן (כתב עת)
זאב זבוטינסקי תעודת עיתונאי ב"הירדן" של שלום רוזנפלד, 1935 הירדן היה עיתון (יומון/שבועון) שהוציאה לאור התנועה הרוויזיוניסטית בשנים 1934 עד 1939, תחילה בירושלים ולאחר מכן בתל אביב.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין והירדן (כתב עת) · ראה עוד »
ויניצה
מראה הבוג הדרומי הזורם דרך העיר וינּיצָה (בכתיב ארכאי: ויניצא; באוקראינית: Вінниця, ויניציה) היא עיר באוקראינה, מרכז מחוז ויניצה.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וויניצה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ווילנה · ראה עוד »
כפר יחזקאל
כְּפַר יְחֶזְקֵאל הוא מושב בעמק יזרעאל, הנמצא בתחום השיפוט של מועצה אזורית הגלבוע.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וכפר יחזקאל · ראה עוד »
יעקב יוסף מאוסטראה
יעקב יוסף מאוסטראה (ה'תצ"ח, 1738, אוסטראה - כ' בתשרי ה'תקנ"א, 1791, סלאוויטא), שנודע בכינויו רב ייב"י (ראשי תיבות: יעקב יוסף בן יהודה), היה מורה צדק ודיין באוסטרהא.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ויעקב יוסף מאוסטראה · ראה עוד »
יצחק נסים
הרב יצחק נסים בעת הכתרתו לרב ראשי. מאחור: הרב יהודה לייב הכהן מימון הרב יצחק נסים (כ"ה בכסלו ה'תרנ"ו, 12 בדצמבר 1895 – ט' באב ה'תשמ"א, 9 באוגוסט 1981) היה הראשון לציון – הרב הראשי הספרדי לישראל – בין השנים ה'תשט"ו–ה'תשל"ג, 1955–1972.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ויצחק נסים · ראה עוד »
ישראל אלדד
ישראל אלדד בסוף שנות ה-40 ישראל אלדד (שייב) (ט' בחשוון ה'תרע"א, 11 בנובמבר 1910, פודבולוצ'יסק, גליציה – א' בשבט ה'תשנ"ו, 22 בינואר 1996, ירושלים) היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, עיתונאי, פובליציסט, מתרגם ודוקטור לפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וישראל אלדד · ראה עוד »
ישראל ייבין
ישראל יֶיבין (י"ט בטבת ה'תרפ"ג, 7 בינואר 1923 - כ"ב בכסלו ה'תשס"ט, 19 בדצמבר 2008) היה חוקר המסורה והלשון העברית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בשנת ה'תשמ"ט על תרומתו למחקר הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין וישראל ייבין · ראה עוד »
יהושע ייבין
#הפניה יהושע השל ייבין.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ויהושע ייבין · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ויידיש · ראה עוד »
10 במאי
10 במאי הוא היום ה-130 בשנה (131 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ו10 במאי · ראה עוד »
13 באפריל
13 באפריל הוא היום ה-103 בשנה (104 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ו13 באפריל · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ו1891 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ו1930 · ראה עוד »
1970
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע השל ייבין ו1970 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
ה' ייבין, ה. ייבין, השל ייבין, יהושע השל יבין, יהושע יבין.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהושע_השל_ייבין
