גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
98 יחסים: מאה שערים, מרדכי סלומון, מרדכי סלומון (פתח תקווה), משה גוטל לוין, מלריה, מושבה, מכילתא (כתב עת), מיכל הכהן, ארץ ישראל, אלי אשד, אליאב שוחטמן, אברהם שלמה זלמן צורף, אברהם יערי, נחלת שבעה, עקיבא יוסף שלזינגר, עליית תלמידי הגר"א, עברית, עורך, עיריית ירושלים, עיתונאי, פנחס גראייבסקי, פנחס גרייבסקי, פתח תקווה, צבי יהודה קוק, קלינינגרד, קהיר, ר"מ, רב, שער ציון, שלום חנוך, שד"ר, שושנתא (דפוס סולומון), תקצ"ח, תרע"ג, תש"ב, תשס"ט, ליטא, טבע תעשיות פרמצבטיות, טוביה סלומון, זאב ענר, זאב יעבץ, זכרון יעקב, זכרונות ארץ ישראל, חסידות חב"ד, חקלאות, חרם (הלכה), חשוון, חובבי ציון, חינוך תורני, חיפה, ..., חיים סלומון, באוסקה, בתי מחסה, בלוג, דפוס, דוד גוטמן, ה'תרצ"ג, ה'תרל"ח, העיר העתיקה, הרב קוק, הלבנון, החלוקה, הברון רוטשילד, הבלדה על יואל משה סלומון, הוצאת משרד הביטחון, הוועד הכללי כנסת ישראל, הכותל המערבי, היציאה מן החומות, היישוב הישן, כולל אברכים, י"ח באדר, י"ב בחשוון, יעקב סלומון (עורך דין), ירושלים, ישיבת עץ חיים, ישיבה, יחיאל מיכל פינס, יחיאל ברי"ל, יהדות אשכנז, יהושע חנקין, יהוד (מושבה), יהודה וירושלים, יוסף אביב"י, יורם טהרלב, יוחנן דוד סלומון, 1838, 1863, 1869, 1872, 1874, 1877, 1878, 1883, 1888, 1895, 1912, 22 באוקטובר, 8 במרץ. להרחיב מדד (48 יותר) »
מאה שערים
ממוזער כיכר השבת במאה שערים שוק מאה שערים, 1964–1965 מאה שערים היא שכונה יהודית אשכנזית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה ואחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות ירושלים העתיקה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ומאה שערים · ראה עוד »
מרדכי סלומון
קברו של ר' מרדכי סלומון בבית הקברות בהר הזיתים מרדכי סלומון (צורף) (ה'תקס"ו, 1806 – ט' בחשוון ה'תרכ"ו, אוקטובר 1865) היה רב ושד"ר, ממחדשי ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ומרדכי סלומון · ראה עוד »
מרדכי סלומון (פתח תקווה)
מרדכי סלומון מרדכי סלומון (ה' בחשוון ה'תרכ"ט, אוקטובר 1868, ירושלים – ה'תשי"ז, 26 בינואר 1957, פתח תקווה) היה פעיל ציבור וחקלאי ישראלי, חוקר תולדות היישוב וסופר.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ומרדכי סלומון (פתח תקווה) · ראה עוד »
משה גוטל לוין
משה גוטל לוין (1879–1976) היה תעשיין ארץ ישראלי, ממייסדי חברת התרופות "סלומון, לוין ואלשטיין" – לימים הבסיס לחברת "טבע".
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ומשה גוטל לוין · ראה עוד »
מלריה
פסל יתוש אנופלס בפתח בית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון מָלַרְיָה (בלטינית: Malaria; או קדחת הביצות) היא מחלה זיהומית הנפוצה בעיקר באזור הטרופי.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ומלריה · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ומושבה · ראה עוד »
מכילתא (כתב עת)
מכילתא הוא 'כתב עת לתורה ולחכמה', היוצא לאור כפעם בשנה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ומכילתא (כתב עת) · ראה עוד »
מיכל הכהן
מיכל הכהן מיכְל יצחק אליהו הכהן (תקצ"ד, 1834, יאסווין, רוסיה (ליטא) – כ"ד באלול תרע"ד, ספטמבר 1914, ירושלים) היה מדפיס ועיתונאי בירושלים במאה התשע עשרה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ומיכל הכהן · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וארץ ישראל · ראה עוד »
אלי אשד
אלי אשד (נולד ב-9 באוגוסט 1965) הוא סופר ועורך ישראלי.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ואלי אשד · ראה עוד »
אליאב שוחטמן
אליאב שוחטמן (נולד בשנת 1941) הוא משפטן ישראלי, מומחה למשפט עברי וחוקר התחום.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ואליאב שוחטמן · ראה עוד »
אברהם שלמה זלמן צורף
הרב אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז) (תקמ"ו/ 1786 – י"ט באלול ה'תרי"א /16 בספטמבר 1851), נמנה עם מחדשי היישוב האשכנזי בירושלים בראשית המאה ה-19 ושימש כשד"ר של יהודי ירושלים.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ואברהם שלמה זלמן צורף · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ואברהם יערי · ראה עוד »
נחלת שבעה
רחוב ריבלין, שנת 2005 פנים בית הכנסת "נחלת יעקב" - הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה רחוב סלומון - ציור: חגית ברק שלט ברחוב יואל משה סלומון על שימור בשכונת נחלת שבעה נחלת שבעה היא שכונה ותיקה במרכז ירושלים, שקמה בשנת 1869 (תרכ"ט) כחלק מתהליך "היציאה מן החומות" - ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ונחלת שבעה · ראה עוד »
עקיבא יוסף שלזינגר
#הפניה עקיבה יוסף שלזינגר.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ועקיבא יוסף שלזינגר · ראה עוד »
עליית תלמידי הגר"א
עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ועליית תלמידי הגר"א · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ועברית · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ועורך · ראה עוד »
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ועיריית ירושלים · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ועיתונאי · ראה עוד »
פנחס גראייבסקי
#הפניה פנחס גרייבסקי.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ופנחס גראייבסקי · ראה עוד »
פנחס גרייבסקי
פנחס גרייבסקי פנחס מרדכי גְרָיֶיבְסקי (לעיתים נכתב גראייבסקי; בכתיב יידי: גראיעווסקי; 13 במרץ 1873, י"ד באדר תרל"ג - 12 במרץ 1941, י"ג באדר תש"א) היה סופר ומתעד חיי היהודים בירושלים.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ופנחס גרייבסקי · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ופתח תקווה · ראה עוד »
צבי יהודה קוק
הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וצבי יהודה קוק · ראה עוד »
קלינינגרד
מראה מהאוויר של הקתדרלה העתיקה בעיר קלינינגרד (ברוסית: Калининград) היא עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וקלינינגרד · ראה עוד »
קהיר
קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וקהיר · ראה עוד »
ר"מ
ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ור"מ · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ורב · ראה עוד »
שער ציון
שער ציון, תמונה משנת 2010, ניתן להבחין בפגיעות המרגמה סביב השער שער ציון מתוך העיר העתיקה החוצה, 2008 תמונה מhttp://www.loc.gov/ אתר ספריית הקונגרס האמריקאי שער ציון (בערבית: باب النبي داود - בָּאבּ א-נֵבּי דָאוּד) הוא אחד משערי ירושלים, הנקרא גם "שער דוד", "שער הרובע היהודי" או "שער היהודים" והוא משמש לכניסה לרובע היהודי.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ושער ציון · ראה עוד »
שלום חנוך
שָׁלוֹם חֲנוֹךְ (נולד ב-1 בספטמבר 1946, ה' באלול ה'תש"ו) הוא זמר-יוצר, פזמונאי, משורר, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי, הנחשב לאחד מראשוני היוצרים ברוק הישראלי.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ושלום חנוך · ראה עוד »
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ושד"ר · ראה עוד »
שושנתא (דפוס סולומון)
#הפניה שושנתא (דפוס סלומון).
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ושושנתא (דפוס סולומון) · ראה עוד »
תקצ"ח
#הפניה ה'תקצ"ח.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ותקצ"ח · ראה עוד »
תרע"ג
#הפניה ה'תרע"ג.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ותרע"ג · ראה עוד »
תש"ב
#הפניה ה'תש"ב.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ותש"ב · ראה עוד »
תשס"ט
#הפניה ה'תשס"ט.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ותשס"ט · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וליטא · ראה עוד »
טבע תעשיות פרמצבטיות
סמליל טבע מהקמתה בעיצוב דן ריזינגר, היה בשימוש עד 2010 סמליל החברה עד 2017 פועלות במפעל "אסיא", 1949 מפעל "טבע" בהר חוצבים מפעל "טבע" בכפר סבא בניין הנהלת "טבע" ברמת החייל טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, המוכרת בשם המקוצר טבע, היא תאגיד רב-לאומי ישראלי לייצור והפצה של תרופות.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וטבע תעשיות פרמצבטיות · ראה עוד »
טוביה סלומון
טוביה סלומון (נכתב שאלאמאן) (כ"ד בתשרי תרכ"ג, אוקטובר 1862 - כ"ג באדר א', תשי"א, 1951) היה מדפיס, משורר, סופר וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וטוביה סלומון · ראה עוד »
זאב ענר
זאב עָנֵר (14 באפריל 1933 - 7 בספטמבר 2018) היה שדרן רדיו ומחבר ספרי עיון ישראלי, שכתב בעיקר על תולדות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וזאב ענר · ראה עוד »
זאב יעבץ
הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (ט"ז בתשרי ה'תר"ח, 26 בספטמבר 1847, פולין –י"ח בשבט ה'תרפ"ד, 24 בינואר 1924, לונדון) היה סופר, היסטוריון ואיש חינוך.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וזאב יעבץ · ראה עוד »
זכרון יעקב
זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וזכרון יעקב · ראה עוד »
זכרונות ארץ ישראל
זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וחקלאות · ראה עוד »
חרם (הלכה)
#הפניה חרם (נידוי הלכתי).
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וחרם (הלכה) · ראה עוד »
חשוון
בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וחשוון · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וחובבי ציון · ראה עוד »
חינוך תורני
חינוך תורני הוא מסגרת חינוכית שמושם בה דגש עיקרי על לימודי קודש ועל חינוך לעבודת ה' וליראתו.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וחינוך תורני · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וחיפה · ראה עוד »
חיים סלומון
חיים זלמן סלומון (שלמון) (ח' באב תרל"ט, 28 ביולי 1879 – ה' בניסן תש"כ, 2 באפריל 1960) היה תעשיין ופעיל ציבור ארץ ישראלי.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וחיים סלומון · ראה עוד »
באוסקה
באוסקה (לטבית: Bauska, ביידיש: בויסק) היא עיירה בדרום לטביה, השוכנת באזור ההיסטורי זמגלה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ובאוסקה · ראה עוד »
בתי מחסה
כיכר בתי מחסה כיום מפת הרובע היהודי בתי מחסה - הבניין הדרומי, שנות ה-30 ביזת בתי מחסה עם נפילת הרובע היהודי, 1948 שער הכניסה לכיכר בתי מחסה "בתי מחסה" הוא מתחם דירות שנבנה בין השנים 1860–1890 ברובע היהודי בעיר העתיקה שבירושלים.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ובתי מחסה · ראה עוד »
בלוג
בְּלוֹג (מאנגלית Blog, בעברית: יוֹמַן רֶשֶׁת או רְשׁוּמוֹן) הוא חלק מאתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ובלוג · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ודפוס · ראה עוד »
דוד גוטמן
דוד מאיר גוטמן (תקפ"ז, 1827 הונגריה - א' בטבת תרנ"ד, 9 בדצמבר 1894, יפו) היה בין בוני השכונות הראשונות מחוץ לחומות וממייסדי "החברה ליישוב ארץ ישראל".
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ודוד גוטמן · ראה עוד »
ה'תרצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וה'תרצ"ג · ראה עוד »
ה'תרל"ח
יואל משה סלומון.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וה'תרל"ח · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון והעיר העתיקה · ראה עוד »
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון והרב קוק · ראה עוד »
הלבנון
סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון והלבנון · ראה עוד »
החלוקה
החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון והחלוקה · ראה עוד »
הברון רוטשילד
#הפניה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון והברון רוטשילד · ראה עוד »
הבלדה על יואל משה סלומון
הבלדה על יואל משה סלומון (בשמו המלא "הבלדה על יואל משה סלומון ושלושת רעיו"; במילותיו הראשונות: "בבוקר לח בשנת תרל"ח") הוא פזמון שכתב יורם טהרלב והלחין שלום חנוך, ואשר התפרסם בשנת 1970.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון והבלדה על יואל משה סלומון · ראה עוד »
הוצאת משרד הביטחון
#הפניה משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון והוצאת משרד הביטחון · ראה עוד »
הוועד הכללי כנסת ישראל
כרזה של הוועד הכללי באנגלית ויידיש לתרום כסף לרכישת מצות ("מעות חטים") לעניי ירושלים סיכום הפעילות השנתית של הוועד הכללי לשנת תרפ"ח במכתב לתורמים השער שהקים הוועד הכללי לכבודו של וילהלם השני קיסר גרמניה, בעת ביקורו בירושלים ב-1898 כריכה מעוטרת של הגדה של פסח שניתנה כשי לתורמים מטעם הוועד הכללי כנסת ישראל. הטקסט על הכריכה כולל את האיחול: "לשנה הבאה בירושלים, והכניסנו לארץ ישראל ובנה לנו את בית הבחירה". שכונת כנסת ישראל ב' שהוקמה ב-1902 בכספי הוועד הכללי ונקראה על שמו שכונת מזכרת משה שהוקמה בכספי הוועד הכללי ובתרומת קרן משה מונטיפיורי ב-1882 הוועד הכללי כנסת ישראל על שם רבי מאיר בעל הנס הוא ארגון כלכלי, חברתי ודתי, שאיגד תחתיו את כל הקהילות האשכנזיות שפעלו בארץ ישראל, ובעיקר בירושלים, בתקופת הישוב הישן החל מהמאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון והוועד הכללי כנסת ישראל · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון והכותל המערבי · ראה עוד »
היציאה מן החומות
פריסת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות כרם אברהם, חלוצת היציאה הנוצרית מהחומות חלוצת הכנסיות מחוץ לחומות - כנסיית 'השילוש הקדוש' במגרש הרוסים בית מחניים, דוגמה לבית אמידים נוצרים ברחוב הנביאים בית טיכו, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת הנשאשיבים שברחוב הנביאים מלון אמריקן קולוני, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת החוסיינים מאה שערים. השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות משכנות שאננים עם הקמתה טחנת הרוח במשכנות שאננים מדרגות ומעברים במחנה ישראל שכונת מחנה ישראל (משמאל) רחוב יוסף ריבלין בנחלת שבעה מאה שערים בשנות ה-50 "היציאה מן החומות" הוא תהליך ההתפשטות העירונית של מבנים, דרכים ושכונות מגורים בירושלים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון והיציאה מן החומות · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון והיישוב הישן · ראה עוד »
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וכולל אברכים · ראה עוד »
י"ח באדר
יוסף טרומפלדור במדי קצין של הצבא הרוסי.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וי"ח באדר · ראה עוד »
י"ב בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וי"ב בחשוון · ראה עוד »
יעקב סלומון (עורך דין)
יעקב סלומון (1905 – 16 בינואר 1980) היה עורך דין שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט ובהמשך במדינת ישראל, ממקימי משרד עורכי הדין "יעקב סלומון, ליפשיץ ושות'".
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ויעקב סלומון (עורך דין) · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וירושלים · ראה עוד »
ישיבת עץ חיים
תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וישיבת עץ חיים · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון וישיבה · ראה עוד »
יחיאל מיכל פינס
הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »
יחיאל ברי"ל
עיתון הלבנון שיסד וערך ברי"ל יחיאל ברי"ל (ראשי תיבות על שם אביו: בן רבי יהודה לייב; י"ד באדר תקצ"ו, 1836, פודוליה (רוסיה) – י"ד בחשוון תרמ"ז, 1886, לונדון) היה עיתונאי ועסקן.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ויחיאל ברי"ל · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהושע חנקין
יהושע חנקין נוטע עץ בעמק יזרעאל טקסט.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ויהושע חנקין · ראה עוד »
יהוד (מושבה)
בית הראשונים יְהוּד הייתה מושבה חקלאית לשעבר שהקימו מתיישבי פתח תקווה בסוף 1882.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ויהוד (מושבה) · ראה עוד »
יהודה וירושלים
יהודה וירושלים היה עיתון אשר הוציא לאור יואל משה סלומון בשנים 1877 ו-1878, השנים שבהן תכנן את הקמת העיר אשר ייסד, פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ויהודה וירושלים · ראה עוד »
יוסף אביב"י
יוסף אביב"י (נולד בשנת 1951) הוא ביבליוגרף וחוקר קבלה ביד יצחק בן-צבי בירושלים.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ויוסף אביב"י · ראה עוד »
יורם טהרלב
יורם טהרלב, 1970, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית קברו של יורם טהרלב ושל רעייתו השנייה לינדה, בבית הקברות בקיבוץ יגור, יום לאחר הלווייתו של טהרלב יוֹרָם טַהַרְלֵב (24 בינואר 1938 – 6 בינואר 2022) היה משורר, פזמונאי, עורך, מחזאי, סופר, מתרגם וסטנדאפיסט ישראלי, נחשב אחד המעצבים החשובים של הזהות והאתוס הישראליים.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ויורם טהרלב · ראה עוד »
יוחנן דוד סלומון
יוחנן דוד סלומון יוחנן דוד סלומון (תרי"ז, 1857 – ט"ז בטבת תרע"ג, 26 בדצמבר 1912) היה פעיל ציבור בירושלים.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ויוחנן דוד סלומון · ראה עוד »
1838
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ו1838 · ראה עוד »
1863
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ו1863 · ראה עוד »
1869
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ו1869 · ראה עוד »
1872
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ו1872 · ראה עוד »
1874
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ו1874 · ראה עוד »
1877
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ו1877 · ראה עוד »
1878
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ו1878 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ו1883 · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ו1888 · ראה עוד »
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ו1895 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ו1912 · ראה עוד »
22 באוקטובר
22 באוקטובר הוא היום ה-295 בשנה (296 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ו22 באוקטובר · ראה עוד »
8 במרץ
8 במרץ הוא היום ה-67 בשנה (68 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יואל משה סלומון ו8 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יואל_משה_סלומון
