גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
104 יחסים: מסילת ישרים, מערב אירופה, מרדכי מלצר, מרדכי ברויאר (היסטוריון), משה שטיינשניידר, מוסר, מוסר (יהדות), מכניקה, אריה לוין, אריה ליב ליפקין, אליהו אליעזר גרודזינסקי, אליהו אליעזר דסלר, אב בית דין, אד"ם הכהן, אוניברסיטת יינה, אוצר ישראל, נפתלי אמסטרדם, נתן צבי פינקל, נתן גורן, ס.ע.ר, סנקט פטרבורג, סלנט, סוגיה, עמנואל אטקס, עם הספר (הוצאת ספרים), עילוי (לימוד), פרוסיה המזרחית, פריז, פתח תקווה, פולין, פודקאסט, קלינינגרד, קלייפדה, קובנה, רמח"ל, ראש ישיבה, רשב"י, רב מובהק, רוסיה, שמחה זיסל זיו, שמואל יוסף פין, שאולאי, שבט (חודש), שכונת שפירא, תנועת המוסר, תנועת המוסר (ספר), תרמ"ג, תרנ"ו, תרס"ג, תשס"א, ..., תל אביב-יפו, תלמוד תורה (קלם), ליטא, טלז, זאגר, חובת הלבבות, חידושי תורה, חיים מוולוז'ין, חיים עוזר גרודזנסקי, בנימין בראון, בחיי אבן פקודה, בית בריסק, בית הרב, גדלות האדם, גולדינגן, דפוס ראם, דב ליפץ, דב כ"ץ, דוקטורט, ה'תקע"א, ה'תרמ"ג, המאה ה-19, האימפריה הרוסית, הקיסרות הגרמנית, הראי"ה, השקפת עולם, ו' בחשוון, וקשנה, וילנה, כ"א באדר, כ"ה בשבט, כולל אברכים, יצחק ליפקין, יצחק בלאזר, ישיבת אור ישראל, ישיבת נר ישראל, ישיבת נובהרדוק, ישיבת חברון, ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה), יהדות ליטא, יום טוב ליפמן ליפקין, יום טוב ליפמן הלפרין (ביאליסטוק), יוסף זונדל מסלנט, 1810, 1840, 1848, 1849, 1857, 1879, 1880, 1883, 1896, 2 בפברואר, 3 בנובמבר. להרחיב מדד (54 יותר) »
מסילת ישרים
מסילת ישרים הוא ספר שכתב רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, וכולל ענייני מוסר, תיקון מידות הנפש, והדרכה להתקרבות לאל.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ומסילת ישרים · ראה עוד »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ומערב אירופה · ראה עוד »
מרדכי מלצר
הרב מרדכי קלצקי, הנודע בכינויו הרב מרדכי מלצר (ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ז בסיוון ה'תרמ"ג, 2 ביולי 1883), היה ראש ישיבה ורב ליטאי.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ומרדכי מלצר · ראה עוד »
מרדכי ברויאר (היסטוריון)
מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; (8 באפריל 1918 – 28 במאי 2007, אור לי"ב בסיוון תשס"ז) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות אירופה בימי הביניים ובעת החדשה. מורה, מרצה והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ומרדכי ברויאר (היסטוריון) · ראה עוד »
משה שטיינשניידר
משה (מוריץ) שטיישניידר (Moritz Steinschneider; רמש"ש; א' בניסן ה'תקע"ו, 30 במרץ 1816 – ט' בשבט ה'תרס"ז, 24 בינואר 1907), מייסד המחקר המודרני של הביבליוגרפיה העברית, היסטוריון ומזרחן יהודי צ'כי - אוסטרי - גרמני, מגדולי מלומדי חכמת ישראל במערב.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ומשה שטיינשניידר · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ומוסר · ראה עוד »
מוסר (יהדות)
#הפניה ספרות המוסר.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ומוסר (יהדות) · ראה עוד »
מכניקה
מֵכָנִיקָה (מיוונית: μηχανική) היא ענף מדעי העוסק בהתנהגות גוף פיזי כאשר מופעל עליו כוח או העתק, וההשלכות מכך על סביבת הגוף.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ומכניקה · ראה עוד »
אריה לוין
הרב אריה לייב לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה – ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 – 28 במרץ 1969) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ואריה לוין · ראה עוד »
אריה ליב ליפקין
הרב אריה ליב ליפקין (זאגר ה'ת"ר – וקשנה כ"ז בתשרי ה'תרס"ג) היה רב ליטאי, מחבר ספרי הלכה קבלה ועוד, ומהדיר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ואריה ליב ליפקין · ראה עוד »
אליהו אליעזר גרודזינסקי
הרב אליהו אליעזר גרודזינסקי (או: גרודננסקי; ט"ז בניסן ה'תקצ"א, 30 במרץ 1831 - כ"ח בניסן ה'תרמ"ז, 22 באפריל 1887) היה רב ואב"ד בעיר וילנה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ואליהו אליעזר גרודזינסקי · ראה עוד »
אליהו אליעזר דסלר
מצבת קברו של הרב דסלר הרב אליהו אליעזר דסלר המכונה גם המכתב מאליהו (ה'תרנ"ב, 1892 - 30 בדצמבר 1953, כ"ה בטבת ה'תשי"ד) נחשב לאחד מגדולי בעלי המוסר בשיטת קלם במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ואליהו אליעזר דסלר · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ואב בית דין · ראה עוד »
אד"ם הכהן
אד"ם הכהן הוא שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים (לֶבֶּנזון) (בכתיב יידי: לעבענזאָהן; בגרמנית: Abraham Dov Bär Lebensohn; ברוסית: Аврахам Дов Лебенсон) (1794 ה'תקנ"ד – 19 בנובמבר 1878 כ"ג בחשוון ה'תרל"ט), ראשון המשוררים העבריים בזמן תנועת ההשכלה ברוסיה, בלשן עברי ופרשן המקרא, מחלוצי הספרות העברית החדשה, וממנהיגיה הראשונים והבולטים של תנועת ההשכלה בליטא.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ואד"ם הכהן · ראה עוד »
אוניברסיטת יינה
#הפניה אוניברסיטת פרידריך שילר בינה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ואוניברסיטת יינה · ראה עוד »
אוצר ישראל
#הפניה אנציקלופדיה אוצר ישראל.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ואוצר ישראל · ראה עוד »
נפתלי אמסטרדם
מודעה מטעם רבי נפתלי אמסטרדם על אפיית מצות מכונה בשכונת מזכרת משה, 1908 קבר רבי נפתלי אמסטרדם בהר הזיתים רבי נפתלי דב אמסטרדם (ה'תקצ"ב, 1832, סלנט – ה'תרע"ו, 1916, ירושלים) היה מראשוני תנועת המוסר בליטא, ומגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ונפתלי אמסטרדם · ראה עוד »
נתן צבי פינקל
"הסבא מסלובודקה" בישיבת חברון בעיר חברון "הסבא מסלובודקה" מוקף בתלמידיו בעיר חברון רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה" (ביידיש: דער אלטער; תר"ט, 1849 - כ"ט בשבט תרפ"ז, 1 בפברואר 1927) היה מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ונתן צבי פינקל · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ונתן גורן · ראה עוד »
ס.ע.ר
ס.ע.ר (באנגלית: Salanter Akiba Riverdale ובקיצור S.A.R) הוא בית ספר פרטי יהודי-אורותודקסי-מודרני שממוקם בשכונת ריברדייל ברובע הברונקס שבניו יורק, ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וס.ע.ר · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
סלנט
סלנט (בליטאית: Salantai; ביידיש: סאַלאַנט) היא עיירה באזור ז'מוט שבצפון מערב ליטא.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וסלנט · ראה עוד »
סוגיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וסוגיה · ראה עוד »
עמנואל אטקס
עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ועמנואל אטקס · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ועילוי (לימוד) · ראה עוד »
פרוסיה המזרחית
פְּרוּסְיָה הָמִזְרחִית (בגרמנית: Ostpreußen,; ליטאית: Rytų Prūsija, פולנית: Prusy Wschodnie, רוסית: Восточная Пруссия) הייתה בתחילה פייף של ממלכת פולין, ונקראה דוכסות פרוסיה, ולאחר מכן הייתה מחוז בממלכת פרוסיה ובמדינה החופשית של פרוסיה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ופרוסיה המזרחית · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ופריז · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ופתח תקווה · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ופולין · ראה עוד »
פודקאסט
הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ופודקאסט · ראה עוד »
קלינינגרד
מראה מהאוויר של הקתדרלה העתיקה בעיר קלינינגרד (ברוסית: Калининград) היא עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וקלינינגרד · ראה עוד »
קלייפדה
מפה של ממל בין שתי מלחמות העולם 20 מיליון טון סחורה משונעים דרך נמל קלייפדה בשנה קְלַייפֶּדָה (בליטאית: Klaipėda,; בגרמנית: מֶמֶל או ממלבורג) היא עיר הנמל היחידה של ליטא לחוף הים הבלטי.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וקלייפדה · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וקובנה · ראה עוד »
רמח"ל
הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ורמח"ל · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וראש ישיבה · ראה עוד »
רשב"י
#הפניה רבי שמעון בר יוחאי.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ורשב"י · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ורב מובהק · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ורוסיה · ראה עוד »
שמחה זיסל זיו
רבי שמחה מרדכי זיסקינד זיו (תקפ"ד, 1824 – ח' באב תרנ"ח, 26 ביולי 1898), היה מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט ומראשי תנועת המוסר, עמד בראש ה"תלמוד תורה" בקלם.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ושמחה זיסל זיו · ראה עוד »
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ושמואל יוסף פין · ראה עוד »
שאולאי
#הפניה שיאוליאי.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ושאולאי · ראה עוד »
שבט (חודש)
שבט (מאכדית: šabāṭu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, האחד-עשר במספר לפי המסורת המקראית והחמישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ושבט (חודש) · ראה עוד »
שכונת שפירא
הבית האדום"), בית מגורים מפואר שהוקם על ידי משפחת השייח' מוראד. (התמונה צולמה במרץ-2008) 1.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ושכונת שפירא · ראה עוד »
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ותנועת המוסר · ראה עוד »
תנועת המוסר (ספר)
תנועת המוסר: תולדותיה, אישיה ושיטותיה היא סדרת ספרים שחיבר הרב דב כ"ץ על תולדותיה ואישיה של תנועת המוסר.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ותנועת המוסר (ספר) · ראה עוד »
תרמ"ג
#הפניה ה'תרמ"ג.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ותרמ"ג · ראה עוד »
תרנ"ו
#הפניה ה'תרנ"ו.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ותרנ"ו · ראה עוד »
תרס"ג
#הפניה ה'תרס"ג.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ותרס"ג · ראה עוד »
תשס"א
#הפניה ה'תשס"א.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ותשס"א · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה (קלם)
ישיבת תלמוד תורה (כונתה תדיר בפשטות: קלם) היא ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר קלם שבליטא.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ותלמוד תורה (קלם) · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וליטא · ראה עוד »
טלז
אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, ביידיש זאמוט).
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וטלז · ראה עוד »
זאגר
זאגר (בליטאית: Žagarė; בפולנית: Żagory; ביידיש זשאַגער או זאַגער) היא עיירה במחוז שאולאי בצפון ליטא סמוך לגבול עם לטביה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וזאגר · ראה עוד »
חובת הלבבות
#הפניה תורת חובות הלבבות.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וחובת הלבבות · ראה עוד »
חידושי תורה
חידושי תורה הם חידושים תורניים על תורה שבכתב או תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וחידושי תורה · ראה עוד »
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »
חיים עוזר גרודזנסקי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »
בנימין בראון
בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ובנימין בראון · ראה עוד »
בחיי אבן פקודה
#הפניה רבנו בחיי אבן פקודה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ובחיי אבן פקודה · ראה עוד »
בית בריסק
#הפניה משפחת סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ובית בריסק · ראה עוד »
בית הרב
#הפניה בית הרב קוק.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ובית הרב · ראה עוד »
גדלות האדם
גדלות האדם הוא כינויה של אחת משלוש האידאולוגיות המרכזיות של תנועת המוסר מבית מדרשה של ישיבת סלבודקה שבליטא.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וגדלות האדם · ראה עוד »
גולדינגן
#הפניה קולדיגה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וגולדינגן · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ודפוס ראם · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ודב ליפץ · ראה עוד »
דב כ"ץ
קברו בהר הזיתים הרב דב כ"ץ (ב' בטבת תרס"ג, 1 בינואר 1903 - ט' בטבת תש"מ, 29 בדצמבר 1979) היה מנהל בתי הדין הרבניים, חוקר תנועת המוסר ומחבר סדרת "תנועת המוסר" על תולדותיה ואישיה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ודב כ"ץ · ראה עוד »
דוקטורט
#הפניהדוקטור.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ודוקטורט · ראה עוד »
ה'תקע"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וה'תקע"א · ראה עוד »
ה'תרמ"ג
רחוב תרמ"ג בנס ציונה קרוי על שם שנת ייסודה של העיר.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וה'תרמ"ג · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט והמאה ה-19 · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
הראי"ה
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט והראי"ה · ראה עוד »
השקפת עולם
טקסים ומנהגים דתיים מקושרים להשקפת העולם של הדת הרלוונטית. השקפת עולם (באנגלית: worldview; בגרמנית: Weltanschauung) או תפיסת עולם היא האופן הסובייקטיבי שבו אדם יחיד או קבוצה של אנשים רואים ומפרשים את ההתרחשויות והגירויים בסביבתם הפיזית והחברתית.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט והשקפת עולם · ראה עוד »
ו' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וו' בחשוון · ראה עוד »
וקשנה
וֶקְשְׁנֶה (ביידיש: וועקשענע; בליטאית: Viekšniai, וייקשניאי; בפולנית: Wieksznie) היא עיירה במחוז טלז שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ווקשנה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ווילנה · ראה עוד »
כ"א באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וכ"א באדר · ראה עוד »
כ"ה בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה שבט היא, ברוב השנים, פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וכ"ה בשבט · ראה עוד »
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וכולל אברכים · ראה עוד »
יצחק ליפקין
ממוזער הרב יצחק ליפקין שערי ירושלים הרב יצחק ליפקין (ת"ר, 1840 בערך - תרס"ג, 1903) היה רב ואב"ד ביאנובה, קרוז' ופרוסניץ בליטא, ובסוף ימיו בירושלים.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ויצחק ליפקין · ראה עוד »
יצחק בלאזר
רבי יצחק בּלָאזֶר (א' באדר ה'תקצ"ז, 1837 – י"א באב ה'תרס"ז, 22 ביולי 1907), המכונה גם ר' איצל'ה פטרבורגר (.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ויצחק בלאזר · ראה עוד »
ישיבת אור ישראל
בניין הישיבה הקטנה ישיבת אור ישראל היא ישיבה חרדית-ליטאית בפתח תקווה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וישיבת אור ישראל · ראה עוד »
ישיבת נר ישראל
ישיבת נר ישראל (באנגלית: Ner Israel Rabbinical College) היא ישיבה ליטאית ותיקה בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וישיבת נר ישראל · ראה עוד »
ישיבת נובהרדוק
מבית הכנסת הגדול בנובהרדוק, צילום מ-1930 בערך ישיבת נובהרדוק הייתה ישיבה ליטאית, ששילבה בתוך לימודיה את לימוד המוסר, בדרך מיוחדת, שעליה ביססה את בניית עולמם הרוחני של חניכיה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וישיבת נובהרדוק · ראה עוד »
ישיבת חברון
#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וישיבת חברון · ראה עוד »
ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה)
ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה), הייתה ישיבה מוסרית בעיירה סלובודקה (כיום שכונה בעיר קובנה שבליטא).
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט וישיבת כנסת ישראל (סלבודקה) · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ויהדות ליטא · ראה עוד »
יום טוב ליפמן ליפקין
ד"ר יום טוב ליפמן ליפקין (תר"ו, 1846 – תרל"ה, 1875) היה מתמטיקאי יהודי, בנו של רבי ישראל מסלנט.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ויום טוב ליפמן ליפקין · ראה עוד »
יום טוב ליפמן הלפרין (ביאליסטוק)
רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין (תקע"ו, 1816, רוזינוי, ליטא - ו' בשבט תרל"ט, 30 בינואר 1879, ביאליסטוק, פולין),, היה רב ליטאי, שכיהן ברבנות ערים שונות במרחב הליטאי פולני.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ויום טוב ליפמן הלפרין (ביאליסטוק) · ראה עוד »
יוסף זונדל מסלנט
רבי יוסף זונדל מסַלַנְט (1786 – אוקטובר 1865) היה מגדולי תלמידי התלמידים של הגר"א, איש תורה מוסר וחסידות, ומהמנהיגים של העדה האשכנזית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ויוסף זונדל מסלנט · ראה עוד »
1810
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ו1810 · ראה עוד »
1840
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ו1840 · ראה עוד »
1848
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ו1848 · ראה עוד »
1849
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ו1849 · ראה עוד »
1857
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ו1857 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ו1879 · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ו1880 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ו1883 · ראה עוד »
1896
האולימפיאדה המודרנית הראשונה.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ו1896 · ראה עוד »
2 בפברואר
2 בפברואר הוא היום ה-33 בשנה, בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ו2 בפברואר · ראה עוד »
3 בנובמבר
3 בנובמבר הוא היום ה-307 בשנה בלוח הגרגוריאני (308 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ישראל מסלנט ו3 בנובמבר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ישראל_מסלנט
