גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
93 יחסים: ממלכת הונגריה, מסורת הש"ס, משנה, משכילים, מטפחת ספרים, מהר"ם שיף, מוריה (כתב עת), מכון הרב מצליח, אמוראים, ארמית, אלטונה, אליהו בחור, אב בית דין, אברהם חיים שור, אה"ו, אוניברסיטת פרנקפורט, אוסטריה, אייזנשטט, נודע ביהודה, ספר הערוך, ספר החינוך, סדר מועד, סדר זרעים, עברית, עור, עין יעקב (ספר), פרפרזה, פוסק, צבי הירש ביאלה, קריינדל שטיינהארט, ר"מ, רמב"ם, ראשית חכמה, רש"י, רשב"ם, רב, רי"ף, שאלות ותשובות, שאילתות דרב אחאי, תנאים, תקנ"ו, תקע"ה, תקל"א, תרגום אונקלוס, תוספות, לימוד תורה, ליסא, ט"ז בחשון, ח' באייר, בקיאות, ..., ברסלוי, ברלין, גמרא, דסאו, דפוס ראם, דקדוק, דיהרנפורט, ה' באייר, ה'תע"ט, ה'תק"ס, ה'תקנ"ט, ה'תקנ"ד, ה'תקס"ב, ה'תקפ"ז, ה'תקצ"א, ה'תקצ"ד, ה'תר"ך, ה'תשנ"ז, ה'תשס"ה, המבורג, התלמוד הבבלי, הלברשטאדט, הונגריה, היסטוריה, ורוצלב, וינה, כתב יד (מקור), י"א בחשון, י"ח באדר, י"ח בשבט, י"ב בסיוון, י"ד בטבת, יעקב עמדין, יצחק יוסף תאומים, ירושתנו, יחזקאל לנדא, יד מלאכי, יהושע בועז, יום-טוב ליפמן הלר, יוסף מייא, יוסף שטיינהארט, 1719, 1799. להרחיב מדד (43 יותר) »
ממלכת הונגריה
ממלכת הונגריה (בהונגרית: Magyar Királyság, בלטינית: Regnum Hungariae) הייתה ממלכה היסטורית שהורכבה בשיא התפשטותה מהונגריה, מסלובקיה ומקרואטיה של ימינו (למעט איסטריה), מטרנסילבניה (ברומניה של ימינו), מקרפטו-רותניה (באוקראינה של ימינו), מוויבודינה (בסרביה של ימינו), מבורגנלנד (באוסטריה של ימינו), ומשטחים קטנים אחרים הגובלים בימינו ברפובליקה ההונגרית העכשווית.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וממלכת הונגריה · ראה עוד »
מסורת הש"ס
מסורת הש"ס (בתחילה נקרא מסורת התלמוד) הוא חיבור של הרב יהושע בועז שתוכנו מראי מקומות למקורות מקבילים בספרות חז"ל (משנה, תוספתא ומקבילות בתלמוד הבבלי עצמו).
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ומסורת הש"ס · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ומשנה · ראה עוד »
משכילים
#הפניה תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ומשכילים · ראה עוד »
מטפחת ספרים
מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ומטפחת ספרים · ראה עוד »
מהר"ם שיף
#הפניה מאיר שיף.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ומהר"ם שיף · ראה עוד »
מוריה (כתב עת)
מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ומוריה (כתב עת) · ראה עוד »
מכון הרב מצליח
מכון הרב מצליח הוא מכון הוצאה לאור וההדרת ספרי קודש של ישיבת כסא רחמים בבני ברק, הנקרא על שם מייסד הישיבה בתוניס, הרב מצליח מאזוז.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ומכון הרב מצליח · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ואמוראים · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וארמית · ראה עוד »
אלטונה
אלטונה (בגרמנית: Altona) הוא שמו של הרובע המערבי ביותר של המבורג, גרמניה.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ואלטונה · ראה עוד »
אליהו בחור
עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ואליהו בחור · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ואב בית דין · ראה עוד »
אברהם חיים שור
הרב אברהם חיים שור (נפטר בט' בטבת ה'שצ"ב, 1632) היה מגדולי רבני גליציה.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ואברהם חיים שור · ראה עוד »
אה"ו
#הפניה קהילות אה"ו.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ואה"ו · ראה עוד »
אוניברסיטת פרנקפורט
#הפניה אוניברסיטת גתה בפרנקפורט.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ואוניברסיטת פרנקפורט · ראה עוד »
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ואוסטריה · ראה עוד »
אייזנשטט
#הפניה אייזנשטאדט.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ואייזנשטט · ראה עוד »
נודע ביהודה
הספר נודע ביהודה הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב יחזקאל לנדא.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ונודע ביהודה · ראה עוד »
ספר הערוך
#הפניה הערוך.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וספר הערוך · ראה עוד »
ספר החינוך
ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וספר החינוך · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וסדר מועד · ראה עוד »
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וסדר זרעים · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ועברית · ראה עוד »
עור
עור אנושי עוֹר הוא מעטפת גופם החיצונית של בעלי חיים.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ועור · ראה עוד »
עין יעקב (ספר)
עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ועין יעקב (ספר) · ראה עוד »
פרפרזה
פרפרזה (מיוונית: Παράφρασις) הוא ניסוח מחודש של משפט מקורי.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ופרפרזה · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ופוסק · ראה עוד »
צבי הירש ביאלה
רבי צבי הירש בן נפתלי הירץ אשכנזי ("חריף"), מכונה גם רבי צבי הירש ביאלה (~ה'ת"ל, 1670 – ליל ד' בתשרי ה'תק"ח, 25 בספטמבר 1748) היה רב וראש ישיבה אשכנזי-פולני מן האחרונים.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וצבי הירש ביאלה · ראה עוד »
קריינדל שטיינהארט
הרבנית קריינדל שטיינהארט (נפטרה בה'תקל"א) הייתה אשת רבי יוסף שטיינהארט, ואחותו של רבי ישעיה פיק.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וקריינדל שטיינהארט · ראה עוד »
ר"מ
ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ור"מ · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ורמב"ם · ראה עוד »
ראשית חכמה
ראשית חכמה שער, הדפסה משנת תרמ"ד 1884 ווארשא, ביידיש ראשית חָכמה הוא ספר קבלה ומוסר אשר חובר במאה ה-16 על ידי הרב אליהו די וידאש, מתלמידיו של הרב משה קורדובירו, ונמסר לדפוס על ידי אחיינו רבי אלעזר הכהן.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וראשית חכמה · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ורש"י · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ורשב"ם · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ורב · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ורי"ף · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שאילתות דרב אחאי
#הפניה שאילתות דרב אחא.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ושאילתות דרב אחאי · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ותנאים · ראה עוד »
תקנ"ו
#הפניה ה'תקנ"ו.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ותקנ"ו · ראה עוד »
תקע"ה
#הפניה ה'תקע"ה.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ותקע"ה · ראה עוד »
תקל"א
#הפניה ה'תקל"א.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ותקל"א · ראה עוד »
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ותרגום אונקלוס · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ותוספות · ראה עוד »
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ולימוד תורה · ראה עוד »
ליסא
#הפניה לשנו.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וליסא · ראה עוד »
ט"ז בחשון
#הפניה ט"ז בחשוון.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וט"ז בחשון · ראה עוד »
ח' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וח' באייר · ראה עוד »
בקיאות
#הפניה סיני ועוקר הרים.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ובקיאות · ראה עוד »
ברסלוי
#הפניה ורוצלב.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וברסלוי · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וברלין · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וגמרא · ראה עוד »
דסאו
בית הספר בדסאו דסאו (גרמנית: Dessau. בספרות הרבנית נכתב שמה דעסוי או דעסויא) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה, השוכנת על צומת הנהרות מולדה ואלבה.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ודסאו · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ודפוס ראם · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ודקדוק · ראה עוד »
דיהרנפורט
צילום של בית הקברות היהודי בדיהרנפורט ב-1910 דִיהֶרנפוּרט (בגרמנית: Dyhernfurth) ובשמה הנוכחי בז'ג דולני (בפולנית: Brzeg Dolny; נהגה) היא עיירה בשלזיה תחתית, שבדרום-מערב פולין, על גדות נהר האודר, כ-30 ק"מ צפונית מערבית לוורוצלב.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ודיהרנפורט · ראה עוד »
ה' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וה' באייר · ראה עוד »
ה'תע"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וה'תע"ט · ראה עוד »
ה'תק"ס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וה'תק"ס · ראה עוד »
ה'תקנ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וה'תקנ"ט · ראה עוד »
ה'תקנ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וה'תקנ"ד · ראה עוד »
ה'תקס"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וה'תקס"ב · ראה עוד »
ה'תקפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וה'תקפ"ז · ראה עוד »
ה'תקצ"א
לוח שנה לשנת ה'תקצ"א, ברלין.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וה'תקצ"א · ראה עוד »
ה'תקצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וה'תקצ"ד · ראה עוד »
ה'תר"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וה'תר"ך · ראה עוד »
ה'תשנ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וה'תשנ"ז · ראה עוד »
ה'תשס"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וה'תשס"ה · ראה עוד »
המבורג
הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין והמבורג · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
הלברשטאדט
הַלְבֶּרְשְׁטָאדְט (בגרמנית: Halberstadt) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה ובירת מחוז הָארְץ.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין והלברשטאדט · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין והונגריה · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין והיסטוריה · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וורוצלב · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ווינה · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
י"א בחשון
#הפניה י"א בחשוון.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וי"א בחשון · ראה עוד »
י"ח באדר
יוסף טרומפלדור במדי קצין של הצבא הרוסי.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וי"ח באדר · ראה עוד »
י"ח בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ח שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וי"ח בשבט · ראה עוד »
י"ב בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וי"ב בסיוון · ראה עוד »
י"ד בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וי"ד בטבת · ראה עוד »
יעקב עמדין
פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ויעקב עמדין · ראה עוד »
יצחק יוסף תאומים
רבי יצחק יוסף תאומים (ה'תפ"ב, 1722 – ט"ז בחשון תקנ"ד, 22 באוקטובר 1793) היה רבן של הערים סלוצק, קראקא וברסלאו.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ויצחק יוסף תאומים · ראה עוד »
ירושתנו
ירושתנו הוא ספר שנה היוצא לאור מאז שנת תשס"ז על ידי מכון מורשת אשכנז, ומכנס מאמרים העוסקים בחקר תורת חכמי אשכנז.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין וירושתנו · ראה עוד »
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ויחזקאל לנדא · ראה עוד »
יד מלאכי
#הפניה מלאכי הכהן.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ויד מלאכי · ראה עוד »
יהושע בועז
הרב יהושע בועז ממשפחת ברוך (המאה השש עשרה), היה מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפירוש הנודע שלטי הגיבורים על הרי"ף, וציוני מסורת הש"ס, "תורה אור" ו"עין משפט נר מצווה" על תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ויהושע בועז · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן הלר
רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »
יוסף מייא
הרב יוסף מייא (ה' בטבת ה'תקכ"ה, 29 בדצמבר 1764 – ד' בכסלו ה'תקע"א, 1 בדצמבר 1810) היה רב ואב בית דין ברסלאו, ובעל בית דפוס.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ויוסף מייא · ראה עוד »
יוסף שטיינהארט
הרב יוסף שטיינהארט (לפני שנת ה'ת"ס, 1700 – כ"ב באב ה'תקל"ו, 1776) היה רב ואב"ד באלזס ובעיר פיורדא, פוסק משמעותי ורב השפעה, ונחשב מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ויוסף שטיינהארט · ראה עוד »
1719
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ו1719 · ראה עוד »
1799
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישעיה פיק ברלין ו1799 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ישעיה_פיק_ברלין
