גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין ירושלים וירושלים בתקופה הממלוכית
ירושלים וירושלים בתקופה הממלוכית יש להם 79 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלוכים, מנזר, מסעי הצלב, מסגד אל-אקצא, מצרים, מרדכי נאור, משנה, משיח, מלחה (שכונה), מחראב, מגדל דוד, מדרסה, מוקרנס, מכה, מים, מישור החוף, אמת מים, אסלאם, אפריקה, אפיפיור, ארמון, ארמון הגבירה טונשוק, ארץ ישראל, אריאל (כתב עת), אל-מדינה, אבן השתייה, אבלק, אדריכלות ממלוכית, אוניברסיטת אל-קודס, נצרות, ..., נתן שור, סמל, סלע, סולטאן, עמק יהושפט, ערבית, עלייה לארץ ישראל, עלייה לרגל, צלאח א-דין, קבר דוד, רמב"ן, רשות העתיקות, רומא העתיקה, שוק הכתנים, תהילים, זיארה, חאן אל-סולטאן, חזקיהו, בנימין זאב קדר, בית הקברות ממילא, בית הכנסת החורבה, גומחה (אדריכלות), דן בהט, דרך הדואר, דת, דוד קרויאנקר, המאה ה-15, האימפריה העות'מאנית, העיר העתיקה, הר ציון, הר הזיתים, הר הבית, הרובע היהודי, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, הוצאת כרטא, הוצאת יד יצחק בן-צבי, הכעבה, הכותל המערבי, וקף, כנסיית הקבר, כיפת הסלע, ישו, ישיבה, יד בן צבי, יד יצחק בן-צבי, ידיעות ספרים, יהדות אשכנז, יהודים, יוסף דרורי. להרחיב מדד (49 יותר) »
ממלוכים
מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.
ירושלים וממלוכים · ירושלים בתקופה הממלוכית וממלוכים ·
מנזר
חצי-האי סיני מנזר מר סבא במדבר יהודה מִנְזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות.
ירושלים ומנזר · ירושלים בתקופה הממלוכית ומנזר ·
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
ירושלים ומסעי הצלב · ירושלים בתקופה הממלוכית ומסעי הצלב ·
מסגד אל-אקצא
מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.
ירושלים ומסגד אל-אקצא · ירושלים בתקופה הממלוכית ומסגד אל-אקצא ·
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
ירושלים ומצרים · ירושלים בתקופה הממלוכית ומצרים ·
מרדכי נאור
מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.
ירושלים ומרדכי נאור · ירושלים בתקופה הממלוכית ומרדכי נאור ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
ירושלים ומשנה · ירושלים בתקופה הממלוכית ומשנה ·
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
ירושלים ומשיח · ירושלים בתקופה הממלוכית ומשיח ·
מלחה (שכונה)
אַל-מָאלִחָה בתוך שכונת מלחה המודרנית - 2023 אַל-מָאלִחָה ומסגד הכפר. בעמק עוברת רכבת על מסילת יפו-ירושלים המורדות המזרחיים של שכונת מלחה, ומעליהם שכונות רמת שרת והולילנד הבניה החדשה בשכונת מלחה, על גבעת "אל ראס", מדרום לגרעין הכפר ההיסטורי אורט חט"ב ע"ש בוורלי מינקוף בשכונת מלחה מרכז הטניס מלחה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים.
ירושלים ומלחה (שכונה) · ירושלים בתקופה הממלוכית ומלחה (שכונה) ·
מחראב
מִחְרַ֫אבּ (מערבית: محراب, רבים: محاريب; תעתיק מדויק מנוקד: מִחְרַ֫אבּ, רבים: מַחַארִ֫יבּ) הוא גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקיבלה – כיוון הכעבה אליו צריכים מוסלמים לפנות בעת התפילה.
ירושלים ומחראב · ירושלים בתקופה הממלוכית ומחראב ·
מגדל דוד
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).
ירושלים ומגדל דוד · ירושלים בתקופה הממלוכית ומגדל דוד ·
מדרסה
מדרסה במדינת קרנאטקה בהודו מדרסה (בערבית مدرسة) היא המונח הערבי לכל בית ספר, חילוני או דתי (של כל דת).
ירושלים ומדרסה · ירושלים בתקופה הממלוכית ומדרסה ·
מוקרנס
קמרון גומחת הכניסה של ארמון הגבירה טונשוק. ניתן לראות שימוש באבלק, עיטורי נטיפות (מוקרנס) ועיטורים גאומטריים מוקרנס באלהמברה מֻקָרנָס (בערבית ובפרסית: مقرنس; בטורקית: Mukarnas; בספרדית: mocárabe) - עיטור דמוי נטיפי אבן מדורגים הנקראים בעברית "עיטור נטיפות".
ירושלים ומוקרנס · ירושלים בתקופה הממלוכית ומוקרנס ·
מכה
מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה) היא בירת מחוז מכה במערב ערב הסעודית.
ירושלים ומכה · ירושלים בתקופה הממלוכית ומכה ·
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
ירושלים ומים · ירושלים בתקופה הממלוכית ומים ·
מישור החוף
מישור החוף בישראל חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מראש הנקרה הארץ שפך נחל אלכסנדר חולות ניצנים גבעת כורכר בחוף הרצליה מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.
ירושלים ומישור החוף · ירושלים בתקופה הממלוכית ומישור החוף ·
אמת מים
נבטית בפטרה (ירדן) אמת המים ליד יריחו - הובילה מים ממעיינות נערן: עין נועימה, עין דיוק ועין שושה פון דו גאר, דרום צרפת אמת המים של סגוביה, סגוביה, ספרד סולימאן ליד קיבוץ לוחמי הגטאות, מצפון לעכו עותמאנית אַמַּת מַיִם (או אַקְוֶודוּקְט) היא תעלה מלאכותית שתפקידה להעביר מים ממקום אחד למשנהו.
אמת מים וירושלים · אמת מים וירושלים בתקופה הממלוכית ·
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
אסלאם וירושלים · אסלאם וירושלים בתקופה הממלוכית ·
אפריקה
אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה אחרי אסיה.
אפריקה וירושלים · אפריקה וירושלים בתקופה הממלוכית ·
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
אפיפיור וירושלים · אפיפיור וירושלים בתקופה הממלוכית ·
ארמון
פרידריך השני מלך פרוסיה, כפי שנראה בסביבות שנת 1900 ארמון האפיפיור באויניון. ארמון הוא מקום מגורים גדול ונרחב, המשמש או ששימש בעבר למגורי המלך ואחרים ממשפחת המלוכה, או העומדים בראש השלטון.
ארמון וירושלים · ארמון וירושלים בתקופה הממלוכית ·
ארמון הגבירה טונשוק
קמרון גומחת הכניסה. ניתן לראות שימוש באבלק, עיטורי נטיפות (מוקרנס) ועיטורים גאומטריים התורבה (מבנה הקבר) של הגבירה טונשוק ארמון הגבירה טונשוק (בערבית, "קצ'ר סית טונשוק"), הנקרא גם "א-תָאכִּיֶה" או "חָאסקי סולטאנה", הוא ארמון מפואר וגדול-ממדים ברובע המוסלמי בירושלים.
ארמון הגבירה טונשוק וירושלים · ארמון הגבירה טונשוק וירושלים בתקופה הממלוכית ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל וירושלים · ארץ ישראל וירושלים בתקופה הממלוכית ·
אריאל (כתב עת)
#הפניה אריאל (הוצאת ספרים) קטגוריה:ישראל: כתבי עת להיסטוריה.
אריאל (כתב עת) וירושלים · אריאל (כתב עת) וירושלים בתקופה הממלוכית ·
אל-מדינה
העיר בתמונה משנת 1926 לערך אל-מַדִינָה אל-מֻנַוַּרַה (בערבית: ٱلْمَدِيْنَة ٱلْمُنَوَّرَة, בתרגום מילולי: "העיר המוארת"; לרוב מכונה בקיצור "אל-מדינה" (المدينة)) היא העיר השנייה בקדושתה למוסלמים (משום ששם נמצא מסגד הנביא) אחרי מכה ובירת מחוז בעל שם זהה במערב ערב הסעודית.
אל-מדינה וירושלים · אל-מדינה וירושלים בתקופה הממלוכית ·
אבן השתייה
הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה מבט מלמטה, מ"בור הרוחות", על החור העגול באבן השתייה תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע. אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة "הסלע הקדוש במסגד כיפת הסלע") היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו.
אבן השתייה וירושלים · אבן השתייה וירושלים בתקופה הממלוכית ·
אבלק
אבלק "אמיתי" באיסטנבול אבלק "מזויף" בירושלים משחקי אבלק בכנסיית דורמיציון בירושלים אָבְּלַק הוא סגנון בנייה המשלב אבנים לבנות ולבנים אדומות המעניקות לו יציבות מחד וגמישות מאידך.
אבלק וירושלים · אבלק וירושלים בתקופה הממלוכית ·
אדריכלות ממלוכית
עיטור גאומטרי אופייני (תורבת תורכאן ח'טון) האדריכלות הממלוכית היא הסגנון האדריכלי של מבנים מונומנטליים ומבני דת ברחבי הסולטנות הממלוכית, אשר שלטה במרחב המזרח התיכון בין השנים 1250–1517.
אדריכלות ממלוכית וירושלים · אדריכלות ממלוכית וירושלים בתקופה הממלוכית ·
אוניברסיטת אל-קודס
אוניברסיטת אל-קודס (בערבית: جامعة القدس, תעתיק מדויק: ג'אמעת אלקדס) היא אוניברסיטה פלסטינית שבסיסה במזרח ירושלים, עם 12 קמפוסים בירושלים, אבו דיס ואל-בירה, שאוחדו תחת קורת גג אחת בין השנים 1995-1984.
אוניברסיטת אל-קודס וירושלים · אוניברסיטת אל-קודס וירושלים בתקופה הממלוכית ·
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
ירושלים ונצרות · ירושלים בתקופה הממלוכית ונצרות ·
נתן שור
נתן שוּר (19 באוגוסט 1923 - 12 באפריל 2012) היה היסטוריון ישראלי, שחקר – בין היתר – את ספרות הנוסעים לארץ ישראל.
ירושלים ונתן שור · ירושלים בתקופה הממלוכית ונתן שור ·
סמל
סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.
ירושלים וסמל · ירושלים בתקופה הממלוכית וסמל ·
סלע
גריוואקה סילורית אנכית בת 425 מיליון שנה בסיקר פוינטדוגמת יד של סלע סלע בגאולוגיה הוא החומר המוצק הבונה את קליפת כדור הארץ (קרום כדור הארץ), והוא בנוי מצירוף טבעי של מינרלים.
ירושלים וסלע · ירושלים בתקופה הממלוכית וסלע ·
סולטאן
סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.
ירושלים וסולטאן · ירושלים בתקופה הממלוכית וסולטאן ·
עמק יהושפט
עמק יהושפט בסוף המאה ה-19. מימין לשמאל: קבר זכריה, קבר בני חזיר, יד אבשלום. עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט הוא עמק קטן בירושלים בין הר הזיתים לעיר דוד שנוצר כתוצאה ממפגש בין שני יובלים של נחל קדרון.
ירושלים ועמק יהושפט · ירושלים בתקופה הממלוכית ועמק יהושפט ·
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
ירושלים וערבית · ירושלים בתקופה הממלוכית וערבית ·
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
ירושלים ועלייה לארץ ישראל · ירושלים בתקופה הממלוכית ועלייה לארץ ישראל ·
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
ירושלים ועלייה לרגל · ירושלים בתקופה הממלוכית ועלייה לרגל ·
צלאח א-דין
צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سهلاحهدین ئهیوبی, Selah'edînê Eyubî; בספרות המערב מוכר בשם "סלדין" (Saladin); 1137/8 – 4 במרץ 1193) ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה.
ירושלים וצלאח א-דין · ירושלים בתקופה הממלוכית וצלאח א-דין ·
קבר דוד
#הפניה קבר דוד המלך.
ירושלים וקבר דוד · ירושלים בתקופה הממלוכית וקבר דוד ·
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
ירושלים ורמב"ן · ירושלים בתקופה הממלוכית ורמב"ן ·
רשות העתיקות
סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.
ירושלים ורשות העתיקות · ירושלים בתקופה הממלוכית ורשות העתיקות ·
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
ירושלים ורומא העתיקה · ירושלים בתקופה הממלוכית ורומא העתיקה ·
שוק הכתנים
שוק הכתנים ובסופו השער להר הבית, ינואר 2008 הכוס, סמלו של תנכיז. על גבי הכניסה לח'אן בשוק הכתנים מפת הרובע המוסלמי שוק הכתנים, "שוק מוכרי הכותנה", "שוק עושי הכותנה", או "שוק מנפצי הכותנה" (ערבית: سوق القطانين סוק אל-קטאנין), כיום "רחוב החנויות", הוא שוק מקורה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, המוביל אל אחד משערי הר הבית הקרוי על שמו, שער מוכרי הכותנה.
ירושלים ושוק הכתנים · ירושלים בתקופה הממלוכית ושוק הכתנים ·
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
ירושלים ותהילים · ירושלים בתקופה הממלוכית ותהילים ·
זיארה
זיארה (בערבית: زِيارة; באופן מילולי: "ביקור", "מקום פגישה") היא ביקור באתרים מקודשים לשם תפילה או לצורך עבודה פולחנית אחרת.
זיארה וירושלים · זיארה וירושלים בתקופה הממלוכית ·
חאן אל-סולטאן
חצר החאן הסמטה המוליכה אל החאן. ברקע נראה שער הכניסה ורחוב השלשלת חאן אל-סולטאן הוא החאן השוכן ברובע המוסלמי, בדיוק במרכזה של העיר העתיקה בירושלים.
חאן אל-סולטאן וירושלים · חאן אל-סולטאן וירושלים בתקופה הממלוכית ·
חזקיהו
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.
חזקיהו וירושלים · חזקיהו וירושלים בתקופה הממלוכית ·
בנימין זאב קדר
בנימין זאב קדר (נולד ב-2 בספטמבר 1938) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטה העברית, זוכה פרס ישראל לחקר ההיסטוריה הכללית לשנת 2020, זוכה פרס א.מ.ת בהיסטוריה לשנת 2019, כיהן כסגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (2010–2015) וכיו"ר מועצת רשות העתיקות (2000–2012).
בנימין זאב קדר וירושלים · בנימין זאב קדר וירושלים בתקופה הממלוכית ·
בית הקברות ממילא
350x350 פיקסלים בית הקברות בשנת 1854. במרכזו - בריכת ממילא בית הקברות ובריכת ממילא, תחילת המאה העשרים תורבת כובכייה תורבת כובכייה תרשים הכובכייה שנעשה בידי קלרמון גנו הקבר הצלבני ממראות בית הקברות על רקע מרכז העיר בית הקברות ממילא הוא בית קברות מוסלמי מהתקופה הממלוכית, שלו יסודות איובים ואף קדומים יותר.
בית הקברות ממילא וירושלים · בית הקברות ממילא וירושלים בתקופה הממלוכית ·
בית הכנסת החורבה
בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.
בית הכנסת החורבה וירושלים · בית הכנסת החורבה וירושלים בתקופה הממלוכית ·
גומחה (אדריכלות)
פסל מוצב בתוך גומחה בארמון האינווליד, פריז באדריכלות, גומחה (נישה, בלעז) היא חלק ממבנה או אלמנט בפני עצמו, המגדיר מרחב צר באופן ברור.
גומחה (אדריכלות) וירושלים · גומחה (אדריכלות) וירושלים בתקופה הממלוכית ·
דן בהט
דן בהט (נולד ב-1938 בפולין) הוא ארכאולוג ישראלי.
דן בהט וירושלים · דן בהט וירושלים בתקופה הממלוכית ·
דרך הדואר
ח'אן ממלוכי על הדרך - ג'וב יוסף דרך הדואר (בערבית: درب البريد – "דַּּרבּ אלבּריד") הייתה הדרך הראשית של האימפריה הממלוכית, בין בירתה קהיר לבירת הצפון, דמשק.
דרך הדואר וירושלים · דרך הדואר וירושלים בתקופה הממלוכית ·
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
דת וירושלים · דת וירושלים בתקופה הממלוכית ·
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
דוד קרויאנקר וירושלים · דוד קרויאנקר וירושלים בתקופה הממלוכית ·
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
המאה ה-15 וירושלים · המאה ה-15 וירושלים בתקופה הממלוכית ·
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
האימפריה העות'מאנית וירושלים · האימפריה העות'מאנית וירושלים בתקופה הממלוכית ·
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
העיר העתיקה וירושלים · העיר העתיקה וירושלים בתקופה הממלוכית ·
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
הר ציון וירושלים · הר ציון וירושלים בתקופה הממלוכית ·
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
הר הזיתים וירושלים · הר הזיתים וירושלים בתקופה הממלוכית ·
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
הר הבית וירושלים · הר הבית וירושלים בתקופה הממלוכית ·
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
הרובע היהודי וירושלים · הרובע היהודי וירושלים בתקופה הממלוכית ·
התקופה הממלוכית בארץ ישראל
התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל.
התקופה הממלוכית בארץ ישראל וירושלים · התקופה הממלוכית בארץ ישראל וירושלים בתקופה הממלוכית ·
הוצאת כרטא
הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.
הוצאת כרטא וירושלים · הוצאת כרטא וירושלים בתקופה הממלוכית ·
הוצאת יד יצחק בן-צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
הוצאת יד יצחק בן-צבי וירושלים · הוצאת יד יצחק בן-צבי וירושלים בתקופה הממלוכית ·
הכעבה
הכַּעְבָּה (בערבית: الكعبة, "אל-כעבה" – מילולית: הקובייה, נקראת גם الكعبة المشرفة "אל-כעבה אלמֻשַׁ֫רַּפַה" – הקובייה המבורכת) היא מבנה קדוש למוסלמים הנמצא במכה שבערב הסעודית.
הכעבה וירושלים · הכעבה וירושלים בתקופה הממלוכית ·
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
הכותל המערבי וירושלים · הכותל המערבי וירושלים בתקופה הממלוכית ·
וקף
מסגד הגדול ברמלה באסלאם, וקף (בערבית: وقف, חרם/הקדש) הוא הקדשתם של נכסים למטרות דתיות וחברתיות.
וקף וירושלים · וקף וירושלים בתקופה הממלוכית ·
כנסיית הקבר
פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
ירושלים וכנסיית הקבר · ירושלים בתקופה הממלוכית וכנסיית הקבר ·
כיפת הסלע
כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.
ירושלים וכיפת הסלע · ירושלים בתקופה הממלוכית וכיפת הסלע ·
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
ירושלים וישו · ירושלים בתקופה הממלוכית וישו ·
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
ירושלים וישיבה · ירושלים בתקופה הממלוכית וישיבה ·
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
יד בן צבי וירושלים · יד בן צבי וירושלים בתקופה הממלוכית ·
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
יד יצחק בן-צבי וירושלים · יד יצחק בן-צבי וירושלים בתקופה הממלוכית ·
ידיעות ספרים
ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.
ידיעות ספרים וירושלים · ידיעות ספרים וירושלים בתקופה הממלוכית ·
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
יהדות אשכנז וירושלים · יהדות אשכנז וירושלים בתקופה הממלוכית ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
יהודים וירושלים · יהודים וירושלים בתקופה הממלוכית ·
יוסף דרורי
יוסף דרורי (נולד ב-3 במרץ 1945) הוא פרופסור בדימוס במחלקה ללימודי ארץ ישראל וערבית באוניברסיטת בר-אילן.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה ירושלים וירושלים בתקופה הממלוכית
- מה יש להם במשותף ירושלים וירושלים בתקופה הממלוכית
- דמיון בין ירושלים וירושלים בתקופה הממלוכית
השוואה בין ירושלים וירושלים בתקופה הממלוכית
יש ירושלים 1255 יחסים. יש ירושלים 309. כפי שיש להם במשותף 79, מדד הדמיון הוא = 79 / (1255 + 309).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין ירושלים וירושלים בתקופה הממלוכית. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
