סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יואש צידון ומחנות המעצר בקפריסין

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין יואש צידון ומחנות המעצר בקפריסין

יואש צידון vs. מחנות המעצר בקפריסין

יואש צידון (צ'אטו) (28 בנובמבר 1926 – 8 ביולי 2015) היה מפעילי ההעפלה, מראשוני טייסי הקרב בחיל האוויר וחבר הכנסת ה-12. עצירים יהודים ממתינים לביקורה של גולדה מאיר במחנות בקפריסין, 11 בנובמבר 1947 שגרה במחנה מעצר בקפריסין, אפריל 1948 מחנה מעצר בקפריסין, 1946, ארכיון ההגנה מחנות החורף בקפריסין שחזור של מחנה מעצר בקפריסין במוזיאון ההגנה מחנות המעצר בקפריסין היו מחנות שהקימה ממשלת בריטניה בקפריסין לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל.

דמיון בין יואש צידון ומחנות המעצר בקפריסין

יואש צידון ומחנות המעצר בקפריסין יש להם 12 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מלחמת העצמאות, מלחמת העולם השנייה, עלייה לארץ ישראל, פלמ"ח, רומניה, שורות המגינים, תל אביב-יפו, הממלכה המאוחדת, העפלה, הצי המלכותי הבריטי, ההגנה, ישראל.

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

יואש צידון ומלחמת העצמאות · מחנות המעצר בקפריסין ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

יואש צידון ומלחמת העולם השנייה · מחנות המעצר בקפריסין ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

יואש צידון ועלייה לארץ ישראל · מחנות המעצר בקפריסין ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

פלמ"ח

הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.

יואש צידון ופלמ"ח · מחנות המעצר בקפריסין ופלמ"ח · ראה עוד »

רומניה

רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

יואש צידון ורומניה · מחנות המעצר בקפריסין ורומניה · ראה עוד »

שורות המגינים

סמל שורות המגינים בקפריסין, 1948, ארכיון ההגנה שורות המגינים היה כינויה של התארגנות חשאית מטעם "ההגנה" של המעפילים שהיו עצורים במחנות המעצר בקפריסין.

יואש צידון ושורות המגינים · מחנות המעצר בקפריסין ושורות המגינים · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

יואש צידון ותל אביב-יפו · מחנות המעצר בקפריסין ותל אביב-יפו · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.

הממלכה המאוחדת ויואש צידון · הממלכה המאוחדת ומחנות המעצר בקפריסין · ראה עוד »

העפלה

#הפניה ההעפלה.

העפלה ויואש צידון · העפלה ומחנות המעצר בקפריסין · ראה עוד »

הצי המלכותי הבריטי

הצי המלכותי הבריטי (באנגלית: The Royal Navy: "הצי המלכותי") הוא הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של בריטניה.

הצי המלכותי הבריטי ויואש צידון · הצי המלכותי הבריטי ומחנות המעצר בקפריסין · ראה עוד »

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

ההגנה ויואש צידון · ההגנה ומחנות המעצר בקפריסין · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

יואש צידון וישראל · ישראל ומחנות המעצר בקפריסין · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין יואש צידון ומחנות המעצר בקפריסין

יש יואש צידון 174 יחסים. יש יואש צידון 94. כפי שיש להם במשותף 12, מדד הדמיון הוא = 12 / (174 + 94).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין יואש צידון ומחנות המעצר בקפריסין. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »