סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ישיבה ופרשנות התלמוד הבבלי

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין ישיבה ופרשנות התלמוד הבבלי

ישיבה vs. פרשנות התלמוד הבבלי

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

דמיון בין ישיבה ופרשנות התלמוד הבבלי

ישיבה ופרשנות התלמוד הבבלי יש להם 24 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מרדכי ברויאר (היסטוריון), מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, אמוראים, ארצות הברית, אחרונים, סוגיה, פולין, קצות החושן, רמב"ן, ראש ישיבה, ראשונים, רש"י, רי"ף, תלמוד, תוספות, ליטאים (זרם), בעלי התוספות, גאונים, דרכי לימוד התלמוד, המאה ה-19, המאה ה-20, הלכה, ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא.

מרדכי ברויאר (היסטוריון)

מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; (8 באפריל 1918 – 28 במאי 2007, אור לי"ב בסיוון תשס"ז) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות אירופה בימי הביניים ובעת החדשה. מורה, מרצה והוגה דעות.

ישיבה ומרדכי ברויאר (היסטוריון) · מרדכי ברויאר (היסטוריון) ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל

#הפניה מרכז זלמן שזר.

ישיבה ומרכז זלמן שזר לתולדות ישראל · מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

אמוראים וישיבה · אמוראים ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

ארצות הברית וישיבה · ארצות הברית ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

אחרונים וישיבה · אחרונים ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

סוגיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.

ישיבה וסוגיה · סוגיה ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

ישיבה ופולין · פולין ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

קצות החושן

ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.

ישיבה וקצות החושן · פרשנות התלמוד הבבלי וקצות החושן · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

ישיבה ורמב"ן · פרשנות התלמוד הבבלי ורמב"ן · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

ישיבה וראש ישיבה · פרשנות התלמוד הבבלי וראש ישיבה · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

ישיבה וראשונים · פרשנות התלמוד הבבלי וראשונים · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

ישיבה ורש"י · פרשנות התלמוד הבבלי ורש"י · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

ישיבה ורי"ף · פרשנות התלמוד הבבלי ורי"ף · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

ישיבה ותלמוד · פרשנות התלמוד הבבלי ותלמוד · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

ישיבה ותוספות · פרשנות התלמוד הבבלי ותוספות · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.

ישיבה וליטאים (זרם) · ליטאים (זרם) ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

בעלי התוספות וישיבה · בעלי התוספות ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

גאונים וישיבה · גאונים ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

דרכי לימוד התלמוד

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.

דרכי לימוד התלמוד וישיבה · דרכי לימוד התלמוד ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

המאה ה-19 וישיבה · המאה ה-19 ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

המאה ה-20 וישיבה · המאה ה-20 ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

הלכה וישיבה · הלכה ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

ישיבת סורא

ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.

ישיבה וישיבת סורא · ישיבת סורא ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

ישיבת פומבדיתא

מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.

ישיבה וישיבת פומבדיתא · ישיבת פומבדיתא ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין ישיבה ופרשנות התלמוד הבבלי

יש ישיבה 307 יחסים. יש ישיבה 104. כפי שיש להם במשותף 24, מדד הדמיון הוא = 24 / (307 + 104).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין ישיבה ופרשנות התלמוד הבבלי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »