גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
234 יחסים: מאיר פיימר, מאיר בר-אילן, מנחם נחום קפלן, מרדכי אליאשברג, מרדכי גימפל יפה, מרכז זלמן שזר, משגיח, משה מרדכי אפשטיין, משה צינוביץ, מלחמת העולם הראשונה, מלכיאל צבי טננבוים, מזרח אירופה, מזריטש, מוסקבה, מורה הוראה, מינסק, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, ארץ ישראל, ארצות הברית, אשכנזים, אלתר דרויאנוב, אליעזר יצחק פריד, אליהו מקאליש, אליהו חיים מייזל, אליהו דב ברקובסקי, אב"ד, אבא בלושר, אברהם אבלי פאסוועלער, אברהם בן הגר"א, אברהם דוב כהנא שפירא, אברהם יצחק הכהן קוק, אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין, אהרן וולקין, אוסיפוביץ, אוגוסטוב, איסר זלמן מלצר, איישישוק, נס ציונה - אגודת סתר ציונית, נפתלי צבי יהודה ברלין, נתן מיליקובסקי, נבהרדק, נובוזיבקוב, ניו יורק, ספר הבדיחה והחידוד, סלנט, סלבודקה, סלוצק, עמנואל אטקס, עסקנות, ערוך השולחן, ..., עשרת ימי תשובה, עיון ובקיאות, פנחס טורברג, פעיל ציוני, פרעות תרפ"ט, פרופסור, צבי בנימיני, ציונות דתית, קמניץ, קרן היסוד, קריניק, קונדיטוריה, קובנה, קייב, רמת השרון, רמב"ם, רא"ש, ראש ישיבה, רפאל שפירא, רש"י, רב, רב מובהק, רוסית, רוסיה, שמעון שקופ, שמואל מוהליבר, שמואל סלנט, שמואל קלמן מירסקי, שמואל ליב ציטרון, שמואל יצחק הילמן, שאלות ותשובות, שאול שטמפפר, שערי יושר (ספר), שקלוב, שלמה פוליצ'ק, שלמה טיקוצ'ינסקי, שטעטל, ת"ש, תנועת המזרחי, תנועת המוסר, תנועת ההשכלה היהודית, תקס"ב, תקס"ג, תקע"א, תקפ"א, תר"ן, תר"ף, תר"ל, תר"ט, תרמ"א, תרמ"ה, תרנ"ב, תרנ"ה, תרס"ב, תרס"ד, תרע"ד, תרע"ה, תרפ"א, תרפ"ב, תרפ"ד, תרצ"ה, תרצ"ו, תרכ"ז, תרכ"ה, תרי"ג מצוות, תשע"ב, תשרי, תשט"ז, תחום המושב, תה ויסוצקי, תוספות, לביידז'ייב, לומז'ה, לודז', לימוד תורה, לימודי חול, ליטאים (זרם), לידא, טבת, זאב קלונימוס ויסוצקי, זקן אהרן, זליג ראובן בנגיס, חנוך אייגש, חובבי ציון, חיבת ציון, חיים מבריסק, חיים מוולוז'ין, חיים נחמן ביאליק, חיים סולובייצ'יק, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים קרלינסקי, חיים ברלין, חיים הלל פריד, חיים הלוי סולובייצ'יק, חיים וואלקין (וולוז'ין), חיים וולקין (וולוז'ין), בן ציון מיטבסקי, בן ציון ידלר, באוסקה, בני ברק, בנימין נתניהו, ברסט ליטובסק, ברוך בער לייבוביץ, ברוך הלוי אפשטיין, בלארוס, בוברויסק, ג' באלול, גמרא, גפ"ת, גלאזגו, גוברניית מינסק, דעת (אתר אינטרנט), דוד מנובהרדוק, דוד טביל ממינסק, ה' בשבט, ה'תק"ע, ה'תקס"ג, ה'תרנ"ב, המאה ה-19, האימפריה הרוסית, העדה החרדית, הפלס (ירחון), הרב קוק, הרב הראשי לישראל, השואה, התיישבות, הלל פריד, החלוץ, הגר"א, וולוז'ין, וילנה, כ"ח באייר, יעקב שפירא, יעקב ברוכין, יעקב יוסף (חריף), יפו, יצחק מוולוז'ין, יצחק מינקובסקי, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יצחק ניסנבוים, יצחק ריבקינד, יצחק יעקב ריינס, ירושלים, ישראל מאיר הכהן, ישראל איסר שפירא (מזריטש), ישראל קלוזנר, ישראל ריטוב, ישראל ליפקין, ישיבת מרכז הרב, ישיבת נובהרדוק, ישיבת עץ חיים, ישיבת רבנו יצחק אלחנן, ישיבת תל אביב, ישיבת לידא, ישיבת חברון, ישיבה, ישיבה יוניברסיטי, יחיאל מיכל ממינסק, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יהוד, יהודה ליב דון יחיא, יוסף מסלוצק, יוסף צבי דושינסקי, יוסף זונדל מסלנט, יוסף זונדל הוטנר, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), 1802, 1803, 1810, 1811, 1821, 1849, 1853, 1865, 1867, 1870, 1881, 1890, 1892, 1895, 1915, 1922, 1936, 1940. להרחיב מדד (184 יותר) »
מאיר פיימר
רבי מאיר פיימר (ה'ת"ר, 1840 - כ' באייר תרע"א, 18 במאי 1911) היה רב ליטאי, רבן של ברזין, קרליץ, לכוביץ' וסלוצק.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומאיר פיימר · ראה עוד »
מאיר בר-אילן
בר-אילן, אפריל 1914 לוויית הרב בירושלים. 1949, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 17 באפריל 1949) היה רב, מחבר ופעיל ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומאיר בר-אילן · ראה עוד »
מנחם נחום קפלן
הרב מנחם נחום קפלן מהורודנה (תקע"ב, 1811 – ח' בחשוון תר"ם, 1879, נודע בכינוי רבי נחומ'קה מהורודנה) התפרסם כצדיק וגבאי צדקה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומנחם נחום קפלן · ראה עוד »
מרדכי אליאשברג
רבי מרדכי אֶליאשברג (בכתיב המסורתי, שנהג בזמנו: עליאשבערג) (א' באדר תקע"ז, 17 בפברואר 1817, איישישוק, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) - י"ח בכסלו תר"ן, 11 בדצמבר 1889, בויסק, רוסיה (לטביה)) היה רב, אב"ד בויסק, מגדולי התורה בדורו ומראשי ופעילי חובבי ציון.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומרדכי אליאשברג · ראה עוד »
מרדכי גימפל יפה
בית הראשונים במושבה יהוד הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומרדכי גימפל יפה · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
משגיח
בעולם הישיבות, משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים שמחוץ לתוכן הלימוד, בעיקר בנוגע להתקדמותם הרוחנית.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומשגיח · ראה עוד »
משה מרדכי אפשטיין
עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומשה מרדכי אפשטיין · ראה עוד »
משה צינוביץ
משה צינוֹביץ (תרס"ה, 1905 - ח' באלול ה'תשמ"ז, 1 בספטמבר 1987) היה סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי ממוצא פולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומשה צינוביץ · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלכיאל צבי טננבוים
הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים (תר"ז, 1847 – ה' בניסן תר"ע, אפריל 1910) היה רבה של העיר לומז'ה, ומגדולי הרבנים "המשיבים" בדורו.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומלכיאל צבי טננבוים · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומזרח אירופה · ראה עוד »
מזריטש
אנדרטה ליהודי מז'יריץ שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון מֶז'יריטש (ביידיש: מעזשיריטש; באוקראינית: Великі Межирічі, וליקי מז'יריצ'י; בפולנית: Międzyrzecz korecki, מיינדזיז'ץ' קורצקי) היא עיירה באוקראינה, כ-19 ק"מ ממערב לקורץ וכ-40 ק"מ ממזרח לרובנו.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומזריטש · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומוסקבה · ראה עוד »
מורה הוראה
#הפניה פוסק.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומורה הוראה · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומינסק · ראה עוד »
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וארצות הברית · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואשכנזים · ראה עוד »
אלתר דרויאנוב
דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »
אליעזר יצחק פריד
הרב אליעזר יצחק פריד (כונה בפי בני דורו: ר' לייב איצ'ה) (ה'תקס"ט (1809) - י"ט באלול ה'תרי"ג (1853)) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליעזר יצחק פריד · ראה עוד »
אליהו מקאליש
#הפניה אליהו רגולר.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליהו מקאליש · ראה עוד »
אליהו חיים מייזל
הרב אליהו חיים מייזל (ט' בסיוון ה'תקפ"א, 9 ביוני 1821 – י"ד באייר ה'תרע"ב, 1 במאי 1912) היה רבה של העיר לודז' במשך 35 שנה, ממנהיגי יהדות פולין.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליהו חיים מייזל · ראה עוד »
אליהו דב ברקובסקי
הרב אליהו דב ברקובסקי (ה'תרכ"ה, לובצ'ה - כ"ה באדר א' ה'תש"ג, 2 במרץ 1943, תל אביב) היה המשגיח הרוחני בישיבת נובהרדוק, בישיבת לידא ובישיבת תל אביב.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואליהו דב ברקובסקי · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואב"ד · ראה עוד »
אבא בלושר
אַבָּא בָּלוֹשֶׁר (ברוסית: Аба Балошер; 1873 סוויר, פלך וילנה, האימפריה הרוסית – 1944, אושוויץ) היה אינטלקטואל, סופר, ספרן ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואבא בלושר · ראה עוד »
אברהם אבלי פאסוועלער
רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם אבלי פאסוועלער · ראה עוד »
אברהם בן הגר"א
רבי אברהם בן הגר"א (לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: ר' אברהם וילנר; (1765 - כ"ה בכסלו ה'תקס"ט, 14 בדצמבר 1808) היה בנו של הגאון מווילנה, מייסד תחום חקר האגדה והמדרשים, וכן מוציא לאור ופרשן של כתבי אביו בשיתוף עם אחיו לייב.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם בן הגר"א · ראה עוד »
אברהם דוב כהנא שפירא
הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920 הרב כהנא-שפירא מקובנה הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם דוב כהנא שפירא · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין
בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 פעלו בישיבת וולוז'ין אגודות סתר ציוניות, על פי יוזמת תלמידים מסוימים, אך נגד רצון ראשי הישיבה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
אהרן וולקין
הרב אהרן וולקין (ה'תרכ"ה, 1864 - ה'תש"ב, 1942) היה רב העיר פינסק-קארלין, ופוסק הלכה באירופה של בין מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואהרן וולקין · ראה עוד »
אוסיפוביץ
#הפניה אסיפוביצ'י.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואוסיפוביץ · ראה עוד »
אוגוסטוב
אוגוסטוב (Augustów) היא עיר בצפון מזרח פולין, בסמוך לביאליסטוק, ובה כ-30,000 תושבים (נכון ל-2011).
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואוגוסטוב · ראה עוד »
איסר זלמן מלצר
הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »
איישישוק
איישישוֹק (או לעיתים אישישוק, כך ביידיש איישישאָק; בליטאית: Eišiškės, בפולנית: Ejszyszki, ברוסית: Эйшишки) היא עיר ברשות מקומית שלצ'ינינקאי שבמחוז וילנה בליטא (כ-60 ק"מ דרום-דרום-מערבית לווילנה), על גבול בלארוס.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ואיישישוק · ראה עוד »
נס ציונה - אגודת סתר ציונית
#הפניה אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ונס ציונה - אגודת סתר ציונית · ראה עוד »
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »
נתן מיליקובסקי
הרב נתן מיליקובסקי (כ"ו באב תרל"ט, 15 באוגוסט 1879 – א' באדר א' תרצ"ה, 4 בפברואר 1935) היה רב, מחנך ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ונתן מיליקובסקי · ראה עוד »
נבהרדק
לימוד תורה בחדר בעיירה היהודית נובוגרודק, 1930 חברי השומר הצעיר בנבהרדק 1932/1933 נבהרדק (בבלארוסית: Нава́градак, נהגה "נַבַהְרַדַק", גם Навагру́дак; ברוסית: Новогру́док, "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; בפולנית: Nowogródek; בליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז גרודנו שבבלארוס.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ונבהרדק · ראה עוד »
נובוזיבקוב
נוֹבוֹזיבְּקוֹב (ברוסית: Новозыбков; בבלארוסית: Навазыбкаў, נבזיבקאו; ביידיש: זיבקאוו, זיבקאי או נאווא זיבקאוו) היא עיר במחוז בריאנסק ברוסיה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ונובוזיבקוב · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וניו יורק · ראה עוד »
ספר הבדיחה והחידוד
ספר הבדיחה והחידוד (בכתיב המקורי: והחדוד) הוא קובץ של בדיחות יהודיות שליקט וניסח הסופר והפעיל הציוני אלתר דרויאנוב.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וספר הבדיחה והחידוד · ראה עוד »
סלנט
סלנט (בליטאית: Salantai; ביידיש: סאַלאַנט) היא עיירה באזור ז'מוט שבצפון מערב ליטא.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וסלנט · ראה עוד »
סלבודקה
#הפניה סלובודקה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וסלבודקה · ראה עוד »
סלוצק
סלוּצְק (בלארוסית: Слу́цак, או Слуцк; רוסית: Слуцк; פולנית: Słuck), היא עיר במחוז מינסק בבלארוס.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וסלוצק · ראה עוד »
עמנואל אטקס
עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ועמנואל אטקס · ראה עוד »
עסקנות
עסקנות היא פעילות ועסקנות כללית בצורכי ציבור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ועסקנות · ראה עוד »
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וערוך השולחן · ראה עוד »
עשרת ימי תשובה
תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »
עיון ובקיאות
#הפניה סיני ועוקר הרים.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ועיון ובקיאות · ראה עוד »
פנחס טורברג
פנחס טורברג (כ"ז בטבת ה'תרל"ה,1875, יידוובנה, לומז'ה, פולין – 1951, ניו יורק) היה סופר וביבליוגרף עברי, בוגר ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ופנחס טורברג · ראה עוד »
פעיל ציוני
#הפניה ציונות#רקע רעיוני והיסטורי.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ופעיל ציוני · ראה עוד »
פרעות תרפ"ט
#הפניה מאורעות תרפ"ט.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ופרעות תרפ"ט · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ופרופסור · ראה עוד »
צבי בנימיני
צבי נחום בנימיני (1875 – 1964) היה יושב ראש הוועד של רמת השרון בין 1928 ל-1949, וראש המועצה המקומית הראשון שלה, בין 1949 ל-1955.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וצבי בנימיני · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וציונות דתית · ראה עוד »
קמניץ
קמניץ (בגרמנית: Chemnitz) היא עיר במדינת סקסוניה שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וקמניץ · ראה עוד »
קרן היסוד
סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וקרן היסוד · ראה עוד »
קריניק
#הפניה קרינקי.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וקריניק · ראה עוד »
קונדיטוריה
חלון ראווה של קונדיטוריה באוסטריה, ינואר 2012 קוֹנְדִּיטוֹרְיָה, או מגדנייה, היא חנות העוסקת במכירה קמעונאית של מוצרי מגדנאות - דברי מאפה מתוקים (עוגות, עוגיות וכו').
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וקונדיטוריה · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וקובנה · ראה עוד »
קייב
קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וקייב · ראה עוד »
רמת השרון
מערות אפקה רָמַת הַשָּׁרוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, אשר הוקמה בשנת 1923.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ורמת השרון · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ורמב"ם · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ורא"ש · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וראש ישיבה · ראה עוד »
רפאל שפירא
סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 – כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, 2 באפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ורפאל שפירא · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ורש"י · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ורב · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ורב מובהק · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ורוסית · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ורוסיה · ראה עוד »
שמעון שקופ
הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמעון שקופ · ראה עוד »
שמואל מוהליבר
הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמואל מוהליבר · ראה עוד »
שמואל סלנט
הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמואל סלנט · ראה עוד »
שמואל קלמן מירסקי
הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמואל קלמן מירסקי · ראה עוד »
שמואל ליב ציטרון
שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »
שמואל יצחק הילמן
הרב שמואל יצחק הילמן (י"ב בתמוז תרכ"ח, 2 ביולי 1868 - י"ח בסיוון תשי"ג, 1 ביוני 1953) היה הרב הראשי של גלאזגו וראב"ד לונדון, מחבר סדרת ספרי אור הישר.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושמואל יצחק הילמן · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שאול שטמפפר
שאול שטמפפר (נולד ב-1948) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושאול שטמפפר · ראה עוד »
שערי יושר (ספר)
שערי יושר הוא ספר המתאפיין בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושערי יושר (ספר) · ראה עוד »
שקלוב
שְקְלוֹב (בבלארוסית: Шклоў, ברוסית: Шклов, ביידיש: שקלאָוו) היא עיר קטנה במחוז מוהילב שבמזרח בלארוס, על גדת נהר דנייפר, כ-35 ק"מ צפונית למוהילב.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושקלוב · ראה עוד »
שלמה פוליצ'ק
הרב שלמה פּולְיַצֶ'ק (נכתב גם פוליאצ'ק; כונה העילוי ממייצ'יט; כ"ח בכסלו ה'תרל"ח - כ"א בתמוז ה'תרפ"ח, 5 בדצמבר 1877 – 8 ביולי 1928) היה למדן ליטאי מפורסם, ראש ישיבות לידא ורבנו יצחק אלחנן.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושלמה פוליצ'ק · ראה עוד »
שלמה טיקוצ'ינסקי
שלמה טיקוצ'ינסקי (נולד בי"ז באייר תשכ"ו, 7 במאי 1966) הוא היסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושלמה טיקוצ'ינסקי · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ושטעטל · ראה עוד »
ת"ש
#הפניה ה'ת"ש.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ות"ש · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותנועת המוסר · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תקס"ב
#הפניה ה'תקס"ב.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותקס"ב · ראה עוד »
תקס"ג
#הפניה ה'תקס"ג.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותקס"ג · ראה עוד »
תקע"א
#הפניה ה'תקע"א.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותקע"א · ראה עוד »
תקפ"א
#הפניה ה'תקפ"א.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותקפ"א · ראה עוד »
תר"ן
#הפניה ה'תר"ן.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותר"ן · ראה עוד »
תר"ף
#הפניה ה'תר"ף.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותר"ף · ראה עוד »
תר"ל
#הפניה ה'תר"ל.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותר"ל · ראה עוד »
תר"ט
#הפניה ה'תר"ט.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותר"ט · ראה עוד »
תרמ"א
#הפניהה'תרמ"א.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרמ"א · ראה עוד »
תרמ"ה
#הפניה ה'תרמ"ה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרמ"ה · ראה עוד »
תרנ"ב
#הפניה ה'תרנ"ב.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרנ"ב · ראה עוד »
תרנ"ה
#הפניה ה'תרנ"ה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרנ"ה · ראה עוד »
תרס"ב
#הפניה ה'תרס"ב.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרס"ב · ראה עוד »
תרס"ד
#הפניה ה'תרס"ד.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרס"ד · ראה עוד »
תרע"ד
#הפניה ה'תרע"ד.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרע"ד · ראה עוד »
תרע"ה
#הפניה ה'תרע"ה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרע"ה · ראה עוד »
תרפ"א
#הפניה ה'תרפ"א.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרפ"א · ראה עוד »
תרפ"ב
#הפניה ה'תרפ"ב.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרפ"ב · ראה עוד »
תרפ"ד
#הפניה ה'תרפ"ד.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרפ"ד · ראה עוד »
תרצ"ה
#הפניה ה'תרצ"ה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרצ"ה · ראה עוד »
תרצ"ו
#הפניה ה'תרצ"ו.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרצ"ו · ראה עוד »
תרכ"ז
#הפניה ה'תרכ"ז.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרכ"ז · ראה עוד »
תרכ"ה
#הפניה ה'תרכ"ה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרכ"ה · ראה עוד »
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותרי"ג מצוות · ראה עוד »
תשע"ב
#הפניה ה'תשע"ב.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותשע"ב · ראה עוד »
תשרי
בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותשרי · ראה עוד »
תשט"ז
#הפניה ה'תשט"ז.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותשט"ז · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותחום המושב · ראה עוד »
תה ויסוצקי
חבילת תה מהמאה ה-19 עם סמל הספינה המפורסם של וויסוצקי תה ויסוצקי היא חברת תה ישראלית-בינלאומית שנוסדה בשנת 1849 על ידי הנדבן היהודי קלונימוס זאב ויסוצקי (1824–1904) מראשי חובבי ציון במוסקבה, רוסיה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותה ויסוצקי · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ותוספות · ראה עוד »
לביידז'ייב
לביידז'ייב (בבלארוסית: Ле́бедзева, לביידזייבה; בפולנית: Lebiedziew; ברוסית: Лебедево, לבדבו; ביידיש: לעבעדעווע; בעברית: לבדוב או לבדובה) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ולביידז'ייב · ראה עוד »
לומז'ה
לוֹמְזָ'ה (בפולנית: Łomża) היא עיר במזרח פולין, שוכנת על גבעה מעל נהר הנַרֶב כ-81 ק"מ מביאליסטוק ו-150 ק"מ מוורשה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ולומז'ה · ראה עוד »
לודז'
לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ולודז' · ראה עוד »
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ולימוד תורה · ראה עוד »
לימודי חול
לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ולימודי חול · ראה עוד »
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וליטאים (זרם) · ראה עוד »
לידא
לידא (בבלארוסית: Лі́да, ברוסית: Ли́да, בליטאית: Lyda, בפולנית: Lida, ביידיש: לידא או לידע) היא עיר במערב בלארוס, בירת נפה (ראיון), על גדות הנחל לידייקה, במחוז (ווֹבּלַסְט) גרודנו, 160 ק"מ מרחק ממינסק ו-40 ק"מ מהגבול עם ליטא.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ולידא · ראה עוד »
טבת
טבת (מאכדית: ṭebētu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש העשירי במספר לפי המסורת המקראית והרביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וטבת · ראה עוד »
זאב קלונימוס ויסוצקי
#הפניה קלונימוס זאב ויסוצקי.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וזאב קלונימוס ויסוצקי · ראה עוד »
זקן אהרן
#הפניהאליהו הלוי (זקן אהרן).
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וזקן אהרן · ראה עוד »
זליג ראובן בנגיס
רבי זליג ראובן בֶּנְגִיס (בענגיס; י"א בסיוון ה'תרכ"ד, 15 ביוני 1864 - ז' בסיוון ה'תשי"ג, 21 במאי 1953) כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וזליג ראובן בנגיס · ראה עוד »
חנוך אייגש
הרב חנוך הניך אייגש (או אייגס; בכתיב יידי: חנוך העניך אייגעש; תרכ"ד, 1864 - ט"ו באלול תש"א, 7 בספטמבר 1941) היה דיין ורב בווילנה במשך יותר מארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחנוך אייגש · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחובבי ציון · ראה עוד »
חיבת ציון
#הפניהחובבי ציון.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיבת ציון · ראה עוד »
חיים מבריסק
#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים מבריסק · ראה עוד »
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים סולובייצ'יק
#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים סולובייצ'יק · ראה עוד »
חיים עוזר גרודזנסקי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »
חיים קרלינסקי
הרב חיים קרלינסקי (א' בטבת ה'תרס"ז, 18 בדצמבר 1906, ליובוניץ - כ"ח בתשרי ה'תש"ן, 27 באוקטובר 1989) היה רב אמריקאי ממוצא ליטאי ועורך תורני פורה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים קרלינסקי · ראה עוד »
חיים ברלין
הרב חיים ברלין (ה' בשבט ה'תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי ה'תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה הרב של הערים וולוז'ין, מוסקבה וירושלים וראש הישיבה בישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים ברלין · ראה עוד »
חיים הלל פריד
רבי חיים הלל פְרִיד (כ"ו בחשון ה'תקצ"ז, 1837 - ג' בכסלו ה'תרע"א, 1911) היה משנה ראש ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים הלל פריד · ראה עוד »
חיים הלוי סולובייצ'יק
רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853 – כ"א באב ה'תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »
חיים וואלקין (וולוז'ין)
#הפניה חיים וולקין (וולוז'ין).
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים וואלקין (וולוז'ין) · ראה עוד »
חיים וולקין (וולוז'ין)
הרב חיים וולקין (תרנ"ח, 1897 – תש"א, 1941) היה ראש הישיבה האחרון של ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וחיים וולקין (וולוז'ין) · ראה עוד »
בן ציון מיטבסקי
הרב בן ציון מיטבסקי (תרכ"ב, 1862 - חשוון תרס"ו, 1905) היה רבה של לבדובה שבליטא.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ובן ציון מיטבסקי · ראה עוד »
בן ציון ידלר
הרב בן ציון גולדברג-ידלר (נכתב: יאדלר; כונה "המגיד הירושלמי" ו"מגיד מישרים"; ח' בכסלו תרל"ב, נובמבר 1871 - ט"ו באב תשכ"ב, אוגוסט 1962) היה דרשן ידוע ביישוב הישן בירושלים ובמושבות.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ובן ציון ידלר · ראה עוד »
באוסקה
באוסקה (לטבית: Bauska, ביידיש: בויסק) היא עיירה בדרום לטביה, השוכנת באזור ההיסטורי זמגלה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ובאוסקה · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ובני ברק · ראה עוד »
בנימין נתניהו
בִּנְיָמִין (בִּיבִּי) נְתַנְיָהוּ (נולד ב-21 באוקטובר 1949, כ"ח בתשרי ה'תש"י) הוא ראש ממשלת ישראל, יושב ראש מפלגת הליכוד וחבר הכנסת מטעמה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ובנימין נתניהו · ראה עוד »
ברסט ליטובסק
#הפניה ברסט (בלארוס).
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וברסט ליטובסק · ראה עוד »
ברוך בער לייבוביץ
#הפניה ברוך בר ליבוביץ.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וברוך בער לייבוביץ · ראה עוד »
ברוך הלוי אפשטיין
הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה' בשבט ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וברוך הלוי אפשטיין · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ובלארוס · ראה עוד »
בוברויסק
בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באָברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" – בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ובוברויסק · ראה עוד »
ג' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וג' באלול · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וגמרא · ראה עוד »
גפ"ת
א העמוד הראשון בש"ס הבבלי): באמצע הטקסט של ה'''ג'''מרא מימין '''פ'''ירוש רש"י משמאל '''ת'''וספות גפ"ת (ראשי תיבות: '''ג'''מרא, '''פ'''ירוש רש"י, '''ת'''וספות) היא שיטת לימוד בסיסית ונפוצה של התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וגפ"ת · ראה עוד »
גלאזגו
גלאזגו (באנגלית: Glasgow, בסקוטית: Glesga, בגאלית סקוטית: Glaschu) היא העיר המאוכלסת ביותר בסקוטלנד והעיר הרביעית המאוכלסת ביותר בבריטניה, אחרי לונדון, ברמינגהאם ולידס.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וגלאזגו · ראה עוד »
גוברניית מינסק
#הפניה פלך מינסק.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וגוברניית מינסק · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דוד מנובהרדוק
רבי דוד מנובהרדוק (ה'תקכ"ט, 1769 בערך - כ"ג בכסלו ה'תקצ"ז, 2 בדצמבר 1836) היה רב ליטאי מבחירי תלמידיו של רבי חיים מוולוז'ין, ורבה של נובהרדוק.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ודוד מנובהרדוק · ראה עוד »
דוד טביל ממינסק
הרב דוד טביל (טעביל, בכתיב יידי, תקנ"ד 1794 - תרכ"א 1861) שימש כרבה של מינסק, ונחשב בתקופתו כאחד מגדולי הדור, התפרסם בעיקר בזכות ספרו נחלת דוד.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ודוד טביל ממינסק · ראה עוד »
ה' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' שבט היא פרשת בא.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וה' בשבט · ראה עוד »
ה'תק"ע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וה'תק"ע · ראה עוד »
ה'תקס"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וה'תקס"ג · ראה עוד »
ה'תרנ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וה'תרנ"ב · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והמאה ה-19 · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העדה החרדית
העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והעדה החרדית · ראה עוד »
הפלס (ירחון)
הפלס היה ירחון בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה באימפריה הרוסית, בין השנים 1900–1905.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והפלס (ירחון) · ראה עוד »
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והרב קוק · ראה עוד »
הרב הראשי לישראל
#הפניה הרבנות הראשית לישראל#הרבנים הראשיים לדורותם.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והרב הראשי לישראל · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והשואה · ראה עוד »
התיישבות
התיישבות טיפוסית של חומה ומגדל: טירת צבי, 2007 התיישבות היא פעולה, שמהותה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והתיישבות · ראה עוד »
הלל פריד
הרב הלל פריד (ה'תקכ"ג, 1763 - ה'תקצ"ג, 1833), היה "משנה לראש הישיבה" בישיבת וולוז'ין, תחת הנהגת חותנו רבי חיים מוולוז'ין, ולאחר מכן כיהן כאב"ד ומו"ץ בעיר גרודנה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והלל פריד · ראה עוד »
החלוץ
סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והחלוץ · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין והגר"א · ראה עוד »
וולוז'ין
אנדרטה לזכר יהודי וולוז'ין, בבית הקברות בקריית שאול וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ווולוז'ין · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ווילנה · ראה עוד »
כ"ח באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וכ"ח באייר · ראה עוד »
יעקב שפירא
רבי יעקב שפירא (ה'תרל"ג, 1873 - ט' באייר ה'תרצ"ו, 1936), רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויעקב שפירא · ראה עוד »
יעקב ברוכין
הרב יעקב ברוכין (נקרא גם ר' יעקב קארלינער, או ר' יעקב שיק; ה'תקמ"א, 1780 - י' בכסלו ה'תר"ה, נובמבר 1844) היה רב ליטאי, רבה של קרלין.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויעקב ברוכין · ראה עוד »
יעקב יוסף (חריף)
הלווייתו של הרב יעקב יוסף הרב יעקב יוסף (חריף) (ה'ת"ר, 1840 - כ"ד בתמוז ה'תרס"ב, 28 ביולי 1902) היה הרב הראשי הראשון והיחיד של העיר ניו יורק, ומייסד אגודת הרבנים.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויעקב יוסף (חריף) · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויפו · ראה עוד »
יצחק מוולוז'ין
הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצל'ה וולוז'ינר; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק מוולוז'ין · ראה עוד »
יצחק מינקובסקי
הרב יצחק מינקובסקי (תקמ"ח, 1788 – ט' בחשוון תרי"ב, נובמבר 1851) היה רבה של קרלין ומחבר הספר קרן אורה על התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק מינקובסקי · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »
יצחק ניסנבוים
מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק ניסנבוים · ראה עוד »
יצחק ריבקינד
יצחק רִיבְקִינְד (באנגלית: Isaac Rivkind; ז' באדר תרנ"ה, 3 במרץ 1895, לודז', רוסיה (פולין) – י"ט בשבט תשכ"ח, 18 בפברואר 1968, ניו יורק) היה חוקר פולקלור, היסטוריון וביבליוגרף, פעיל מטעם תנועת המזרחי וספרן ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק ריבקינד · ראה עוד »
יצחק יעקב ריינס
הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וירושלים · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
ישראל איסר שפירא (מזריטש)
הרב רפאל ישראל איסר שפירא (ה'תקפ"ח, 1828 - ה'תרנ"ד, 1894) היה רב ופוסק הלכה ליטאי שפעל גם בפולין.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישראל איסר שפירא (מזריטש) · ראה עוד »
ישראל קלוזנר
ישראל קלוזנר (קלויזנר) (1905 – 2 במרץ 1981) היה היסטוריון וסופר עברי, חוקר ספרות, היהדות והציונות.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישראל קלוזנר · ראה עוד »
ישראל ריטוב
ישראל ריטוב, 1951 ישראל ריטוב נואם במועצה הארצית של מרכז הקואופרציה, 1950 ישראל ריטוב (ביידיש: ריטאָוו; 5 באפריל 1895, פוהוסט, רוסיה הלבנה – 19 ביוני 1976, תל אביב) היה איש המפלגה הציונית-סוציאליסטית ברוסיה ופולין, חבר מרכז החלוץ בפולין, מראשי ההסתדרות, יו"ר קרן היסוד, יו"ר מרכז הקואופרציה בין השנים 1934–1969.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישראל ריטוב · ראה עוד »
ישראל ליפקין
#הפניה ישראל מסלנט.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישראל ליפקין · ראה עוד »
ישיבת מרכז הרב
מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »
ישיבת נובהרדוק
מבית הכנסת הגדול בנובהרדוק, צילום מ-1930 בערך ישיבת נובהרדוק הייתה ישיבה ליטאית, ששילבה בתוך לימודיה את לימוד המוסר, בדרך מיוחדת, שעליה ביססה את בניית עולמם הרוחני של חניכיה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת נובהרדוק · ראה עוד »
ישיבת עץ חיים
תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת עץ חיים · ראה עוד »
ישיבת רבנו יצחק אלחנן
#הפניה ישיבת רבינו יצחק אלחנן.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת רבנו יצחק אלחנן · ראה עוד »
ישיבת תל אביב
ישיבת תל אביב הייתה ישיבה לגילאי 10-14 שהוקמה על ידי הרב שלמה הכהן אהרונסון.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת תל אביב · ראה עוד »
ישיבת לידא
מכתב בקשת תמיכה מהרב יצחק יעקב ריינס ראש הישיבה ישיבת תורה ודעת (הידועה גם כישיבת לידא, על שם מקום מושבה האחרון בעיר לידא שברוסיה הלבנה) הייתה ישיבה מיסודו של הרב יצחק יעקב ריינס בקיץ שנת ה'תרס"ה בעיר לידא, אך קדם לכך ניסיון נוסף שנים קודם לכן בעיר שווינציאן שבליטא.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת לידא · ראה עוד »
ישיבת חברון
#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבת חברון · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבה · ראה עוד »
ישיבה יוניברסיטי
אוניברסיטת ישיבה (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין וישיבה יוניברסיטי · ראה עוד »
יחיאל מיכל ממינסק
הרב יחיאל מיכל ממינסק (מכונה גם: ר' יחיאל מיכל מנשביז), היה רב בלארוסי, משנה ראש הישיבה בישיבת וולוז'ין וראש ישיבה בנשביז ומינסק.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויחיאל מיכל ממינסק · ראה עוד »
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »
יהוד
שלט בכניסה ליהוד-מונוסון קרית ביאליסטוק ביהוד קבר יהודה בן יעקב קניון סביונים אנדרטה לבני יהוד שנפלו במערכות ישראל גן הבנים ביהוד רובע בלה לוגאנו ביהוד היכל התרבות יהוד יְהוּד היה שמה של עיר במזרח בקעת אונו במחוז המרכז.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהוד · ראה עוד »
יהודה ליב דון יחיא
הרב יהודה לייב דון יחיאתמונה להחלפה יהודה ליב דון יחיא (י"ד באלול תרכ"ט, 21 באוגוסט 1869 – ו' בחשוון תש"ב, 27 בנובמבר 1941) היה רב, חסיד, תלמיד ישיבת וולוז'ין ומרבני תנועת המזרחי.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויהודה ליב דון יחיא · ראה עוד »
יוסף מסלוצק
#הפניה יוסף פיימר.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף מסלוצק · ראה עוד »
יוסף צבי דושינסקי
עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 – י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף צבי דושינסקי · ראה עוד »
יוסף זונדל מסלנט
רבי יוסף זונדל מסַלַנְט (1786 – אוקטובר 1865) היה מגדולי תלמידי התלמידים של הגר"א, איש תורה מוסר וחסידות, ומהמנהיגים של העדה האשכנזית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף זונדל מסלנט · ראה עוד »
יוסף זונדל הוטנר
הרב יוֹסֵף זוּנְדְל הוּטְנֶר (ידוע בכינויו: ר' זונדל איישישוקר; תר"ו, 1846 - כ"ז בשבט תרע"ט, 1919) היה רבה של איישישוק שבליטא.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף זונדל הוטנר · ראה עוד »
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)
רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »
1802
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1802 · ראה עוד »
1803
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1803 · ראה עוד »
1810
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1810 · ראה עוד »
1811
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1811 · ראה עוד »
1821
יוון זוכה בעצמאות.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1821 · ראה עוד »
1849
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1849 · ראה עוד »
1853
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1853 · ראה עוד »
1865
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1865 · ראה עוד »
1867
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1867 · ראה עוד »
1870
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1870 · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1881 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1890 · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1892 · ראה עוד »
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1895 · ראה עוד »
1915
קרב גליפולי.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1915 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1922 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1936 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישיבת וולוז'ין ו1940 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ישיבת_וולוז'ין
