גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין ישיבה ועקיבא איגר
ישיבה ועקיבא איגר יש להם 57 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מרדכי ברויאר (היסטוריון), משגיח, מלחמת העולם השנייה, מודל לחיקוי, אמוראים, ארמית, ארוחת בוקר, אחרונים, אוסטריה, נתיבות המשפט, ספר התניא, סדר נשים, סדר נזיקין, סוגיה, סיני (כתב עת), פרשנות הפשט למקרא, פולין, קצות החושן, ר"מ, רמב"ם, ראש ישיבה, ראשונים, רב, רווק, שולחן ערוך, תנ"ך, תנועת המוסר, תפילת מנחה, תפילת ערבית, תפילת שחרית, ..., תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תורה שבעל-פה, תיקון המידות, לימודי קודש, חז"ל, חיים מוולוז'ין, בני ברק, בבא מציעא, בית מדרש, גמרא, המאה ה-19, המאה ה-20, העשור הראשון של המאה ה-21, הלכה, החת"ם סופר, הגאון מווילנה, יראת שמים, ירושלים, ישראל מסלנט, ישיבת מיר, ישיבת טלז, ישיבה יוניברסיטי, יהדות אשכנז, יהודים. להרחיב מדד (27 יותר) »
מרדכי ברויאר (היסטוריון)
מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; (8 באפריל 1918 – 28 במאי 2007, אור לי"ב בסיוון תשס"ז) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות אירופה בימי הביניים ובעת החדשה. מורה, מרצה והוגה דעות.
ישיבה ומרדכי ברויאר (היסטוריון) · מרדכי ברויאר (היסטוריון) ועקיבא איגר ·
משגיח
בעולם הישיבות, משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים שמחוץ לתוכן הלימוד, בעיקר בנוגע להתקדמותם הרוחנית.
ישיבה ומשגיח · משגיח ועקיבא איגר ·
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
ישיבה ומלחמת העולם השנייה · מלחמת העולם השנייה ועקיבא איגר ·
מודל לחיקוי
מודל לחיקוי הוא אדם שבהתנהגותו או בהצלחתו גורם לאחרים - בעיקר לצעירים - לחקות אותו, או לנסות ללכת בדרכיו.
ישיבה ומודל לחיקוי · מודל לחיקוי ועקיבא איגר ·
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
אמוראים וישיבה · אמוראים ועקיבא איגר ·
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
ארמית וישיבה · ארמית ועקיבא איגר ·
ארוחת בוקר
ביצי עין, סלט ירקות, קפה, לחם וממרחים ארומה": ביצת עין על טוסט סלמון מעושן וגבינת שמנת, סלט ירקות ישראלי וקפה הפוך ארוחת בוקר היא בדרך כלל ארוחה קלה.
ארוחת בוקר וישיבה · ארוחת בוקר ועקיבא איגר ·
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
אחרונים וישיבה · אחרונים ועקיבא איגר ·
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
אוסטריה וישיבה · אוסטריה ועקיבא איגר ·
נתיבות המשפט
ספר נתיבות המשפט (בעגה הישיבתית - "הנתיבות") הוא ביאור חריף לחלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב יעקב לורברבוים, רבה של העיר ליסא.
ישיבה ונתיבות המשפט · נתיבות המשפט ועקיבא איגר ·
ספר התניא
ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.
ישיבה וספר התניא · ספר התניא ועקיבא איגר ·
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
ישיבה וסדר נשים · סדר נשים ועקיבא איגר ·
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
ישיבה וסדר נזיקין · סדר נזיקין ועקיבא איגר ·
סוגיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.
ישיבה וסוגיה · סוגיה ועקיבא איגר ·
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
ישיבה וסיני (כתב עת) · סיני (כתב עת) ועקיבא איגר ·
פרשנות הפשט למקרא
פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.
ישיבה ופרשנות הפשט למקרא · עקיבא איגר ופרשנות הפשט למקרא ·
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
ישיבה ופולין · עקיבא איגר ופולין ·
קצות החושן
ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.
ישיבה וקצות החושן · עקיבא איגר וקצות החושן ·
ר"מ
ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.
ישיבה ור"מ · עקיבא איגר ור"מ ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
ישיבה ורמב"ם · עקיבא איגר ורמב"ם ·
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
ישיבה וראש ישיבה · עקיבא איגר וראש ישיבה ·
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
ישיבה וראשונים · עקיבא איגר וראשונים ·
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
רווק
רווק הוא מצבו המשפחתי של אדם שלא נישא מעולם.
ישיבה ורווק · עקיבא איגר ורווק ·
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
ישיבה ושולחן ערוך · עקיבא איגר ושולחן ערוך ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
ישיבה ותנ"ך · עקיבא איגר ותנ"ך ·
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
ישיבה ותנועת המוסר · עקיבא איגר ותנועת המוסר ·
תפילת מנחה
ללא.
ישיבה ותפילת מנחה · עקיבא איגר ותפילת מנחה ·
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
ישיבה ותפילת ערבית · עקיבא איגר ותפילת ערבית ·
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
ישיבה ותפילת שחרית · עקיבא איגר ותפילת שחרית ·
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
ישיבה ותל אביב-יפו · עקיבא איגר ותל אביב-יפו ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
ישיבה ותלמוד · עקיבא איגר ותלמוד ·
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
ישיבה ותלמוד בבלי · עקיבא איגר ותלמוד בבלי ·
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
ישיבה ותלמוד ירושלמי · עקיבא איגר ותלמוד ירושלמי ·
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
ישיבה ותורה שבעל-פה · עקיבא איגר ותורה שבעל-פה ·
תיקון המידות
תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.
ישיבה ותיקון המידות · עקיבא איגר ותיקון המידות ·
לימודי קודש
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
ישיבה ולימודי קודש · לימודי קודש ועקיבא איגר ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חז"ל וישיבה · חז"ל ועקיבא איגר ·
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
חיים מוולוז'ין וישיבה · חיים מוולוז'ין ועקיבא איגר ·
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
בני ברק וישיבה · בני ברק ועקיבא איגר ·
בבא מציעא
מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
בבא מציעא וישיבה · בבא מציעא ועקיבא איגר ·
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
בית מדרש וישיבה · בית מדרש ועקיבא איגר ·
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
גמרא וישיבה · גמרא ועקיבא איגר ·
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
המאה ה-19 וישיבה · המאה ה-19 ועקיבא איגר ·
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
המאה ה-20 וישיבה · המאה ה-20 ועקיבא איגר ·
העשור הראשון של המאה ה-21
רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם. העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, המכונה בקיצור שנות האלפיים, החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.
העשור הראשון של המאה ה-21 וישיבה · העשור הראשון של המאה ה-21 ועקיבא איגר ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
הלכה וישיבה · הלכה ועקיבא איגר ·
החת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
החת"ם סופר וישיבה · החת"ם סופר ועקיבא איגר ·
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
הגאון מווילנה וישיבה · הגאון מווילנה ועקיבא איגר ·
יראת שמים
#הפניה יראת השם.
יראת שמים וישיבה · יראת שמים ועקיבא איגר ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
ירושלים וישיבה · ירושלים ועקיבא איגר ·
ישראל מסלנט
רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.
ישיבה וישראל מסלנט · ישראל מסלנט ועקיבא איגר ·
ישיבת מיר
ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).
ישיבה וישיבת מיר · ישיבת מיר ועקיבא איגר ·
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
ישיבה וישיבת טלז · ישיבת טלז ועקיבא איגר ·
ישיבה יוניברסיטי
אוניברסיטת ישיבה (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.
ישיבה וישיבה יוניברסיטי · ישיבה יוניברסיטי ועקיבא איגר ·
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
יהדות אשכנז וישיבה · יהדות אשכנז ועקיבא איגר ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה ישיבה ועקיבא איגר
- מה יש להם במשותף ישיבה ועקיבא איגר
- דמיון בין ישיבה ועקיבא איגר
השוואה בין ישיבה ועקיבא איגר
יש ישיבה 307 יחסים. יש ישיבה 645. כפי שיש להם במשותף 57, מדד הדמיון הוא = 57 / (307 + 645).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין ישיבה ועקיבא איגר. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
